רשת עמל אירחה לאחרונה, במרכז המשאבים והסייבר בבית הספר הרב תחומי עמל שבח מופת את הסמינר המשותף של ה-ETF, שסיכם את דוח ההערכה העצמית של ישראל בנושא החינוך הטכנולוגי. היותה של מדינת ישראל "מדינת סטרטאפ" הינה תופעה מדהימה ויוצאת דופן ברמה העולמית. עם זאת, ברור שכדי להמשיך ולהוביל בתחומים אלה, על ישראל לבחון עצמה מחדש ללא הרף, לשים דגש ברמה הלאומית על החינוך הטכנולוגי-מקצועי ולהמשיך ולהעלות את קרנו בקרב האוכלוסייה. על המדינה למשוך את התלמידים הטובים ביותר למימוש הפוטנציאל שלהם בתחומים הטכנו-הנדסיים ולא רק בתחום האקדמיה, ובמקביל לאפשר הסמכה טכנולוגית מקצועית הולמת לאוכלוסיות פגיעות חברתית. תהליך טורינו הישראלי בחסות ETF– European Training Foundation, אמור לבחון את החינוך הטכנולוגי-מקצועי בהשוואה לכ-30 מדינות השכנות לאירופה ולמדינות הים התיכון.  Torino process הוא מיזם העוסק במחקר השוואתי בנושא החינוך המקצועי בין מדינות האיחוד האירופי ומדינות עמיתות. התהליך מיועד להציע שיתופי פעולה ושיח עמיתים בנקודות צמיחה המזוהות כטעונות שיפור, ומעודד שיתופי פעולה אזוריים, החלפת מידע ויצירת רב-שיח בין מדינות עמיתות, שאינן חברות באיחוד האירופי. זאת מתוך דאגה לעתידן הכלכלי והתעסוקתי, וההבנה שלתעסוקת הפרט – יש קשר ישיר למדיניות ההשכלה הטכנולוגית-מקצועית במדינתו.

במסגרת הפקת דוח הערכה עצמית על מצב החינוך הטכנולוגי בישראל, סיירו חברי המשלחת ונציגי ארגון ה  ETF– European Training Foundation בבתי הספר של הרשתות הטכנולוגיות עמל ואורט. מטעם עמל, ביקרה המשלחת במרכזי היזמות של עמל בחדרה ובשבח מופת ת"א, היתה אורחת של מנכ"לית עמל עו"ד רוית דום עיני וזכתה להסברים מאלפים מהתלמידים עצמם שהציגו את הפרויקטים שלהם בגאווה רבה וסיפרו על המסלולים הייחודיים ועל תוכניותיהם לעתיד. מטעם אורט, ביקרה המשלחת בכנס ISTEAM הבינלאומי שנערך בירושלים, וביקרה לאחר מכן בבתי הספר של הרשת. למחרת התקיים סמינר משותף ובו הוצגו המימצאים ומסקנות הדוח בפני חברי הוועדה הלאומית, משלחת חברי ה ETF ובראשה המנכ"לית היוצאת הגב' מדלן סרבן והגב' לידה קיטה מנהלת איזור ישראל-טורקיה, נציגי משרד החינוך מטורקיה שהגיעו לישראל במיוחד לצורך זה, נציגי הוועדה הלאומית וביניהם משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד הרווחה, התאחדות התעשיינים, הסתדרות העובדים, נציגי הלמ"ס, נציגי הטכניון, רשתות החינוך הטכנולוגי אורט ועמל וגורמים נוספים במשק ובתעשייה. דוח ההערכה העצמית של ישראל שהופק על ידי הרשתות הטכנולוגיות בנושא החינוך הטכונלוגי בישראל יועלה לאתר האיחוד האירופי בפברואר 2017. פרטים נוספים על מימצאי הדוח ועל התוכנית הלאומית לעידוד החינוך הטכנולוגי – בכתבה שלפניכם!

הדר פלורנס עזרן, משרד החינוך, מינהל מדע וטכנולוגיה

דר מדלן סרבן מנכלית ETF, דר אלי אייזנברג סמנכל בכיר אורט ישראל, דר רונית אשכנזי סמנכלית פדגוגיה קבוצת עמל, הגב לידה קיטה

הפרזנטציה של ישראל טורינו פרוסס 2016-17.
כותבי הדוח והמצגת: רפאלה בלס מקבוצת עמל ושגיא בן בסט מאורט ישראל.
 

להלן חלק מהמלצות הדוח:
בניית מערכת תעודות לאומית בישראל (National Qualifications Framework)

• בניית מערכת למיפוי ודירוג כלל התעודות הלאומיות הניתנות במערכות החינוך, ההכשרה וההשכלה בישראל והנגשתה לציבור. מערכת התעודות הלאומית תשקף באופן ברור וידידותי לציבור, למוסדות הלימוד וההכשרה ולמעסיקים את ערכן של התעודות, את משקלן במסגרת לימודים והכשרות המשכיים וכן את הפוטנציאל הטמון בהן לניעות בתוך ובין המסלול המקצועי, הטכנולוגי והאקדמי.
• עידוד שיתופי פעולה בין האקדמיה ובין הצבא בכל הנוגע להכשרות הצבאיות הנערכות בצבא, וכן הכרה בהכשרות צבאיות לצורך לימודים טכנולוגיים ולצורך תעודת מקצוע, ובכלל זה קידום שיתוף פעולה אקדמי ובין משרדי בהכשרות עיוניות צבאיות, השלמת ההכרה בהכשרות צבאיות לצורך תעודת מקצוע וגיבוש מתווה להכרה בהכשרות הצבאיות לצורך לימודים טכנולוגיים.
• חתירה למיצוי ההזדמנויות של תלמידים במערכות השונות להשלמת תעודת בגרות ולרכישת השכלה טכנולוגית על-תיכונית. מומלץ שמשרד החינוך ומשרד הכלכלה יפעלו במשותף למקסום ההזדמנויות של תלמידים להשלמת תעודת בגרות ולרכישת השכלה טכנולוגית על-תיכונית. 
• בחינת אפשרויות לקידום אפיק מעבר משמעותי להנדסאים למסלול האקדמי  – יש לבחון מחדש את רמת הפטור שמוסדות המל"ג יוכלו להעניק להנדסאים המעוניינים ללמוד לתואר ראשון, ואת רמת הפטור שיוכלו לקבל הנדסאים שמשלימים לימודי המשך במכללות הטכנולוגיות (לא אקדמיות). יש לבחון גם אפשרות לגיבוש מתווים ספציפיים לשיתופי פעולה בין מכללות טכנולוגיות ומכללות אקדמיות לתואר ראשון. יש להציע מסלולי מעבר ייעודיים לתואר ראשון בהוראה טכנולוגית B.Ed.Tech להנדסאים.
  

  רפאלה בלס מרשת עמל ושגיא בן בסט מאורט ישראל, מציגים את דוח טורינו פרוסס של ישראל 2016

עדכון תוכניות לימודים ומיומנויות 

• עדכון תוכניות לימודים בהתאם למקצועות הנמצאים בסיכון לאוטומציה: מאחר שמקצועות בסיכון נמוך לאוטומציה דורשים כישורים כמו יצירתיות, אינטליגנציה חברתית, תפיסה מורכבת, ויכולת משא מתן הידועים כ"מיומנויות רכות, אנו ממליצים להכניס אותם כחלק אינטגרלי מתוכניות הלימודים ולתת עליהם הערכה חלופית.
• מומלץ להכניס את  "היזמות כמיומנות מפתח" כחלק מלימודי החובה ותוכניות הלימוד המערכתיות.
• לאור תוצאותיה של ישראל בסקר המיומנויות הבינלאומי הגדול שערך  OECD, אנו ממליצים להשקיע באוריינות קריאה (רק כ 37% מהנסקרים בישראל מוקמו ברמות הגבוהות של הבנת הנקרא ובכלל זה הבנת טקסטים ארוכים או מורכבים וביצוע היסקים מתאימים, לעומת 46% בממוצע מדינות OECD) ובפתרון בעיות.
• נדרשת אפשרות ל'למידה מבוססת עבודה' במקצועות הטכנולוגיים הגבוהים, שהם עיקר התעשייה הרווחית במדינת ישראל. בתעשיות ההייטק והסטארטאפים, טרם נבנתה תוכנית ללמידה מבוססת עבודה, ויש לפתח כזאת.

משיכת מגזרים פגיעים למקצועות מדעיים טכנולוגיים

• משיכת בנות למקצועות מדעיים טכנולוגיים – מאחר שמחקרים מראים שהאופק התעסוקתי של נשים בכל המגזרים פגיע יותר, אנו ממליצים לעודד בנות לבחירה במסלולים מדעיים טכנולוגיים, שיאפשרו להן לבנות מסלולים לפיתוח קריירה ארוכת טווח במקצועות הנדרשים בתעשייה.
• מומלץ להגדיל את שיעור הלומדים במסגרת הלימודים הטכנולוגיים והמקצועיים ההמשכיים לתיכון בקרב אוכלוסיות מעוטות השתלבות בשוק העבודה (חרדים וערבים). זאת לאור הפוטנציאל הטמון בהכשרות לקידום ההשתלבות בשוק העבודה, כמנוע צמיחה וככלי לצמצום פערים.
   

עידוד למידה מבוססת עבודה, שיפור הקשר עם התעשייה

• 

  דר טל לוטן, התאחדות התעשיינים

  מתן תמריצים כספיים לתעשייה מטעם המדינה, לשילוב תלמידים במקומות העבודה ולעידוד "למידה מבוססת עבודה" בחינוך הטכנולוגי. יש להעניק תמריץ כספי אטרקטיבי מטעם המדינה למהנדסים ומומחים מהתעשייה, על מנת שיבואו ללמד.
• פתיחת בתי ספר חדשים לנוער במודל צמוד מפעל – מומלץ  לפתוח בתי ספר במודל זה, בשיתוף מעסיקים מובילים במשק כדגם אטרקטיבי ונכון המעניק מענה מיטבי לנער ולתעשייה. המודל מספק מסלול לימודים והכשרה (LLL) לאורך כל החיים.
• יצירת מקומות התמחות וסטאז' לתקופות קצובות בתעשייה: הרחבת ההכשרה המקצועית כפתרון אפקטיבי היכול לגשר בין צורכי שוק העבודה להכשרת העובדים
• יצירת פונקציה ייעודית לקשר עם מעסיקים : הקמת קרן משותפת לאיגודי המעסיקים, האיגודים המקצועיים והממשלה, אשר תקדם את החינוך המקצועי‑טכנולוגי בהתאם למגמות בשוק העבודה. מומלץ לחזק את השותפות בין המגזר הפרטי לבין האיגודים המקצועיים ולהגביר את השילוב שלל  בוגרים בתעשייה, שיהנו מהשתלמויות מקצועיות במהלך עבודתם השוטפת כפי שנקבע בהסכמים הקיבוצים של האיגודים השונים.

מענה לחוסר ההתאמה בין היצע לביקוש

• הקמת יחידת מו"פ שתעריך את צורכי כוח האדם במשק ואת מידת התאמתם להכשרות. מומלץ ליצור מנגנון משוב שיורכב משלושה רכיבים מרכזיים: עדכון סדיר של מידע ונתונים חדשים אודות שוק העבודה, שיתוף נציגי המגזר העסקי והתעשיינים בהחלטות לגבי פתיחה וסגירה של מסלולי לימודים ועיצוב תוכניות הלימודים במסלולים קיימים, חיזוק השותפות עם המגזר העסקי.
• יצירת מודל מתוחכם שיקדם את השיבוץ של עובדים במשרות פנויות ויצירת מסגרת של הכשרה בבתי הספר עצמם ובמקומות העבודה, כך שנציגי העסקים יוכלו ליטול בה חלק פעיל.
• ניטור מידע שוטף: יש לבצע סקרים תקופתיים בקרב בוגרי החינוך המקצועי‑טכנולוגי כדי לתעד את תחומי ההתמחות שלהם בלימודים לעומת מקומות העבודה שלהם בפועל. יש לכלול בסקר גם את צה"ל, ארגון גדול המשמש מנוף של פיתוח מקצועי והתנסות בעבור התעשייה.

​האתגרים עד שנת 2024

במסגרת זו, מופק מדי שנתיים דוח הערכה עצמית לאיחוד האירופי על מצב החינוך הטכנולוגי בישראל, הדוח נכתב מטעם משרד החינוך ומשרד הכלכלה וסוקר את ההצלחות, האתגרים וההערכות לעתיד של מדינת ישראל.  השבוע אירחה רשת עמל סמינר סיכום משותף עם משלחת מהאיחוד האירופי בראשות מנכ"ל ארגון ETF הד"ר מדלן סרבן, במרכז היזמות החדש ברב תחומי שבח מופת תל אביב .  בסמינר הוצגו הממצאים ומסקנות הדוח בפני חברי המשלחת וחברי הוועדה הלאומית שבראשה ד"ר פלורנס עזרן סגנית פדגוגית של מינהל מדע וטכנולוגיה משרד החינוך, מר גרשון כהן מנהל אגף טכנולוגיה משרד החינוך, מפמ"רים של החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, נציגים ממשרד הכלכלה, התאחדות התעשיינים, נציגי הלמ"ס, רשתות החינוך הטכנולוגי עמל ואורט וגורמים נוספים במשק ובתעשייה.

משתתפי הוועידה, מנכ"ל ETF הגב' מדלן סרבן, לידה קיטה ETF, ד"ר פלורנס עזרן משרד החינוך, ד"ר רונית אשכנזי סמנכ"ל פדגוגיה עמל,
יואל רוטשילד אורט ישראל, משקיפים מדנמרק ומאוסטריה. צילום: עמל שיווק

הד"ר פלורנס עזרן, נתנה סקירה על הרפורמה החדשה של משרד החינוך "עוברים ללמידה משמעותית" שתיושם החל משנת הלימודים 2014. על פי עיקרי התוכנית החדשה, יצומצם מספר בחינות הבגרות והן יתקיימו רק בכיתות י"א-י"ב. המקצועות יחולקו ל-3 אשכולות מרכזיים פרט למתמטיקה ולאנגלית, התלמידים ייבחנו בבגרות רק על 70% מהחומר הנלמד, ב-30% הנותרים יתקבל הציון מפרויקט מחקר או חלופה דומה. השינוי המהותי בתפיסה של בחינות הבגרות, נעשה במטרה להכין את התלמיד לחיים, ולבחון מיומנויות רחבות הרלוונטיות לעתידו המקצועי בטווח הארוך. הד"ר עזרן סיפרה שלאחר שנים של קיצוץ בתקציב החינוך המקצועי, מציבה ישראל בשלוש השנים האחרונות את החינוך הטכנולוגי בסדר עדיפות לאומי, וגוזרת יעדים בהתאם. תקציבים רבים מופנים לפתיחת מרכזי טכנולוגיה אזוריים, לתוכנית אסטרטגית לאומית לחיזוק החינוך הטכנולוגי, לתוכניות הכשרה שנותנות מענה לתלמידים מהפרפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל, לשילוב תלמידים חרדים בחינוך הטכנולוגי,  שילוב פורשי הייטק בהוראת טכנולוגיה, ולראשונה בשנת לימודים זו – להקמת בתי ספר למקצועות השירות והטכנולוגיה, על פי תחומי תוכן. כך למשל יוגדר בית ספר למקצועות הבנייה, בית ספר למקצועות המחשב, בית ספר למקצועות הקולנוע והמוזיקה, החשמל והאלקטרוניקה, וכך הלאה, מתוך כוונה שעד שנת 2020, יהיו בנמצא כ-30 בתי ספר מדגימים למקצועות השירות והטכנולוגיה וכ-60 מרכזי חינוך טכנולוגים חדישים. כל זאת, במטרה לשלב תעשייה, אקדמיה וטכנולוגיה ולהגדיל את שיעור הבוחרים בחינוך טכנולוגי מ- 38.6% לכ- 47% בעשור הקרוב.

סיכום התרשמות המשלחת – ראיון עם הגב' לידה קיטה, אחראית אזור ישראל

מנכ"לית ETF, הד"ר מדלן סרבן, הביעה את התרשמותה הרבה מרמת החדשנות, הרוח היזמית, העשייה החינוכית הפורייה המשתקפת בלימודים הטכנולוגיים בישראל ובלמידת הפרויקטים, שהוצגו בהמשך במרכז היזמות. המנכ"לית ציינה לטובה את הרמה הגבוהה של הדוח, שהוכן מטעם משרדי הממשלה על ידי נציגי רשתות החינוך הטכנולוגי עמל ואורט.
מר גרשון כהן מנהל אגף טכנולוגיה במשרד החינוך, הדגיש את חשיבות ההסמכות הבינלאומיות לכל אחד מן המקצועות הטכנולוגיים והציע שיתוף פעולה עם מדינות האיחוד האירופי לצורך הגדרת קריטריונים וסטנדרטים אחידים למתן תעודות הסמכה. לדבריו: "אנו פועלים באופן אינטנסיבי לבנות מערכת הסמכות ותעודות משמעותיות, כך שכל תלמיד יוכל לצאת מהמערכת עם תעודה משמעותית שיש לה ערך בשוק העבודה, בשאיפה שעד שנת 2024, 50% מההתמחויות יקנו הסמכה".  חברי המשלחת קיבלו סקירה על מקצועות חדשים כמו טכנאי גאז טבעי, שעומדים להיכנס לתוכניות הלימודים  בהתאמה לצורכי המשק והתפתחותו העתידית. בהקשר זה, ציינה הגב' לידה קיטה, מנהלת אזור ישראל מטעם ETF, שעל החינוך הטכנולוגי בישראל לשים דגש רב יותר על הכשרות לאורך כל החיים (life-long learning), על השקעת מחשבה ותמיכה בתפקיד המורה – שעומד בחזית הרפורמה וחושש משינוי, על הכלה רחבה יותר של אוכלוסיות חלשות בחברה ובעיקר על העמקת הגישה האינטגרטיבית בין משרדי הממשלה, לטובת ציבור הלומדים. "האופי הישראלי היזמי", אמרה, "בא לידי ביטוי בעשייה החינוכית בשטח, ויפה לראות שתהליך השינוי חי ומתקיים בבתי הספר של הרשתות הטכנולוגיות כגון עמל ואורט, ומשפיע מלמטה למעלה על סדר העדיפויות הלאומי. הדבר דורש מחשבה מעמיקה כיצד כל הרפורמה תחלחל ברמה הלאומית ותשפיע על האסטרטגיה הממשלתית. יש צורך לפקח ולנטר את התוצאות בצורה רצופה, כדי לבנות מדיניות ממשלתית לטווח ארוך, השואבת מהניסיון בשטח. זאת ועוד, רפורמות מטבען יוצרות "רעידות אדמה", לכן צריך למצוא דרך לשמור את המוטיבציה של המורים, ולשפר את הדימוי המקצועי שלהם בחברה". הד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל קבוצת עמל ומנהלת המינהל לפדגוגיה, הדגישה את חשיבות הישלוב בין התעשייה והלימודים כביטוי נכון של למידה משמעותית, ובכלל זה תעשיית ההייטק והסטארט-אפ. "יצירת פרויקטים משותפים עם סטארטאפיסטים ויזמי הייטק, מספקת לתלמידים חווית למידה מאתגרת, ומקנה להם מיומנויות רכות החשובות לאין ערוך בעולם האמיתי, וביניהן עבודת צוות, יכולת פרזנטציה, חשיבה ביקורתית, יכולת הבעה מילולית ועמידה בסטנדרטים של איכות ומצוינות.  "בעולם שבו איננו יודעים לאשורם מה יהיו מקצועות העתיד", הוסיפה, חשוב להקנות לתלמיד, מיומנויות ויכולות גנריות, שיאפשרו לו מוביליות תעסוקתית ואופקים רחבים". הד"ר אלי אייזנברג סמנכ"ל בכיר אורט ישראל וראש המינהל למו"פ ולהכשרה: "מהמחקרים האחרונים שנערכו בישראל, באיחוד האירופאי וב- OECD, עולה, שככל שהחינוך המקצועי והטכנולוגי מקיף ואיכותי יותר – כך מדד הג'יני לאי-שיוויון חברתי-כלכלי, יהיה נמוך בהתאמה. מתברר יותר ויותר, כי הפתרון למשבר חוסר ההתאמה בין בוגרי מערכות החינוך והאקדמיה, לבין דרישות וצורכי שוק העבודה – טמון בקידומו של החינוך הטכנולוגי-מקצועי איכותי".
עוד הוסיף:  "האתגר המרכזי לשיפורו של החינוך המקצועי והטכנולוגי הוא באיתורם, בהכשרתם ובעדכונם המתמיד של מורים ומורי-מורים איכותיים, בתכני הלימוד החדשניים, במתודולוגיות הוראה ולמידה משולבי תקשוב, ובהקניית מיומנויות המאה ה- 21".

ביקור המשלחת במרכז היזמות של הרב תחומי שבח מופת תל אביב:  המנהל, מקס סיון, הגב' מדלן סברן מנהלת ETF, הד"ר רונית אשכנזי סמנכלית פדגוגיה עמל, הגב' לידה קיטה, מנהלת אזור ישראל ETF, המשקיפים מאוסטריה ומדנמרק, ועמיתים מעמל, אורט ומשרד החינוך. צילום: עמל שיווק

בהמשך סיירו חברי המשלחת והנהלת ארגון ETF במרכז היזמות עצמו, וזכו להסברים מרתקים מהתלמידים שהציגו את הפרויקטים שלהם בגאווה רבה וסיפרו על המסלולים הייחודיים ועל תוכניותיהם לעתיד.

בין הפרויקטים שהוצגו: רובוטים טכנולוגיים מורכבים שזכו בתחרויות בינלאומיות וארציות במסגרת מסלול לימודי מכניקה הנדסית ורובוטיקה, ותוצרים ייחודיים של למידת פרויקטים ניסויית ברוח HTH, אשר עשו שימוש מתקדם באפליקציות מציאות רבודה במקצועות ההומינסטיקה.

תלמידי שבח מופת בהדגמת מציאות רבודה בפרויקט, צילום: עמל שיווק

התלמידים עבדו בקבוצות קטנות, חקרו, צילמו, ערכו והפיקו בעצמם סרטוני עמדה בנושאים שלמדו – ושתלו אותם בכרזות שהוצגו, תוך שהם מחברים את נושאי הלימוד ההיסטוריים והופכים אותם לרלבנטים ולעדכניים לחייהם היום, במאה העשרים ואחת.

ביקור המשלחת בבית הספר "אורט בית הערבה " בירושלים, בניהולה של הגב' רויטל אמיר ובפיקוח משרד הכלכלה. בתמונה מברך באנגלית תלמיד מגמת חשמל את המשלחת ומספר על המשמעות הגדולה של בית הספר כבית שני של התלמידים

בהמשך השבוע, סיירה המשלחת בשני בתי ספר טכנולוגיים של רשת אורט ישראל,  מקיף טכנולוגי-מדעי ותעשייתי, וגם שם התרשמו מרמת הלימודים, הפרויקטים, היצירתיות והיזמות שגילו המורים והתלמידים.

ביקור המשלחת במכללת אורט גבעת רם ע"ש חרמץ בירושלים, בניהולו של מר דוד גרקו ובפיקוח משרד החינוך. בתמונה מדגימים תלמידי מגמת הרובוטיקה עגלת קניות מטפסת מדרגות ומאירה את תכולתה כדוגמה לאחד מהפתרונות הטכנולוגיים היצירתיים אותם מפתחים תלמידי המגמה.

לידה קיטה מנהלת אזור ישראל ETF, ד"ר מדלן סרבן מנכ"לית ETF, ד"ר פלורנס עזרן משרד החינוך,  ד"ר רונית אשכנזי סמנכ"ל פדגוגיה עמל, גרשון כהן משרד החינוך, כותבי הדוח: רפאלה בלס רשת עמל ושגיא בן בסט אורט ישראל. צילום: עמל שיווק

עוד נציין, כי לאחרונה , נבחר פרויקט מרכז היזמות של רשת החינוך עמל ברב תחומי חדרה בפיקוח משרד החינוך, לייצג את ישראל  בוועידת היזמות הקהילתית הבינלאומית של האיחוד האירופי בטורינו שבאיטליה, בנובמבר 2014. מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום, שהקמת מרכזי היזמות בעמל הם פרי חזונה : "אנו גאים לשתף במצוינות שלנו ולייצג את מדינת ישראל. זה כבוד גדול בעבורנו. אני מאמינה כי מרכזי היזמות שלנו – בצפת, בחדרה ועכשיו גם בשבח מופת ת"א – מגדלים את דור היזמים הבא שיניע את קטר החברה והמשק הישראליים. חשוב מאד בעינינו לגדל חניכים הרואים עצמם כחלק מהמארג החברתי בארץ, ומחויבים לקידום המשק וכל מגזרי החברה גם יחד". בחודש יוני 2015, תתקיים ועידת טורינו פרוסס הבינלאומית בטורינו שבאיטליה בהשתתפות 27 מדינות, ובה יציגו נציגי המדינה את הדוח ואת חזון החינוך הטכנולוגי בישראל.

טורינו פרוסס 2014 הדוח המלא באתר ETF,
כותבי הדוח: רפאלה בלס רשת עמל, שגיא בן בסט אורט ישראל
תמונות מהביקור, סמינר טורינו פרוסס במרכז היזמות שבח מופת תל אביב, קבוצת עמל
קישור למצגת
טורינו פרוסס – כתבות קודמות בסדרה

מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום, שהקמת מרכזי היזמות של עמל היא פרי חזונה, אומרת: "אנו גאים לשתף במצוינות שלנו ולייצג את מדינת ישראל. זה כבוד גדול בעבורנו. אני מאמינה כי מרכז היזמות בחדרה מגדל את דור היזמים הבא שיניע את קטר החברה והמשק הישראליים. חשוב מאד בעינינו לגדל חניכים הרואים עצמם כחלק מהמארג החברתי בארץ, ומחויבים לקידום המשק וכל מגזרי החברה גם יחד". עו"ד דום הוסיפה: "המרכז מציע תוכנית ייחודית וחדשנית המשלבת יזמות, מנהיגות והייטק לקידום המצוינות בקרב בני נוער בפריפריה. מרכז היזמות משמש פלטפורמה להתנסות בהקמת עסק אמיתי, ומנתב את בני הנוער לאפיק מעשי". לשלב הגמר עלו סה"כ 7 פרויקטים מממדינות המזרח התיכון והבלקן, מתוך עשרות רבות של הצעות שהגיעו לוועדה המייעצת. בהודעה שהעבירה ה-ETF לקבוצת עמל נאמר:  "סומנתם על ידי הוועדה המייעצת לפרויקט הקהילות היזמיות, כבעלי אחת הפרקטיקות בעלות הפוטנציאל הטוב ביותר לשמש השראה למדינות נוספות".

מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום עם נציגי משלחת האיחוד האירופי, במרכז היזמות של עמל ברב תחומי חדרה.

המשלחת תעדה את הפעילות במרכז לקראת הצגתו בוועידה בטורינו

בימים אלה ביקרה בארץ כאורחת קבוצת עמל משלחת מטעם האיחוד האירופי, כדי לתעד את הפעילות במרכז היזמות של עמל בחדרה, לקראת הצגתה בוועידה בטורינו. בכוונת ה-ETF להפיק אטלס אינטראקטיבי משותף לכל הקהילות היזמיות שנבחרו, בו יוצגו הפרויקטים הסופיים, ובהם כאמור רשת עמל מישראל. סיפורים מהאטלס האינטראקטיבי יופיעו גם באתר האינטרנט של ETF, ואף יופקו סרט וספר דיגיטלי על היוזמות המרכזיות.  מלבד המדינות השותפות, צפויים לקחת חלק בוועידה גם ארגונים בינלאומיים, נציגי מוסדות וקובעי מדיניות תעסוקתית מהאיחוד האירופי, מומחים ואנשי מקצוע.

תלמידים ממרכז היזמות של קבוצת עמל בחדרה

תלמידי מרכז היזמות: "מאוד שמחנו שהמשלחת הגיעה לבקר במרכז שלנו, ריגש אותנו מאוד לדעת שגם לאנשים מחוץ לישראל אכפת מהדברים שאנו עושים במרכז למען בעלי המוגבלויות ואנשים בעלי צרכים מיוחדים. אנו גאים לייצג את מדינת ישראל בוועידה חשובה כמו זו. אנו מודים לחברי המשלחת מאוד על זה שבחרו בנו להשתתף במיזם הבינלאומי המרתק הזה, הרגשנו שאנשי הועידה התרשמו מהפרויקטים ומאיתנו לטובה ונשמח על ההזדמנות לשמש השראה ולשתף פעולה עם מיזמים בינלאומיים במדינות אחרות!"

 מרכז היזמות של קבוצת עמל בחדרה -"חכם כינשוף, אמיץ כאריה!"

לחצו על התמונה כדי לצפות במצגת על הפרויקטים!

תלמידי מרכז היזמות מדגימים את המשחקים שתכננו במדפסת תלת מימד, לילדי איזי שפירא

למרכז היזמות של קבוצת עמל ברב תחומי חדרה מגיעים 70 חניכים המשתייכים לשלוש שכבות ט'-י"א, החווים פעילות יזמית בתחומים הבאים: פיתוח אפליקציות ל-Iphone או ביומד – פיתוח עזרים רפואיים חיצוניים לאנשים עם מוגבלויות. תהליך הקבלה למרכז היזמות מדמה הליך קבלה למקום עבודה וכולל מילוי בקשה בטופס אינטרנטי, מעבר מרכז הערכה וראיונות אישיים.  המשתתפים בתוכנית זוכים לחיזוק החינוך הערכי חברתי ולטיפוח מצוינות אישית בדגש על מימוש עצמי, חינוך על פי כישוריהם וכישרונותיהם ומימוש הפוטנציאל הגלום בהם.

קבוצת פיתוח האפליקציות של כיתה י"א שוקדת על פיתוח משחקים לבעלי מוגבלויות, בין היתר בעבור בית "איזי שפירא", על מנת לפתוח בפניהם תחומי תוכן שהיו חסומים עבורם. לאחר שהחניכים למדו את עולמם של הילדים וצרכיהם, פיתחו עבור הילדים אפליקציה ייעודית.

תלמידי מרכז היזמות מציגים את פיתוחיהם בפני המשלחת

קבוצת הביומד פיתחה מוצרי עזר לבעלי מוגבלויות בשיתוף "מילבת", בתל השומר, למען ילדים מגן ילדים עם CP, שאותם ייצרה בעזרת מדפסת תלת מימד שנרכשה באחרונה למרכז. התלמידים "מדברים יזמות", הם משתמשים בטרמינולוגיה מקצועית, ויכולים לנהל דיון ולהציג את תוכניותיהם בשפה רהוטה וקולחת בפני אורחים שונים, אנשי חינוך ותעשייה הפוקדים את המקום.

מנכ"ל עמל עו"ד רוית דום וחברי משלחת האיחוד האירופי בביקור בלשכת ראש העיר חדרה, מר צביקה גנדלמן

אלבום תמונות מביקור המשלחת של ETF במרכז היזמות חדרה

עמוד ישראל באתר ETF

שיתופי פעולה קודמים של קבוצת עמל עם ETF, בנושא  החינוך הטכנולוגי בישראל, טורינו פרוסס

תלמידי מרכז היזמות מדגימים לשר החינוך שי פירון את פיתוחיהם

ממצאי דו"ח טורינו פרוסס 2010 שהוגש ל ETF

הגב' גוטליב פתחה את דבריה במעט עובדות על דנמרק. דנמרק מדינה קטנה בת 5.5 מיליון תושבים (ובזאת זכתה לתשואות הידד! מצאנו מדינה קטנה מישראל!!), לדנמרק יש מלכה (הממ… מלכה! חשבו הנוכחים, זה טוב ליהודים?), תושביה נהנים מאיכות חיים גבוהה, שוויון מגזרי מוחלט, (בדנמרק 'המין החלש' נחשב דווקא הגברים, ציינה), יחד עם זאת, ובשונה מישראל, בדנמרק אין קביעות בעבודה, וכולם יודעים, חייכה, שהמשפט המשקף את שוק התעסוקה הוא – easily hired and easily fired..  .  עם זאת, המשיכה, בדנמרק כ- 95% מהתושבים מסיימים 12 שנת לימוד, ממשיכים להשתלם ולקבל הכשרות מקצועיות לאורך כל חייהם ( LLL ) בהתאם לצורכי שוק העבודה, מסלולי הקריירה גמישים, והמדינה מעודדת מוביליות בתעסוקה.

הדרכה בקריירה: בכל רמות החינוך וההשכלה מושם דגש על הדרכה, ליווי וייעוץ מומחים באסקפלריה של בחירות מקצוע עתידיות, המשך מסלולי לימוד, מקומות עבודה אפשריים ופיתוח קריירה. הייעוץ מתבצע באמצעות מומחים ואתרי תוכן לאומיים.
ההחלטה על הנתיב המקצועי נעשית בגיל 16. בתי הספר היסודיים שייכים אמנם לרשויות העירוניות, אך בתי הספר המקצועיים נהנים מאוטונומיה – מערכת רווח הפסד, ניהול עצמי, יש להם יכולת להחליט לאן להפנות את התקציב שלהם. עליהם להילחם על האטרקטיביות שלהם בשוק. כל תלמיד מקבל וואוצ'ר על סך1000 יורו, והוא יכול להחליט באיזה בית ספר לממש אותו. 30% +18% הולכים למסלולי ה VET  השונים, סה"כ כ 48%. (הערה – בישראל פונים לנתיבים הטכנולוגיים סה"כ כ 34%). 45% פונים למסלולים של השכלה כללית, 2% נושרים. בדנמרק מעוניינים למשוך תלמידים מבריקים למסלולי ה VET , כדי לעורר השראה ולהעלות את הדימוי שלו.
מעט זה יותר: בדנמרק מאמינים ב"מעט זה יותר", ולכן יש בערך 12 תחומים, המפולחים סך הכול ל 90 מסלולי התמחות (לעומת צרפת שם יש כ-650 מסלולי התמחות שונים), וזאת במטרה לצמצם את מספר ההתמחויות, בהתאם לגודל האוכלוסייה וצורכי השוק. קיימת הבחנה בין Vet  טכנולוגי, Vet  עסקי, Vet  בתחומי הבריאות, טיפול, חברה, חקלאות וכדומה. בשנתיים האחרונות נעשה ניסיון מצד המורים להכיר בניסיון המעשי של התלמיד בתחום שבחר ללמוד ולתת לו פטור מתאים מאותן יחידות לימוד. כל זאת במטרה להתגמש ולבוא לקראת התלמיד באופן יותר אישי. יש בנייה פרטנית יותר של תוכנית הלימודים, גמישות רבה בהחלפת מסלולים, בהכרה בלימודים קודמים. נקודה מעניינת נוספת – קיימת הגבלה על מספר התלמידים הרשאים ללמוד במסלול התמחות מסוים, וזאת בהתאם לצורכי השוק ! לדוגמה, לא ניתן לקבל את כל הבנות המעוניינות ללמוד עיצוב שיער, כי ידוע שהשוק רווי (בניגוד לעורכי דין בישראל).
מענה לצרכים ייחודייים: המענה לצרכים ייחודיים של אוכלוסיות שונות, נעשה באמצעות הבחנה בין 4 מסלולים. יש מסלול לאומי, ומסלול בית ספרי. לאחרונה, השתנו תחומי הסמכויות, כך למשל שר החינוך אחראי על ה VET  עד לרמה 4 כולל, ואילו שר המדע והמחקר, אחראי על הרמות הגבוהות יותר 5-6-7. יש בדנמרק גם שלב של לימודי תעודה – כמו למשל אחיות ומורים. כל בתי הספר עוברים תהליך הערכה עצמית תקופתית ונתונים למעקב הישגים שוטף, אך יחד עם זאת מערכת החינוך מבוזרת ואינה מונחתת מגורם מרכזי כלשהו.

בדיון שהתפתח, אמרו המשתתפים שכדאי לשים לב איך מתייחסים בדנמרק לצרכים ייחודיים של האוכלוסיות השונות. בישראל יש אמנם חינוך מקצועי, אבל לא פותחה הקורלציה בין הצרכים השונים לבין תוכניות המותאמות לצרכים. אנו מעניקים לכולם תוכניות אחידות. אין נישות, אין מענה לצרכים אישיים ולשונות בין התלמידים, וחבל.

* ההרצאה ניתנה במסגרת סמינר שעסק בנושא אבטחת איכות על החינוך הטכנולוגי, כחלק מתהליך טורינו פרוסס 2012. בסמינר נטלו חלק נציגי ETF מאיטליה, גרמניה, צרפת ודנמרק, נציגי משרד החינוך והמפמרים של מינהל מדע וטכנולוגיה, נציגי משרד התמ"ת, נציגי התאחדות התעשיינים ונציגי רשתות החינוך הטכנולוגי הגדולות אורט ועמל.

המודל הדני, כתבה בדה-מרקר

משלחת מהאיחוד האירופי דנה בהסמכות המקצועיות בישראל בהשוואה לנעשה בצרפת

ועידת הסיכום ל"תהליך טורינו 2010" שהסתיימה זה מכבר בטורינו איטליה, התמקדה בלמידה מוכוונת נתונים. בוועידה, לקחו חלק כ- 250 נציגי חינוך, מסחר ותעשייה מלמעלה מ- 50 מדינות מרחבי העולם, ובהן ישראל. את ישראל ייצגו ד"ר פלורנס עזרן ממשרד החינוך, הגב' שרי כהן ממשרד התמ"ת ונציגי רשתות החינוך הטכנולוגיות המרכזיות – אורט – הד"ר אלי אייזנברג ואסנת חכמון, ועמל – הד"ר רונית אשכנזי ורפאלה בלס, שנטלו חלק בשנה האחרונה בהכנת הדוחות הישראלים בנושא החינוך הטכנולוגי בישראל והקשר בין החינוך לתעשייה. תהליך טורינו (מיזם העוסק במחקר השוואתי בנושא החינוך הטכנולוגי במדינות אירופה ובכ-30 מדינות עמיתות), ביוזמת ארגון ETF  – מעודד שיתופי פעולה אזוריים, החלפת מידע ויצירת רב-שיח בין מדינות עמיתות, שלא בהכרח חברות באיחוד האירופי, מתוך דאגה לעתידן הכלכלי והתעסוקתי, וההבנה שלתעסוקת הפרט יש קשר ישיר למדיניות ההשכלה הטכנולוגית-מקצועית בארצו.

במרכז: ד"ר מדלן סרבן, מנכ"ל EF האיחוד האירופי, עם נציגי עמל, הד"ר רונית אשכנזי ורפאלה בלס

לסרטון תדמית מהכנס לחצו כאן

אירופה 2020

מצב התעסוקה העתידי, מסתבר, מטריד מאד את מדינות האיחוד האירופי, הצופות בחוסר אונים בגל המהגרים השוטף אותן, ואשר בהעדר תעסוקה, כך צופים הדמוגרפים, יוביל את אירופה לשקיעה כלכלית כבר בשנת 2020. משום כך הם נערכים כבר בימים אלו, עם אסטרטגיה המיועדת להקנות חינוך טכנולוגי שבצידה אבטחת תעסוקה – לדור הצעיר, אסטרטגיה המכונה "אירופה 2020".

מר דלגדו, האיחוד האירופי

את ההרצאה בנושא זה, העביר מר ז'ואו דלגדו, ראש היחידה לחינוך טכנולוגי מקצועי בקהילה האירופית (תוכנית ליאונרדו דה וינצ'י). כדי להצליח באסטרטגיה של Europe 2020, הוסכם על חמישה יעדים שאותם צריכה כל מדינה להשיג באמצעות תוכניות לאומיות: תעסוקה  – אחוז המועסקים בגילים 20-64 צריך להיות 75%; חדשנות, מחקר ופיתוח – 3% מהתוצר (פרטי וציבורי כאחד) צריך להיות מושקע בתעשיות מחקר ופיתוח; שינויי אקלים ואנרגיה – על פליטת גז החממה להיות נמוכה מזו של שנת 1990 בלפחות 20%, וחלקם של מקורות אנרגיה מתחדשים יעלה ב 20%, עליה של 20% בנצילות מקורות האנרגיה; חינוך והשכלה – צמצום הנשירה מבתי הספר בכ-10%, חלקם של בני ה-30-34 שנים המשלימים השכלת third level יעלה בכ- 40%; כ- 15% מהבוגרים העובדים, ימשיכו במהלך חייהם המקצועיים בתהליך של השתלמויות ארוכות טווח ( C-Vet  – חינוך טכנולוגי מתמשך); אחוזי העוני – לפחות 20 מיליון איש יצאו ממעגל העוני והסיכון לעוני.
כללית, סיכם מר דלגדו, אם מערכת החינוך הטכנולוגי תשכיל להתבסס על מסלולים גמישים מוכווני קריירה, המעניקים LLL (לימודים עדכניים לאורך כל החיים) ואופק התפתחותי, היא תהיה אטרקטיבית יותר בקרב צעירים שמעוניינים לנוע בקלות ממסגרת למסגרת, תקבל עדיפות ראשונה במקום שנייה, ויהיה קל יותר להגיע לאותם חמישה יעדים.

כיצד לשפר את האטרקטיביות של החינוך הטכנולוגי?

אחת השאלות שעלתה במקביל בקבוצות דיון שונות, היתה כיצד לשפר את הדימוי של החינוך הטכנולוגי ולהפוך אותו לאטרקטיבי יותר. התברר לנו שאין פתרונות קסם וכולם מציעים את אותם רעיונות – תוכניות לאומיות, שינויים בחקיקה והסדרת רגולציה, קמפיין תקשורתי, מתן אוטונומיה לבתי ספר טכנולוגיים, שילוב מורים בעלי פרופיל מקצועי גבוה, מרכזי מצוינות, הטמעת צורכי המשק המודרני בתוכניות הלימודים, גמישות במסלולי הלימוד, הדרכה בפיתוח קריירה, ואולי הכי חשוב – להימנע ככל הניתן ממסלולים המובילים למבוי סתום ומונעים מהעובד אופק התפתחותי. אחד הרעיונות שהוצעו בנוגע לנוער המתלבט לגבי מסלול – לאפשר לו לקיים דיאלוגים בנוגע לעתידו עם יזמים בתעשייה. לאפשר מגע בלתי אמצעי – הזדמנות להיפגש עם בעלי העסקים עצמם, במסגרת תוכנית אימון אישית. לצפייה במצגת, לחצו על השקף הבא: 

נקודה נוספת שהודגשה במושב זה – שוויון הזדמנויות לכל הקבוצות באוכלוסיה. מסתבר שרב הדומה על השונה, ורוב המדינות מתמודדות עם אותן קבוצות אוכלוסיה. על החינוך הטכנולוגי לאפשר אסטרטגיות שונות לקבוצות אוכלוסיה שונות, הנבדלות זו מזו מגיל, ברקע, בהשכלה וכדומה. לא די בלתת גישה לחינוך טכנולוגי, צריך לשים לב לשונות של הסקטורים באוכלוסיה ולאפשר מסלולי נישה: "זוג נעליים אחד – לא יכול להתאים לכולם!". אסטרטגיות שונות לקבוצות אוכלוסייה שונות.

לא ידע אלא פעולה !
חשוב ליצור את העתיד בשיתוף התושבים

כיצד נוודא שהחינוך הטכנולוגי משיג את מטרותיו? יש לדעת מהם הנתונים והעובדות בשוק העבודה, ומהם לגזור את המדיניות. צריך לתרגם את הנתונים לפעולות. חשוב לרתום את התעשיינים המקומיים, למשוך שותפים חברתיים שישאו באחריות שווה למדיניות הממשלה בנוגע לחינוך טכנולוגי. אחד העקרונות שהודגש בוועידה, בהלימה למיומנויות המאה ה- 21, שחשוב ליצור את העתיד לא "למען" האזרחים, אלא ב ש י ת ו ף האזרחים. זהו הבדל משמעותי בגישה. מדוע ברוב העולם אנשים אינם בוטחים בממשלה שלהם? כי הממשלות נוטות להזניח את פיתוח ההון האנושי, ובסופו של יום, ההון האנושי הוא הכל. האם יש לכם חזון לאופק ההתפתחותי של המדינה שלכם? האם ניתן לשמר מדיניות לעשרים שנה? מנהיגים אמיתיים מ ע צ ב י ם את העתיד, לא רק חוזים אותו. עליכם לשאול את עצמכם כיצד אתם רוצים שהוא יהיה. על קובעי המדיניות שלכם להבטיח סביבה יציבה, תוך שילוב הוליסטי של שתי גישות – חברתית וכלכלית. עתיד המדינה שייך לתושביה, לכן חשוב ללמוד כיצד לקבוע את המדיניות בהתבסס על הנתונים והעובדות. האם יש לכם את הידע הדרוש? אנו בפתחה של תקופה בה יהיה קריטי לבסס את האחריות של כל מדינה על הצרכים והיעדים שלה, וחשוב לוודא שגם התעשיינים שלכם וגם השותפים החברתיים, חשים מחויבות לטובת אותה אג'נדה ומוכנים לקחת חלק בעיצוב המדיניות.

נציגי המשלחת מישראל

שיתופי פעולה בין-אזוריים לקראת תהליך טורינו 2012 

נציגי המשלחת מישראל

בסיום הוועידה, הביעו נציגי המשלחת מישראל את רצונם להיפגש עם מומחים ממדינות מתקדמות באירופה כמו צרפת למשל, הידועה בכך שהובילה בהצלחה תהליך קביעת סטנדרטים לתוכניות לימודים, וזאת על מנת שניתן יהיה ללמוד הלכה למעשה, כיצד עושים זאת. כיצד מוודאים שתוכניות הלימודים רלבנטיות לצורכי שוק העבודה. בשלב הראשון, הוצע להתמקד בשני תחומי דעת: מכונות, חשמל ואלקטרוניקה. במקביל, הביעו נציגי ישראל התעניינות בפרויקטים משותפים עם מדינות הבלקן וטורקיה, ביצירת קשרים עם פינלנד ודנמרק, וזאת כדי ללמוד ולהכיר מודלים להכשרה ולשדרוג איכות המורים, מודלים לשיתופי פעולה בין מערכת החינוך למגזר העסקי וכיצד ניתן להעלות את הסטטוס של החינוך טכנולוגי מקצועי בארץ.

נציגי המשלחת מישראל

בתמונות: ד"ר רונית אשכנזי (עמל), סבינה נרי ( ETF), ד"ר אלי אייזנברג ואסנת חכמון (אורט ישראל), שרי כהן נציגת התמ"ת. למעלה משמאל – הד"ר פלורנס עזרן, נציגת מינהל מדע וטכנולוגיה משה"ח
צילום: רפאלה בלס, קבוצת עמל

קישורים

אירופה 2020, אסטרטגיה

Torino proccess 2010  – אתר הוועידה

Torino proccess 2010  – תמונות מהוועידה, ועמוד תמונות נוספות

Torino proccess 2010 – סרטונים מהוועידה

Torino proccess 2010 – עמוד ישראל

גיליון 23: משלחת ה- ETF בביקורה בישראל דנה בנושא ההסמכות המקצועיות לעובדים
בהשוואה לנעשה במדינות האיחוד האירופי

גיליון 21: החינוך הטכנולוגי בישראל במבחן האיחוד האירופי, ממצאי הדוח Torino proccess 2010

TORINO PROCESS: Vocational Education and Training Systems and Policies in Israel
Ministry of Education, The Administration of Science and Technology
Authors: Dr. Ronit Ashkenazy & Ms. Refaella Ballas Amal Network
הדוח המקוצר, גרסת המצגת, המחברים: הד"ר רונית אשכנזי ורפאלה בלס, קבוצת עמל
המסמך המלא: Download electronic version: Torino Process – Israel

TORINO PROCESS: Education and Business Cooperation in Israel
Ministry of Education, The Administration of Science and Technology
Authors: Osnat Hachmon & Dr. Eli Eisenberg Ort Israel
הדוח המקוצר, גרסת המצגת, המחברים: אסנת חכמון והד"ר אלי אייזנברג, אורט ישראל
המסמך המלא: גרסת PDF

"הפסים קיימים –  צריך יותר נוסעים!"- על חשיבות שדרוגו של החינוך הטכנולוגי בישראל, ועידת ההייטק, דה מרקר

"החצר האחורית של אירופה בוערת", חדשות נענע 10

Torino Proccess

מטעם האיחוד, נשא דברים מישל אריבוד (Michel Aribaud ) מפקח בכיר ממשרד החינוך הצרפתי, מחלקת הכשרות והסמכות. בדיון שהתפתח, עלה כי בישראל נהוג פיצול , ולפיו ההכשרה מוענקת ברובה על ידי משרד החינוך, ואילו ההסמכות והדירוג המקצועי מוענקים ברובם על ידי משרד התמ"ת. 

חברי המשלחת הביעו עניין רב בוועדת ההסמכות והציעו לנקוט גישה סקטוריאלית, לבחור סקטור אחד או שניים, ולהתחיל לעבוד עליהם במשותף, תוך יישום הקווים המנחים של צרפת למסגרת עבודה ושיתוף נציגים רשמיים של שוק העבודה בישראל.

במסגרת הפקת דוח לאיחוד האירופי על מצב החינוך הטכנולוגי בישראל (Torino process מיזם העוסק במחקר השוואתי בנושא החינוך המקצועי בין מדינות האיחוד האירופי ומדינות עמיתות), סיירו החודש חברי המשלחת ונציגי ארגון ה ETF  בבתי הספר של עמל ואורט ( ETF – European Training Foundation) .  מטעם עמל, ביקרה המשלחת בבית הספר הרב תחומי הולץ בפיקוח משרד החינוך, וזכתה להסברים מאלפים מהתלמידים עצמם שהציגו את הפרויקטים שלהם בגאווה רבה וסיפרו על המסלולים הייחודיים ועל תוכניותיהם לעתיד.

 
התלמידה הדס הולצמן, הרב תחומי הולץ,
צילום: Ard jongsma                                                                                               

למחרת התקיים סמינר משותף ובו הוצגו המימצאים ומסקנות הדוח בפני חברי הוועדה, שכללה נציגים ממשרד החינוך – מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד התמ"ת, התאחדות התעשיינים, נציגי הלמ"ס, רשתות החינוך הטכנולוגי אורט ועמל וגורמים נוספים במשק ובתעשייה. שני הדוחות המשלימים שהופקו בסיוע הרשתות הטכנולוגיות בנושאים החינוך הטכונלוגי בישראל, וכן שיתופי פעולה בין המגזר העסקי לחינוך, יועלו לאתר האיחוד האירופי בחודש דצמבר. פרטים נוספים על מימצאי הוועדה ועל התוכנית האסטרטגית הלאומית לעידוד החינוך הטכנולוגי – בכתבה שלפניכם

סיכום התרשמות המשלחת

   
רולנד סבארר, מדלן סרבר, ד"ר עופר רימון, סבינה נארי וד"ר אלי אייזנברג, הד"ר רונית אשכנזי סמנכלית פדגוגיה עמל

הד"ר מדלן סרבן Dr Madlen Serban, מנכלית ETF:  

»  בעקבות שני הדוחות, עולה בבהירות שהמסר העיקרי הוא שנעשה הרבה כרגע בנושא החינוך הטכנולוגי מקצועי בישראל   לאחר תקופה של נסיגה והקפאה, וה- VET כעת נחשב לבעל עדיפות משמעותית יותר.
»  הרושם הכללי הוא שהסביבה המוסדית מאד מפוצלת, הדוחות מתארים מדיניות ואסטרטגיות של משרד החינוך ושל משרד התמ"ת, אך לא ברור כלל האם יש ביניהם שיתוף פעולה ובאיזו מידה?
» יש צורך להשקיע בדורות הבאים מבחינת גידול, צמיחה והשקעה בפיתוח הון אנושי, מיומנויות וכישורי למידה
» החינוך המקצועי סובל מדימוי נמוך ונתפס כמסלול שיורי של הזדמנות שנייה, יש לעבוד על קמפיין לשינוי תפיסתי
» יש לקבוע סטנדרטים להכשרת עובדים
» קשה למשוך מורים טובים לטכנולוגיה מאחר שהמשכורות המוקצאות להם אינן אטרקטיביות, צריך לתגמל את המורים כראוי
» בישראל מושפעים מהמודל האמריקאי ומילות הבאז "חדשנות" ו"סטארטאפ", ומזניחים את פיתוח ההון האנושי, מה שניכר גם בתוצאות המבחנים הבינלאומיים מהשנים האחרונות. לצערנו אתם נופלים בין הכסאות, גם בהישגים, וגם במתן מענה לרמה הבינונית.
» השירות הצבאי שלכם הוא הזדמנות פז לצעירים להתמחות בתעשייה, וכך צריך להתייחס אליו
» לא באנו לשכנע מישהו בנחיצות המודלים של החינוך הטכנולוגי במדינות האיחוד האירופי, באנו לעורר השראה

מר רולנד סבארר Mr Roland Svarrer Oesterlund, נציג ETF מדנמרק:
» יש צורך בארגון פנימי של מערכת החינוך הטכנולוגי בישראל מבחינת מטרות, יעדים, והלימה לצורכי התעשייה.
» האם השכלת המורים הטכנולוגיים עדיין רלבנטית? חשוב מאד לשמור על עדכון שוטף וקשר בין המורים לתעשייה, שאחרת לא יהיה קשר בין צורכי התעשייה לבין תכני הלימוד. בדנמרק למשל, הרבה מהעדכונים לתכנים מגיעים מהסטודנטים עצמם, אשר עובדים בתעשייה ומלמדים את המורים כיצד הדברים עובדים באמת בשטח. על פי המודל בדנמרק, לסטודנטים יש סמכות ואחריות, הם אלו שמחליטים על תוכן המבחנים, על סדר היום, ועל שיתופי הפעולה עם החברות בתעשייה.
» בדנמרק, בתי הספר התעשייתיים הוקמו על ידי התעשייה, ולא על ידי מימון ממשלתי. מדובר במסורת ארוכה של למעלה מ- 400 שנה, שהחלה עוד בתקופת הגילדות המקצועיות, אשר ויסתו כמה מתלמדים ילכו לכל גילדה, לכל מקצוע וכיו"ב. ההתערבות המוסדית במסגרת המקצועית, החלה רק במאה העשרים. כיום הממשלה מתקצבת את בתי הספר, אך אינה מתערבת בתכנים כלל. התעשייה ובתי הספר קובעים את תכני הלימוד בשיתוף פעולה, באופן עצמאי!
» בדנמרק, משקיעים 10,000 יורו בכל סטודנט בחינוך המקצועי, ומתייחסים לזאת כאל השקעה לטובת המדינה לא כאל הוצאה. זהו סוג של מס שכל עובד במדינה תורם. כל סטודנט מקבל שכר בזמן לימודיו, ובתמורה מתנסה בעבודה בתעשייה הגבוהה ובענפי הכלכלה. קיים דיאלוג מתמיד בין ההכשרה לצורכי השוק.
» האם יש בישראל הבדל בין בתי ספר טכנולוגיים לתעשייתיים? בדנמרק, כל בתי הספר התעשייתיים עושים שימוש בטכנולוגיה גבוהה, גם בסדנאות וגם בלימודים עיוניים. החברות מכשירות את התלמידים לעבוד במכונות שלהם, יש להם ביטוח וחוזה אימונים. המפעלים מספקים מסלול טכנולוגי לשלוש שנים.
» תחרויות טכנולוגיות מקומיות / אזוריות / בינלאומיות הן דרך מצוינת לקרב את ה VET ללב הנוער, חייבים לעשות זאת בשיתוף התעשייה ובתמיכתה

עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה:
אנחנו בנקודת זמן של הזדמנות גדולה, יש לנו אפשרות לעשות שינוי, התוכנית האסטרטגית הלאומית לחיזוק החינוך הטכנולוגי – אושרה בממשלה, ואנו עומדים בפני שינוי תפיסתי. יש לנו רצון לקחת את תהליך טורינו קדימה ולעבוד על שתי נקודות התורפה שלנו – הקשר עם התעשייה, וסטנדרטים מחייבים של הכשרה.
אנו מעוניינים לקחת שתי מגמות לימוד מובילות – מערכות ייצור ממוחשבות ומערכות בקרה ואנרגיה, ובתוך חמש שנים, להעביר את האחריות התוכנית של מגמות אלו, לידי התעשייה. זה יהיה מהלך חשוב ומהפכני בעבור מדינת ישראל.

חיים רוסו, סמנכ"ל אלביט מערכות ויו"ר ועדת החינוך של התאחדות התעשיינים:
יש לי מסקנות דומות אבל פרספקטיבה שונה, אי אפשר להעביר את האחריות לתעשייה, אפשר רק לנסות לשכנע אותם לקחת את האחריות. ונקודה חשובה – אפשר לעשות מיקור חוץ של הייצור כמו בענף הטקסטיל, אבל, לדעתי,  זו תהיה החלטה גרועה למשק הישראלי. מה שעלינו לעשות כדי למנוע זאת – יש לבנות מערכת תומכת ברמת המדינה, שתשכנע את התעשייה לקחת אחריות, וזאת באמצעות תמריצים כלכליים ופסיכולוגיים.

מתוך הדוח: מבנה והיקף הלומדים בחינוך הטכנולוגי בישראל 
מתוך כ 360,000 תלמידי ישראל בחטיבה העליונה (כיתות י-יב), לומדים 37% בחינוך הטכנולוגי. אחוזים אלה כוללים יחדיו את תלמידי משרד התמ"ת ותלמידי הנתיב הטכנולוגי בפיקוח משרד החינוך. לשם השוואה, במדינות האיחוד האירופי, לומדים כ 68% במסגרות החינוך הטכנולוגי בשיטה הדואלית (ולפיה מכיתה ט', משתייך התלמיד לאיגוד מקצועי, עובד בתעשייה במקביל ללימודיו, מתקדם בהסמכותיו ומקבל שכר), ובמדינות ה OECD (שישראל הצטרפה אליהן בחודש מאי 2010), עומד שיעורם על 46% .

מבנה החינוך הטכנולוגי בישראל 

(מקור: מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך)

בישראל, בניגוד לאירופה, החינוך הטכנולוגי מפוצל בין שני משרדי ממשלה, כאשר במושג VET נכללים שני מסלולים שונים – האחד חינוך טכנולוגי מקצועי ומדעי, והשני חינוך מקצועי. על נתיב הלימודים הטכנולוגי מקצועי אחראי משרד החינוך באמצעות המינהל למדע ולטכנולוגיה, ואילו משרד התמ"ת (משרד התעשייה המסחר והתעסוקה) מקיים מסגרות לימודים על-יסודיות המקנות הכשרה מקצועית טכנית במסגרת הסמכויות המוקנות לו בחוק החניכות, 1953 ובחוק עבודת נוער, 1953.

להלן היקף הלומדים בחינוך הטכנולוגי (נכון לשנת הלימודים 2008 לפי נתוני הלמ"ס) : בנתיב הטכנולוגי בפיקוח משרד החינוך, בכיתות י' – י"ב, למדו כ כ 115,764 תלמידים, בכ- 18 מגמות. בנוסף על הלומדים בחטיבה העליונה, לומדים כ-4600 תלמידים במסלולי טכנאים והנדסאים בכיתות י"ג-י"ד, ומשתלבים ישירות בשוק העבודה או עובדים במסגרת הצבא במקצוע שרכשו. זאת ועוד בנתיב הטכנולוגי, ממשיכים כ- 33% ממסיימי י"ב בתוך שמונה שנים מסיום לימודיהם ללימודים אקדמיים במכללות ובאוניברסיטאות, ולעומת זאת בנתיב העיוני, ממשיכים למוסדות השכלה גבוהה כ 56.5 אחוז ממסיימי י"ב, בתוך שמונה שנים מיום סיום לימודיהם .

במסגרות החינוך המקצועי לנוער בפיקוח משרד התמ"ת למדו כ- 13,485 בכיתות ט-י"ב, נתון זה כולל נערים הלוקחים קורסים מקצועיים דו-שנתיים. נתוני התאחדות התעשיינים מצביעים על מחסור ניכר בטכנאים בתעשייה בישראל, המוערך בכ-5,000 איש. מחסור זה ניצב בבסיס הטענות אודות הצורך לחזק את החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל כדי לענות על צורכי המשק והכלכלה.

מתוך הדוח: מכשולים, חסמים והצעות לשיפור הקשר בין החינוך המקצועי לתעשייה

סאבינה נארי ETF, ד"ר עופר רימון

ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך: 
"בישראל השילוב בין החינוך המקצועי לתעשייה, כמעט ולא קיים בצורה מסודרת אלא נישען בעיקר על יוזמות מקומיות. הייתי רוצה לראות שיתופי פעולה יותר אינטנסיביים ומסודרים. הייתי רוצה לראות אחריות גדולה יותר שלוקחים התעשיינים בישראל, בעיקר בחלק של ההתנסות המעשית. היה רצוי שיותר אנשי תעשייה ישתלבו בחינוך הטכנולוגי מצד אחד, ושיותר תלמידים ישתלבו בתעשייה במהלך לימודיהם, מצד שני. חסרים לנו מנגנוני תיאום, בין משרד החינוך לבין גורמים בתעשייה, שיובילו לאחריות גדולה יותר מצד התעשיינים על החלק של ההתנסות המעשית.
כיום, יש לנו 18 מגמות טכנולוגיות בפיקוח משרד החינוך, ואני קורא לכל איגוד מקצועי של תעשיינים שיבוא ויגיד "אני רוצה להרים את הכפפה לגבי מגמה מסוימת". ברגע שמישהו יפנה אלינו, הוא יווכח שיש אוזן קשבת ונכונות ללכת על מהלכים מרחיקי לכת. בימים אלו הצגנו בכנסת ובממשלה תוכנית אסטרטגית לאומית לחיזוק החינוך הטכנולוגי מקצועי, שתיושם בבתי הספר החל משנת הלימודים הנוכחית. התוכנית שמה לה ליעד להרחיב את החינוך הטכנולוגי ולשפר את איכותו, כך שיהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית לחינוך העיוני. המשרד והממשלה מייחסים לה חשיבות רבה, ועל כך מלמד התקציב התוספתי שמוקצה לה, העומד על כ- 260 מיליון ₪ לשנים 2011-2012. לאחר שנים רבות של קיצוץ בתקציבים ובהיקפים של החינוך הטכנולוגי, אנו מכריזים על שינוי מגמה, ובה בעת עומדים לשפר משמעותית את תדמיתו של החינוך הטכנולוגי בישראל".

לדברי רו"ח שמעון כהן מנכ"ל רשת החינוך הטכנולוגית עמל, חוסר תמרוץ וסדר עדיפויות נמוך במשרדי ממשלה, מעכבים את שיתופי הפעולה בין התעשייה לבין החינוך המקצועי. זאת ועוד, במידה מסוימת קיימת רתיעה של עסקים מהתמודדות עם חינוך ונוער . לדבריו, בישראל עוסקים יתר על המידה בהישגי הבגרות בהתאמה לעדיפויות הראשונה של משרד החינוך , ואילו התאמה לתעשייה נמצאת לרוב במקום השלישי . "אם כמנהל מודדים אותך אך ורק לפי אחוזי הבגרות", הוא מוסיף, "ברור שתשים שם את מירב האנרגיות". מנכ"ל עמל ציין בדבריו כי תוכניות הלימוד של בני הנוער אינן מאפשרות לספק עובד או בוגר שיכול מיד להתחיל לעבוד בתעשייה ולכן בהגיעו למפעל , צריך המעסיק להכשיר אותו מחדש. "זוהי אחת הביקורות מהמגזר העסקי עלינו – קיומם של נתק וחוסר תקשורת בין התעשייה לבין החינוך לתעשייה" העיר. " כרשת חינוך טכנולוגי גדולה הפרוסה בכל הארץ ועובדת ישירות מול משרדי הממשלה , משתדלים להשפיע על קובעי התכנים בשאיפהלהביא לכך שתכני הלימוד יהיו דינמיים , אך בפועל הקצב שונה , עד כדי פער של עשרות שנים בין תוכניות הלימוד המכשירות תלמיד למקצועות האתמול לבין הנעשה בתעשייה. וסיכם: "היינו רוצים שתיבנה מתודה שתדע לקלוט שינויים מהתעשייה לחינוך, לדעתנו , הממשלה נדרשת לשנות את המתודה. צריכים להיבנות צוותים שיש בהם נציגי פורומים ביצועיים כמו נציגי המדינה , התעשייה והחינוך , אשר ישתפו פעולה ויקיימו שיח קבוע" .
מהם החסמים העיקריים בקשר בין החינוך המקצועי לתעשייה?
מנכ"ל עמל: "החסמים העיקריים הם היעדר תמרוץ כלשהו לתעשיינים – פטור ממס על עבודת התלמידים למשל, (כמו פתיחת מפעל באזור פיתוח א'), היעדר הטבות מס למיניהן, המדינה באמצעות מערכותיה יודעת היטב כיצד לכוון התנהגות של משק כרצונה. אילו המדינה היתה מכוונת את המדיניות לשת"פ איכותי בין תעשייה לחינוך – היינו רואים שינוי משמעותי, כנעשה במדינות אחרות. באירופה ארגוני התעשיינים, רואים בזאת חשיבות עצומה מתוך הכרה כי מדובר בדור המחר שלהם, והם מעבירים משאבים כספיים ואחרים לטובת העניין" .

רון בר יוסף, נציג התמ"ת: "המבנה של החינוך התעשייתי בארץ מאד בעייתי, אין לנו מבנה פריטטי, אין שיתוף פעולה כלכלי מובן מאליו או שיתוף פעולה עם התעשייה מבחינת תכני ההכשרה".

מתוך הדוח: יעדי הממשלה לשנים הקרובות

מתוך הדוח: תוכניות לקידום החינוך הטכנולוגי והמקצועי 

 1. יצירת עתודה של מצוינות מדעית טכנולוגית למדינת ישראל: מדינת ישראל, שכלכלתה מבוססת על תעשיות הייטק וטכנולוגיות מתקדמות, מעוניינת להגדיל את מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי. לאור זאת, הוחלט לפתח עוד בשלב בית הספר היסודי וחטיבת הביניים את עתודת המצוינות המדעית טכנולוגית כך שבכל בית ספר 25% מהתלמידים ילמדו בכיתות"מצוינות מדעית" ואלה יהוו את הבסיס לתלמידים שיבחרו מקצועות מדעיים והנדסיים מוגברים ובהמשך יהפכו למדעני ומהנדסי העתיד. היעד – הגדלה של 10% לפחות בשיעור התלמידים שניגשים לבגרות במקצוע מדעי מוגבר כמו כימיה,ביולוגיה, פיזיקה (כיום כ-25,000 תלמידים) או מגמה מדעית הנדסית- הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, הנדסת תכנה,ביוטכנולוגיה ומדעית טכנולוגית (כיום כ-10,000 תלמידים).

2. בחינה מחודשת של המגמות הטכנולוגיות והתאמתן לצורכי החברה והמשק: הנתיב הטכנולוגי בפיקוח משרד החינוך, מורכב משלושה אשכולות של מגמות; מגמות הנדסיות-מדעיות, מגמות טכנולוגיות ומגמות תעסוקתיות. לגבי כל מגמה יש צורך לבחון מחדש את תרומתה לתלמידים הלומדים בה ואת תרומת המגמה למשק הישראלי. פעולה זאת צריכה להיעשות בשילוב עם התעשיינים והגורמים המובילים במשק ותוך אימוץ רפורמות ומהלכים מוצלחים שנעשו בעולם בתחום זה. יעדים:שדרוג והתאמת המגמות הטכנולוגיות והתעסוקתיות תוך שלוש שנים.

 3. הגדלת שיעור הטכנאים וההנדסאים במדינת ישראל : צורכי התעשיה והמשק מחייבים הכשרת יותר טכנאים במערכת.יעדים: תוך ארבע שנים, יושג יעד תוכנית טו"ב (טכנאים ובגרות), וכ- 2,500 בוגרי כיתות יב' יהיו בעלי תעודת טכנאי ותעודת בגרות במקצועות החיוניים למשק, יוקטן שיעור התלמידים שלא מסיימים את מערכת החינוך עם לפחות 14 יח"ל (תנאי מינימום ללימודי י"ג), במטרה להפנות יותר תלמידים ללימודי המשך של טכנאים והנדסאים ולתת להם מענה הולם במערכת.

 4. הקמת שלושה מודלים של בתי ספר מקצועיים בזיקה לתעשייה: הקמת בתי הספר המקצועיים בשיתוף פעולה בין משרדי, תקנה לבוגריהם הכשרה מקצועית ותעודה מקצועית כעתודה לאזורי תעשייה ובשיתופם. בסוף שנת הלימודים 2013, ילמדו בהם כ- 450 תלמידים.

5. השתתפות מועצמת בתחרויות תלמידים לאומיות ובינלאומיות כהנעה לתחומים טכנולוגיים: תחרויות רובונר, רובוקאפ, first, FLL, מכאטרוניקה, מים, עיצוב מוצר, מדעי המחשב, מגמה מדעית-טכנולוגית, ניהול הייצור, ביו-טק, סרטים, תלמיד מצטיין, הנדסת אלקטרוניקה וכנסי רדיו. השאיפה – לקיים 15 תחרויות ארציות ולהשתתף ב-4 בינלאומיות, סה"כ כ-1000 תלמידים.

 6. קיום קורסי הסבה לאקדמאים להוראת תחומים טכנולוגיים ומקצועיים: פתיחת מסלולי הכשרה חדשים להסבת אקדמאיים להוראת מקצועות טכנולוגיים. היעד – ביצוע 3 קורסי הסבה בכל שנה, בהשתתפות 75 אקדמאים, בהיקף של כ- 450 שעות בכל קורס. ההסבה תתבצע בשלוש תצורות: קריירה שניה – שנת לימודים אחת משולבת עבודה

בתעשייה (לימודי יסוד, חינוך, פדגוגיה, דידאקטיקה והתנסות בבתי הספר), הוראה בשילוב עבודה – הכשרה ממוקדת במשך ארבעה חודשים והוראה בליווי מדריך ומאמן פדגוגי, מתנדבים – הכשרה בהיקף 60 ש"ב מבואות והתנסות מעשית.

7. פיתוח מנהיגות פדגוגית חינוכית לחינוך הטכנולוגי. ביצוע השתלמויות, כנסים וימי עיון עדכניים להוראה טכנולוגיות עדכניות בהתאם לתוכניות הלימודים המעודכנות. היעד – בכל שנת לימודים יבוצעו השתלמויות עדכניות ל 250 מורים ב- 10 קורסים, ובהיקף 112 שעות. בכל שנה יתקיימו שני ימי עיון בהיקף של שמונה שעות למנהלים ולרכזי מקצוע טכנולוגיים.

8. המשך הטמעת הרפורמה – המשך הטמעת הרפורמה בחינוך הטכנולוגי והמקצועי ובכלל פתיחת מגמות טכנולוגיות ומקצועיות בהתאמה לצורכי התעשייה, הצבא ואוכלוסיות היעד (פריפריה, בנות, דוברי ערבית, חרדים).

9. שדרוג מעבדות וסדנאות – בכל שנה ישודרגו כ 100 מעבדות וסדנאות בחינוך הטכנולוגי והמקצועי, יעודכנו תקני הצטיידות וסביבות למידה, תוגדל ההקצאה להצטיידות.

10. הגברת השת"פ עם התעשייה – שילוב תלמידים בביצוע פרויקט גמר בתעשייה ובתעשיידע, בצה"ל, וכן שילוב תלמידים בהתנסות במערכות תעשייתיות עדכניות, בשיתוף מנהלים, מורים ותלמידים. השאיפה – בכל שנה יגדל מספר התלמידים שיבצעו פרויקט או עבודת גמר בתעשייה כחלק מדרישות הבגרות ב- 25%. התוכנית שמה לה למטרה להביא תלמידים לסיום לימודי התיכון עם לפחות 14 יח"ל, המאפשרות להם להמשיך ללימודי טכנאים/הנדסאים. במסגרת התוכנית יוצאים התלמידים ליום בשבוע התנסות מעשית בתעשייה. התוכנית מייצרת לתלמידים אופק תעסוקתי בתעשייה, וכל זאת במסגרת התיכונים המקיפים.

11. הקמה מחדש של מרכזי טכנולוגיה אזוריים

קישורים

• TORINO PROCESS: Vocational Education and Training Systems and Policies in Israel
  Ministry of Education, The Administration of Science and Technology
  Authors: Dr. Ronit Ashkenazy & Ms. Refaella Ballas Amal Network
  הדוח המקוצר, גרסת המצגת, המסמך המלא , מחברים: הד"ר רונית אשכנזי ורפאלה בלס, קבוצת עמל
  Download electronic version: Torino Process – Israel
• TORINO PROCESS: Education and Business Cooperation in Israel
  Ministry of Education, The Administration of Science and Technology
  Authors: Osnat Hachmon & Dr. Eli Eisenberg  Ort Israel
  הדוח המקוצר, גרסת המצגת, המחברים: אסנת חכמון והד"ר אלי אייזנברג, אורט ישראל
  מסמך המלא: גרסת PDF
• ביקור משלחת האיחוד האירופי בבתי הספר של עמל – הרב תחומי הולץ ובית הספר הטכנולוגי עמל מקס פיין 
• European Training Foundation
• עמוד ישראל באתר ETF
• Building on policy self assessment, Israel plans to modernise VET
• תמונות מצלם משלחת האיחוד האירופי Ard jongsma