מאת: שיר חוגי ורותם שקד

"אז מה, עוד מעט כתה א', מתרגש?" כולנו שמענו את השאלה הזו. כתה א' היא נקודת ההתחלה במירוץ הנקרא 'החיים', מירוץ של 12 קילומטרים ארוכים, שבסופם אנחנו מקבלים נייר אחד שפותח לנו את השער לשלבים הבאים במירוץ, איפה שאנחנו מתחילים לקבל המון ניירות קטנים עם מספרים- האם הנייר, או בשמו השני – תעודת הבגרות – הוא באמת המפתח הנחוץ כדי להצליח במירוץ החיים?


"לא עשיתי בגרות, נאבקתי, והצלחתי" משפט שניתן לשמוע מאנשים מוצלחים כאלה ואחרים שהצליחו, אך דעתנו, כמה מוזר שיישמע הדבר – היא שהבגרות נחוצה. בגרות, מעבר לכך שהיא מספרים וציונים – מראה, תרתי משמע – את הבגרות שלנו כבני אדם, כמה אנחנו יכולים להתמודד עם כמה מקצועות במקביל וכמה נוכל להצליח בmultitasking -, דבר הנחוץ ביותר בשוק העבודה – להצליח ללא תעודת בגרות זו היא משימה קשה בהחלט, בעולם שבו האידאל הוא השכלה.

"ציונים לא קובעים את מי שאתה" זה הוא משפט שלמרות דעתנו הרווחת לגבי הבגרויות – לא ניתן לוויכוח מבחינתינו. ציונים אכן לא מסמלים את מי שאתה, מה שאתה, איך שאתה ובעיקר כמה שאתה, אך ציונים גבוהים, בעולם בו האידאל הוא השכלה- יכולים לפתוח הרבה דלתות. מה עדיף, לשנות את העולם, או להמשיך בדרך שבה הוא ממשיך? זו כבר שאלה שתלויה בכמה מאמצים אדם מוכן להשקיע והיכן.

אך יש היגידו בדיוק ההפך. שבגרות אינה נחוצה וניתן להצליח בלעדיה. ״המסגרת הלימודית לא בהכרח מתאימה לכל אדם״ זה מה שרבים טוענים שלא כל אדם מצליח לבטא את עצמו דרכה. בבית הספר לומדים מקצועות רבים ושונים אחד מהשני וכל אחד טוב במשהו אחר. רק בגלל שנכשלת לדוגמה בספרות בבגרות לא אומר שלא תצליח בחיים.

הווארד גרדנר

כמה אינטליגנציות יש לאדם?

התאוריה של גרדנר מחזקת את העמדה הזאת. גרדנר טוען כי לבני האדם יש אינטליגנציות מרובות שזה בעצם אומר שאין לנו, לבני האדם, יכולת אחת בלבד אלה כמה יכולות. גרדנר טוען כי אין אנשים אינטליגנטים באופן כללי ושיש אנשים אינטליגנטים בתחום מסוים. אדם יכול להיות אינטליגנטי בתחומים מסוימים, ולא אינטליגנטי בתחומים אחרים שונים. לכל אדם יש אינטליגנטיות שונות שמאפיינות אותו. כל אדם, לפני תיאוריית ריבוי האינטליגנטיות של גרדנר, "חזק" בתחומים שונים כיוון שלכל האדם יש יכולות שונות בתחומים שונים.

הדעה לגבי הקשר בין הבגרות להצלחה היא אמביוולנטית, דעה זו תלויה במשתנים כמו הרצון של מה ללמוד, איך ללמוד ומתי ללמוד. הדעה תלויה באדם כאישיות, ולא רק כתלמיד. אך תמיד תישאל השאלה: האם הנייר הבודד שהוא תעודת הבגרות, יוביל אותנו לערימת ניירות עם מספרים כאוות נפשינו?

מאת: ולרי בורוב ודניס קונון 

סודות   שתוכניות שעשועון  וראליטי  משתמשות בהם. האם זה טוב או לא טוב תוכניות פוגעות במציאות ויש הרבה השפלה בתוכניות ראלטי. רוב הדברים שמצלמים בתוכנית לא מראים בטלווזיה בבית כדי שהתוכנית תראה טובה יותר. ההפקות של התוכניות ראליטי  מנסות לבלבל את  הצופים בבית.תוכניות שעשועון בטלווזיה נמשכות בערך 30 דקות ומה שהצופים לא יודעים זה שבאמת מצלמים את התוכנית בסביבות ה 7 שעות כולל הפסקות שבהפסקות מכינים את השחקנים והבמה עם יש טעות אחת ההפקה אומרת לצלם מהתחלה את הקטע במשחק.את הקהל שמגיע לתוכנית מכריחים לחתום על חוזים והקהל מחכה בסביבות השעתיים בשביל להכנס לתוכנית. ההפקה של תוכניות השעשועון  אומרת לקהל מתי למחוא כפיים והצעקות והצחוקים של הקהל חלקם מבוימים. הנזקים של התוכנית:

נזק ראשון:התוכנית משקרת לצופים

נזק שני:תוכניות המציאות גורמות לנו לברוח מהמציאות

נזק שלישי:תוכניות המציאות נוטעות בנו ובמיוחד בילדנו

מה שיוצא טוב לצופים מתוכניות שעשועון  הוא הבידור והכיף של הצפייה בתוכנית.בתוכניות שעשועון בטלווזיה לבושים והבמה מוכנה אבל אנשים שמשתתפים בקהל רואים את הכמות הזמן שלוקח להפקה לסדר הכל: ניקוי במה,סידור מצלמות,הכנת הבמה והכנת השחקנים יש שני עולמות שונות בין הטלווזיה למציאות שלנו. 

מאת: שיר חוגי, אלירן עגיב ורותם שקד.

התוכנית " מראה שחורה" , היא תוכנית טלוויזיה  – שעוסקת באורח החיים המודרני והטכנולוגי על עתיד האנושות. יוצר הסדרה- צ'רלי ברוקר, הסביר מעין נובע שם הסדרה: " אם טכנולוגיה היא סם, וזה באמת מרגיש כמו סם, אז מה הן בדיוק תופעות הלוואי ?  "המראה השחורה" של הכותרת  היא זו שתימצא בכל קיר, שולחן  או כף היד: מסך הטלויזיה, הצג או הסמארטפון".

לפי סקרים שנערכו- 95% מבני הנוער מחוברים לאינטרנט- מה שאומר- שבידי 95% מבני הנוער נמצאים טלפונים חכמים . לפי סקר שנערך  בקרב 30 תלמידים משכבת י', בבית הספר הרב תחומי פתח תקווה ב'- נמצאו הנתונים הבאים :

• לכל אחד ואחת מן  המשתתפים יש טלפון חכם
• המשתתפים משתמשים בטלפון בממוצע 10 שעות ביום
• למשתתפים יש בממוצע 20 קבוצות בWhatsapp
• המשתתפים יצאו בממוצע 3 פעמים בשבוע לפני שקיבלו את הטלפון החכם
• המשתתפים יוצאים בממוצע 2 פעמים בשבוע אחרי שקיבלו את הטלפון החכם

מכך ניתן ללמוד, כי הקבוצות ברשת החברתית Whatsapp ,  מחליפות את המפגשים החברתיים – ובעצם הפכו הן בעצמן למפגשים החברתיים . בני הנוער לא חשים בכל צורך לצאת עם חבריהם, כי מרגישים שב Whatsapp זו פגישה בפני עצמה. דור העתיד, בני הנוער- הופך למכונה טכנולוגית אחת גדולה, ובני הנוער עצמם לא מנסים למנוע את זה

כפי שנאמר בסדרה מראה שחורה: " אתה חייב להחליט אם אתה מגיב , או נטמע בתוך החברה והופך לחלק מהמכונה" .

בני נוער עושים את מה שהם עושים הכי טוב- לתקשר.

לאן העולם הולך? כנראה לאן שהטכנולוגיה הולכת . אבל אם תסתכלו טוב טוב, נראה שבני האדם הם אלה שנתנו לה לקבל את הכח הזה מלכתחילה.

לין מדיוני, אניה קזקו, אנה דמיאננקו, מריה טרחניאנץ, אופיר סמאי

מי מאתנו לא רוצה להגיע למראה המושלם? להיראות כמו האנשים בפרסומות או להיות אהוד בקרב המין השני? כיום, הדרך למראה המושלם היא פשוטה. פגישה אחת עם מנתח פלסטיקאי יכולה להגשים לכם את כל החלומות. בוטוקס, הגדלת חזה, הצרת היקפים, הכל בא בחשבון ונגיש לכולם. כמעט 15 מליון אנשים בעולם עברו בשנה האחרונה ניתוחים פלסטיים כלשהם ושנה לשנה יותר אנשים עוברים ניתוחים פלסטיים בחייהם.

דוקטור אלדד מור, מומחה לכירורגיה פלסטית, מספר על העבודה שלו: "באים עם תמונות מעיתונים ומבקשים להיראות כמו מישהו אחר". דוקטור מור בוגר בהצטיינות של בית הספר לרפואה, מתמחה בניתוחים כגון: מתיחת פנים, ניתוחי עפעפיים, ניתוחי אף, אוזניים ועוד. ד"ר מור חושף כי יותר ויותר אנשים מתקשים לקום בבוקר ולהסתכל על עצמם במראה. ניתוחים פלסטיים מופיעים בכל גיל ובשנים האחרונות בגיל מוקדם יותר בקרב בני נוער והניתוח המוכר ביותר הוא ניתוח אף."

מאז שעברתי את הניתוח אני מרגישה יותר שלמה עם עצמי, אני יותר אוהבת את עצמי", כך אומרת ע', צעירה שעברה ניתוח אף. בניגוד למנותחים ולמנתחים יש אנשים שבעד היופי הטבעי. רונית כהן רכזת שכבת יב בבית הספר הרב תחומי פתח תקווה ב', אומרת כי "לא משווקים לנו את זה נכון, לא מוכרים לנו את זה נכון". לדעתה ולדעת האנשים שנגד תרבות היופי המזויפת, ניתוחיים פלסטיים הם דבר חסר ערך שפוגע בגוף האדם.

ניתוחים פלסטיים הם סטיגמה שנהוגה בחיי האדם בעיקר במאה ה- 21 שכולם רודפים אחרי השלמות והיופי. אז האם בעתיד הסטיגמה תהפוך לנורמה?

ברוכים הבאים לבית הספר עמל ב' , הנמצא אי שם בפתח תקווה . יש הטוענים כי בית הספר עמל ב' הינו בית ספר מלמד, מחבק, מחנך למוסריות, אהבת אדם ומוטיבציה ללמידה. אך יש הגורסים כי  עמל ב' הינו בית ספר שלא באמת מכבד את שמו בארץ. אנו- שיר חוגי, לינוי אדרי ורותם שקד.

החלטנו להוכיח לגורסים כי עמל ב' אינו בית ספר המכבד את שמו הטוב- כי הם טועים לחלוטין. נוכיח זאת באמצעות פרסמות הסברה לבית ספרינו- המראה כי בית הספר הינו מקום בטוח, שליו ויפה לעין. עשינו זאת באמצעות המנחה שלנו- לינוי, הצלמות רותם שקד ושיר חוגי והמרואיין אילן קננוביץ'.