מאת: רוני יקרנג'י, מיכאל לנדאו, ירדן מדנס.

הגיוס לצבא מחולל מהפך בחייהם של הצעירים המתגייסים. ממערכת אזרחית דמוקרטית וליברלית באופן יחסי, עוברים המתגייסים למערכת של פקודות וצווים אותם הם חייבים למלא. עונש על הפרתם יכול להגיע לכדי מאסר. בשונה ממסגרות קודמות, עזיבה של המסגרת הצבאית מותנית בקבלת אישור. היעדרות ולו לזמן קצר, עלולה לגרור ענישה.
הגיוס לצבא מצריך הסתגלות והתמודדות עם קשיים. אחד הקשיים המרכזיים שחווים מתגייסים נובע מהריחוק מהבית ומהמשפחה. אמנם קיימים מסלולים בהם השירות הוא במתכונת של "יומיות" (משמע נוכחות בבסיס למשך מספר שעות ביום), אך בזמן הטירונות. על החיילים לשהות בבסיס מספר ימים ברצף
בעת הגיוס, מחיים פרטיים עוברים הצעירים לחיים בצוותא בכל שעות היממה, עם אנשים רבים המגיעים מרקעים מגוונים. ממערכת בה כמעט ולא היו הבדלים בין המינים, הם עוברים למערכת צבאית בה תפקידי הגברים והנשים מוגדרים, בדרך כלל, באופן שונה זה מזה. ההתמודדות עם ההסתגלות למערכת החדשה שונה מפרט לפרט. דוגמה מרכזית לחיכוך על רקע הבדלים באוכלוסייה היא שילובם בנות בצה"ל, תוך התחשבות בצרכי החייל הדתי. פקודת "השילוב הראוי" עוסקת במתן תנאים לחיילים דתיים לשרת מבלי לפגוע בערכיהם, ובשילובן של חיילות בצבא. הפקודה מנסה להתחשב בצרכי כלל החיילים, אך בקרב החיילות ובין החיילים הדתיים יש תלונות על הפקודה או על מימושה.
נוסף על כך, ישנם קשיים המייחדים את המערך הלוחם כגון קשיים בביצוע מאמץ פיזי לאורך זמן וקשיים עקב מחסור בשעות שינה ומנוחה.
קיימים גופים ייעודיים (חלקם אינם קשורים לצה"ל) כמו קבוצות וקורסי הכנה לצה"ל (כדוגמת "אקסלנט טריינינג" "צוות יהונתן", "יובל עילם", "אחרי!" ,"אלו"פ!" ודומותיהם אשר נועדו להכניס את המיועדים לגיוס קרבי לכושר לקראת הגיבושים שמחכים להם) ומכינות קדם-צבאיות דתיות וחילוניות (קיימים גם בתי ספר ומכללות שעיקרם הכנה לשירות בצה"ל-כמפקדים, כטכנאים וכו'.)
פעילויות אלו הן ברובן התנדבותיות, כלומר ההשתתפות בהן תלויה ברצונו של המלש"ב, חלקן הן הכרח מכורח השתייכות למסגרת תיכונית, או מכוח צו צבאי, חלק מועט מבין הפעילויות ההתנדבותיות (כדוגמת קורסי הכושר הגופני) כרוך בתשלום.
התוכנית הידועה ביותר להכנה לשירות בצה"ל היא "שבוע התנסות בבסיס צבאי". התוכנית מועברת על ידי חיל החינוך בפיקוח ושיתוף משרד החינוך ובמסגרתה תלמידי תיכון מתארחים במשך שבוע בבסיס צבאי (לרוב בסיס גדנ"ע- גדודי נוער), לובשים מדים, לומדים על שרשרת הגיוס וערכי צה"ל ומתנסים בהפעלת רובה שירות (בעשורים האחרונים היה זה ה-M16) ובשדאות.תכליתה של התוכנית להקל על המתגייסים לצה"ל בתהליך הקליטה בצבא בטרם התגייסו. מטרה זו מושגת באמצעות מתן שיעורי הסברה ויצירת הדמיה של החיים במסגרת הצבאית: תנאי מחיה, ניתוק מסביבה מוכרת לפרק זמן ממושך, משמעת, שגרה יומית ולוח זמנים צפוף, יחסי מפקד-פקוד (היררכיה ופקודות), תפקוד כפרט וכצוות, שמירה על ציוד והקפדה על זמנים.

ולעומת זאת במדינות אחרות למשל: צרפת, אמריקה, גרמניה וכדומה, המעבר מהתיכון הוא לקולג' ולא לצבא. היות ובמדינות רבות אחרות אין להן את הצורך בצבא ובחיילים אשר יגנו על ארצן מן הסיבה הפשוטה כי מדינתן היא מדינה ללא מלחמות מדינה ניטרלית. לכל מדינה יש צבא אך אין צורך בהתגייסות אשר מחייבת את כל הנערים והנערות. רוב הצבאות בעולם מתקיימים על ידי מתנדבים מאותן המדינות בכדי להגן על ארצם או על ארצות דלות אמצעים אשר בהן ישנם הרבה מלחמות ופיגועים. בעבר צבא ארה"ב נלחם בעיראק, היות והם רצו לתפוס את אוסמה בן לאדן, כיום הם כבר תפסו אותו (בזכות יחידות העילית של צבא ארה"ב). ומתנדבי צבא ארה"ב מפוזרים בכל העולם ובכל מיני מדינות וגם במדינתם. גילאי ההתנדבות הם 17-45. ישנם הרבה מאוד תושבים ולכן ההתנדבות לצבא היא גדולה.