נתונים על הקשר בין פליטת גזי חממה לכריתת יערות ותעשיית המזון מהחי

רפאלה בלס — Mon, 17 Feb 2020 14:11:25 +0000

(מתוך "אנחנו האקלים, הצלחת כדור הארץ מתחילה בארוחת הבוקר", ג'ונתן ספרן פויר, הוצאת כנרת, זמורה, עמ' 99, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, אתר האו"ם)

עצים סופגים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן
כבר עכשיו הצמחייה אוגרת כרבע מן הפליטות מעשה ידי אדם
כריתת יערות ושריפתם, אחראית ל-15% לפחות מפליטות גזי החממה הגלובליות בשנה. על פי סיינטיפיק אמריקן: "בירוא עצים ביערות הגשם הטרופיים, מוסיף יותר פחמן דו חמצני לאטמוספירה מאשר סך כל המנכוניות והמשאיות על כבישי העולם".
43% – זהו שיעור הגידול באובדן העצים ביערות מאז 2014! (המועד שבו נחתמה הצהרת ניו יורק באו"ם, הצהרה שדרשה מהמדינות החתומות להפחית את כריתת היערות במחצית עד 2020 ולהפסיקה לחלוטין עד 2030)
43 מיליון דונם בשנה – זהו קצב הכריתה והשריפה של יערות הבראשית הטרופיים
ככל שאנחנו משמידים יותר יערות, כך אנחנו פוגעים ביכולת כדור הארץ לווסת את מינון גזי החממה באטמוספירה
עצים עשויים 50 אחוזים פחמן. כמו הפחם, הם משחררים את מאגרי הפחמן הדו חמצני שלהם בעת שריפה

מדוע משמידים יערות?

כ-80% מבירוא היערות, נעשים לצורך פינוי קרקע לצמחים המיועדים לגידולי בקר ולמרעה בקר
70% מהגידולים בעולם מיועדים להאכלת חיות משק
המבורגר אחד, צורך באופן עקיף 2500 ליטר מים
ליטר חלב, צורך באופן עקיף 683 ליטר מים
תעשיית הבשר והמזון מהחי אחראית באופן ישיר ל 18% מפליטת גזי החממה בעולם (מתאן), ובאופן עקיף - אם לוקחים בחשבון את השמדת היערות – קרוב ל 50%

מה ניתן לעשות?
אם יתירו לשטח טרופי המשמש כיום לבעלי חיים למאכל, לחזור ולהיות יער, יתכן שהיה אפשר כבר עכשיו להעלים יותר ממחצית מגזי החממה הגלובליים מעשה ידי אדם !
מה דעתכם לקחת את זה יותר רחוק? על רעיון מחצית כדור הארץ של אדוארד או. וילסון, שמעתם? אה, לא? הנה זה כאן
אתר הפרויקט, מאמר בגארדיאן, עוד גארדיאן, (אלכסון, ויקי, ויקי נוסף, Half-Earth: Our Planet's Fight for Life, 2016 )
דילמה – מה נאכל?, דילמה זו היתה חלק מדמוקרטון עמל 2020

יער אנכי כתגובת מנע לבלימת הזיחול האורבני

רפאלה בלס — Thu, 02 Jan 2020 10:36:03 +0000

הידעתם? צמחים מייצרים חמצן ולחות, קולטים חלקיקי CO2 ואבק, ומסוגלים להגן על בניין מפני קרינה וזיהום !

מגדלי מגורים מאפשרים מקום לדירות רבות בשטח קטן. זה ידוע. אבל אם כך, הם יכולים לאפשר מקום גם לעצים רבים וליצור יער גדול בשטח קטן. את הרעיון הזה יישם האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי כשהקים את מגדלי היער האנכי במילנו, ליד תחנת הרכבת הגדולה Porta Garibaldi. שני מבני מגורים המתנשאים לגובה של 112 מטר ו-80 מטר.

בנייתם הסתיימה ב-2014 ואלו מגדלי המגורים עם היער האנכי הראשון בעולם. הבניין תוכנן כסביבת מגורים שאינה רק יפה לעין אלא גם מייעלת שימוש באנרגיה, מייצרת ולמעשה גם מחדשת אנרגיה. המגדל העשיר בצמחיה יוצר ועוזר באיזון מיקרו-אקלימי ובסינון חלקיקי אבק הנמצאים בסביבה העירונית.

דבר זה הוא בעל ערך רב לתושבים שהרי מילאנו היא אחת הערים המזוהמות ביותר באירופה. הצמחים מייצרים לחות, קולטים חלקיקי פחמן ואבק, מייצרים חמצן ומגנים על הבניין מפני קרינה וזיהום אקוסטי. דבר זה לא רק משפר את איכות החיים של המתגוררים, אלא יוצר חיסכון אנרגטי משמעותי לאורך שנה.

לכל דירה בבניין יש מרפסת עם עצים המסוגלים להגיב למזג האוויר של העיר – במהלך קיץ העצים יתנו צל, ובחורף – העצים העירומים יאפשרו לאור השמש לחדור לדירה. הצמחים יושקו על ידי מים אפורים אשר עוברים תהליך סינון במבנה. מערכות אנרגיה פוטו-וולטאיות יספקו את החשמל למגדל.

להמשך קריאה – מכון השל
ראו גם עמ' 256 מתוך קטלוג התערוכה "סולאר גרילה" מוזיאון ת"א לאמנות 2019
קיימות עירונית והתייעלות אנרגטית: בנק דוגמאות מקסים מהארץ ומהעולם – מרכז השל

רוצים לגדל אויר נקי ונעים? עשו זאת בעצמכם!

על ידי פיזור מושכל של מספר צמחי נוי בסביבת העבודה או המגורים, ניתן לשפר את איכות האוויר. רוצים לדעת כיצד? הנה:

HOW TO GROW FRESH AIR, פרויקט "עשבים עושים" – סטודנטים מפיצים קיימות, הבינתחומי הרצליה
הסבר על המיזם, הבינתחומי הרצליה

ההשראה למיזם הגיעה מהרצאת הטד המצוינת של החוקר ההודי Kamal Meattle, צפו בה:

לפני כ-17 שנים, פיתחתי אלרגיה לאוויר של דלהי. רופאי אמרו לי שקיבולת הריאות שלי ירדה ל-70 אחוזים, ושהדבר הורג אותי. בעזרתם של IIT (המכון ההודי לטכנולוגיה), TERI (המכון לאנרגיה ולמשאבים), ומחקרים של נאס"א , גילינו שישנם שלושה צמחים ירוקים בסיסיים, צמחים ירוקים נפוצים, שבעזרתם אנו יכולים לגדל את כל האוויר הנקי הדרוש לנו בתוך המבנה כדי לשמור על בריאותנו. גילינו גם שאנו יכולים לצמצם את דרישות אספקת האוויר הנקי לבניין, תוך כדי שמירה על הסטנדרטים הדרושים של איכות האוויר בתוכו. שלושת הצמחים הם: דקל אריקה, כידונן תלת-פסי ופוטוס. השמות הבוטניים נמצאים לפניכם. דקל אריקה הוא צמח אשר מסיר פחמן דו-חמצני וממיר אותו לחמצן. אנו זקוקים ל-4 צמחים בגובה כתף לאדם. ובנוגע לטיפול בצמח, אנו צריכים לנגב את עליו בדלהי – כל יום, ואולי פעם בשבוע בערים בהן האוויר נקי יותר. היינו חייבים לגדל אותם בדשן תולעים, שהיה סטרילי, או בגידול הידרופוני, ולהוציא אותם החוצה כל 3-4 חודשים. הצמח השני הוא הכידונן התלת-פסי. גם הוא צמח נפוץ, ואנו מכנים אותו 'צמח חדר שינה', מכיוון שהוא ממיר פחצן דו-חמצני לחמצן בלילה. אנו זקוקים לשישה עד שמונה צמחים בגובה המותניים לאדם. הצמח השלישי הוא הפוטוס, וגם הוא צמח נפוץ מאוד שמעדיף לצמוח בגידול הידרופוני. הצמח המסויים הזה מסיר פורמאלדהידים וכימיקלים נדיפים אחרים. בעזרת שלושת הצמחים האלו, אתם יכולים לגדל את כל האוויר הנקי לו אתם זקוקים!

מה דעתכם, האם יש לכם רעיונות נוספים לשילובי צמחים נוספים? הוסיפו את תגובתכם

עושים קיימות » יער אורבני

נתונים על הקשר בין פליטת גזי חממה לכריתת יערות ותעשיית המזון מהחי

יער אנכי כתגובת מנע לבלימת הזיחול האורבני