עושים קיימות » גזי חממה

תולים תקוות: האם הסטארטאפ הישראלי High Hopes יעצור את משבר האקלים?

רפאלה בלס — Fri, 29 Oct 2021 10:24:40 +0000

בעוד כמה ימים העולם כולו ישא עיניים על גלזגו סקוטטלנד, שם תתקיים ועידת האקלים של האו"ם, כנס מכריע בכל הנוגע להתמודדות העולמית עם משבר האקלים. משבר שהמרכז שלו הוא פליטות פחמן, High Hopes שנולדה מרעיון של שני יזמים ישראלים, ערן ונדב, מציעה פתרון יצירתי במיוחד להתמודדות איתו – להעלות בלון לאוויר וללכוד את הפחמן. מה הפתרון ש- High Hopes מציעה לבעיה? "לפחמן דו חמצני יש תכונה חשובה ביחס לגזים אחרים באטמוספירה – הוא קופא במינוס 80 מעלות. מכיוון שככל הטמפרטורה נמוכה יותר קל יותר לתפוס פחמן דו חמצני, חשבתי שאם נוכל למצוא טמפרטורה קרובה למינוס 80 מעלות, נוכל במעט אנרגיה יחסית, להקפיא וללכוד אותו. הבנתי שיש מקום כזה שבו נוכל להשתמש במשאבים זמינים להוריד את הפחמן, מקום שיש בו רוח ופחמן בשפע ובחינם והטמפרטורה היא קרוב למינוס 80 מעלות – המקום הזה הוא כ- 15 ק"מ מעל הקרקע. הרעיון הוא להשתמש בטכנולוגית בלונים זולה משמעותית יחסית למפעלים הקיימים, שכבר פותחה על ידי שחקניות מגוונות כגון גוגל, נאס"א ואחרים, ולהשתמש בה להעלות בלון לאוויר וללכוד את הפחמן", אומר אורן. "אותה שיחה בארבע לפנות בוקר התחילה רכבת הרים מטורפת", מספר מנסדורף, "אחריה נפגשנו עם פיזיקאים ומדענים בעולם וביקשנו מהם לבוא ולהגיד לנו איפה אנחנו טועים ומה לא נכון בקונספט שלנו. כולם, ללא יוצא מן הכלל, הגיבו באותה הצורה: אמרו שזה הזוי אבל הם לגמרי בפנים". לכתבה המלאה במאקו-גרין, לחצו כאן.

איסלנד: המתקן הגדול ביותר בעולם ללכידת פחמן דו-חמצני מהאוויר החל לפעול

רפאלה בלס — Wed, 06 Oct 2021 10:50:17 +0000

המתקן הגדול בעולם ללכידת פחמן דו-חמצני מהאוויר ושמירתו מתחת לאדמה החל לאחרונה לפעול באיסלנד. המתקן המיוחד צפוי להתמודד עם עד 4,000 טון פחמן דו-חמצני בשנה, שווה ערך לפליטות השנתיות מ-870 מכוניות או 9,281 חביות נפט נצרכות, על פי מחשבון גזי החממה של הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית. על פי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הפליטות הגלובליות בשנה שעברה היו 31.5 מיליארד טון. לכידת אוויר ישירה נתפסת בעיני המדענים כחיונית למאמצים להגביל את ההתחממות הגלובלית.שמו של המתקן הוא ״אורקה״ שמשמעותה ״אנרגיה״ באיסלנדית – מורכב משמונה מכלים גדולים שמשתמשים במסננים ומאווררים ללכידת הפחמן הדו-חמצני. לאחר מכן הגז מעורבב עם מים ונדחס מתחת לאדמה, שם הוא הופך לאט לאט לסלע. המערכת מופעלת באמצעות אנרגיה מתחדשת המופקת ממפעל גיאותרמי סמוך. לכידת אוויר ישירה היא עדיין טכנולוגיה חדשה ויקרה, אך יש לקוות שהמחיר יירד עם הזמן. כיום ישנם 15 מפעלים ברחבי העולם, הלוכדים יחדיו יותר מ-9,000 טון פחמן דו חמצני בשנה, על פי נתוני ה- IEA.. אוקסידנטל, חברת נפט אמריקאית, מפתחת את המתקן הגדול ביותר, שנועד ללכוד מיליון טון בשנה מהאוויר ליד שדות הנפט שלה בטקסס. המתקן באיסלנד הוא שותפות בין חברת הסטארט-אפ השוויצרית Climeworks AG לבין החברה האיסלנדית Carbfix Climeworks.פורסם ברוטר, מקורות ותמונות בסוף הכתבה.

תיקון האקלים: 3 דברים שאנחנו חייבים לעשות עכשיו כדי לייצב את אקלים כדור הארץ

רפאלה בלס — Wed, 25 Aug 2021 06:37:21 +0000

הוצאת CO2 וגזי חממה אחרים מהאטמוספירה, במטרה לחזור ל-350ppm עד 2100, כרוכה ביצירת איזורים קולטי פחמן חדשים : אתרי קבורה לטווח ארוך שממנו הגז לא יכול לברוח. בין היתר מציעים החוקרים פרויקטי ענק לשיקום היערות, הקטבים והאוקיאנוסים
מאת: דייויד קינג, מייסד ויו"ר המרכז לתיקון האקלים, אוניברסיטת קיימברידג' וג'יין ליכטנשטיין, עו"ד, המרכז לתיקון האקלים באוניברסיטת קיימברידג'. תרגום: אבי בליזובסקי. לכתבה המלאה באתר הידען, לחצו כאן. תמונה: שיקום הטבע

דו"ח: רק פעולה מיידית וקיצונית תציל את כדור הארץ

רפאלה בלס — Mon, 09 Aug 2021 07:18:54 +0000

עומר כביר, כלכליסט: הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים – IPCC - פרסם דו"ח מקיף, לפיו ב-30 השנים הקרובות לא ניתן יהיה למנוע החמרה של המשבר כתוצאה מהתחממות העתידית של כדור הארץ ב-1.5 מעלות. אולם, קיים עדיין חלון הזדמנויות, בו אפשר למנוע השלכות שיביאו לקטסטרופה מוחלטת. לפי הדו"ח, העיכוב העולמי בהפחתת פליטות גזי חממה יצר מצב שבו כבר לא ניתן יהיה למנוע את החמרת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים ב-30 השנים הקרובות, אך עדיין יש חלון הזדמנויות למנוע את ההשפעות החמורות ביותר. IPCC הוא גוף המחקר המדעי המוביל בעולם בתחום האקלים, שכולל מדעני אקלים בכירים מכל העולם. הדו"ח העדכני הוא החמור ביותר שפרסם הארגון, ושולח אזהרה ברורה לעולם: הזמן הולך ואוזל מהר יותר מכפי שחשבנו בעבר, ויהיה קשה מאוד לעצור את ההשלכות החמורות ביותר של שינוי אקלים. לכתבה המלאה בכלכליסט, לחצו כאן

נתונים על הקשר בין פליטת גזי חממה לכריתת יערות ותעשיית המזון מהחי

רפאלה בלס — Mon, 17 Feb 2020 14:11:25 +0000

(מתוך "אנחנו האקלים, הצלחת כדור הארץ מתחילה בארוחת הבוקר", ג'ונתן ספרן פויר, הוצאת כנרת, זמורה, עמ' 99, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, אתר האו"ם)

עצים סופגים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן
כבר עכשיו הצמחייה אוגרת כרבע מן הפליטות מעשה ידי אדם
כריתת יערות ושריפתם, אחראית ל-15% לפחות מפליטות גזי החממה הגלובליות בשנה. על פי סיינטיפיק אמריקן: "בירוא עצים ביערות הגשם הטרופיים, מוסיף יותר פחמן דו חמצני לאטמוספירה מאשר סך כל המנכוניות והמשאיות על כבישי העולם".
43% – זהו שיעור הגידול באובדן העצים ביערות מאז 2014! (המועד שבו נחתמה הצהרת ניו יורק באו"ם, הצהרה שדרשה מהמדינות החתומות להפחית את כריתת היערות במחצית עד 2020 ולהפסיקה לחלוטין עד 2030)
43 מיליון דונם בשנה – זהו קצב הכריתה והשריפה של יערות הבראשית הטרופיים
ככל שאנחנו משמידים יותר יערות, כך אנחנו פוגעים ביכולת כדור הארץ לווסת את מינון גזי החממה באטמוספירה
עצים עשויים 50 אחוזים פחמן. כמו הפחם, הם משחררים את מאגרי הפחמן הדו חמצני שלהם בעת שריפה

מדוע משמידים יערות?

כ-80% מבירוא היערות, נעשים לצורך פינוי קרקע לצמחים המיועדים לגידולי בקר ולמרעה בקר
70% מהגידולים בעולם מיועדים להאכלת חיות משק
המבורגר אחד, צורך באופן עקיף 2500 ליטר מים
ליטר חלב, צורך באופן עקיף 683 ליטר מים
תעשיית הבשר והמזון מהחי אחראית באופן ישיר ל 18% מפליטת גזי החממה בעולם (מתאן), ובאופן עקיף - אם לוקחים בחשבון את השמדת היערות – קרוב ל 50%

מה ניתן לעשות?
אם יתירו לשטח טרופי המשמש כיום לבעלי חיים למאכל, לחזור ולהיות יער, יתכן שהיה אפשר כבר עכשיו להעלים יותר ממחצית מגזי החממה הגלובליים מעשה ידי אדם !
מה דעתכם לקחת את זה יותר רחוק? על רעיון מחצית כדור הארץ של אדוארד או. וילסון, שמעתם? אה, לא? הנה זה כאן
אתר הפרויקט, מאמר בגארדיאן, עוד גארדיאן, (אלכסון, ויקי, ויקי נוסף, Half-Earth: Our Planet's Fight for Life, 2016 )
דילמה – מה נאכל?, דילמה זו היתה חלק מדמוקרטון עמל 2020

ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר באטמוספירה שובר שיאים

רפאלה בלס — Sun, 16 Feb 2020 14:18:45 +0000

ריכוז הפחמן הדו חמצני למיליון חלקיקי אוויר (ppm), עומד כיום על 410. נקודת האל-חזור שממנה המערכת האקלימית של כדור הארץ לא תוכל להתאושש - מוגדרת כ 450. בקצב הגידול המהיר הנוכחי של פליטות הפחמן, אם לא ניזום שינוי, נותרו לנו 10 שנים עד ל- 450. לשם השוואה – מזה 800 אלף שנה ועד 1950 – למרות התנודות הרבות למעלה ולמטה - לא עבר שיעור הפחמן הדו חמצני למיליון חלקיקי אוויר את רף ה- 300 (PPM). ב- 70 השנים האחרונות, מאז 1950, חל זינוק חד ומתמיד בריכוז האטמוספרי של פחמן דו-חמצני, בקצב תלול וחסר תקדים.

Credit: NASA

מדענים מעריכים כי רק לפני כשלושה מיליוני שנים היו באטמוספרה ריכוזים כאלו של הגז. באותה תקופה לא היה קרח באזור הארקטי ומפלס מי הים היה גבוה בכמה עשרות מטרים מגובהו בתקופה הנוכחית.

מתוך "הארץ" – קיצור תולדות ההתחממות הגלובלית