הם מתמוגגים ממשוואות במתמטיקה ומקבלים בשמחה כל מספר לחבורה. מה יש בתחום הלא מילולי הזה שמרגש אותם כל כך ומה עוד אפשר לחדש? לקראת היציאה לחופשה, דיברנו עם אנא וקנין – מנהלת תחום מתמטיקה שלנו, בניסיון להבין מה סוד ההצלחה של קהילות המורים למתמטיקה ברשת עמל, מלבד כישרון ואהבה למקצוע. בתמונה מעלה: משה פקלר – אנרג'יטק, אנא וקנין ראש תחום מתמטיקה עמל, ורד שלוש – מח"ט פסגות מנהריה, פני הדר – אנרג'יטק.

ספרי לנו קצת על הפעילות העניפה של קהילות המתמטיקה ברשת עמל

אנא וקנין ראש תחום מתמטיקה רשת עמל

אנא, בעיניים נוצצות –  "יש לנו שלוש קהילות, ואני גאה בהן מאד. הקהילה הראשונה שפתחנו היא קהילת מועדון החמש, למורים המלמדים חמש יחידות – והיא עובדת היטב כבר שנה רביעית, ולצדה התווספו השנה שתי קהילות נוספות – קהילת חטיבת הביניים, וקהילת המח"טים (מרכזי חינוך טכנולוגיים). סך הכל יש לנו כ- 60 מורים בשלוש הקהילות הללו, ואנו שואפים בשנה הבאה לצמוח לעוד שיתופים מעניינים. על הפרק שילוב חוקרים מהאקדמיה עם מורים מהשטח, בפרויקט שיתועד וייחקר על ידי האוניברסיטה העברית. בשל הפיזור הגיאוגרפי של המורים מכל רחבי הארץ, מצאנו שהנוח ביותר הוא לעבוד במתווה של – Blended learning – שגרה של מפגש וירטואלי קבוע פעם בשבועיים שלושה, ומספר מפגשים פנים מול פנים במהלך השנה. ההשתתפות בקהילה, מוכרת למורים כגמול, ומעבר לכך היא השייכות המקצועית שלהם ועל כך גאוותם.

במה עוסקות הקהילות?
אחד העקרונות שלנו הוא מתן דגש על הצרכים של המורים, כמובן שיש מובילים, והמוביל מכין תכנים ונושאים, סדנאות וחידושים (הכנת מפגש של 3 שיעורים אקדמיים לוקחת הרבה מאד זמן), אך יש מענה והקשבה רבה לנושאי יום-יום רלבנטיים שעולים מהשטח, מהמורים עצמם. על פי המשובים שקיבלנו, העיקרון הזה מוצלח מאד. עיקרון חשוב נוסף בהובלת הקהילה – שהידע נמצא אצל כולם ויש שיתופיות עם כולם.

איך התחילה היוזמה הזו, מה הייחודיות שלה?
הכול התחיל עם "מועדון 5 " תחת המטרייה של אונ' חיפה, ביוזמת ראש החוג לחינוך מתמטי פרופסור רוזה לייקין, אשר בשיתוף עם קרן טראמפ הקימה את קהילות מועדון ה – 5 בארץ. בשנה הראשונה לקחת חלק פעיל בקהילת המובילים, למדתי רבות מהמקור הטוב ביותר, וקיבלתי השראה. בתום שנה זו, פתחתי את קהילת מועדון 5 של עמל, שאותה הובלתי בשנתיים הראשונות בצמד עם סופיה מנדלזבורג – מורה בעלת ידע רב בהוראת מתמטיקה ברצף השש שנתי. מאוחר יותר החליף אותי המורה גיורא אפשטיין, שצמח כמוביל מתוך הקהילה עצמה.
קהילת חטיבת הביניים שלנו היא קהילה חדשה, במסגרת פרויקט קהילות מורים מובילים בחט"ב של מכון ויצמן בשיתוף עם קרן טראמפ.  כאן הלכנו על שילוב שונה – מורה מובילה מהשטח, ולצדה חוקר מהאקדמיה, ד"ר אלון פינטו, ממכון ויצמן, דוקטור בחינוך מתמטי, ולצדה קהילת המח"טים – גם היא שנה ראשונה אצלנו, בהובלת בהובלת ענבל כהן טולדו ממח"ט טבריה.
יש הרבה קהילות כאלה בכל הארץ, אך הייחודיות שלנו היא שגרת המפגשים הוירטואלים. אנו משתמשים בפלטפורמה דיגיטלית המאפשרת לפתוח מצלמה ולשתף מסכים כל אחד בתורו. בדומה לוובינר  – המפגש מצולם ומוקלט ומי שהפסיד אותו – יכול לקבל את ההקלטה.

ספרי לנו על משהו מעניין שעלה במפגשים השנה, על נושא שפיצחתם
מעבר לנושאים מתמטיים שונים, אתן לך על קצה המזלג דוגמאות לנושאים שעסקנו בהם השנה – גיוון הלמידה באמצעות המחשות, טיפול בטעויות, העלאת מוטיבציה אצל תלמידים, גיוון ההוראה, שילוב טכנולוגיה, התמודדות עם כיתה הטרוגנית. כך לדוגמה, יש מורים שבעקבות ההשתתפות שלהם בקהילה עשו שינוי בתפיסות ובהנחיה שלהם בתוכנית הלימודים עצמה –  ברווח ובהפסד של כל נושא ונושא האם יהיה בהתחלה, בסוף וכדומה. (אין תוכנית לימודים מחייבת, יש תוכנית היבחנות).

דוגמה נוספת – כיצד נעלה את מספר התלמידים שלומדים 5 יחידות?
פרקטיקה מעניינת הגיעה ממובילת הקהילה, סופיה, שעובדת בכיתות 4-5. הרעיון הוא ללמוד יחד בכיתה י', כשתלמידי החמש "מושכים" את הארבע . בסוף השנה התלמידים מתמיינים ומתחלקים כל אחד למסלול מובהק – או ארבע, או חמש, אבל במהלך כיתה י' הם עדיין ביחד. למעשה הם מקבלים הזדמנות שווה בכיתה הראשונה של חטיבה עליונה, מה שנותן הרבה מוטיבציה לתלמידים. זו דוגמה למודל שהוכיח את עצמו, ואשר הגיע מתוך שיח, שיתוף ועבודת הקהילה.

תוכלי לשתף איתנו דוגמה לתוצרים מהקהילות?
כן בשמחה. לאחרונה התקיים כנס ארצי למורים למתמטיקה בשפיים – ושם הצגנו תוצרים מיוחדים ומעניינים מהמפגש שערכנו בקהילת המח"טים בנושא של גיוון והמחשות. ורד שלוש ממח"ט עמל פסגות נהריה, פני הדר ומשה פקלר מעמל אנרג'יטק (חברת החשמל) – הציגו "למידה פעילה" באמצעות כלים טכנולוגיים שמאפשרים לכל תלמיד להתקדם ברמתו, בדרך שמעניינת אותו. הכלים הטכנולוגיים שהוצגו, מתאימים למורי מתמטיקה בכל הרמות ובכל שלבי הגיל. כך למשל הדגימו כיצד להכניס שאלות מתמטיות לפלטפורמות משחקיות קיימות כמו "לרוץ על המיליון"  ו"אחד נגד מאה". באופן זה, התלמיד לומד מתמטיקה באמצעות תחרות, משחק, מתמכר. ורד שלוש אומרת – "כשהם משחקים זה ממכר אותם למתמטיקה…"

דוגמה נוספת – מורי אנרג'יטק הציגו תוסף למצגות PPT שהופכת את המצגת לאינטראקטיבית ומאפשרת לתלמידים לענות לשאלות בצורה אנונימית. כך המורה רואה בבת אחת תמונה כוללת ומבין את התפלגות הכיתה ברגע נתון. באמצעות סימון נקודות בגרף מיד רואים את מפת הקשיים, הטעויות, התשובות הנכונות וכך הלאה, בלי תחושת הבושה המתלווה ל "אני לא עשיתי נכון ", שהרי תחרותיות לא מתאימה לכולם והיא לא אנונימית.

אלו תוצרים הציגה קהילת החמש?
תוצר אחד של גיורא אפשטיין (שזכה במורה מצטיין של עמל בשנה שעברה), אשר דיבר על "הטעות של התלמיד כמקור ליצירתיות של המורה", ותוצר נוסף שלי – "לא על הספר לבדו" – תוצר שנולד מתוך הקהילה, בזיקה להדגשים במתמטיקה של ארבע וחמש יחידות, שהם איכותניים יותר וטכניים פחות. התלמיד נדרש כיום ליותר חשיבה, ולפחות פרוצדורה, מה שיצר בעיה מסוימת למורים, שכן ספרי הלימוד חסרים במשימות איכותניות לתלמיד. מתוך המתח הזה נולדו הרצאה ופעילות שנקראת "לא על הספר לבדו"  – פעילות המדגישה נושאים מתמטיים שאין להם מענה בספרי הלימוד, לצד רציונאל פדגוגי להוראה בכיתה הטרוגנית, ואת זאת אני שמחה להעניק לקוראי כתבה זו!" 

חופשה נעימה!

קישורים

• קישור למצגת – לא על הספר לבדו כנס שפיים אנא וקנין
• קישור למצגת למידה פעילה במתמטיקה משה פקלר ורד שלוש : מתמטיקה על יסודי 10.6.19
• האזינו לאנא וקנין בפודקסט של הגיע זמן חינוך