• עצים סופגים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן 
• כבר עכשיו הצמחייה אוגרת כרבע מן הפליטות מעשה ידי אדם
• כריתת יערות ושריפתם, אחראית ל-15% לפחות מפליטות גזי החממה הגלובליות בשנה. על פי סיינטיפיק אמריקן: "בירוא עצים ביערות הגשם הטרופיים, מוסיף יותר פחמן דו חמצני לאטמוספירה מאשר סך כל המנכוניות והמשאיות על כבישי העולם".
• 43% – זהו שיעור הגידול באובדן העצים ביערות מאז 2014! (המועד שבו נחתמה הצהרת ניו יורק באו"ם, הצהרה שדרשה מהמדינות החתומות להפחית את כריתת היערות במחצית עד 2020 ולהפסיקה לחלוטין עד 2030)
• 43 מיליון דונם בשנה – זהו קצב הכריתה והשריפה של יערות הבראשית הטרופיים
• ככל שאנחנו משמידים יותר יערות, כך אנחנו פוגעים ביכולת כדור הארץ לווסת את מינון גזי החממה באטמוספירה
• עצים עשויים 50 אחוזים פחמן. כמו הפחם, הם משחררים את מאגרי הפחמן הדו חמצני שלהם בעת שריפה

​מדוע משמידים יערות?

• כ-80% מבירוא היערות, נעשים לצורך פינוי קרקע לצמחים המיועדים לגידולי בקר ולמרעה בקר
• 70% מהגידולים בעולם מיועדים להאכלת חיות משק
• המבורגר אחד, צורך באופן עקיף 2500 ליטר מים
• ליטר חלב, צורך באופן עקיף 683 ליטר מים
• תעשיית הבשר והמזון מהחי אחראית באופן ישיר ל 18% מפליטת גזי החממה בעולם (מתאן), ובאופן עקיף - אם לוקחים בחשבון את השמדת היערות –  קרוב ל 50%

 מה ניתן לעשות?
אם יתירו לשטח טרופי המשמש כיום לבעלי חיים למאכל, לחזור ולהיות יער, יתכן שהיה אפשר כבר עכשיו להעלים יותר ממחצית מגזי החממה הגלובליים מעשה ידי אדם !
מה דעתכם לקחת את זה יותר רחוק? על רעיון מחצית כדור הארץ של אדוארד או. וילסון, שמעתם? אה, לא? הנה זה כאן
אתר הפרויקט, מאמר בגארדיאן, עוד גארדיאן, (אלכסון, ויקי, ויקי נוסף, Half-Earth: Our Planet's Fight for Life, 2016 )
  דילמה – מה נאכל?, דילמה זו היתה חלק מדמוקרטון עמל 2020

בהוטן – מקור- ויקיפדיה

"מתוך כ-200 מדינות בעולם כיום, עושה רושם שבהוטן המדינה היחידה, בעלת מאזן פחמן נייטרלי. בעצם זה לא ממש מדוייק. בהוטן היא לא בעלת מאזן פחמן נייטרלי, בהוטן היא בעלת מאזן פחמן שלילי. מדינתנו מייצרת 2.2 מיליון טון פחמן דו חמצני, אבל היערות שלנו משתמשים בכמות גדולה פי שלושה מזה, אז אנחנו כמו אגן ניקוז ליותר מארבעה מיליון טון של פחמן דו חמצני בכל שנה. אבל זה לא נגמר בזאת. אנחנו מייצאים את רוב החשמל הירוק שאנו מפיקים מהנהרות הגועשים שלנו. אז כיום, האנרגיה הירוקה שאנו מייצאים, מהווה תחלופה לייצור של 6 מיליון טון של פחמן דו חמצני באזורנו. עד 2020, נוכל לייצא מספיק אנרגיית חשמל כדי להוות תחלופה לייצור של 17 מיליון טון של פחמן דו חמצני. הנה כמה מהדרכים שלנו לעשות זאת. אנחנו מספקים חשמל בחינם לאיכרים באזורים הכפריים. והרעיון שמאחורי זה הוא שאם יש חשמל בחינם, הם לא ישרפו עצים לשם בישול ארוחותהם. אנחנו משקיעים בתחבורה בת-קיימא ומסבסדים קניית מכוניות חשמליות. בדומה, אנו מסבסדים את מחירן של נורות לד, וממשלתנו כולה מנסה לעבוד ללא ניירת. אנחנו מנקים את הארץ כולה כחלק מהתוכנית הלאומית: בהוטן הנקייה, ואנו נוטעים עצים ברחבי הארץ כחלק מתוכנית בהוטן הירוקה גם היא פרוייקט לאומי".  (מתוך תמליל הרצאת TED, תרגום לעברית: רוני רביה, סיגל תפארת)

מגדלי מגורים מאפשרים מקום לדירות רבות בשטח קטן. זה ידוע. אבל אם כך, הם יכולים לאפשר מקום גם לעצים רבים וליצור יער גדול בשטח קטן.  את הרעיון הזה יישם האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי כשהקים את מגדלי היער האנכי במילנו, ליד תחנת הרכבת הגדולה Porta Garibaldi. שני מבני מגורים המתנשאים לגובה של 112 מטר ו-80 מטר. 

בנייתם הסתיימה ב-2014 ואלו מגדלי המגורים עם היער האנכי הראשון בעולם. הבניין תוכנן כסביבת מגורים שאינה רק יפה לעין אלא גם מייעלת שימוש באנרגיה, מייצרת ולמעשה גם מחדשת אנרגיה. המגדל העשיר בצמחיה יוצר ועוזר באיזון מיקרו-אקלימי ובסינון חלקיקי אבק הנמצאים בסביבה העירונית. 

דבר זה הוא בעל ערך רב לתושבים שהרי מילאנו היא אחת הערים המזוהמות ביותר באירופה. הצמחים מייצרים לחות, קולטים חלקיקי פחמן ואבק, מייצרים חמצן ומגנים על הבניין מפני קרינה וזיהום אקוסטי. דבר זה לא רק משפר את איכות החיים של המתגוררים, אלא יוצר חיסכון אנרגטי משמעותי לאורך שנה.

לכל דירה בבניין יש מרפסת עם עצים המסוגלים להגיב למזג האוויר של העיר – במהלך קיץ העצים יתנו צל, ובחורף –  העצים העירומים יאפשרו לאור השמש לחדור לדירה. הצמחים יושקו על ידי מים אפורים אשר עוברים תהליך סינון במבנה. מערכות אנרגיה פוטו-וולטאיות יספקו את החשמל למגדל.

• להמשך קריאה – מכון השל
• ראו גם עמ' 256 מתוך קטלוג התערוכה "סולאר גרילה" מוזיאון ת"א לאמנות 2019
• קיימות עירונית והתייעלות אנרגטית: בנק דוגמאות מקסים מהארץ ומהעולם – מרכז השל

 רוצים לגדל אויר נקי ונעים? עשו זאת בעצמכם!

על ידי פיזור מושכל של מספר צמחי נוי בסביבת העבודה או המגורים, ניתן לשפר את איכות האוויר. רוצים לדעת כיצד? הנה: 

• HOW TO GROW FRESH AIR,  פרויקט "עשבים עושים" – סטודנטים מפיצים קיימות, הבינתחומי הרצליה
•  הסבר על המיזם, הבינתחומי הרצליה

ההשראה למיזם הגיעה מהרצאת הטד המצוינת של החוקר ההודי  Kamal Meattle, צפו בה:

• מה דעתכם, האם יש לכם רעיונות נוספים לשילובי צמחים נוספים? הוסיפו את תגובתכם

מחולל מים – קוצר לחות – תכנון ופיתוח חברה ישראלית Watergen ראשל"צ 2009
פתרון מהפכני שעושה שימוש בלחות שבאוויר ליצירת מי שתייה טריים. הטכנולוגיה החדשנית "מחברת ברז" לאטמוספירה – משאב מתחדש זמין ובלתי מוגבל – כדי לספק מי שתייה לאנשים בכל מקום – החל בקהילות כפריות מרוחקות וכלה בבנייני משרדים ותעשייה ובתים פרטיים. תהליך ייצור המים פשוט ויעיל להפליא –  מחוללי המים החדשניים מעבים את מי הלחות החינמיים שבאוויר בתהליך של חימום וקירור. כשהאוויר מגיע ל"נקודת הטל" הוא הופך למים. האוויר מטוהר ביסודיות לפני התהליך והמים המיוצרים עוברים דרך מערכת סינון וטיהור רב-שלבית שמסלקת כל זיהום שנותר. Watergen הפכה למובילה עולמית בפיתוח ויישום של פתרונות מים מן האוויר.
(עמ' 218 מתוך קטלוג התערוכה סולאר גרילה מוזיאון ת"א לאמנות 2019)

התפלת מי-ים 
כתבת חדשות כאן 11, 9 דק'

ישראל מעצמת התפלה, אבל המומחים עדיין מודאגים מהעתיד,  (הידעתם שברבת עמון אשר בירדן, זורמים המים בברז רק פעם בשבוע ?)

לא רק בזכות הגשמים: "הסוד הגלוי" שמסייע לעליית מפלס הכנרת
 

• ניסוי – הפקת מים מצמחים באמצעות עיבוי – ביולוגיה/גיאוגרפיה
• ניסוי – הפקת מים מאוויר – עלון המורים לכימיה
• עמלנט קיימות – הפקת מים מלחות, ערפל וטל
• ניסוי – הפקת כוס מים במדבר מלחות של חול