"אני רואה את גבעותיך הולכות ונמחקות ממשב הרוח, הוי, תל אביב! גם זוכריך עתידים להימחק מעל פני האדמה, לכן אני אומר: תל אביב, חִקקי את זכרונותיך על לבבות צעירים "(מתוך ׳שביל קליפות התפוזים׳, נחום גוטמן, הנאום שלא נאמר) כילד שהיה עד להתפתחותה ההיסטורית המואצת של העיר והפיכתה משכונה קטנה לכרך הומה, נאחז הצייר והסופר בכל אחד ואחד מזיכרונותיו ותיעד אותם בעט ובמכחול. במיוחד התקומם כנגד הריסתה של גמנסיה הרצלייה שמופיעה בעשרות מרישומיו, וצייר את עצמו מעליה, חסר מילים, מנופף בידיו ומתייסר על  ה"נאום שלא נאמתי נגד הריסת הגמנסיה"..

והנה השנה, במסגרת מיזם המציג תחנות מציאות רבודה* במקומות היסטוריים ברחובות תל אביב, בחרו תלמידי הרב תחומי שבח מופת להמחיש ממראות ילדותו של גוטמן בחלק ממסלוליהם. אחת הקבוצות בחרה לעקוב אחר מסלול הרכבת ההיסטורי מיפו לירושלים, מסלול שהחל במתחם התחנה המשוחזר, עבר דרך שכונת נווה צדק מתחת לגשר שלוש המפורסם, המשיך בין הפרדסים וחתך את רחוב הרצל – מנקודה זו יכולים היו הנוסעים להשקיף על פאר האדרכילות של אותה תקופה  – הלא היא גמנסיה הרצליה. הגמנסיה נבנתה בקצה רחוב הרצל בשנת 1909 כמחווה לחוזה המדינה ותוכננה כך שחזית הבנין פונה לרחוב הרצל ולמסילת הברזל, כדברי שנקין: " … כל אדם שיעבור ברכבת יישיר עיניו אל הגימנסיה…"
לצפייה בפרזי על מסלול זה, לחצו כאן!

תלמידי הרב תחומי שבח מופת במחווה לגוטמן מחזירים לתחיה את גמנסיה הרצליה בקצה רחוב הרצל 
(צילום: ורד פלמנבאום, עיבוד תמונה: עופר שמש, אפרת יצחקוב, קבוצת עמל)
קבוצה אחרת בחרה במסלול בתי משוררים וסופרים, והמחיזה אפיזודות קצרות מהספר "עיר קטנה ואנשים בה מעט", – כמו המריבה על חזותם של הבית ברחוב הרצל 1 מול הבית ברחוב הרצל 2 , או הריסת מגדל המים ההיסטורי שתחם את רחוב רוטשילד (ועל כך נשא גוטמן נאום חוצב להבות ב"שביל קליפות התפוזים"), קבוצה שלישית בחרה להתמקד דווקא בקו החוף של תל אביב, וחוקרת את נושא אלטלנה  – ספינת הנשק של האצ"ל שהוטבעה מול חופי תל אביב וגרמה לפולמוס שלא נרגע עד היום, כמו גם אניות אחרות שהגיעו בתקופת ההעפלה, ואילו קבוצה אחרת בחרה את סיפורה של אנדרומדה הנסיכה המיתולוגית שנכבלה לסלע מול חופי יפו עד אשר שוחררה בידי פרסאוס, והיא מנפישה אותו במרץ בימים אלו.

"הילדים מאד נרגשים כי הם חווים חוויה של התרגשות וגילוי, והם לומדים היסטוריה לא באמצעות שינון מספרי לימוד, אלא בדרך חווייתית של משחק", אומרת רפאלה בלס, המפתחת תוכניות לימוד מקוונות ברשת עמל ומנחה קבוצות תלמידים ברב תחומי שבח מופת. "והיופי הוא – שהם מפתחים את המסלול בעצמם בעבודת צוות, מתווכחים ומגיעים להחלטות באופן הכי יצירתי שאפשר".

האייפדים מאפשרים פיתוח אפליקציות במציאות רבודה, הנקראת בעולם הטכנולוגיה  Augmented Reality) AR), שזה שימוש בשכבות שונות של מידע, חיבור בין הווה ועבר או בין הווה ועתיד", מספרת עו"ד רוית דום, מנכ"ל רשת עמל. "זו השנה השנייה שבה מפעילים בעמל פרויקטים לימודיים במציאות רבודה, בין היתר בתיכון הרב תחומי למקצועות התעופה הולץ חיל האוויר, וכך אנחנו מצליחים להמחיש ויזואלית דברים שקשה לאפיין וללמד בכיתה, כמו למשל תהליך בעירת מנוע סילון של בואינג 747, או מה נעשה תוך הקרביים של מטוס הקרב אף-16. הילדים של היום מסוגלים לשחק במחשב, לדבר בטלפון ולצ׳וטט בפייסבוק בו-זמנית. עולם הגירויים שלהם רחב יותר משלנו, ולכן הלמידה צריכה ויכולה לצאת מתחומי הכיתה, כשלמרבה המזל ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות למורים, במקום להילחם בתלמידים המשתמשים בטלפונים חכמים בכיתות, להנגיש את הידע בצורה ויזואלית וחוויתית יותר באמצעות אותם מכשירים, ולעשות בהם שימוש מושכל וכייפי", היא מספרת. "מהסיבה הזו הכנסנו השנה פיילוט ייחודי של הוראה ולמידה באמצעות אייפדים, בהלימה למגמות הטכנולוגיות של משרד החינוך, כמו למשל תקשורת הניו-מדיה. בפיילוטים רבים הגיעו אנשי החינוך בארץ למסקנה זהה – התלמידים מגלים סקרנות רבה יותר בלמידה עם טאבלטים לעומת ספרים מודפסים. אני רואה את האייפד כעוד אמצעי המאפשר חינוך ליזמות וללימודים חוויתיים, ומאמינה בכמה שיותר התנסות אקטיבית בלימודים. באמצעות האייפדים ניתנת להם האפשרות לערוך את החומר, ללמוד דרך מחקר, ולרכוש מיומנויות של עבודה בצוות", ומוסיפה: "נושא פיתוח האפליקציות תופס תאוצה אצלנו במרכזי היזמות החדשניים לנוער שמפעילה רשת עמל בצפת, במרכז החדש בחדרה ולעתיד לבוא גם בבאר שבע".

מקס סיון, מנהל בית הספר הרב תחומי שבח מופת: "בשביל התלמידים העבודה על פרויקט חקר באמצעות אפליקציה של מציאות רבודה שהם מתכננים הוא בידור, משחק. הם מביטים ורואים למשל את רחוב הרצל של היום, עם המכוניות העשן והפיח, אבל כשהם מביטים מבעד לאייפד או לסמארטפון, לחיצה על הכפתור מקפיצה להם את הרחוב בדיוק בזווית הזו כפי שהוא נראה לפני 100 שנה, עם דיליז'נסים וגמלים, ובעצם מפיחה חיים בכל מה שקראו עליו בספרים עד עכשיו" . דבריו, המצטרפים לדברי מנכ"ל עמל, מציירים חזון עתידי שברשת עמל כבר החל הלכה למעשה, שבו הטאבלט לא יהיה עוד פריט מיחשובי נוסף במערכת החינוך, אלא האמצעי שיקפיץ את החינוך קדימה ויגרום לתלמידים ליהנות.

=======

*מציאות רבודה (Augmented Reality או AR) הנקראת לעתים מציאות מועשרת –  היא מצב שבו הצופה רואה את העולם האמיתי דרך מצלמה בתוספת רובד מידע נוסף – ויזואלי, גרפי או מילולי  – ומקבל תמונת עולם משולבת.

מאת: רפאלה בלס

ומספר על כך אבי מידן, מנהל בית הספר: בחצר בית הספר שלנו פזורים 12 כלי טיס שונים, ועלה הרעיון לזמן לתלמידים חוויה מעשירה מעבר לגבולות הכיתה, על ידי יצירת שכבות מידע נוספות הזמינות באמצעות הסמארטופונים והאייפדים שבית הספר מצטייד בהם כרגע. עוד אציין, שזהו חלק מתהליך מערכתי שמובילה רשת עמל בשיתוף חברת אפל (ואיידיגיטל נציגיה בישראל), שבמסגרתו מאובזר בית ספרנו בצורה מלאה, ויוכר כבית ספר מגדלור מדגים. היפה מכל בעיניי, שהתלמידים עצמם, בסיוע אשר מוצני המוביל טכנולוגיות חדשניות בחינוך בבית ספרנו, למדו את העיקרון, הפנימו אותו ויצרו לבדם את שכבות המידע המועשר.

ומוסיף אשר מוצני, מנהל המכללה ומוביל תהליכי תקשוב: במסגרת 'העשרת המציאות', אם אפשר לקרוא לזה כך, אנו מצליחים להמחיש באופן ויזואלי דברים שקשה מאד לאפיין וללמד בין כתלי הכיתה, כמו למשל – תהליך בעירת מנוע סילון של בואינג 747, או מה נעשה תוך הקרביים של מטוס קרב F16 . צריך לזכור שהילדים של היום מסוגלים לשחק במחשב, לדבר בטלפון ולצ׳טט בפייסבוק בו זמנית. עולם הגרויים שלהם רחב יותר ממה שאנו מכירים, ומשום כך הלמידה צריכה ויכולה לצאת מתחומי הכיתה, כשלמרבה המזל ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות לנו המורים, במקום להילחם בתלמידים המשתמשים בטלפונים חכמים בכיתות, להנגיש את הידע בצורה ויזואלית וחוויתית יותר באמצעות אותם מכשירים ממש, ולעשות בהם שימוש מושכל וכייפי.

כיום, שכבות המידע הנוספות נראות לעין באמצעות סמארטפונים, טאבלטים, או, כפי שפורסם לאחרונה – משקפי גוגל. בסרטון שלפניכם - המחשה ויזואלית של בעירה פנימית במנוע סילון

התלמידים נדרשים להבנה מעמיקה יותר של החומר, הכיתה כחממה יזמית

כחלק ממערך השיעור, מסביר מוצני, התלמידים מבצעים פרוייקטים שונים במציאות רבודה, ו״מלבישים״ רבדים נוספים של מידע על המידע הקיים. כך למשל, תלמידים הלומדים על מבנה מנוע הסילון, מגישים עבודה בה הם מדגימים את החלקים השונים של המנוע והמטוס בצורה ויזואלית. כאשר מכוונים את הטלפון הנייד, האייפד או האייפוד לכיוון המטוס, מזהה ההתקן הנייד את התמונה אותה הוא רואה ומציף מידע נוסף כמו סרטון המדגים מה תפקיד החלק שאותו רואים וכיצד יש לתפעל אותו. למעשה, תלמידים המגישים עבודה באופן זה נדרשים להבנה מעמיקה יותר בחומר. אין זה אומר שצריך לערער על תפקידו של המורה. ההיפך הוא הנכון- תפקידו של המורה הופך להיות משמעותי יותר, מאחר שהמורה הופך בעצם ליזם המכוון את הסקרנות של תלמידיו ופותח בפניהם אופקים חדשים, ואילו הכיתה – לחממה יזמית!.

שרית מלמד, רכזת התקשוב: חשוב לי להדגיש, שאנחנו לא מכוונים רק לתעופה, אלא גם לאזרחות, היסטוריה, מורשת, ערכים. כך לדוגמה לקחנו יוזמה, והוספנו לתמונות מנהיגי ישראל הפזורות בחצר בית הספר – רובד נוסף באמצעות QR קוד, והתוצאה – שדרת מנהיגים מועשרת! התלמידים עוברים ביניהם יום יום, ומתוך סקרנות, סורקים את הקוד ומקבלים מידע נוסף. כך כביכול 'על הדרך' הם נחשפים לאינפורמציה חדשה בצורה אקטיבית, וכידוע לכל לומד, מידע שמשיגים בדרך אקטיבית – נשאר בזיכרון לטווח ארוך יותר..

אלמלא הנגשת המידע לתלמידים, הם היו חולפים על פני תמונות המנהיגים ולומדים רק לזהותם בשמם. ה QR קוד, מושך את התלמיד לבדוק מה מסתתר מאחוריו וחושף אותו לרובד משמעות נוסף. בסרטון: שימוש ב QR קודים ב"שדרת המנהיגים"

בכנס מו"ח (מחשבים וחינוך) האחרון שהתקיים בחנוכה השבוע, הדגים אשר מוצני על קצה המזלג את המהפך שחל בפדגוגיה הבית ספרית, כאשר חומרי הלימוד השתלבו כנוכחים במרחב התלת מימדי, באמצעות המציאות הרבודה.  בסרטון: אשר מוצני מדגים בכנס מו"ח בחנוכה, את המעבר מחומרי לימוד מילוליים למרחב התלת מימדי.

וזוהי רק ההתחלה. בהמשך גם ספרי הלימוד מתעוררים לחיים באמצעות מציאות רבודה, התלמידים מכוונים את הטלפון לתמונה בספר הלימוד ומיד מקבלים סרטון העשרה המספק הסבר על התמונה ועל חומר הלימוד הרלוונטי.

לדבריו, הרשתות החברתיות הפכו את העולם לקטן יותר. המושג 'חבר' שונה ממה שהיה. לילדים של היום יש 'חברים' אותם הם לא רואים פיזית, בכל מקום בעולם. ילד שאינו מצליח להפעיל משחק מחשב אותו הוא רוצה, ייכנס למדריכים ויקרא את ההוראות, יכנס לרשתות חברתיות וישאל, או ייצור קשר עם התמיכה במדינות שונות וידבר באנגלית עם איש התמיכה. בדיוק אותו תלמיד מגיע לכיתה ומאבד את חדוות החיפוש והחקירה. מדוע? כי הכיתה הרגילה אינה מזמנת לו סביבה חדשנית ומעניינת, שאליה רגיל הדור הזה מבטן ומלידה. העבודה באמצעות פדגוגיה גמישה, שאינה מתעלמת מהההתפתחות הטכנולוגית הנוכחית, אלא עושה בה שימוש, מחזירה את העניין לתלמידים.

הד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל ומנהלת המינהל לפדגוגיה: "שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתהליכי ההוראה הינו חלק מהאמונה שלנו, ברשת עמל, שהלמידה המשמעותית ביותר היא הלמידה החוויתית, המספקת אתגר לתלמידים, ורלבנטית לתחומי העניין שלהם. השימוש במציאות רבודה, וכעת שילוב האייפדים בהוראה ובלמידה, מסקרנים את התלמידים, מלהיבים אותם ומעוררים בהם רצון ללמוד ולהעמיק. הרב תחומי הולץ, נבחר על ידינו להיות בית הספר החלוץ ברשת עמל, ובארץ בכלל, בתוכנית "שילוב האייפדים בלמידה", לאור ניסיונו בהובלת פרויקטים טכנולוגים מתקדמים ותוכניות מאתגרות, ובעיקר משום שלכל הצוות, הנהלה, מורים ותלמידים גם יחד, יש את אותו "ברק בעיניים" ותשוקה מדבקת ללמוד, ליזום, לחדש ולהצטיין".

======================================

קישורים נוספים בנושא מציאות רבודה / מועשרת:

אוגמנטד ריאליטי, גימיק או תחילתה של מהפכה?, גלובס, גלעד בכר

הזומבים רודפים אחריי, שלי דובילנסקי, ynat

תוצרי מורים בעמל : פעילות ארכיאולוגיה במציאות רבודה