לכבוד יום השפה העברית,  יצאו תלמידי בית הספר הרב תחומי עמל ליוזמה מרתקת שהפכה את הרחובות של רמלה לאבן שואבת למורשת השפה והתרבות העברית.
במהלך הפעילות, העמיקו התלמידים את ההיכרות עם דמויות מפתח בשפה העברית, שתרומתם הונצחה לא רק בספרים וביצירות אלא גם בשמות הרחובות של העיר. במיוחד בשכונת קריית האמנים, בה שוכנים רחובות הנושאים את שמותיהם של יוצרים, מלחינים וסופרים שהפכו את השפה העברית לנכס תרבותי משמעותי.
במסגרת הפעילות שהופצה בסרטון ברשתות החברתיות, התלמידים לא הסתפקו רק בלמידה עצמית אלא בחרו לשתף את הציבור הרחב בידע שרכשו. הם יצרו תכנים חינוכיים ללימוד עברית תקינה, והציגו בדרכים יצירתיות טעויות נפוצות בעברית והדרך הנכונה להשתמש בשפה. בין היתר, הם ענו על השאלה שמעסיקה רבים: רַמְלָה או רַמְלֶה? ראו קישור לסרטון במדיה החברתית

עדי שוורץ, הרכזת למעורבות חברתית בתיכון, סיפרה בהתרגשות: "השפה העברית היא לא רק אמצעי תקשורת; היא סמל לתרבות ולחיבור שלנו להיסטוריה ולזהות הישראלית. התלמידים שלנו הראו עד כמה אפשר להפוך את הלמידה לחוויה משמעותית ומהנה, וכמה חשוב לשמור על העברית שלנו חיה ותוססת."

אם תשוטטו ברחובות רמלה, תגלו שמות כמו חיים נחמן ביאליק, אלתרמן ולאה גולדברג, לצד דמויות חשובות נוספות שיצירותיהן הפכו לנכסי צאן ברזל בשפה העברית. הפעילות חיזקה את החיבור בין המורשת התרבותית של העיר לבין הדור הצעיר, והראתה כיצד ניתן להנגיש את השפה והמורשת בצורה חדשנית ומרעננת. 

יום השפה העברית ברמלה הסתיים, אך השפה שלנו חיה ונושמת בזכות יוזמות כמו זו של תלמידי הרב תחומי עמל, שממשיכים לשמר ולהעביר את אוצרות העברית לדורות הבאים.אז בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם תוהים אם אומרים רַמְלָה או רַמְלֶה, תדעו שלעיר הזאת יש תשובה – והיא תמיד בעברית הנכונה.

משהאל, שבלט כבר בילדותו באהבתו לארץ ולאדם, הפך את כישרונו הספורטיבי למצוינות בשירותו הצבאי. לאחר שחרורו מהסיירת, הצטרף ליחידת הימ"מ ושירת במסירות ובאומץ לב במאות מבצעים סודיים, שבהם סיכל פיגועים רבים והציל חיי רבים מאזרחי ישראל. בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר 2023, ביום שמחת תורה, נפל משהאל בקרב עם מחבלים בצומת שער הנגב לצד חבריו לנשק.

הקמת מתקן הספורט בבית הספר ברמלה תשמר את זכרו ומורשתו של משהאל, ותשמש כמרכז לפעילות גופנית וחינוכית בשעות הלימודים ואחר הצהריים. המתקן יכלול מדשאת אימונים ומתקני כושר שישמשו להכנה לשירות צבאי ולפעילות פנאי עבור תלמידי החטיבות בעיר. באמצעות הדרכה וסמינרים, המתקן ישמש להעלאת המוטיבציה בקרב תלמידי בית הספר והשכונה לשירות משמעותי בצה"ל, כפי שהיה חפץ משהאל ז"ל. הסכום הדרוש להקמת המתחם הוא 300,000 ₪ כשהמטרה היא לחנוך את המתקן סמוך ליום השנה לנפילתו. בית הספר, בניהולו של ברק פרידמן, קורא לקהילת עמל לתמוך בהקמת המתקן ולהצטרף ליוזמה שממשיכה את מורשתו של משהאל, למען חינוך הדור הבא על ערכי ציונות, נתינה, ואהבת המולדת.

קישור לדף התרומה באתר רשת עמל
תאריך סיום קמפיין: 1 באוקטובר 2024

שבוע הפרויקטים הנו שבוע יחודי המתקיים במעבר בין המחצית הראשונה לשניה של השנה, וכל כולו חגיגה של למידה אחרת המדגישה את כישורי הלומד הנדרשים למאה ה 21. במסגרת אותו שבוע, בוחרים התלמידים נושא המעניין אותם, לומדים כיצד לנסח שאלת מחקר, ולו קטנה, חוקרים מתוך הינע ועניין פנימי, סקרנות והתלהבות, מפתחים כישורי לומד עצמאי, כישורי שיתוף פעולה עם חברים, ולבסוף מציגים בכתב ובעל פה את תוצאות המחקר ובכך מפתחים כישורי פרזנטציה.

ד״ר רונית אשכנזי סמנכ"ל פדגוגיה: "השאיפה שלנו ברשת עמל היא לאפשר לתלמידים ללמוד מתוך עניין וסקרנות, ולמורים ללמד תוך תשוקה והתלהבות. שהלמידה תהיה למידת חקר, שהמורים ינחו את התלמידים ויפתחו אצלם כישורי לימוד עצמי. בנושאים רב-תחומיים, לא בהכרח ב״מקצועות לימוד״ ועל כך אני מברכת בחום".

ואכן, המורים בשבוע זה משנים את תפקידם ממורים למנחים. את ההצעה לקיים שבוע כזה הבאתי מניסיוני כמנהל התיכון למדעים ולאמנויות של המרכז הישראלי למצוינות. שם קיימנו שבוע כזה בכל 10 שנות הניהול שלי, ולמעשה שבוע זה ממשיך להתקיים עד היום. בתיכון למצוינות, נחשב  שבוע זה  לשבוע החשוב ביותר בשנת הלימודים, והתלמידים מצפים לו מיד עם תחילת השנה. ברשת עמל, בברכתה ותמיכתה של ד"ר רונית אשכנזי, הצעתי לקיים שבוע כזה במספר בתי ספר. שלושה הרימו את הכפפה, הרב תחומי עמל רמלה א' וחטיבת הביניים המסונפת לו, חטיבת עידנים, הרב תחומי עמל רמות באר שבע, והרב תחומי עהד למצוינות מדעית.

נציין, ששבוע הפרויקטים מתקיים בין סמסטר א' לסמסטר ב', ובכך קוטע את שיגרת הלימודים שברובה היא פרונטלית מסורתית. המורים, שגיבשו מזה זמן רב הצעות פרויקטים בתחומים מגוונים כמו מדעים, מתמטיקה, מדעי הרוח והחברה – מציעים זאת לתלמידים, אשר משתבצים בהתאם לעניין אישי או מציעים הצעות משלהם.

מבנה הימים בשבוע הפרויקטים כולל מפגש בוקר של התלמידים  עם המחנכים, מפגש שנועד לדיון ערכי, אך גם לבחינת נוכחות ובדיקה שכל תלמיד יודע לאן עליו ללכת ובאיזה פרויקט משתתף. לאחר מכן שעתיים עבודה עצמית ואז פעילות כיתתית או שכבתית מהסוג של הרצאת העשרה, תחרות ספורט, או סיור, ושוב למידה עצמית. בסיום היום מפגש חוזר קצר עם מחנכי הכיתות לקבלת משוב על התנהלות היום. ביום האחרון, מכינים התלמידים תערוכת תוצרים, שבה מציגים לחבריהם ולאורחים מבחוץ מה הייתה שאלת המחקר שחקרו ותוצאות מחקרם.

דוגמאות לפרויקטים שבוצעו בשבוע הפרויקטים של חטיבת עידנים ברמלה

 

מורה למתמטיקה המחזיקה בעסק לאפיית עוגות הציעה פרויקטים בינתחומיים המשלבים בין מתמטיקה, מדעים לאפיה. התלמידים חקרו את הכמויות והיחסים לצורך אפיית מאפים שונים (מתמטיקה) את התהליך הכימי של התפיחה (מדעים) וקינחו באכילה משותפת של התוצרים שלהם.

מורה אחרת למתמטיקה הציעה לעסוק בטעויות נפוצות במתמטיקה, לדוגמא בנושא מספרים זוגיים ואי זוגיים, יצרו שאלון והעבירו ל100 תלמידים תוך השוואת התוצאות בין תלמידי כיתת המצוינות לכלל התלמידים בשכבה.

מורה לתנ"ך והיסטוריה הציע שאלות חקר סביב נשים גיבורות בתנ"ך ובהיסטוריה הכללית, קבוצת תלמידות בחרה במסגרת הנושא הכללי של גיבורות מהתנ"ך בשאלת המחקר כיצד גיבורות אלה קידמו את מעמד הנשים בימנו.חקרה את דמויותיהן של בנות צלופח, רצפה בת איה, אביגייל אשת נבל הכרמלי וושתי אשתו של אחשוורוש. לכל אחת מדמויות אלה מצאו מקבילה בעת המודרנית, לדוגמא את ושתי שסירבה להופיע בפני המלך במשתה רב משתתפים הקבילו את א. מבית הנשיא (אורלי רביבו) ולבנות צלופח שעמדו על זכויות הירושה שלהן את אליס מילר וכן הלאה.

קשר בין פעילות גופנית לקשב וריכוז – מורי חינוך גופני הציעו מחקרים סביב הקשר שבין פעילות גופנית מאומצת ליכולת הריכוז והלמידה. בדקו את עצמם ואת חבריהם בתנאי פעילות גופנית שונים אל מול מטלות של קשב וריכוז.

חיים משותפים – קבוצה אחרת של תלמידים בדקו את השינויים בתפיסות של בני נוער יהודים וערבים האחד ביחס לשני בעקבות אירועי מאי בערים מעורבות.

יצירת גבינה – קבוצה אחרת ביצעה ניסויים שונים בכדי להצליח לגבש גבינה, למדו על תהליכי פירוק החלבונים באמצעות חומצות, השוו את התוצאות בתנאים שונים של חום, רמת חומצה וכו' ולבסוף נהנו לאכול את הגבינות השונות שייצרו.

תנאי השימור של מלפפונים – תלמידי כיתת החינוך המיוחד ביצעו ניסויים שבדקו באלו תנאים מלפפונים נשמרים טריים, טמפרטורות, סוג האריזה, מגע עם מתכת ועוד. 

מנכ"לית עמל, עו"ד רוית דום:

"כבוד" ו"כבוד האדם" – שני ערכים בעלי עוצמה, אשר כל אחד מהם מיצר נורמות התנהגות אחרות ומבסס תרבויות וחברות שונות. האם למדנו להפריד ביניהם? האם למדנו לבחור בערך אחד על פני השני? באיזה משניהם ולאיזה מהם אנחנו מחנכים את בנותינו ובנינו? מלחמות על "כבוד" הביאו להכחדתם של עמים, לסכסוכים ארוכי שנים, לאלימות ולזוזל. "כבוד האדם" הוביל לקידום זכויותיהם של אנשים לחיות בביטחון אישי, חברתי, בריאותי ואפילו….תזונתי! 
במטרה לעסוק בבתי הספר שלנו בבעיית האלימות בחברה ישראלית באופן משמעותי ועמוק, התקבלה בצוות הפדגוגיה ההחלטה לעבוד בשיתוף פעולה עם המרכז הישראלי לכבוד האדם. כפועל יוצא החלו בימים אלו בפיילוט של השתלמות מורים בת 30 שעות, בשבעה מבתי הספר הרב תחומיים שלנו : טירה קאסם, טירה עתילי, עילוט, טייבה,  אלסייד,  פתח תקוה ב' ובמח"ט רמלה.

ההשתלמות "משוואה עם שלושה נעלמים" – כבוד האדם כבסיס לאקלים חינוכי מקדם ומניעת אלימות בבית הספר מזמנת את צוות המורות והמורים למסע אישי וחברתי מרתק, אל לב לבם של ערכי ה"כבוד" ו"כבוד האדם", כמעצבים את חיינו האישיים ואת מערכות היחסים בבית הספר ואל תפקיד המבוגרים בעולם הנוער. התוכנית מעניקה ידע וכלים יישומיים לקידום אקלים בית ספרי וכיתתי המבוסס על ערך "כבוד האדם", לקידום שיח משמעותי בין מורים/ות לתלמידים/ות ולביסוס מקום המורה כ"מורה לחיים". 

"יום שישי. 15 במאי. 1948. 15:00. דוד בן גוריון בסערה. מגילת העצמאות אבדה שעה לפני המועד המשוער של הכרזת העצמאות. עליכם למצוא את הכרזת העצמאות בשעה הקרובה. מעשיכם בשעה זו יקבעו את גורל מדינת ישראל לעד."

זוהי יריית הפתיחה לחדר הבריחה (escape room) שיצר צוות תלמידי הרב תחומי עמל רמלה. בלילה אחד ארוך ומיוחד, משעות הערב ועד אור השחר, הגיעו מאה תלמידי בית הספר משולהבים ומלאי מוטיבציה למייקאתון חדרי בריחה (מרתון עשייה, making+marathon). מטרת המייקאתון הייתה לבנות יש מאין חדר בריחה בנושא 70 שנה למדינה. בלילה אחד. התלמידים נענו לאתגר ועשו זאת בהצלחה מרובה: חדרי בריחה על ירושלים, על מוזיקה ישראלית ושירי אירוויזיון, על חברת "טבע" ועוד. התלמידים כתבו חידות מחשבה, הכינו פאזלים, חיברו כתבי סתרים, ערכו סרטונים והשקיעו את כל מרצם ויצירתיותם בעשייה.

פורמט חדר הבריחה היה ברור ומוקפד, בהתאם להנחייתו של צביקה אשכנזי מחברת "פרויקט הקופסה". על התלמידים להמציא סיפור מסגרת. למשל – אבדה התמונה המקורית של הצנחנים בעת שחרור העיר העתיקה בירושלים ומטרתכם להשיב אותה לידי מדינת ישראל. בדרך אל היעד של חדר הבריחה, על המשתתפים להתחלק לקבוצות ולפתור בדרך ארבע חידות שעוסקות במדינת ישראל. בסוף כל חידה התלמידים מגיעים לקוד בן 3 ספרות, שבאמצעותו ניתן לפתוח את מנעול התיבה הבאה. כך, עד לתיבה הרביעית ובה הפתרון לסיפור המסגרת. המסגרת הפשוטה והקשיחה הזו יוצרת קרקע פורייה למגוון של חידות ואתגרים, שבהם אפשר להשתולל כיד הדמיון הטובה.

אחד המפתחות להצלחת המייקאתון היה הלו"ז המוקפד. בשעה ארבע בבוקר, תלמידים רצו ברחבי בית הספר כדי להספיק להכין את חדר הבריחה בזמן. בארבע וחצי בבוקר, כל חדרי הבריחה כבר פעלו, כאשר התלמידים הפעילו אותם לחבריהם. בחמש וחצי יצאו התלמידים מחדרי הבריחה עייפים ומרוצים לאור הזריחה. אין תחושה טובה יותר מאשר לראות את פרי עמלך קם לתחייה עוד באותו לילה. מפתח חשוב נוסף היה שחדרי הבריחה לא נוצרו לחינם. נערכה תחרות בין כל צוותי חדרי הבריחה. התלמידים ידעו כי המקומות הראשונים יפעילו את חדרי הבריחה שלהם במסגרות שונות בעיר – לתלמידי התיכון, לתלמידי חטיבות ביניים ולמסגרות נוספות. כולם הרגישו שהתוצר יישאר ויישמר, ושניתן יהיה להפעיל אותו לקבוצות נוספות בעתיד. לכן ניסו להגיע לתוצר הטוב ביותר שהיו יכולים לבצע.

התחושות שעלו מהלילה היו נרגשות ומלאות סיפוק. ברק פרידמן, מנהל בית הספר: "נדהמתי לראות ילדים בארבע בבוקר רצים, ממציאים ופותרים חידות שחבריהם נתנו להם. ילדים עייפים בשתיים בצהריים, ובטח בארבע, בסוף יום הלימודים, ומחכים שכבר ייגמר. ופה ראיתי ילדים שלא עוצרים וממשיכים ליצור, ולעשות, ומבקשים עוד זמן. פשוט תענוג. זה לילה שמראה לך שאתה ממש במקום הנכון." גיא קופל, רכז אנגלית ואחד המורים שליוו את הכנת חדרי הבריחה: "היה לי סיפוק עצום לראות תלמידים חושבים ומנסים להתמודד עם בעיות, מתוך רצון ומתוך עניין, ולא כי צריך או כי זה שווה ציון טוב." תאיר גיספן, תלמידת כיתה י' 4: "פיתחתי את היצירתיות והחשיבה שלי כדי להוציא את החדר לפועל. גיליתי את היכולות שלי לפעול בתוך קבוצה, למדתי ששיתוף פעולה וחברות עוזר בכל מצב. גם ב-5 הדקות האחרונות בשיא הלחץ של העבודה. עברתי חוויה מדהימה בלילה הזה ואני מחכה כבר למייקאתון הבא!"

הפרויקט יצר חיבור לעולם המבוגרים על ידי הבאת דמויות מהקהילה של נשים שעשו שינוי. וכך אמרה מנכלית חברת התרופות הגברת שרי פרלוב : " הכל נמצא בתוכנו, השגתי את מה שהשגתי מתוך עוצמה פנימית, שאפתנות ורצון עז להצליח". עוד דיברה, בשבח האקטיביות : "אל תאמינו בניסים עשו אתם את הדברים שיאפשרו לניסים לקרות!". אחריה עלתה לבמה חברת הכנסת קסניה סבטלובה, החברה בועדת העלייה והקליטה ובוועדה לחוץ ולביטחון, וסיפרה לתלמידים את סיפורה מעורר ההשראה של נערה שעלתה לישראל חסרת כל, ללא ידיעת השפה והיתה צריכה לבנות את עצמה, להסתגל למדינה חדשה ולסייע לפרנסת המשפחה. סבטלובה סיפרה שלאורך כל חייה, כשהסביבה אמרה לה "את לא יכולה", היא התריסה "אני כן יכולה", והוכיחה זאת.
רויטל נאמן יהל, מנטורית למידה מבוססת פרויקטים ברב תחומי רמלה: "אני גאה בבית הספר, בהנהלה ובצוות המורים והספרנים שהובילו ואפשרו ליזום, ליצור ולעשות דבר שהוא לא תמיד ברור מאליו. התרשמתי מהתערוכה המרתקת שהוצגה בספרייה וכללה ספרים, תמונות וכתבות בנושא נשים מעוררות השראה ופורצות דרך. היה תענוג לצפות בתלמידות בית הספר קוראות, מעיפות מבט, מסתקרנות ואני בטוחה שיש לזה השפעה עצומה. הפרויקט בספרות שיזמה אילנה בלומין – בחיבור לעולם האמיתי של ימינו, פרויקט אותנטי בעל משמעות לתלמידים שיש בו תוצר בעל ערך אישי וחברתי, מעודד חקר פעיל של התלמידות ומשמש מודל לחיקוי. כה לחי!