חינוך לערכים הומניסטים ודמוקרטים הוא אחד היעדים המרכזיים של רשת עמל. השנה נעסוק בדמוקרטון בערכים שמשותפים לכולנו, ובעולם שנשאיר לדורות הבאים אחרינו. כל המישיר מבט ביושר לעבר עתידו של העולם לא יוכל להתעלם מהצל הכבד שמטיל משבר האקלים על גורל הדורות הבאים. משום כך החלטנו לעסוק באופן מעמיק בנושאים אלו של צדק סביבתי וחינוך לקיימות הנוגעים בטבע, סביבה וקהילה.
מורים ותלמידים יקרים, זו הדילמה שאנחנו מפנים אליכם ללימוד יסודי ומקיף: נסו להבין אותה, קראו את המידע הנמצא ברשת, למדו את גווניה השונים של הדילמה, העלו נקודות שונות למחשבה, התייחסו אליה בהרחבה ובאופן מעמיק.
מחיר הבגד הזול
האם אנו צריכים את כל אשר אנו צורכים? – כמה בגדים קניתם בבלאק פריידיי? סייבר מנדיי? ביום הרווקים הסינים? כמה אתם קונים באמזון? איביי? עלי אקספרס? האם עצרתם פעם לחשוב לרגע איך יכול להיות שהמוצרים האלה זולים כל כך? מי עובד על מנת שנוכל לקנות את המוצרים במחירים כל כך נמוכים ? האם שמעתם על המושג "סדנאות יזע" ? ומה זה עושה לנו הצרכנים בקצה השני, לקנות ולזרוק, לקנות ולזרוק? בתרבות הצרכנית שאנו חיים בה, אנשים נוטים לקנות כמויות גדולות של בגדים, שנזרקים לפח אחרי זמן קצר. כשמייצרים כמויות כאלה של בגדים משלמים מחיר סביבתי כבד. ייצור בגדים בשיטות הנפוצות כולל שימוש בחומרים כימיים שפעולתם מזהמת את האוויר, האדמה ומקורות המים.גם ייצור בגדים מחומרים טבעיים, כמו כותנה ופשתן, כרוך בשימוש בכמויות רבות מאוד של מי השקייה, קרקעות וכן חומרי הדברה. ואם לא נקנה, האם לא נפגע בפרנסתם של אלפי ילדים שעובדים ומקיימים את משפחותיהם בכסף המועט שהם בכל זאת מרוויחים? היכן עובר הקו בין המחיר המוסרי למחיר החומרי? האם תסכימו ללבוש בגד מחנות יד שניה, או לחילופין לקנות בגד יקר שיוצר בתנאים הוגנים? האם תסכימו לשנות הרגלים
השמדה מכוונת של תוצרת
מותג האופנה H&M הואשם בהשמדת 19 טונות של מוצרים, נייקי השחיתו אלפי זוגות נעליים, ברברי שרפו ביגוד ובישום בשווי 28.6 מיליון לירות שטרלינג, קרטייה השמידו שעונים בשווי 500 מיליון לירות שטרלינג – כל זה רק בשנה אחת, והרשימה עוד ארוכה. נדמה שבתי האופנה והרשתות משמידים אלפי טונות של בגדים ומוצרים בשנה, ו”במשמידים” הכוונה היא ל”שורפים”. מדוע הם לא תורמים את המוצרים? ובכן, התשובה פשוטה: מיתוג. לבתי האופנה היוקרתיים אין רצון שבגדים ומוצרים שלהם יגיעו לידיים “הלא נכונות” ויוזילו את ערך המותג או מוצריו. לכן הם מעדיפים להשמיד, חרף הפצרותיהם של ארגונים רבים שיתרמו את הבגדים לעניים, למקלטי נשים ועוד. לעתים השמדה המונית של סחורה נובעת אך ורק משיקולי אגו, כמו במקרה שחשף “הפייננשל טיימס” ב־2010 בבית האופנה הצרפתי סלין. לפי הפרסום בעיתון הבריטי, עם כניסתה לתפקיד של המנהלת הקריאיטיבית פיבי פילו (שכבר לא עובדת שם), היא ביקשה להשמיד את כל המלאי הישן, כדי שלא יישאר שום זכר לכל מה שנעשה במותג לפניה. (מעריב, תמר אורן)
תפירה – תנאי העסקה מסוכנים
עובדים בתעשיית הטקסטיל נמנים לרוב עם תושבי המדינות העניות ביותר בעולם. רוב התעשייה מתמקדת במזרח אסיה (סין, הודו, בנגלדש, וייטנאם ועוד) ולעתים הם מועסקים בתנאים של "סדנאות יזע". העובדים (ובהם גם ילדים קטנים) נמצאים במקום העבודה שעות ארוכות, לעיתים יותר מ-12 שעות במשמרת, ללא זכויות בסיסיות, כמו הפסקות, פנסיה וחופשת לידה או מחלה. המפעלים בהם נעשית העבודה הם פעמים רבות מבנים ארעיים ולא בטיחותיים, שבהם התנאים הבריאותיים גרועים מאוד (כולל חשיפה לחומרים מסוכנים). ב-2013 קרס מפעל טקסטיל "ראנה פלאזה" בבנלגדש וכ-1200 עובדים ועובדות נהרגו בקריסה. בין הריסות המפעל נמצאו בגדים עם תוויות של חברות ורשתות האופנה הגדולות בעולם. מקרה זה הניע גל של יוזמות חברתיות לשינוי תנאי העסקה של העובדים הזוטרים ביותר בתעשיית האופנה, שחשופים לסכנות ולקשיים הגדולים ביותר. (זווית)
המחשה
אסון קריסת בניין המתפרות "ראנה-פלאזה" בבנגלדש, באפריל 2013, שבו נהרגו למעלה מ-1,100 בני אדם, היה אחת התאונות התעשייתיות הגדולות ביותר שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות. בבניין בן 8 הקומות היו חמישה מפעלים, שבהם עבדו יותר מ-3,000 בני אדם בייצור ביגוד לרשתות אמריקאיות ואירופאית. הצפיפות במקום הייתה גדולה ומנהל הבניין התעלם מאזהרות המהנדסים על סדקים שהתגלו בקירות בימים שקדמו לאירוע. האסון עורר זעם גדול והעלה ביקורת על חוסר האחריות של החברות המערביות בהבטחת שלומם ותנאי עבודתם של עובדי הייצור שלהם ועל המחיר הכבד שמשלמים אותם עובדים כדי שהעולם המערבי ימשיך לרכוש הרבה בגדים אופנתיים בכמה שפחות כסף.
קשה למצוא מותג אופנה גלובלי שאין לו קשר לבנגלדש. רשימת המותגים שהיו קשורים לראנה פלאזה כוללת שמות מוכרים כמו M&H, זארה, מנגו, The Children's Place, Primark, JC Penney, ו-Benetton. אבל רשימת המותגים שרוכשים אופנה מבנגלדש כוללת כמעט כל חנות שתמצאו בקניון ישראלי ממוצע, לרבות המותגים הישראליים. כשהמותגים הבינלאומיים הגדולים החלו לאמץ מדיניות של אחריות תאגידית ולטעון לשיפור ההשלכות החברתיות שיש לפעילותם העסקית – הם ניצבו בפני הדרישה הציבורית לתקן את ליקויי הבטיחות באולמות הייצור הבנגלדשיים.
עד כאן על אמצעי הייצור. וכעת על הצריכה – ואולי עדיף להשקיע בחוויות ולא בחפצים? מה דעתכם
קישורי עזר
- מחזור החיים של הבגדים שלנו, זווית
- יש לכם את החולצה הזאת בירוק?, זווית
- חולצה זולה והיא עולה: המחיר האקולוגי של ההתמכרות לבגדים, גלובס
- המעבר מאופנה מהירה לאופנה סביבתית (או למה הפסקתי לקנות בגדים חדשים חוץ מתחתונים?), את
- אופנה ממוחזרת – אמריקן איגל משיקה קו אופנה מפתיע! ישראל היום
- ספסלי נתינה, סיניה זילברמן
- ואולי עדיף להשקיע בחוויות במקום ברכישות? חדשות 12
הנחיות כלליות למורה
- יש לקרוא ולהבין היטב את הדילמה על כל גווניה.
- חשוב שהתלמידים יבינו את המינוחים השונים
- יש לאפשר הבעת דעות שונות, תוך הקפדה על שיח מכבד
- הדילמות מופשטות והנושאים נמצאים בלב הדיון של הציבור העולמי.
- חשובים לנו עומק הדיון, החקר ותוצרים המשקפים אותם. ניתן לדון גם בהיבט חלקי של הדילמה ובלבד שיהיו בו המרכיבים שאותם ציינו לעיל.
- המשימות כוללות תוצרים ומחוון ברור.
הצעות לפעילויות
סימולציה ליום רכזים
עליכם למצוא 4 סרטונים הממחישים את הצדדים השונים של הדילמה על כל גווניה. מצאו סרטים מעניינים, טובים, קצרים ומדליקים. ערכו ראיונות מומחים: ארגוני זכויות אדם, סביבה, בעלי מפעלים, כלכלנים וכל מי שאתם חושבים שיכול להאיר ולהוסיף על הדילמה. אנו סומכים עליכם שתגיעו לאנשים מעניינים. כתבו או הקליטו את הרעיונות האלה.
הכינו מגוון שאלונים להעברה בין בתי הספר .
לחילופין ניתן להכין משחק קופסא מדליק, תשבץ מיוחד, או כל רעיון אחר בנוגע לדילמה.
הכינו פרזנטציה על הדילמה, על כל גווניה ועל המחיר שהיא תובעת. כשתעבירו פעילות זו בכיתה, בקשו מהתלמידים להעביר את הפרזנטציה לכיתות אחרות, כיתות נמוכות יותר, בתי ספר יסודיים וכדומה. הפרזנטציה צריכה להיות בגוגל-סלייד, ויש לשלוח קישור שלה. אנא רכזו את הכול בגוגל דוק קבוצתי אחד ובו:
- קישורים לסרטים שמצאתם המראים את הדילמה מכל צדדיה
- קישור לראיונות עם מומחים או תמליל של הראיונות.
- קישורים לשאלונים שונים שעשיתם ופילוח התשובות
- קישור לפרזנטציה שתעבירו במליאה
משימות תלמידים לשלב א' דמוקרטון 4.2.2020
את הקישור למסמך המשותף, יש להעלות לקבוצת הפייסבוק של הדמוקרטון.
ועכשיו עליכם לנסות – משהו לעשות!
"מחדשו" דברים!!
אופנה היא דבר מזמין ומפתה ורשתות האופנה המהירה יודעות להציע לנו הצעות זולות שפשוט בלתי אפשרי לסרב להן. כל קנייה אימפולסיבית כזאת מגבירה את הפגיעה בסביבה. חולצה אחר חולצה, חצאית אחרי חצאית. אז מה אפשר לעשות? לקנות פחות בגדים (רק מה שבאמת צריך ועדיף שלא ברשתות אופנה מהירה, שאחראיות לרוב הפגיעות בסביבה); לתקן בגדים שנקרעו (או רק איבדו כפתור) או ל"מחדש" אותם (upcycle – כלומר, להקנות להם מראה חדש באמצעים יצירתיים) במקום לזרוק אותם לפח. (זווית, מחזור החיים של הבגדים)
- מה דעתכם להשתתף או ליזום סדנה יצירתית לתיקון בגדים וחידושם? יוזמות יצירתיות ברוח זו מתחילות להנץ במקומות שונים בארץ, לדוגמה "בר תיקון". חשבו על בגד שתוכלו לחדש ונסו לעניין את מעגל המכרים שלכם בסדנה כזו. ספרו לנו איך הלך
* דילמה זו, היתה חלק מתחרות הדמוקרטון הרשתית של קבוצת עמל לשנת 2020.