מאת: רפאלה בלס

פתח את הכנס פרופ' עמי וולנסקי, שהודה לשרי החינוך לשעבר שהגיעו – שריד, תמיר וידלין ולמנכליהם, לפרופ' רענן ריין סגן נשיא אונ' ת"א, לפרופ' רפי נחמיאס ראש ביה"ס לחינוך, למר אלי הורוביץ מנכ"ל קרן טרמפ שנתנו חסות לכנס, לפרופ' דני שכטמן, פרופ' גבי סלומון, פרופ' דוד חן ולעמיתים מפינלנד ואנגליה שהגיעו במיוחד לשאת דברים. פרופ' וולנסקי הציג את הסוגיה המרכזית המעסיקה את מערכות החינוך בעולם – מהו השינוי המסתמן במיומנויות ובכישורים הנדרשים ואשר בא לידי ביטוי גם במבחנים הבינלאומיים החדשים? כיצד נהפוך את היוצרות ממורה אקטיבי ותלמיד פסיבי, לתלמיד דומיננטי ואוטונומי ומורה מנחה?

מנכל קרן טרמפ, אלי הורוביץ : "העשור הקרוב מזמן לישראל הזדמנות של ממש לשינוי בחינוך. גם פולין ופורטוגל חתרו לחפש דרך אחרת ותוך עשור וחצי קפצו מדרגה. ישראל חזרה בשנים האחרונות להשקיע משאבים רבים בחינוך ואגב במבחני פיזה 2009 נרשמה עלייה יפה בתוצאות מבחני הקריאה. העשור הקרוב מזמן לישראל הזדמנות לשינוי מהותי בחינוך, בין היתר כי הדור הצעיר שיצא למחאה בשנה האחרונה, מדגיש את ערכי המשפחה ומשום כך נמשך יותר למקצוע ההוראה. על פי כל הססטיסטיקות, עוד עשור, הדמוגרפיה הישראלית תהיה שונה לחלוטין מזו של היום, ואם אנו רוצים להמשיך להתקיים – זה בדיוק הזמן לחבר, להתחבר וליזום שינוי מהותי".

חירות הרוח, המחשבה והביקורת כתנאי להישג
בהמשך, נשא דברים פרופ' דני שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה, אשר הדגיש את החשיבות במתן תשומת לב אישית וכבוד לילד ולסקרנות הטבעית שלו. הוא סיפר שבהיותו הוא עצמו תלמיד ביסודי, שמע במקרה שבית הספר רכש מיקרוסקופ, והיה נלהב מאד לבדוק אותו מקרוב. הוא סיפר שלקח לו הרבה מאד זמן לשכנע את המורה להביא את המיקרוסקופ פעם אחת לשיעור, ועל התסכול שחש כאשר המורה החזיר אותו למחסן כמאורע חד פעמי, ובאמתלות ארגוניות לא אפשר לו לספק את סקרנותו הלאה.. "למרות זאת", חייך, "הפכתי את הצפייה במיקרוסקופ כחלק קבוע מאורח החיים שלי".
כיצד מחנכים ילד למחשבה רציונלית ולוגית? איך מחנכים לויכוח תוך הקשבה לזולת? איך מלמדים לשמוע לא רק להשמיע? האם משרד החינוך אחראי באמת על חינוך או רק על הוראה?.. איך מחנכים ליזמות חברתית ותעשייתית? איך לגרום לכך שילד יחשוב בגדול על השכונה שלו וירצה לעשות את זה? לדבריו של שכטמן, הדרך לעשות כל זאת היא להתחיל בחינוך הרבה יותר מוקדם, ממש מהגיל הרך, גיל שבו הילדים קולטים כל דבר במהירות הבזק. כבר בגיל הזה, כך המליץ, כדאי להתחיל ביסודות החשיבה הכמותית, החשיבה הביקורתית, לעודד שאלת שאלות והבאת הוכחות. בנוסף, ציין, כל ילד זקוק ל"מנטור". אם ההורה אינו מתאים להיות מנטור, המורה צריך להיכנס לדמות הזאת. מנטור כולל הרבה מאד דברים – ראשית דוגמה אישית של התנהגות, הכוללת תשומת לב אישית לכל ילד בכל שעה. כל ילד רוצה להרגיש שהמורה שם לב אליו. מכיר אותו. מתייחס אליו אישית. אישית, ולא חשוב במה, "ילדים שהושקעה בהם תשומת לב אישית, ולא חשוב במה, מצליחים בלימודים הרבה יותר", סיכם.

על מכונת הלמידה היפנית והתופעה הפינית
האם ניתן למדוד כל דבר?
בחלק השני של הכנס הוצגו הסרטים – מכונת הלמידה היפנית The Learning Machine in Japan והתופעה הפינית – The Finland Phenomenon. הסרט הראשון הציג את האופן שבו היפנים החליטו במודע להפוך למכונת למידה בדרך להצלחה כלכלית ולמקום עבודה מובטח. 120 שנה שהחינוך עומד בראש סדר העדיפויות. מערכת החינוך היפנית מקיפה כ-21 מיליון תלמידים, המקבלים את החינוך השיטתי והמבוקר ביותר בעולם. בכל בתי הספר היסודיים לומדים אותם ערכי ליבה באמצעות אותה משמעת נוקשה. בחט"ב הם נדרשים ללבוש מדים אחידים, והמשמעת אפילו עוד יותר נוקשה. על המחנכים מוטלת גם המטלה לגבש להם את ה"אופי הלאומי הרצוי". ההנחיות שלהם הם – "אל תחייכו, אל תתעכבו, תהיו רציניים. לא לפטפט". בנוסף, עם תום הלימודים בשעה שלוש וחצי, הם מתחלקים לקבוצות ומנקים את בית הספר בעצמם, וזאת כדי לפתח יכולת עבודת צוות ותחושת ערכים ציבוריים. להיות אזרחים מועילים. הקבלה לתיכון קשה ותחרותית. החינוך היפני מבטל אינדיבידואליות ויצירתיות, מעודד אחידות ועמידה לחצים. הם לא נדרשים לחשיבה ביקורתית, אלא לשינון ולהישגים. הישגיהם בבחינות במתמטיקה ובמדעים גבוהים ביותר. כל זאת בא לעתים על חשבון בריאותם הנפשית והפיזית, לדוגמה, תלמיד ביפן ישן 4 שעות בלילה כדי להספיק ללמוד גם בבוקר וגם לקבל תגבור בערב בבית ספר פרטי שנקרא "ג'וקי". גם בשבת מוטל עליהם ללמוד כ-6 שעות. מושג "תופת הבחינות". המחויבות מהמשפחה גבוהה מאד, האמהות מעמידות את עצמם לרשות התלמידים בכל מה שקשור להסעות ולארגון סדר היום בהתאם ללחציהם.

הקרנת הסרט לוותה בהרצאתה של פרופ' Patricia Broadfoot מאוניברסיטת Bristol שכותרתה "High Stakes, High Price: How Testing Damages Learning". ההרצאה התמקדה בביקורת נגד המודל היפני התופס את המבחנים ככלי מרכזי להנעה ללימודים ולפיקוח על סטנדרטים. לדבריה מדובר במערכת חינוך המובילה לקונפורמיות, מערכת שבוגריה מגיעים מותשים לאוניברסיטאות, מה שמעלה את השאלה, האם הצלחה במבחנים שקולה ללמידה עצמה?, ואכן מהמחקר על פדגוגיה של מורים, עולה שמבחנים גורמים לכך שהמיקוד יעבור מצורכי התלמיד לצורכי המערכת הבוחנת. נמצא גם שלמבחנים אלו אין תוצאות חיוביות באופן מובהק על הוראה ולמידה, המורים לחוצים יותר ומתמקדים בדידקטיקה הקשורה למבחנים. זאת ועוד, מהמחקר באנגליה נמצא שהמורים מתרכזים בעיקר במה שהילדים צריכים לדעת לצורך המבחנים, ובנוסף, יש להם גם השפעה שלילית על התלמידים שנכשלו. אמנם ההתמקדות כיום היא על מה שניתן למדוד אך אין ברשותנו כלים למדוד את הלמידה עצמה. כדברי המרצה, לא כל דבר ניתן למדוד, "כאשר מודדים חיים -מצמצמים אותם".
לאחר מכן הוקרן הסרט "The Finland Phenomenon" אשר הציג את המודל החינוכי שפותח בפינלנד.
המערכת הפינית מושתת על אמון במורים ואין בה מפקחים. המורה נהנה מעצמאות ואוטונומיה. בנוסף, גודל הכיתות קטן מאוד, וזמן הלימוד קטן יותר בהשוואה למדינות המזרח כגון יפן וקוריאה, Less is more. מבחינת הסטנדרטים והאחריותיות, אין בבתי הספר בפינלנד מבחנים חיצוניים ברמה לאומית (פרט לבחינות הבגרות). המבחנים המתקיימים בבית הספר נחשבים ככלים העומדים לרשות המורים לצורך אבחון וסיוע. בנוסף, בפינלנד מקיימת מסורת ארוכה של תמיכה בתלמידים עם צרכים מיוחדים. ההשקעה מתבטאת בזיהוי מוקדם ובתמיכה מיוחדת ברמת בית הספר. לכל תלמיד יש זכות בסיסית לעזרה אינדיבידואלית על פי בחירתו – תמיכה כללית, תמיכה מוגברת ותמיכה מיוחדת בכיתות ייעודיות. זאת ועוד, פינלנד משקיעה משאבים רבים ברמתם הגבוהה של במורים, והחל משנת 1971, לימודי החינוך וההוראה עברו לאוניברסיטאות ולכל מורה יש תואר שני. מדובר לא רק באיכות גבוהה מאד של המורים, אלא גם במעמד נחשק, המוערך מאוד בחברה הפינית. נמצא שמכל המקצועות, המורים חשים במימוש המקצועי הגבוה ביותר.

הקניית מיומנויות המאה ה-21 לבוגרי מערכת החינוך
הניגוד בין שתי הגישות הפדגוגיות – יפן ופינלנד, בולט בעיקר על רקע השינויים המתחוללים עם המעבר לחברה של ידע וההסבה הגוברת לכלכלה המתבססת על שירותי ידע. אלה יוצרים חזון חדש ושפה חדשה הרואה לנגד עיניה בוגרי מערכות החינוך הניחנים במגוון מיומנויות כגון: יכולת למידה עצמית; יכולת עיבוד של ידע חדש; שימוש מתקדם בטכנולוגיית המידע; חשיבה ביקורתית; יכולת ניתוח והכללה; יכולת עבודה בצוות; פתיחות לביקורת; ביקורת עצמית; יצירתיות; יוזמה וחדשנות. השיח הבינלאומי עוסק היום בתפקידו המשתנה של התלמיד, המורה, המבחנים, הטכנולוגיה בשירות ההוראה ועוד. ואכן מדינות אחדות עמלות כיום על שינוי מבנה תכניות הלימוד שלהן במטרה להתאימן לחזון זה.

ומה באשר לישראל? האם ניתן לחבר את ה"איים הבודדים" ל"יבשת רציפה"?
ומה קורה בישראל? מזה כעשור נעה מערכת החינוך שלנו בכיוון יישום המודל הסטנדרטי שרווח בעולם. עם זאת, במשרד החינוך פועלים בעלי תפקידים בכירים המעודדים את המנהלים ללמידה אחרת – לפיתוח שפת חינוך חדשה שאינה סטנדרטית, באמצעות למידת חקר, למידה מבוססת פרויקטים, מרחב חופש למורים בתכנון לימודים, שימוש בטכנולוגיית המידע, פיתוח חשיבה ביקורתית ועוד. השאלה היא האם ניתן לחבר את האיים הבודדים ליבשת רציפה? ישראל אינה פינלנד, אך דווקא התסיסה התרבותית והחברתית האופיינית לחברה הישראלית ותרבות הצעירים והנוער הרווחת בה, הולמת, במידה רבה, את המאפיינים הרלבנטיים למעבר לכלכלת הידע החדשה. חובתנו להבין את המודלים המנוגדים, ולהתמקד בשאלה איזה מבין שני המודלים הפדגוגיים ראוי ורצוי לישראל, ואולי ראוי דווקא לבחון מודל המותאם לצורכי החברה שלנו: מודל ישראלי.
פיילוט למידת חקר/ פרויקטים בישראל
החלק השלישי של הכנס עודד רב שיח מקביל ב-11 קבוצות דיון מקבילות. בחרנו להתמקד בלמידת פרויקטים. במושב זה נשאו דברים פרופ' טלי טל, ד"ר שרמן רוזנפלד והגב' דליה פניג, סגנית יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. הגב' פניג, הציגה את הפיילוט של למידת חקר בישראל ודיברה על הצורך בשינוי דרכי ההערכה. החלופה למבחנים היא להתמקד בפעילות, עבודות חקר, למידת פרויקטים, מבנים ותהליכים. לדבריה, קיימת אי רציפות במדיניות משרד החינוך בכל הנוגע לעבודת החקר, יש תקופות כאלה ויש אחרות. יש שיח מגשש בין ה"שטח" לבין המזכירות הפדגוגית – כך למשל – האם כדאי להכניס עבודות חקר במספר מקצועות מצומצם?, האם הם מיועדים רק להחליף בגרות?, האם יש להחיל אותם על יותר מקצועות וכך הלאה. לאן מועדות פניה של המערכת, האם אנו מחפשים חלופות להוראה למידה והערכה מסורתית ? לדבריה, יש בישראל כבר היום "איים" של למידת חקר, השאלה אם אפשר ורוצים להפוך אותם ליבשת, ולאיזו יבשת. שאלה זו נותרה עדיין פתוחה..

ההרצאה לוותה בסרטון מתוך חינוך לחשיבה ולמידה בדרך החקר – כנס המזכירות הפדגוגית שהתקיים במאי 2012 .

קישורים:
אתר הכנס "החינוך בישראל בין שתי תפיסות פדגוגיות מתנגשות", אונ' ת"א יוני 2012
תקצירי ההרצאות של הכנס "החינוך בישראל בין שתי תפיסות פדגוגיות מתנגשות", אונ' ת"א יוני 2012
למידת חקר ופרויקטים הלכה למעשה – כנס ארצי שקיימה המזכירות הפדגוגית משה"ח, מאי 2012
פרופ' רוני אבירם על עתיד מערכת החינוך בהתייחס לשינויים התפיסתיים בעולם
האם משרד החינוך חונק את היצירתיות של התלמידים? דה מרקר 12.7.12
כך נראים חיי המורים בשלוש יבשות, חדשות ערוץ 2, 13.8.12

שני גלים בולטים בהיסטוריה של החינוך הציבורי

•  Education (דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה)
• תפיסת ה- essential או הסטנדרטים בחינוך

הגל הראשוןEducation –  (דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה) שפעל והשפיע רבות על המחשבה החינוכית במאה העשרים היה הגל החינוכי שהושפע מדיואי, ויגודצקי ופיאז'ה, הדגש העיקרי היה לשים את הילד במרכז ולהתייחס לתהליכים הקוגניטיביים והחברתיים שלו. בהדרגה גל זה נדחק לשוליים.

הגל השני (תפיסת ה -essential או הסטנדרטים בחינוך) אומר את ההיפך, "לא כל כך מעניין אותנו עולמו של הילד", אלא מה הוא חייב לדעת. כלומר הידע של התלמיד נמדד ביחס לסטנדרטים. גל חינוכי זה הלך והתחזק במהלך שני העשורים האחרונים.

הביקורת על הגל הראשון – "תכנית הלימודים היא זו שקובעת ומעצבת בפועל את מה שלומד התלמיד (secret garden). תחושת אי-סדר בשל היעדר סטנדרטים. הגל הראשון נקלע למציאות שבה חש המערב כי הוא מאבד את מקומו במרוץ לחלל (הסובייטים הקדימו את האמריקאים), וכך, בין היתר התחזקו אלו שטענו שצריך למדוד את הידע של התלמיד. נוכח מגמות אלו, שהיו בעיקר בארה"ב, הגל הראשון נאלץ לקפל בהדרגה את דגליו ולצמצם את יעדיו.

עליית הגל השני בחינוך הציבורי, התאפיינה בשלושה אלמנטים – רצון להבטיח סטנדרטים בכל שלבי החינוך, העמקת מעורבות ושליטת המדינה בחינוך והרצון להבטיח את אחריות המדינה לתוצאות. ואולם לא לעולם חוסן, ואלו עיקרי הביקורת על הגל השני:

• לא ניתן לכוון את התהליכים הקוגניטיביים במוחו של התלמיד בצורה אחידה, היות שתהליכי הבניית הידע במוח מורכבים מאד ושונים מתלמיד לתלמיד.
• הסטנדרטיזציה מכוונת אך ורק לממוצעים של הכיתה ומתעלמת מהטובים ומהחלשים.
• תוכניות חינוכיות כגון No child left behind המבוססות על סטנדרטים, יצרו מציאות חינוכית שאין בה חדשנות ואין בה יצירתיות דווקא בגלל השפעת הסטנדרטים
   

לתרבויות הירארכיות יש יתרון טבעי מבחינת היערכות חינוכית של הגל השני. מסתבר שמדינות דרום מזרח אסיה הן המרוויחות העיקריות מהתחזקות הגל השני בחינוך. מאחר שבמדינות אלו יש תרבות הירארכית, קל להן יחסית להתמודד עם בחינות הישגים המבוססות על סטנדרטים נוקשים. למעשה הן מצליחות יותר אך ורק במבחנים המבוססים על סטנדרטים.

במתח שבין שתי השקפות אלו, אנו עדים עכשיו לניצנים של עליית הגל השלישי 

המעבר לחברת הידע 
הגל השלישי בחינוך הציבורי נובע מהמציאות הכלכלית הגלובלית המשתנה, שקובעת במידה רבה את כיווני ההתפתחות בחינוך :

• ידע זמין ופתוח לכל
• קצב מהיר של התחדשות הידע
• ריבוי של מקורות מידע וידע
• ריבוי פרשנויות לידע
• המעבר לכלכלת הידע
• מכירת שירותים מבוססים על צריכה גוברת של ידע
• כניסת טכנולוגיות המידע והאינטרנט לכל תחומי החיים והתעסוקה

ציפיות מהיחיד בשוק העבודה הגלובלי המשתנה
יכולות לתקשורת אישית, הסתגלות לשינויים מהירים ולעבודה בצוות, גמישות ביחסי אנוש, יכולת פתרון בעיות, יכולת להתמודד עם ביקורת עצמית, יכולת ניהול עצמית, יצירתיות, יזמות וראייה ביקורתית, יכולת להשתלב באמצעות למידה עצמית בנושאים חדשים ומתעדכנים בכל מקום בעולם ובכל נושא

השלכות שינויים אלו בשוק העבודה על מערכות החינוך בעולם
עולם העבודה מתחיל היום לעבוד כמו בתי ספר, משימות חקר , צוותי לימוד לנושאי חדשים וכדומה. משום כך אנו רואים היום את תחילתן של הגדרות חדשות של תפוקות החינוך בעולם: פיתוח חשיבה שיפוטית וביקורתית, עידוד חשיבה יזמית, יכולת שימוש מוגברת בטכנולוגיות המידע והאינטרנט, למידה בצוות ועבודה בצוות, יכולת עיבוד והפקה של ידע חדש

השלכות המגמה החדשה על מסגרות התכנון הבינלאומיות בחינוך

• התגבשות תפיסה חדשה של מבחנים בינלאומיים במדינות המפותחות (החל משנת 2015 ). גורמי הOECD  מודעים להשפעת הגל השלישי בחינוך הציבורי ומה שקורה בפינלנד, ולכן הם נערכים אחרת לבחינות הבינלאומיות.  עיקר המבדקים יתבססו החל משנת 2015 על הבנה. (ראו מאמר על מבדקי PIAAC החדשים)
• קידום התקשוב בבתי הספר – מחשב לכל תלמיד בכיתה או שילוב מחשבים ניידים בלמידה בכיתה ( 1 to 1 computing ), לכך מכוונים גם דוחות הבנק העולמי והOECD.
• התגבשות מושג חדש : חיזוק איכות הלמידה מול כמות הידע
• Less is more – בפינלנד אנו רואים פחות מקצועות לימוד אך יותר דגש על פיתוח יכולת העמקה של התלמידים.

גם סינגפור נערכת לתכנית חינוכית חדשה הנקראת Teach less learn more וכך גם בהונג קונג ובמחוז אלברטה בקנדה.  בהכללה ניתן לומר "תנו לתלמידים כלים קוגניטיביים ללמידה, הבנה והמשגה על חשבון עוד מקצוע לימוד ועוד ידע כמותי"

שני מושגי מפתח בתכנון למידה מקבלים דגש: מעורבות הלומד בלמידה (engagements), וזיהוי אתגרים בלמידה
(challenges), כלומר, השאלה המשמעותית היום בגל השלישי – כיצד נהפוך את הלמידה לרלבנטית לתלמיד, ואיך נגרום לו להיות מעורב יותר בלמידה.

הגל השלישי – התחלתו של שינוי פרידגמתי בעולם:
Paradigm shift or New Progressivism

• ביזור עמוק של סמכויות לבתי ספר
• גמישות פעולה גדולה יותר למוסד החינוכי
• יותר דרגות חופש למורים
• התלמיד במרכז תכנון הלימודים
• תרבות של אמון

והיכן ישראל ? 
התרבות הישראלית הנה יזמית וחדשנית במהותה, ולכן הסטנדרטיזציה הנוקשה הנהוגה בה, מנוגדת לרוח היזמית הישראלית!  אמנם קיימים איים בודדים של בתי ספר בישראל המעודדים למידה חדשנית ולמידה מאותגרת בעיות (PBL ), אך בפועל, נוכח מעמד ישראל במבחנים הבינלאומיים – נוצרה תגובה טראומטית במערכת החינוך בארץ, בעיקר בגלל השפעת התקשורת. השפעות הטראומה הזו באה לידי ביטוי בשאיפה להעמיק את תרבות העבודה הריכוזית במערכת. מבחינת בתי הספר בארץ, אפשר לומר שנוצרה " אבן ריחיים" על צווארם, אשר לוחצת יותר ויותר לכיוון סטנדרטיזציה ומדידה של בחינות והישגים. היו אמנם, ניסיונות חלקיים בהענקת דרגות חופש יותר למורה ולשיטותיו (פרופסור ענת זוהר, תכנית הלימודים החדשה בהיסטוריה, ניהול עצמי לבתי ספר), אך אלו נותרו שוליים מבחינת השפעתם. יוזמות של בתי ספר בודדים "לצאת מהקופסה" ולשנות כיוון, נתקלות במציאות של חסם המבחנים החיצוניים. ולכן, מדגיש פרופסור עמי וולנסקי, חזרנו למציאות משתקת מבחינת מערכת החינוך: 

• הטכנולוגיה מכתיבה את הפדגוגיה (במקום להיפך)
• המערכת קפואה עמוק בתוך השקפת הסטנדרטים
• מדיניות הסטנדרטים מעיקה על המורים ומפחיתה את אטרקטיביות מקצוע ההוראה

למרבה הצער, ישראל מתרחקת, אפוא, מהגל השלישי בחינוך, כאשר בו זמנית, מדינות אחרות כבר מתחילות להיערך לקראתו. 

קישורים נוספים

מחיר הסטנדרטים במערכת החינוך המודרני

רפורמות בחינוך לאן? מגמות בין-לאומיות

הלקחים הפיניים: מה העולם יכול ללמוד מהשינוי החינוכי בפינלנד? (סדרה על רפורמות בבית הספר)

לקחים מפינלנד

תפקודם של מורים: לקחים המופקים לאור בחינת מערכות חינוך מסביב לעולם

מדוע המורים בפינלנד טובים יותר?

להתראות PISA שלום PIAAC