הוצאת CO2 וגזי חממה אחרים מהאטמוספירה, במטרה לחזור ל-350ppm עד 2100, כרוכה ביצירת איזורים קולטי פחמן חדשים : אתרי קבורה לטווח ארוך שממנו הגז לא יכול לברוח. בין היתר מציעים החוקרים פרויקטי ענק לשיקום היערות, הקטבים והאוקיאנוסים
מאת: דייויד קינג, מייסד ויו"ר המרכז לתיקון האקלים, אוניברסיטת קיימברידג' וג'יין ליכטנשטיין, עו"ד, המרכז לתיקון האקלים באוניברסיטת קיימברידג'. תרגום: אבי בליזובסקי. לכתבה המלאה באתר הידען, לחצו כאן. תמונה: שיקום הטבע
-
פוסטים אחרונים
- פרסום דוח מיוחד של מבקר המדינה : פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים
- מהי חרדה אקולוגית בקרב בני נוער ובכלל?
- תולים תקוות: האם הסטארטאפ הישראלי High Hopes יעצור את משבר האקלים?
- ייצור מי שתייה מהאוויר וגז בישול מזבל: הפתרונות הטכנולוגיים הישראליים למשבר האקלים
- מצעד האקלים יום שישי 29.10.2021 | מיקום כיכר רבין תל-אביב
קטגוריות
- אמצעי המחשה (2)
- דילמות ומערכי שיעור (5)
- התייעלות אנרגטית (10)
- חדשות (8)
- חדשנות טכנולוגית בקיימות עירונית (12)
- אור שמש (4)
- יער אורבני (2)
- מים (3)
- מערכי שיעור ודילמות (1)
- נוער (6)
- נתונים (8)
תגובות אחרונות
תגיות
sdg אוויר אור אטמוספירה אנרגיה אנרגיה סולארית אקולוגית אקטיביזם אקלים ביולוגיה בעלי חיים גזי חממה דילמה המשרד להגנת הסביבה התפלה זבל זיחול אורבני חדשנות חקלאות ורטיקלית חשמל טל ים יער ישראל כימיה לחות מה מיחזור מים ממשלה מערכי שיעור מראות משרד האנרגיה נוער סרטונים ערפיח ערפל פחמן דו חמצני פסולת צמחונות צמחים שמש תאורה תזונה תחבורהארכיון
כלים