"ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, נובמבר, נובמבר עד אינסוף"… זהו השיר האלמותי על חודשי השנה שלימד אותנו מיכאל, מנהל פנימיית 'אפטרסקול' בפאבורג דנמרק, שקיבל את פנינו – משלחת מורי עמל מישראל – בחושך מוחלט בשעה 9 בבוקר, פחות או יותר שעת זריחת החמה בעונה זו. חמה זה כמובן מוגזם. גם החמה שם קרה מאד. הגעתם בחודש הכי גרוע בשנה, בישר לנו בשמחה. זה החודש שלא נגמר. קמים בחושך והזמן לא זז. ואכן, היה צדק רב בדבריו, אבל לא נקדים את המאוחר. וכך, בחודש נובמבר האחרון, יצאו משלחות מורים מעמל שהשתתפו במעבדה הבינלאומית של עמל לחדשנות בשיתוף ערי חינוך, לכמה בתי ספר בעולם וביניהם לאיטליה, לדנמרק ולארה"ב. המשלחת ששבה מדנמרק, הצליחה בסופו של דבר להסתגל לקור ולחושך ועברה מסע לימודי מוצלח מאד ועתיר חוויות. בכתבה זו נספר על משהו רענן שגילינו בממלכת דנמרק, מדינה קטנה עם מלכה, ששמרה על עצמאות מוניטורית ומשתמשת בכתרים לצורכי מסחר (קרונות). 

תיכון ציבורי בקופנהגן – גימנסיום, מקבלים הסבר על מרכז היזמות

בית הספר משדר לתלמידיו שהם חלק ממשהו גדול יותר – פותחים כל בוקר בשירה מספר שירים הכולל  571 שירים הקשורים למסורת ולתרבות הדנית של העם והמדינה, בעיקר בנושא אהבה, חיים, אלוהים, עונות השנה. "אנחנו שרים את דנמרק", אומר מיכאל,  "וכך נותנים ללב להתבטא". "תנו לילדים אהבה – וההיגיון יבוא אח"כ", מקריאה ננה המורה לאמנות, ציטוט אחר מתוך גילגי. 

סונה קוברו – מטה הרשת  – ראש תחום תקשורת ברשת אפטרסקול : "למידה טבעית יוצרת קהילה פנימית ואחריות בתוך בתי הספר". תפיסת בית הספר היא "להיות פתוחים לסיפורים של העולם – לדעת מה קורה בחוץ מבחינה פוליטית. מודעות אזרחית חברתית. דנמרק מדינה מבודדת (אי) ולכן הביקורים חשובים לנו מאד. נותנים מקום של כבוד לשונות".
סמל בית הספר – ספינה ויקינגית – לדעת את העבר – חלק ממשהו גדול – כדי להבין את ההווה. "יש דברים שגדולים מאיתנו" – הוא אומר, "אלוהים או היסטוריה או קהילה , וכשאתה מרגיש חלק ממארג גדול יותר ממך, אתה מתחיל ללמוד צניעות מהי". 

לגו הוא אחד הדגלים – לכל תלמיד יש קופסה עם 200 לבנות לגו – כל תכנון שנה מתחיל בעיצוב לגו – שמאפשר להם לשחרר את המוח לכיוונים יצירתיים. ההתייחסות ללגו היא כאל כלי רגשי – קודם לבנות בלגו – אחכ ימלילו את התשובה ואז יכתבו. כולם בדנמרק מעריצים את הכומר – N.f.s Grundtvig –  שחי ופעל בדנמרק לפני כמאה חמישים שנה והיה משמעותי בתחום החינוך והדמוקרטיה. במקומות רבים בעיר ניתן לראות פסלים, ציורים וגרפיטי של ציטוטיו.

========================================

מעין נלסון: פתח תקווה ב', מורה לתקשורת וניו מדיה: "מה שעורר בי השראה היה לפתוח את יום הלימודים בשירת מקהלה בית ספרית, עם מוזיקה ושירה, המוזיקה מכניסה את התלמדים לאווירה יותר טובה ושמחה". כשאחזור לפתח תקווה, אנסה לפתוח את יום הלימודים בשירה, אהבתי מאד שבשביעור מדיה שלהם הם יצרו מוצר במדפסת תלת מימד, הדפיסו אותו ועשו עליו סרטון פרסומת. חלק מהמוצרים היו בעלי פאן אקטיביסטי חברתי שתורם לאיכות החיים של התלמידים. למשל במקלחות – חיישן אור –  הדפיסו משהו שימנע כיבוי אורות. גם לנו בעמל יש מוטיבציה לייצר מוצרים התורמים לקהילה במדפסת תלת מימד".

סיגל אלמי מלמן, מובילת הניסוי הפדגוגי ורכזת תנך בבית הספר עמל שבח מופת ת"א: "מה שעורר בי התפעלות הוא הנושא של האמון והכבוד ההדדי שמאד בולט בבית הספר, והרעיון המרכזי של קשר למשהו גדול יותר: קהילה, עם, חברה, שורשים, המודעות העמוקה, לאחריות של כל אחד ואחד לעצמו, לחברה הסובבת אותו ולתרבות הכללית. גם בבית הספר שלנו, השייכות לחברה הישראלית ולתרבות היהודית הוא ערך מרכזי (חיבור התלמידים, שרובם ילדי עולים מחבר העמים לחברה הישראלית הוא מטרה מרכזית). התהליכים הפדגוגיים מכוונים לתרומה לקהילה. בבית הספר פועל מרכז יזמות שבו התלמידים מפתחים אפליקציות ומוצרים בהקשר זה.  ברשת עמל יוצרים מוצרים ממשיים שמהווים מודל והשראה לעשיה מקבילה למוסדות בישראל ובדנמרק, כמו הפאבלאב לדוגמה. האמון והדאגה לחברה טובה, בריאה, שמתנהלת ביחסים הדדיים הם עקרונות שבלטו בכל המקומות שביקרנו בהם. המחשבה שבני הנער מקבלים מהחברה וגם תורמים לה יכולה להוות חיבור בין רשת עמל לרשת אפטרסקול. עתה, כשחזרתי לארץ אני נזכרת בהתרגשות בשירת הבוקר של תלמידי אפטרסקול. השירה מחברת אותנו לתרבות ברבדים רגשיים וחושיים. היא נותנת עומק וגוון אחר למעגל התרבותי. הלוואי שאצליח להכניס את השירה לחיי תלמידיי." 

הדס כותבת יומן מסע

גל אזרזר, רכז מגמת עיצוב, מנהל מרכז יזמות, עמל רמות באר שבע,  ז עד יב: " מה שעורר בי השראה, שיש לתלמידים זמן חופשי לשתף את החיים הפרטיים שלהם, יכולים לבסס את הקהילתיות והחברות ביניהם. חוויה מעצבת לחיים – חוויה משמעותית – קבוצת תמיכה. היתה ילדה שדיברה על כך שכאשר היא חוזרת לבקר בבית הוריה היא מרגישה ששום דבר לא השתנה, – כשבבית הספר הכול קורה והכול דינמי. ראיתי שהמורים מסתכלים על יכולותיו השונות של כל תלמיד ומנסים לקדם אותו בהתאם ליכולותיו. חופש היצירה במרחב, במסדרונות, במרחב הבית ספרי, מייצג את כל מה ששאפתי אליו בבית הספר שלי. זה מייצר גם משהו אישי. פלטפורמת הדיון שלהם גולשת למסדרונות". גל העביר סדנת עיצוב מובייל מקרטון ביצוע לקבוצת תלמידים, שאלנו אותו מה היה ההבדל.   "מצד אחד תלמידים מאד מנותקים – משיחה שלי עם המורה שלהם, ג'סטין, הבנתי שהעיצוב הוא באורח החיים שלהם וגאים מאד בעיצוב שלהם, אבל התלמידים עצמם כנראה לא הרגישו את זה. חשתי שמה שהם עושים בחדרי האמנות הוא יותר עבודת יד, לא עיצוב. משהו, כביכול,  עוצר אותם. היו מנותקים מהחומר – מהקרטון, מהעיצוב. התלמידים בארץ יותר מעורבים בתהליך וחשוב להם התוצר, כאן בפירוש הרגשתי שלא חשובה להם התוצאה. בארץ יש יותר התלהבות, יותר רצון לגעת בחומר, יותר התלהבות מעשייה. נראה שהם יותר עסוקים בעצמם ופחות במטלות השיעור. עלה רעיון מעניין שאנסה ליישם עם שובי לבאר שבע – לקיים שיעור כיתה מול כיתה בוידאו קונפרנס – שיעור מתחומי האמנות והעיצוב.

רעות, מנהלת תחום חדשנות בעמל: שילוב כלים טכנולוגיים ברמה גבוהה בשיא הטבעיות – למשל מורה המשתמש באייפד למקהלה לשירים, דבר נוסף – הצליחו ליצור מרחבים לימודיים הוליסטייים המשלבים עיצוב, נגישות, טכנולוגיה, וכל מה שצריך על מנת לאפשר לילד להיות פנוי ללמידה, ודבר שלישי – תפקיד המורה כמנטור, מוטמע שם במלואו, המורה הוא פשוט מנטור לחיים – אבא ואמא גם יחד. מבחינת חיבורים לרשת עמל – עמל משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות, מרכזי יזמות המשלבים את מרחבי הלמידה שראינו שם, ואנחנו עושים שינוי בלמידה. תפקיד המורה ברשת הפך למעצב למידה. 

מייגן, מורה לאנגלית הרב תחומי עמק חרוד: בתור מורה בחינוך ההתיישבותי, הרגשתי הזדהות עם נושא הקהילה, שמאד מוכר לי, גם בעמק חרוד, תלמידים תורמים לקהילה ומרגישים שייכות, התלמידים מרגישים בבית, זה לא מקום ניטרלי, אני רואה את החזון שבעתיד יהיה מובן מאליו שלכל תלמיד יהיה אייפד – ראיתי בדנמרק את העתיד  שעומד להיות בעמק חרוד כשתלמידים מגיעים לשיעור עם אייפד בלבד בלי ספרי לימוד. האייפדים משולבים בזרימת השיעור באופן טבעי, לצד טכנולוגיות מסורתיות יותר כמו כתיבה וכו – הילדים אינם מתחבאים מאחורי המסכים, אלא מתייחסים לטכנולוגיה כאל עוד עזרים. אני מקווה שגם אצלנו הטכנולוגיה לא תשתלט על הפדגוגיה!

קישורים

אלבום תמונות המשלחת שלנו לדנמרק נובמבר 2017 
הקורסים שפיתחו מורי רשת עמל:
חינוך ליזמות ו-LWL- למידה במרחבי החיים
תחרות האדיומישן העולמית

הגב' גוטליב פתחה את דבריה במעט עובדות על דנמרק. דנמרק מדינה קטנה בת 5.5 מיליון תושבים (ובזאת זכתה לתשואות הידד! מצאנו מדינה קטנה מישראל!!), לדנמרק יש מלכה (הממ… מלכה! חשבו הנוכחים, זה טוב ליהודים?), תושביה נהנים מאיכות חיים גבוהה, שוויון מגזרי מוחלט, (בדנמרק 'המין החלש' נחשב דווקא הגברים, ציינה), יחד עם זאת, ובשונה מישראל, בדנמרק אין קביעות בעבודה, וכולם יודעים, חייכה, שהמשפט המשקף את שוק התעסוקה הוא – easily hired and easily fired..  .  עם זאת, המשיכה, בדנמרק כ- 95% מהתושבים מסיימים 12 שנת לימוד, ממשיכים להשתלם ולקבל הכשרות מקצועיות לאורך כל חייהם ( LLL ) בהתאם לצורכי שוק העבודה, מסלולי הקריירה גמישים, והמדינה מעודדת מוביליות בתעסוקה.

הדרכה בקריירה: בכל רמות החינוך וההשכלה מושם דגש על הדרכה, ליווי וייעוץ מומחים באסקפלריה של בחירות מקצוע עתידיות, המשך מסלולי לימוד, מקומות עבודה אפשריים ופיתוח קריירה. הייעוץ מתבצע באמצעות מומחים ואתרי תוכן לאומיים.
ההחלטה על הנתיב המקצועי נעשית בגיל 16. בתי הספר היסודיים שייכים אמנם לרשויות העירוניות, אך בתי הספר המקצועיים נהנים מאוטונומיה – מערכת רווח הפסד, ניהול עצמי, יש להם יכולת להחליט לאן להפנות את התקציב שלהם. עליהם להילחם על האטרקטיביות שלהם בשוק. כל תלמיד מקבל וואוצ'ר על סך1000 יורו, והוא יכול להחליט באיזה בית ספר לממש אותו. 30% +18% הולכים למסלולי ה VET  השונים, סה"כ כ 48%. (הערה – בישראל פונים לנתיבים הטכנולוגיים סה"כ כ 34%). 45% פונים למסלולים של השכלה כללית, 2% נושרים. בדנמרק מעוניינים למשוך תלמידים מבריקים למסלולי ה VET , כדי לעורר השראה ולהעלות את הדימוי שלו.
מעט זה יותר: בדנמרק מאמינים ב"מעט זה יותר", ולכן יש בערך 12 תחומים, המפולחים סך הכול ל 90 מסלולי התמחות (לעומת צרפת שם יש כ-650 מסלולי התמחות שונים), וזאת במטרה לצמצם את מספר ההתמחויות, בהתאם לגודל האוכלוסייה וצורכי השוק. קיימת הבחנה בין Vet  טכנולוגי, Vet  עסקי, Vet  בתחומי הבריאות, טיפול, חברה, חקלאות וכדומה. בשנתיים האחרונות נעשה ניסיון מצד המורים להכיר בניסיון המעשי של התלמיד בתחום שבחר ללמוד ולתת לו פטור מתאים מאותן יחידות לימוד. כל זאת במטרה להתגמש ולבוא לקראת התלמיד באופן יותר אישי. יש בנייה פרטנית יותר של תוכנית הלימודים, גמישות רבה בהחלפת מסלולים, בהכרה בלימודים קודמים. נקודה מעניינת נוספת – קיימת הגבלה על מספר התלמידים הרשאים ללמוד במסלול התמחות מסוים, וזאת בהתאם לצורכי השוק ! לדוגמה, לא ניתן לקבל את כל הבנות המעוניינות ללמוד עיצוב שיער, כי ידוע שהשוק רווי (בניגוד לעורכי דין בישראל).
מענה לצרכים ייחודייים: המענה לצרכים ייחודיים של אוכלוסיות שונות, נעשה באמצעות הבחנה בין 4 מסלולים. יש מסלול לאומי, ומסלול בית ספרי. לאחרונה, השתנו תחומי הסמכויות, כך למשל שר החינוך אחראי על ה VET  עד לרמה 4 כולל, ואילו שר המדע והמחקר, אחראי על הרמות הגבוהות יותר 5-6-7. יש בדנמרק גם שלב של לימודי תעודה – כמו למשל אחיות ומורים. כל בתי הספר עוברים תהליך הערכה עצמית תקופתית ונתונים למעקב הישגים שוטף, אך יחד עם זאת מערכת החינוך מבוזרת ואינה מונחתת מגורם מרכזי כלשהו.

בדיון שהתפתח, אמרו המשתתפים שכדאי לשים לב איך מתייחסים בדנמרק לצרכים ייחודיים של האוכלוסיות השונות. בישראל יש אמנם חינוך מקצועי, אבל לא פותחה הקורלציה בין הצרכים השונים לבין תוכניות המותאמות לצרכים. אנו מעניקים לכולם תוכניות אחידות. אין נישות, אין מענה לצרכים אישיים ולשונות בין התלמידים, וחבל.

* ההרצאה ניתנה במסגרת סמינר שעסק בנושא אבטחת איכות על החינוך הטכנולוגי, כחלק מתהליך טורינו פרוסס 2012. בסמינר נטלו חלק נציגי ETF מאיטליה, גרמניה, צרפת ודנמרק, נציגי משרד החינוך והמפמרים של מינהל מדע וטכנולוגיה, נציגי משרד התמ"ת, נציגי התאחדות התעשיינים ונציגי רשתות החינוך הטכנולוגי הגדולות אורט ועמל.

המודל הדני, כתבה בדה-מרקר

משלחת מהאיחוד האירופי דנה בהסמכות המקצועיות בישראל בהשוואה לנעשה בצרפת