מסלול אפשרי:
1) רחוב הרכבת, בית המכס
2) יהודה הלוי פינת הרצל – סיפור המחסום, תצפית על גמנסיה הרצליה (היום מגדל שלום)
3) בית שלוש, גשר שלוש
4) קיר "תוצרת הארץ" במרכז סוזן דלאל
5) מתחם התחנה
אני רואה את גבעותיך הולכות ונמחקות ממשב הרוח, הוי, תל אביב! גם זוכריך עתידים להימחק מעל פני האדמה, לכן אני אומר: תל אביב, חִקקי את זכרונותיך על לבבות צעירים
(מתוך ׳שביל קליפות התפוזים׳, נחום גוטמן, הנאום שלא נאמר)
תחנה 1 – רחוב הרכבת, בית המכס, יהודה הלוי
תחנה 3 – מסיפורי שלוש, גשר שלוש
הרכבת מתחת לגשר שלוש, 1928, ציונה תג'ר
תומר שלוש, בן למשפחת שלוש עושה סיור מצולם קצר באמצעות גוגל סטריט
וכאן יש יופי של טקסט שלו על משפחת שלוש ונווה צדק בכלל, כולל כל הרחובות שבהם היינו +תמונות
על גשר שלוש וחידוש שמה של הרכבת בעברית: שלוש היה עולה על הכרכרה שלו והסייס הוביל הסוסים במורד הוואדי,עובר אותו וממשיך משם ליפו. -באחד הימים שירד הסוס לוואדי,נבהל מנחש,השתולל ושלוש נפל ושבר רגלו.ואז הוא בקש ממושל יפו זיכיון לבנות גשר.קבל ובנה גשר שלוש.
ב1892,מתחת לגשר סללו מסילת הברזל בין יפו לירושלים.לא היה שם לכלי התחבורה הזה בעברית.בעיתונות כונה רכב הברזל/מרכבות אש. -אליעזר בן יהודה "מחייה השפה העברית" בתלמוד מצא:שיירת גמלים="גמלת",לכן הציע "עגלת" לשיירת עגלות.המלה לא נתפסה והובילה למלה "רכבת"
סיפור השודדים לאור ירח, מסיפורי שלוש, צבי פומרוק
![shma-israel[1]](https://amalnet.org/cellaviv/wp-content/uploads/sites/4/2013/03/shma-israel1.jpg)
תחנה 4 – הקיר המצוייר (טרטקובר) בסוזן דלאל, נווה צדק
הטקסט על שכונת נווה צדק וסוזן דלל, שם נמצא הקיר :-מרכז סוזן דלל –קריית החינוך של נווה צדק.-באמצע מאה 19 הגיעו ליפו יהודים,בעיקר מצפון אפריקה ומהבלקן.משפחת שלוש אחת מהמשפחות שהתיישבה ביפו. -אהרון שלוש-אב המשפחה עסק בנדלן.קנה חלקת אדמה כאן ובנה בית מחוץ לחומות.כך החל תהליך היציאה מהחומות,בשנות ה 80 של המאה ה 19. -ב1886 הגיע ליפו שמעון רוקח="השר"["האדון שמעון רוקח"].בגלל מצוקת היהודים ביפו ביקש משלוש הקמת שכונה יהודית על הקרקע שקנה. -וכך היה.רוקח הקים חברה "עזרת ישראל", מתוכה קמה "חברת נווה צדק לבניית בתים". את המילים נווה צדק לקחו מן התנ"ך, מספר ירמיהו. -השכונה מ 4 רחובות מקבילים,לאורכם נבנו הבתים.תקנון השכונה:לכל בית חצר ובה "בית תבשיל(מטבח) ובית כבוד(שירותים)".זה היה חידוש. -נחפרו 4 בארות להספקת הבתים במים.נווה צדק ומאוחר נווה שלום,נבנו כשכונות של יפו.ב1909 נבנתה שכונה לא של יפו-אחוזת בית(תל-אביב). -לנווה צדק הגיעו אנשי רוח וסופרים,כמו חיים ברנר,שי עגנון,דוד שמעוני והרב קוק.היו בה 2 בתי ספר:אחד לבנים ואחד לבנות כי האנשים היו דתיים. -לאחר הקמת תל אביב הפכה נווה צדק לשכונת גבול שלה.ולאחר קום המדינה הגיעו אליה רק עולים וירדה מגדולתה. -בשנות ה 80 הוקם כאן תיאטרון נווה צדק.האנשים שוב רכשו בתים בשכונה,ובשנות ה 90 הפכה נווה צדק לאחד המקומות המבוקשים בארץ. -בשנות 90 משפחת דלל ממוצא עיראקי,הקימה קרן סוזן דלל.בתם היתה רקדנית ונפטרה צעירה.מכספי הקרן הוקם מרכז סוזן דלל למחול ותיאטרון. -רח' יחיאל-ע"ש מנהל בית הספר,בוטל ונוצרה רחבה גדולה.בה נטעו עצי דקל ועצי הדר- להזכיר פרדסי יפו.מסביב לעצים "ערוגות" בהן זורמים מים. -במסגרת פיתוח המתחם,האומן דוד טרטקובר,יצר קיר הנצחה, בטכניקת של הדפס משי על אריחי קרמיקה, בו מספר בתמונות את סיפור המקום.
לינק לטקסט המפרט את הדמויות על הקיר של טרטקובר:
טקסט מפורט
תמונות הקיר
מזכירה לכם מה עליכם להכין לפגישת העריכה ב26.2 יום ג, שעה 11:
1) הכינו טבלה מסודרת עם שמות התחנות שאותם נרצה להעלות לליירים, ומה סיכמנו שעושים בכל תחנה,
הרחיבו מידע היכן שחסר (למשל על הציור של ציונה ת'גר)
2) מלאו בטבלה איזו פעילות עלינו להשלים בימי עריכה (הוספת כתוביות, הוספת קריינות וכדומה)
3) הביאו את חומרי הגלם שצילמנו על דיסקונקי (אני אביא חומרי גלם היסטוריים, תמונות, קטעי עיתונות וכדומה)
4) דברו עם התלמיד אריק נפתלייב שייגש למקס ויקבל עדכון על תוכנות עריכה (מקס יודע)
5) מייקל, שלח לי בבקשה את התמונות מהאייפון שלך כדי שאשפר אותם מבחינה גרפית
6) בדקו אם אפשר מבחינת המערכת שלכם לקיים פגישת עריכה ביום חמישי 7.3 ובאיזו שעה זה יתאים
(תאמו זאת גם עם התלמיד אריק)
7) הייתם נהדרים!!
קראו על הקשר בין גמנסיה הרצליה למסילת הברזל:
גימנסיה "הרצליה" – עבר מפואר ועתיד מזהיר! שנים לאחר מותו של ד"ר בנימין זאב הרצל, נכתב בעיתון "ההשקפה" (שנה ה' גליון מח'): " צריך לבנות לכבוד הרצל שכונה גדולה עבריה, ימים עיר עבריה… שכל תושביה ידברו רק עברית… ובעיר העברית הזאת יכוננו על שם ד"ר הרצל בית ספר תיכון עברי, זה יהיה לעת עתה זכרון שיגשים את תוכניתו הלאומית של יוצר הציונות המדינית". דברי חזון אלה הביאו ליסוד הגימנסיה העברית "הרצליה", בעיר העברית הראשונה, תל-אביב. הגימנסיה "הרצליה" נוסדה בשנת 1905 תרס"ו ע"י ד"ר יהודה מטמן כהן ורעייתו והיתה בית ספר התיכון הראשון בעולם שלימד בעברית. בשנת 1909 נבנה בנינו המפורסם ברחוב הרצל , שהפך לימים למרכז תל-אביב. המתבונן בתכנית "אחוזת בית", יבחין מיד במגרש הגדול שהוקצה להקמת הגימנסיה העברית הראשונה. חזית הבנין פונה לרחוב הרצל ולמסילת הברזל, וכפי ששנקין אמר: " … כל אדם שיעבור ברכבת יישיר עיניו אל הגימנסיה…" הגימנסיה אכן הפכה למרכז החברתי והתרבותי של השכונה הצעירה. בגימנסיה נערכו אסיפות ודיונים בענייני השכונה ובבעיות הישוב, וכן קונצרטים, הצגות וערבי תרבות
https://www.schooly2.co.il/gymnasia/page.asp?page_parent=67331
וכאן קראו על הסמל של המועצה לשימור אתרים:
ההחלטה על הריסת המבנה, במקום על שיפוצו ושימורו, הייתה החלטה שנויה במחלוקת וגרמה לכעס רב בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח. הריסת המבנה בעל המורשת ההיסטורית והאדריכלית הרבה גרמה לזעזוע שהביא את נושא שימור המבנים למודעות ציבורית. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שהוקמה בשנות ה-80, בין היתר ברוח גלי המחאה על הריסת המבנה, אף הציבה את חזית הגימנסיה הישנה כסמלה על מנת לזכור את הטעות המרה שנעשתה בהריסת המבנה.
https://he.wikipedia.org/wiki/הגימנסיה_העברית_%22הרצליה%22
דיוקן אהרן שלוש
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9
הגמנסיה העברית הרצליה בעמוד האנצ' של וואינט – מסתבר שהיא תוכננה לפי דגם מקדש של אדריכל צרפתי
https://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-23329-MjMzMjlfOTU4NTYxODZfMTQ4Njg3MjAw-FreeYaan,00.html