בימינו, הטכנולוגיה ואינטרנט שולטים בכל תחום בחיינו, ואופציית השיתוף ברשתות החברתיות שאבה אליה גם את עם הספר. דבר זה הביא את טובי השפים לאינסטגרם- מדיום שהפך לאופציה מספר אחת בקידום אנשים ועסקים. לכן, אם אתה שף נחשב, סביר להניח שיש לך חשבון אינסטגרם פעיל, חי ובועט. מסעדנים מזמן לא מבטאים את רגשותיהם ותחושיתיהם רק במנות אותן הם מגישים. הם נותנים הצצה לרגשותיהם וחייהם הפרטיים בחשבון האינסטגרם שלהם, אותו הם דואגים לטפח ולשבח ולפרסם תמונות לעיתים קרובות. 

האינסטגרם הפך את השף לשף-סלב. כיום, רבים הולכים למסעדות בגלל השם שיש לשף ובגלל הפרסום שלו. לשפים הנבחרים יש מספר עוקבים עצום שמגיע גם לעשרות אלפים, ואלפי לייקים על התמונות השונות. בין השפים ניתן למנות שמות מוכרים כמו עומר מילר, שגב משה ואייל שני, שהפרסום באינסטגרם תרם רבות לאהדה רבה כלפיהם.

אינסטגרם משה שגב

פרסום מהסוג הזה הוא לא פרסום מובהק, אך הוא פרסום שללא ספק עושה את העבודה. השף ממציא מנה, יוצר אותה, ומעלה לאינסטגרם. כביכול, ״תראו מה בישלתי״. אך למעשה, התמונה שהרגע עשינו לה ״לייק״, היא פרסומת המשמשת לשף לקדם את עצמו באמצעות עצמו.
זהו צעד נוסף לטשטוש הגבולות בין הפרסומת לתוכן, טשטוש שכל חברה או איש עסקים מעוניין בה.

הפועל היוצא מהתופעה הזו, היא שאנחנו, הלקוחות, הצרכנים, הסועדים, הביאו להצלחה של המסעדה. המצב דומה גם באתרים כמו פייסבוק ויוטיוב ואפליקציות כמו וויז. לולא הלייק על התמונה, לולא ה״עקוב״ לשף, הוא לא היה מגיע להצלחה האדירה אליה הגיע. אז בפעם הבאה שתשבו במסעדה יוקרתית מלאה באנשים ותחשבו לעצמכם ש״וואלה הצליח זה, מלא כסף הוא עושה פה״, תהיו גאים בעצמכם, זה לא מעט בזכותכם. השאלה שאפשר לשאול כאן היא- לא מגיעה לנו איזשהי תמורה?