עושים קיימות » נתונים

פרסום דוח מיוחד של מבקר המדינה : פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים

רפאלה בלס — Tue, 02 Nov 2021 12:09:33 +0000

אף שמדינת ישראל חשופה יותר לסיכונים של שינויי האקלים – היא אינה ערוכה, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן • הדו"ח מעלה שורת נתונים חמורים, שבבסיסם העובדה שישראל מאמצת יעד הפחתה לנפש שאינו שאפתני • בנוסף, ישראל אינה מדינה מובילה בקביעת יעדי הפחתת גזי חממה, כנדרש בהסכם פריז ממדינות מפותחות. לקריאת הדוח המלא, לחצו כאן

הנתונים מלמדים: כך נבין טוב יותר את משבר האקלים

רפאלה בלס — Thu, 14 Oct 2021 10:55:08 +0000

הרבה מהשיח על קיימות עוסק באנרגיה: שימוש בדלקים פוסיליים, פליטת פחמן דו-חמצני (CO2), והתחממות גלובלית. צריך לקחת בחשבון שאפילו התחממות ממוצעת של רק 2 מעלות תגרום לשינויים דרמטיים באקלים העולמי ותוביל להשלכות חמורות על גידול מזון. התמקדות במשבר האקלים היא התמקדות בתוצאה. אבל יש עוד צורה לספר את הסיפור הזה: התמקדות בגורמים. הגורם הבסיסי לבעיית חוסר הקיימות הוא שימוש יתר במשאבי כדור הארץ. כשצורכים יותר ממה שנוצר לאורך זמן זה לא בר קיימא.
האדם המודרני קיים כ-200 אלף שנים. במשך 95% מהזמן הזה היינו ציידים, שמתקיימים ממה שקיים סביבנו באופן טבעי. המהפכה החקלאית לפני כ-10,000 שנה התחילה תהליך שבו האדם מהנדס את סביבתו כדי להפיק ממנה יותר. לפני כ-5,000 שנה התחיל מסחר בינלאומי, שבאמצעותו יבאו דברים שאי אפשר היה לייצר באופן מקומי. בהמשך בא האימפריאליזם וכיבוש אזורים כדי לנצל אותם. במאות השנים האחרונות התהליך הואץ עם המהפכה התעשייתית והקולוניאליזם המודרני. ב-50 השנים האחרונות הגענו למצב שבו אנחנו משתמשים ביותר ממה שכדור הארץ מייצר. לפי החשבון של Global Footprint Network הפער הוא כבר 70%, כלומר צריך 1.7 כדורי ארץ כדי לספק את מה שהאנושות רוצה. אבל רגע. איך אפשר להשתמש ביותר ממה שמייצרים? ואיך בכלל מודדים את זה? לכתבה המלאה בדה-מרקר, לחצו כאן

זה לא הטבעונות או הטיסות: רוצים למנוע את משבר האקלים? זה מה שעליכם לעשות

רפאלה בלס — Wed, 15 Sep 2021 11:01:48 +0000

לעבור לטבעונות, לעשות קומפוסט, להפסיק לטוס ואולי גם להחליט לא להביא ילדים לעולם. בעיני רבים, אלה הן הפעולות המועילות ביותר שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להפחית למינימום את טביעת הרגל הפחמנית שלנו, או במילים אחרות – למזער את התרומה האישית שלנו לזיהום ההרסני של כדור הארץ, שגורם להתחממות המואצת שלו. ברמת המיקרו, כל זה נכון. אבל ברמת המקרו, האם אלה הם באמת הגורמים המרכזיים להרס כדור הארץ? מה אחראי ליותר פליטות, טיסות פרטיות או תעשיית הבשר? מנועי בנזין או מפעלים מזהמים? בואו נדמיין לרגע את העוגה של פליטות הפחמן. איך היא מחולקת בתוכה? מהן הפרוסות העבות ביותר? כשמסתכלים על העוגה הזאת, מגלים שהאחריות האישית של האדם הפרטי בטלה בשישים מול ממדי הפליטות של שתי ישויות בעלות עוצמה אדירה – הממשלות והתאגידים….. לכתבה המלאה בדה-מרקר, לחצו כאן

דו"ח: רק פעולה מיידית וקיצונית תציל את כדור הארץ

רפאלה בלס — Mon, 09 Aug 2021 07:18:54 +0000

עומר כביר, כלכליסט: הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים – IPCC - פרסם דו"ח מקיף, לפיו ב-30 השנים הקרובות לא ניתן יהיה למנוע החמרה של המשבר כתוצאה מהתחממות העתידית של כדור הארץ ב-1.5 מעלות. אולם, קיים עדיין חלון הזדמנויות, בו אפשר למנוע השלכות שיביאו לקטסטרופה מוחלטת. לפי הדו"ח, העיכוב העולמי בהפחתת פליטות גזי חממה יצר מצב שבו כבר לא ניתן יהיה למנוע את החמרת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים ב-30 השנים הקרובות, אך עדיין יש חלון הזדמנויות למנוע את ההשפעות החמורות ביותר. IPCC הוא גוף המחקר המדעי המוביל בעולם בתחום האקלים, שכולל מדעני אקלים בכירים מכל העולם. הדו"ח העדכני הוא החמור ביותר שפרסם הארגון, ושולח אזהרה ברורה לעולם: הזמן הולך ואוזל מהר יותר מכפי שחשבנו בעבר, ויהיה קשה מאוד לעצור את ההשלכות החמורות ביותר של שינוי אקלים. לכתבה המלאה בכלכליסט, לחצו כאן

משרד האנרגיה – יעדים ממשלתיים בישראל

רפאלה בלס — Wed, 19 Feb 2020 14:34:26 +0000

יעדים ממשלתיים

לקראת ועידת האקלים בפריז (דצמבר 2015) שבה לקחו חלק רוב מדינות העולם, קבעה ממשלת ישראל יעד לאומי להפחתת פליטות גזי החממה עד שנת 2030 וייעול צריכת האנרגיה במשק (החלטה 542).

על פי ההחלטה, הפליטות יופחתו בשתי פעימות: הגבלת פליטת גזי החממה ל-8.8 טון לנפש בשנת 2025, ועד 7.7 טון בשנת 2030. כמו כן נקבע יעד לאומי לצמצום צריכת החשמל ב-17% עד שנת 2030 והוגדרו יעדים לאומיים לייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות: 13% מהיקף הייצור עד שנת 2025, ולפחות 17% עד סוף שנת 2030. באפריל 2016 התוותה הממשלה (החלטה 1403) צעדים להשגת היעדים שנקבעו בהחלטה 542, הכוללים בין היתר תמריצי מס למתקני ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, קידום פרויקטים לבנייה ירוקה, בחינת מעבר משימוש בפחם לגז טבעי על מנת להפחית את פליטת גזי החממה וכן קידום טכנולוגיות ישראליות בתחומי ההתייעלות האנרגטית והאנרגיות המתחדשות.

נתונים על הקשר בין פליטת גזי חממה לכריתת יערות ותעשיית המזון מהחי

רפאלה בלס — Mon, 17 Feb 2020 14:11:25 +0000

(מתוך "אנחנו האקלים, הצלחת כדור הארץ מתחילה בארוחת הבוקר", ג'ונתן ספרן פויר, הוצאת כנרת, זמורה, עמ' 99, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, אתר האו"ם)

עצים סופגים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן
כבר עכשיו הצמחייה אוגרת כרבע מן הפליטות מעשה ידי אדם
כריתת יערות ושריפתם, אחראית ל-15% לפחות מפליטות גזי החממה הגלובליות בשנה. על פי סיינטיפיק אמריקן: "בירוא עצים ביערות הגשם הטרופיים, מוסיף יותר פחמן דו חמצני לאטמוספירה מאשר סך כל המנכוניות והמשאיות על כבישי העולם".
43% – זהו שיעור הגידול באובדן העצים ביערות מאז 2014! (המועד שבו נחתמה הצהרת ניו יורק באו"ם, הצהרה שדרשה מהמדינות החתומות להפחית את כריתת היערות במחצית עד 2020 ולהפסיקה לחלוטין עד 2030)
43 מיליון דונם בשנה – זהו קצב הכריתה והשריפה של יערות הבראשית הטרופיים
ככל שאנחנו משמידים יותר יערות, כך אנחנו פוגעים ביכולת כדור הארץ לווסת את מינון גזי החממה באטמוספירה
עצים עשויים 50 אחוזים פחמן. כמו הפחם, הם משחררים את מאגרי הפחמן הדו חמצני שלהם בעת שריפה

מדוע משמידים יערות?

כ-80% מבירוא היערות, נעשים לצורך פינוי קרקע לצמחים המיועדים לגידולי בקר ולמרעה בקר
70% מהגידולים בעולם מיועדים להאכלת חיות משק
המבורגר אחד, צורך באופן עקיף 2500 ליטר מים
ליטר חלב, צורך באופן עקיף 683 ליטר מים
תעשיית הבשר והמזון מהחי אחראית באופן ישיר ל 18% מפליטת גזי החממה בעולם (מתאן), ובאופן עקיף - אם לוקחים בחשבון את השמדת היערות – קרוב ל 50%

מה ניתן לעשות?
אם יתירו לשטח טרופי המשמש כיום לבעלי חיים למאכל, לחזור ולהיות יער, יתכן שהיה אפשר כבר עכשיו להעלים יותר ממחצית מגזי החממה הגלובליים מעשה ידי אדם !
מה דעתכם לקחת את זה יותר רחוק? על רעיון מחצית כדור הארץ של אדוארד או. וילסון, שמעתם? אה, לא? הנה זה כאן
אתר הפרויקט, מאמר בגארדיאן, עוד גארדיאן, (אלכסון, ויקי, ויקי נוסף, Half-Earth: Our Planet's Fight for Life, 2016 )
דילמה – מה נאכל?, דילמה זו היתה חלק מדמוקרטון עמל 2020

ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר באטמוספירה שובר שיאים

רפאלה בלס — Sun, 16 Feb 2020 14:18:45 +0000

ריכוז הפחמן הדו חמצני למיליון חלקיקי אוויר (ppm), עומד כיום על 410. נקודת האל-חזור שממנה המערכת האקלימית של כדור הארץ לא תוכל להתאושש - מוגדרת כ 450. בקצב הגידול המהיר הנוכחי של פליטות הפחמן, אם לא ניזום שינוי, נותרו לנו 10 שנים עד ל- 450. לשם השוואה – מזה 800 אלף שנה ועד 1950 – למרות התנודות הרבות למעלה ולמטה - לא עבר שיעור הפחמן הדו חמצני למיליון חלקיקי אוויר את רף ה- 300 (PPM). ב- 70 השנים האחרונות, מאז 1950, חל זינוק חד ומתמיד בריכוז האטמוספרי של פחמן דו-חמצני, בקצב תלול וחסר תקדים.

Credit: NASA

מדענים מעריכים כי רק לפני כשלושה מיליוני שנים היו באטמוספרה ריכוזים כאלו של הגז. באותה תקופה לא היה קרח באזור הארקטי ומפלס מי הים היה גבוה בכמה עשרות מטרים מגובהו בתקופה הנוכחית.

מתוך "הארץ" – קיצור תולדות ההתחממות הגלובלית

חוקי אקלים בעולם והסוגיות המרכזיות המוסדרות בהם – סקירה משווה

רפאלה בלס — Sat, 01 Feb 2020 09:50:08 +0000

מסמך זה נכתב לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ובו סקירה משווה של חוקי אקלים – חוקים שמטרתם להתמודד באופן מקיף עם שינויי האקלים ושל הנושאים המרכזיים המוסדרים בהם. יודגש, כי בהתאם לבקשה האמורה, הסקירה עוסקת רק בחוקי אקלים שהם חוקים שיש בהם התייחסות כוללת לתחומים ונושאים שונים ובהם: קביעת יעדים בנוגע לפליטת גזי חממה ; הקמת מנגנונים להתמודדות עם שינויי אקלים; התייחסות להסכם פריז, או לאמנות בינלאומיות אחרות בתחום זה; וקביעת חובות דיווח, מעקב ופיקוח אחר יישום הוראות החוק. יצוין, כי במדינות שונות, נושאים אלה וכן סוגיות פרטניות נוספות שקשורות אף הן להתמודדות עם שינויי אקלים , מוסדרים באמצעות מגוון רחב של כלים כמו חוקים ספציפיים, תקנות, צווים, החלטות ממשלה ותכניות פעולה לאומיות, אך כאמור, סקירה זו אינה עוסקת באמצעים אלה, אלא רק בחוקי אקלים מקיפים. המסמך יסקור את חוקי האקלים לפי מועד חקיקתם בבריטניה, מקסיקו, פינלנד, הולנד, וניו זילנד וכן הצעת חוק בנושא בגרמניה.
סקירה משווה של חוקי האקלים – נובמבר 2019, כתיבה: עו"ד צח בן-יהודה, אישור: עו"ד ליאור בן-דוד