2 Responses »

1. טקסט על עגנון:

   בית שי עגנון – שלוש 35 נווה צדקבית שי עגנוןבית ש"י עגנון נמצא ברחוב רוקח 2 פינת רחוב שלוש 35. זהו בית דו-קומתי בעל רעפים, וכאן התגורר הסופר ש"י עגנון בשנים 1913- 1909 כאשר שימש כמזכיר בית משפט השלום בתל אביב. סיור בבית בו התגורר עגנון באותן שנים מזכיר איך מתוארת השכונה ביצירותיו: "גבעות החול","לילות","שבועת אמונים" ו"תמול שלשום" והופך את הסיור לחוויה ספרותית.

   בית אבולעפיה וש"י עגנון
   Abulafia & S.Y. Agnon's House
   בבית זה התגוררה משפחת רבקה ושלמה אבולעפיה. ראשוני משפחת אבולעפיה הגיעה לארץ לאחר גירוש ספרד, בתחילת המאה ה-16. אבי סבו של שלמה היה רבי חיים אבולעפיה, ממייסדי היישוב היהודי המתחדש בטבריה.
   שלמה אבולעפיה (1865-1909 (היה מורה לצרפתית וערבית שהתאהב בתלמידה שלו, רבקה פריימן. הם נישאו וב-1907 הקימו את ביתם בשכונת נווה צדק. ב1908 הם השכירו את עליית הגג של הבית לעולה חדש בשם שמואל יוסף צ'אצ'קס, שנודע מאוחר יותר כסופר, זוכה פרס נובל לספרות, ש"י עגנון. הבית מוזכר בספרו של עגנון "תמול שלשום": "חמדת גר בעלייתו שבקצה נווה צדק שבקצה יפו.. ויש לו חמישה חלונות: בחלון אחד רואים את הים הגדול שאין לו סוף, ובחלון אחר רואים את הפרדסים הירוקים שאין להם שיעור, ובחלון אחר רואים את הבקעה שהרכבת עוברת בה, ומחלון אחד רואים את המדבר שעליו נבנתה אחר כך תל אביב, וחלון אחר פונה כלפיי נווה צדק.."
   בדיוק מול מרפסת חלונו של עגנון ניצב חלונה של נכדתו של הרב אהרון שלוש, מרגלית. ש"י עגנון מתאהב בה, אך סיפור האהבה נקטע באיבו עקב התנגדות משפחת שלוש לכך שביתם תינשא לבטלן שעוסק בכתיבה, ונראה להם תלוש ולא חתן הראוי לביתם.
   דמותו של הסופר ש"י עגנון מונצחת היום ע"ג שטר 50 שקלים.
   משפחת אבולעפיה הצטרפה לאגודת אחוזת-בית, והייתה אחת משישים בעלי המגרשים הראשונים של מייסדי תל אביב. אצל המשפחה עבד בחור ערבי שכנראה ניקשר לבני המשפחה, וכשהחליט יום אחד לעזוב את עבודתו ולצאת לדרך חדשה, ביקש מבני המשפחה לאמץ את שמם "אבולעפיה" כשם משפחתו החדש. המשפחה הסכימה והבחור פתח מאפיה קטנה, ליד כיכר השעון ביפו, הקרויה עד היום "מאפיית אבולעפיה".

   Shlomo and Rebecca Abulafia's family resided in this very house. The first among the Abulafia family arrived to Israel after the "Alhambra Decree", in early 16th century.
   Shlomo's great grandfather was Rabbi Haim Abulafia, one of the founders of the renewed Jewish settlement in Tiberias.

   Shlomo Abulafia (1865-1909) was an Arabic & French teacher who fell in love with one of his students, Rebecca Fryman. The couple got married and in 1907 they built their home in Neve Tzedek. In 1908 they rented their attic to a new immigrant, Shmuel Yosef Czaczkes who was later known as the Nobel winning author, S.Y. Agnon. The house is mentioned in Agnon's book Only Yesterday.

   Right in front of Agnon's balcony stands the window of Rabbi Aharon Chelouche's granddaughter, Margalit. Agnon fell in love with her, but their romance was abruptly interrupted due to her family's disapproval. They refused their daughter will marry a bum who did nothing but write all day and was not the appropriate husband for Margalit.
   Today, S.Y. Agnon's image is commemorated on the 50 NIS bill.

   The Abulafia family joined the "Ahuzat Bayit" association and was one of the first sixty land owners that founded Tel Aviv. The family hired a young Arabic man to work for them, and with time he became very close to the family. When he decided one day to leave them and find a new path, he asked if he could take on their last name as his. The family agreed, and after years the Arabic man opened a little bakery in Jaffa, near the clock tower, which is the famous "Abulafia" bakery that still stands there today.

   מה ראה ש"י עגנון מחלון דירתו בנוה צדק?
   ר' אליהו שלוש בנה את ביתו על מגרש גדול מצפון ליפו, ואחר כך חילק את שארית המגרש ומכר חלקיו לאנשים שבנו בתיהם בנוה צדק. בית שלוש היה בן קומה אחת, אבל בשנת 1910 הוספה לו קומה שניה ואף גג מפואר. מול בית שלוש שכתובתו ברח' שלוש 33, בנתה משפחת אבולעפיה את ביתה בן שתי קומות (רח' שלוש 35, פינת רח' רוקח). את החדר בקומה השניה שכר בשנים 1909-1912 סופר צעיר בשם שמואל יוסף צ'אצ'קס, שנודע לימים בשמו ש"י עגנון.
   עגנון הצעיר, שהיה צופה מרפסת דירתו אל חצרו של שלוש, התאהב באחייניתו של אליהו שלוש, מרגלית, והתאווה אליה. לימים עזר אומץ ופנה אל ר' אליהו שלוש וביקש לפגוש את מרגלית. אליהו שלוש כעס מאוד וסירב בתוקף למפגש. מה פתאום שנערה מבית ספרדי טוב תפגש בבחור בטלן, המשחת זמנו בכתיבה מיותרת, אביון ודל ואשכנזי, ועוד קוראים לו צ'אצ'קס.
   עגנון נפגע מאוד מתגובתו של ר' אליהו שלוש והתנקם בו בספרו "תמול שלשום" בו תיאר את החדר בו גר: "חדרו של חמדת חדר ובאמת נאה הוא. עומד הוא לו לעצמו, ויש לו חמישה חלונות. בחלון אחד רואים את הים הגדול שאין לו סוף, ובחלון אחר רואים את הפרדסים הירוקים שאין להם שיעור, ובחלון אחר רואים את הבקעה שהרכבת עוברת בה, ומחלון אחר רואים את המדבר שעליו נבנתה אחר-כך תל-אביב, וחלון אחד פונה כלפי נווה צדק. על כן חביב חדרו של חמדת על חמדת…".
   אז מהי הנקמה?
   ביתו של שלוש ניצב ממערב לבית אבולעפיה, ומכיוון שהוא בית רחב, הוא הסתיר את הנוף לים ממרפסת בית אבולעפיה. תיאורו של ש"י עגנון את הנוף מתעלם מקיומו של בית שלוש המהווה מבנה חשוב ומרכזי בשכונה, וזו נקמתו של הסופר…

   Reply ↓

2. שימו לב לקישור האדיר לסיור של תומר שלוש, הוא עובר על רבות מהתחנות שלנו
   https://tomerchelouche.blogspot.co.il/p/blog-page_30.html

   Reply ↓