השמדה מכוונת של תוצרת
מותג האופנה H&M הואשם בהשמדת 19 טונות של מוצרים, נייקי השחיתו אלפי זוגות נעליים, ברברי שרפו ביגוד ובישום בשווי 28.6 מיליון לירות שטרלינג, קרטייה השמידו שעונים בשווי 500 מיליון לירות שטרלינג – כל זה רק בשנה אחת, והרשימה עוד ארוכה. נדמה שבתי האופנה והרשתות משמידים אלפי טונות של בגדים ומוצרים בשנה, ו”במשמידים” הכוונה היא ל”שורפים”. מדוע הם לא תורמים את המוצרים? ובכן, התשובה פשוטה: מיתוג. לבתי האופנה היוקרתיים אין רצון שבגדים ומוצרים שלהם יגיעו לידיים “הלא נכונות” ויוזילו את ערך המותג או מוצריו. לכן הם מעדיפים להשמיד, חרף הפצרותיהם של ארגונים רבים שיתרמו את הבגדים לעניים, למקלטי נשים ועוד. לעתים השמדה המונית של סחורה נובעת אך ורק משיקולי אגו, כמו במקרה שחשף “הפייננשל טיימס” ב־2010 בבית האופנה הצרפתי סלין. לפי הפרסום בעיתון הבריטי, עם כניסתה לתפקיד של המנהלת הקריאיטיבית פיבי פילו (שכבר לא עובדת שם), היא ביקשה להשמיד את כל המלאי הישן, כדי שלא יישאר שום זכר לכל מה שנעשה במותג לפניה. (מעריב, תמר אורן)
 
תפירה – תנאי העסקה מסוכנים
עובדים בתעשיית הטקסטיל נמנים לרוב עם תושבי המדינות העניות ביותר בעולם. רוב התעשייה מתמקדת במזרח אסיה (סין, הודו, בנגלדש, וייטנאם ועוד) ולעתים הם מועסקים בתנאים של "סדנאות יזע". העובדים (ובהם גם ילדים קטנים) נמצאים במקום העבודה שעות ארוכות, לעיתים יותר מ-12 שעות במשמרת, ללא זכויות בסיסיות, כמו הפסקות, פנסיה וחופשת לידה או מחלה. המפעלים בהם נעשית העבודה הם פעמים רבות מבנים ארעיים ולא בטיחותיים, שבהם התנאים הבריאותיים גרועים מאוד (כולל חשיפה לחומרים מסוכנים). ב-2013 קרס מפעל טקסטיל "ראנה פלאזה" בבנלגדש וכ-1200 עובדים ועובדות נהרגו בקריסה. בין הריסות המפעל נמצאו בגדים עם תוויות של חברות ורשתות האופנה הגדולות בעולם. מקרה זה הניע גל של יוזמות חברתיות לשינוי תנאי העסקה של העובדים הזוטרים ביותר בתעשיית האופנה, שחשופים לסכנות ולקשיים הגדולים ביותר. (זווית)

המחשה
אסון קריסת בניין המתפרות "ראנה-פלאזה" בבנגלדש, באפריל 2013, שבו נהרגו למעלה מ-1,100 בני אדם, היה אחת התאונות התעשייתיות הגדולות ביותר שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות. בבניין בן 8 הקומות היו חמישה מפעלים, שבהם עבדו יותר מ-3,000 בני אדם בייצור ביגוד לרשתות אמריקאיות ואירופאית. הצפיפות במקום הייתה גדולה ומנהל הבניין התעלם מאזהרות המהנדסים על סדקים שהתגלו בקירות בימים שקדמו לאירוע. האסון עורר זעם גדול והעלה ביקורת על חוסר האחריות של החברות המערביות בהבטחת שלומם ותנאי עבודתם של עובדי הייצור שלהם ועל המחיר הכבד שמשלמים אותם עובדים כדי שהעולם המערבי ימשיך לרכוש הרבה בגדים אופנתיים בכמה שפחות כסף.

קשה למצוא מותג אופנה גלובלי שאין לו קשר לבנגלדש. רשימת המותגים שהיו קשורים לראנה פלאזה כוללת שמות מוכרים כמו M&H, זארה, מנגו, The Children's Place, Primark, JC Penney, ו-Benetton. אבל רשימת המותגים שרוכשים אופנה מבנגלדש כוללת כמעט כל חנות שתמצאו בקניון ישראלי ממוצע, לרבות המותגים הישראליים. כשהמותגים הבינלאומיים הגדולים החלו לאמץ מדיניות של אחריות תאגידית ולטעון לשיפור ההשלכות החברתיות שיש לפעילותם העסקית – הם ניצבו בפני הדרישה הציבורית לתקן את ליקויי הבטיחות באולמות הייצור הבנגלדשיים.

עד כאן על אמצעי הייצור. וכעת על הצריכה – ואולי עדיף להשקיע בחוויות ולא בחפצים? מה דעתכם

קישורי עזר 

• מחזור החיים של הבגדים שלנו, זווית
• יש לכם את החולצה הזאת בירוק?, זווית
• חולצה זולה והיא עולה: המחיר האקולוגי של ההתמכרות לבגדים, גלובס
• המעבר מאופנה מהירה לאופנה סביבתית (או למה הפסקתי לקנות בגדים חדשים חוץ מתחתונים?), את
• אופנה ממוחזרת – אמריקן איגל משיקה קו אופנה מפתיע! ישראל היום
• ספסלי נתינה, סיניה זילברמן
• ואולי עדיף להשקיע בחוויות במקום ברכישות? חדשות 12

הנחיות כלליות למורה