השתתפו הממונה על הפיקוח הפדגוגי במשרד הכלכלה ד"ר רוני ברנשטיין וצוות הפיקוח הפדגוגי, נציגי הממונים המחוזיים אביגדור קריל ונחמה גניש, ונציגי המינהל לפדגוגיה של רשת עמל: סמנכ"ל פדגוגיה ד"ר רונית אשכנזי והאחראיות ברשת עמל על בתי הספר הטכנולוגיים חגית רימוך ושירי אשד יהושע. (בתמונה העליונה: הממונה על הפיקוח הפדגוגי במשרד הכלכלה ד"ר רוני ברנשטיין והממונה המחוזי אביגדור קריל ביום העיון למורי רשת עמל)

תוצרי תלמידים מבית הספר עמל שרונים הוד השרון במסגרת למידה משמעותית של הסיפור -תפוחים מן המדבר- של סביון ליברכט

המורות הדגימו מערכי שיעור ותוצרים של תלמידים כחלק מלמידה משמעותית ודרכי הוראה שונות. כך למשל הסיפור "תפוחים מן המדבר" של סביון ליברכט המוצג בעבודה המשלבת פוסטרים ופיסול, פרויקט מנהיגות המומחש באמצעות פיסול דמויות המנהיגים וכן לימודי הספרות באמצעות שירים עכשוויים מהפלייליסט (רשימת ההשמעה) של גלגל"צ, וזאת לצד סרטונים, משחקים ושעשועונים במקצועות הלימוד השונים.

סמנכ"לית לפדגוגיה של רשת עמל ד"ר רונית אשכנזי שיבחה את העשייה הפדגוגית שנעשית בביה"ס עמל שרונים הוד השרון: "כשביקרתי בביה"ס ראיתי קירות מדברים, מורים שמתלהבים ללמד, נהנים והתוצאות ניכרות. בשרונים עושים בדיוק את מה שקוראים: למידה משמעותית" .מנהלת ביה"ס עמל שרונים הוד השרון רחל קוצ'ין הודתה על הזכות שניתנה לביה"ס להציג בפני מורי הרשת ונציגי משרד הכלכלה את העשייה הפדגוגית הייחודית של ביה"ס, וציינה כי כל החומרים שהוצגו יופיעו באתר האינטרנט של רשת עמל, יחידות לימוד שפיתחו המורים. מנהל הפיקוח הפדגוגי של משרד הכלכלה, ד"ר רוני ברנשטיין בירך על העשייה, על הפצת הרעיונות ועל העשייה הייחודית והמעניינת שנעשית בביה"ס.

אתי שרעבי הרכזת הפדגוגית של עמל שרונים הוד השרון מציגה שימוש באסטרטגיות הוראה חדישות

סמנכל פדגוגיה בעמל דר רונית אשכנזי

פיסול דמויות מנהיגים במסגרת פרויקט מנהיגות בבית הספר עמל שרונים הוד השרון

מנהלת בית הספר עמל שרונים הוד השרון רחל קוצין, המורות אתי שרעבי ולירון זנגר קלימי, הממונה על בתי הספר הטכנולוגיים ברשת עמל חגית רימוך

חומרים לדוגמה:

מצגת מדוע מת הפרפר
פיצוחים

המשיך את דבריה מר אבי מידן, מנהל הרב תחומי הולץ חיל האוויר, שהדגים באמצעות מצגת פרזי יפהפייה את התהליך שעבר בית ספרו בשנת לימודים זו (800 תלמידים), לאחר שנבחר כבית ספר 'זרקור'  להטמעת אסטרטגיות למידה והוראה חדשניות באמצעות אייפדים.

אבי תיבל את דבריו בדוגמאות משעשעות על כל מגוון הקשיים שנתקלו בהם – החל מהתנגדויות טבעיות של המורים לטכנולוגיה חדשה (המכשיר יחליף אותנו? ) וכלה בתירוצים החדשים של התלמידים – "היתה הפסקת חשמל והאייפד לא נטען לי לכן אי אפשר לראות את שיעורי הבית", וסחף את הקהל, שגילה עניין רב בשאלות טכניות ותוכן כאחד (מה עדיף אייפד מיני או אייפד גדול? איך עובד העיקרון של הספרים הדיגיטלים? איך משתנות דרכי ההערכה בעקבות זאת?…).

מימין – הקליקו על הפרזי שהודגם בכנס, וכאן למטה הקליקו על הסרטון היפהפה והתנסו בתחושה של משקפי גוגל ובמציאות רבודה ברב תחומי הולץ חיל האוויר

סיימו את החלק הזה תלמידי הרב תחומי שבח מופת תל אביב, שהדגימו בחן רב את פרויקט הצלצולים הגמיש שפיתחו במו ידיהם בשיעורי מחשבים. שלושה תלמידים – אריאל ליטמנוביץ, ליאור אלתרמן ואדוארד שחבזיאן –  פיתחו תוכנה של מערכת צלצולים ממוחשבת המחליפה את המרכיב המכאני של מערכת הצילצולים שאינו נוח לתפעול ואינו עונה על הצורך של הפסקת הצילצולים בחגי ומועדי ישראל. לתוכנה יש ביקוש גדול מאוד בקרב מנהלי בתי הספר שהתוכנה הוצגה בפניהם, והיא מאפשרת לבתי הספר לשלוט בסוג הצלצול, במשך שלו ואפילו בעיתוי שבו יושמע – "שלום לצלצולים המיותרים בשבתות ובחגים", התלמידים, שהציגו את המערכת גם בכנס טד לנוער, גרפו תשואות רבות מהקהל שהורכב ברובו מאנשי חינוך ותיקים.
אנו מודים להנהלת כנס מו"ח, בני פיינשטיין, ראובן שמעיה, נאוה גלעד, גיל עמית ולטובה שמר הססגונית שהנחתה את האירוע בטוב טעם.

המורה להנדסת תוכנה טובי סטפ המלווה את הפרויקט ברב תחומי ל.ד ת"א, ובתיכון הרב תחומי פ"ת ב' מקבוצת עמל: " ברב תחומי ל.ד ת"א , החלו כבר השנה במסלול הסייבר. 27 תלמידי כיתה י' סיימו השנה 5 יח"ל מדעי המחשב וימשיכו את המסלול בכיתה יא'. כמו כן פתחנו קבוצה חדשה ברב תחומי ליידי דיוויס ת"א וברב תחומי עמל ב' פתח תקווה – שבו עתידים ללמוד מיטב התלמידים בשכבה.  במהלך התוכנית יוצמדו לבית הספר מנטורים, מדריכים ממטה הלוחמה בסייבר, שיסייעו לצוות ההוראה ויעשירו את ידיעותיהם."  

בנוסף, לומדים תלמידים מצטיינים של הרשת בפרויקט "מגשימים" – תוכנית מצוינות בסייבר, הממנפת את לימודי הסייבר בפריפריה, ביניהם אריאל ליטמנוביץ, תלמיד כיתה י"א, המספר מחוויותיו: 
"שמי אריאל ליטמנוביץ ואני בן 17. אני גר בדרום ונוסע כל יום לתל אביב, דבר הדורש לקום ב 5:30 והכל במטרה להגיע למצוינות בבית ספר איכותי – שבח מופת מקבוצת עמל. אני רואה את עצמי תורם לצבא ביחידות מודיעין מובחרות ולאחר מכן משתלב בעולם ההייטק. אני אחד ממפתחי מערכת הצלצולים הממוחשבת שתושק בימים הקרובים. המערכת נבנתה בתמיכה מתמדת של רשת עמל ומנהל בית הספר: מקס סיוון והוצגה בכנסי טד, הרצ"ל, מו"ח ובכנס ארצי של רשת עמל. כיום אני חניך בתוכנית  "מגשימים" שהיא תוכנית לאומית המעשירה תלמידים מהפריפריה במקצועות המחשב, ומכינה אותי לתפקידים מרכזיים ביחידות סייבר עיליות בצבא".

בשנת תשע"ד, יתקיימו ברב תחומי שבח מופת מקבוצת עמל, השתלמויות מורים ייעודיות לקראת הכנסת ההתמחות בתשע"ה.

תמונה באדיבות מוזיאון נחום גוטמן

והנה השנה, במסגרת מיזם המציג תחנות מציאות רבודה* במקומות היסטוריים ברחובות תל אביב, בחרו תלמידי הרב תחומי שבח מופת להמחיש ממראות ילדותו של גוטמן בחלק ממסלוליהם. אחת הקבוצות בחרה לעקוב אחר מסלול הרכבת ההיסטורי מיפו לירושלים, מסלול שהחל במתחם התחנה המשוחזר, עבר דרך שכונת נווה צדק מתחת לגשר שלוש המפורסם, המשיך בין הפרדסים וחתך את רחוב הרצל – מנקודה זו יכולים היו הנוסעים להשקיף על פאר האדרכילות של אותה תקופה  – הלא היא גמנסיה הרצליה. הגמנסיה נבנתה בקצה רחוב הרצל בשנת 1909 כמחווה לחוזה המדינה ותוכננה כך שחזית הבנין פונה לרחוב הרצל ולמסילת הברזל, כדברי שנקין: " … כל אדם שיעבור ברכבת יישיר עיניו אל הגימנסיה…" 
לצפייה בפרזי על מסלול זה, לחצו כאן:

קבוצה אחרת בחרה במסלול בתי משוררים וסופרים, והמחיזה אפיזודות קצרות מהספר "עיר קטנה ואנשים בה מעט", – כמו המריבה על חזותם של הבתים הראשונים ברחוב הרצל , או הריסת מגדל המים ההיסטורי שתחם את רחוב רוטשילד (ועל כך נשא גוטמן נאום חוצב להבות ב"שביל קליפות התפוזים"), ואילו קבוצה שלישית בחרה להתמקד דווקא בקו החוף של תל אביב, וחוקרת את נושא אלטלנה  – ספינת הנשק של האצ"ל שהוטבעה מול חופי תל אביב וגרמה לפולמוס שלא נרגע עד היום, כמו גם אניות אחרות שהגיעו בתקופת ההעפלה, ואילו קבוצה אחרת בחרה את סיפורה של אנדרומדה הנסיכה המיתולוגית שנכבלה לסלע מול חופי יפו עד אשר שוחררה בידי פרסאוס, והיא מנפישה אותו במרץ בימים אלו.

"הילדים מאד נרגשים כי הם חווים חוויה של התרגשות וגילוי, והם לומדים היסטוריה לא באמצעות שינון מספרי לימוד, אלא בדרך חווייתית של משחק", אומרת רפאלה בלס, המפתחת תוכניות לימוד מקוונות ברשת עמל ומנחה קבוצות תלמידים ברב תחומי שבח מופת. "והיופי הוא – שהם מפתחים את המסלול בעצמם בעבודת צוות, מתווכחים ומגיעים להחלטות באופן הכי יצירתי שאפשר".

חלק מהפליירים המשמשים כ"מטרה" לסריקת מציאות רבודה במכשיר הסלולר של המבקר

האייפדים מאפשרים פיתוח אפליקציות במציאות רבודה, הנקראת בעולם הטכנולוגיה  Augmented Reality) AR), שזה שימוש בשכבות שונות של מידע, חיבור בין הווה ועבר או בין הווה ועתיד", מספרת עו"ד רוית דום, מנכ"ל רשת עמל. "זו השנה השנייה שבה מפעילים בעמל פרויקטים לימודיים במציאות רבודה, בין היתר בתיכון הרב תחומי למקצועות התעופה הולץ חיל האוויר, וכך אנחנו מצליחים להמחיש ויזואלית דברים שקשה לאפיין וללמד בכיתה, כמו למשל תהליך בעירת מנוע סילון של בואינג 747, או מה נעשה תוך הקרביים של מטוס הקרב אף-16. הילדים של היום מסוגלים לשחק במחשב, לדבר בטלפון ולצ׳וטט בפייסבוק בו-זמנית. עולם הגירויים שלהם רחב יותר משלנו, ולכן הלמידה צריכה ויכולה לצאת מתחומי הכיתה, כשלמרבה המזל ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות למורים, במקום להילחם בתלמידים המשתמשים בטלפונים חכמים בכיתות, להנגיש את הידע בצורה ויזואלית וחוויתית יותר באמצעות אותם מכשירים, ולעשות בהם שימוש מושכל וכייפי", היא מספרת. "מהסיבה הזו הכנסנו השנה פיילוט ייחודי של הוראה ולמידה באמצעות אייפדים, בהלימה למגמות הטכנולוגיות של משרד החינוך, כמו למשל תקשורת הניו-מדיה. בפיילוטים רבים הגיעו אנשי החינוך בארץ למסקנה זהה – התלמידים מגלים סקרנות רבה יותר בלמידה עם טאבלטים לעומת ספרים מודפסים. אני רואה את האייפד כעוד אמצעי המאפשר חינוך ליזמות וללימודים חוויתיים, ומאמינה בכמה שיותר התנסות אקטיבית בלימודים. באמצעות האייפדים ניתנת להם האפשרות לערוך את החומר, ללמוד דרך מחקר, ולרכוש מיומנויות של עבודה בצוות", ומוסיפה: "נושא פיתוח האפליקציות תופס תאוצה אצלנו במרכזי היזמות החדשניים לנוער שמפעילה רשת עמל בצפת, במרכז החדש בחדרה ולעתיד לבוא גם בבאר שבע".

מקס סיון, מנהל בית הספר הרב תחומי שבח מופת: "בשביל התלמידים העבודה על פרויקט חקר באמצעות אפליקציה של מציאות רבודה שהם מתכננים הוא בידור, משחק. הם מביטים ורואים למשל את רחוב הרצל של היום, עם המכוניות העשן והפיח, אבל כשהם מביטים מבעד לאייפד או לסמארטפון, לחיצה על הכפתור מקפיצה להם את הרחוב בדיוק בזווית הזו כפי שהוא נראה לפני 100 שנה, עם דיליז'נסים וגמלים, ובעצם מפיחה חיים בכל מה שקראו עליו בספרים עד עכשיו" . דבריו, המצטרפים לדברי מנכ"ל עמל, מציירים חזון עתידי שברשת עמל כבר החל הלכה למעשה, שבו הטאבלט לא יהיה עוד פריט מיחשובי נוסף במערכת החינוך, אלא האמצעי שיקפיץ את החינוך קדימה ויגרום לתלמידים ליהנות.

האזינו לדודי גולדמן מספר על הפרויקט בגלי צה"ל

=======

*מציאות רבודה (Augmented Reality או AR) הנקראת לעתים מציאות מועשרת –  היא מצב שבו הצופה רואה את העולם האמיתי דרך מצלמה בתוספת רובד מידע נוסף -
ויזואלי, גרפי או מילולי  – ומקבל תמונת עולם משולבת.

לימוד משמעותי בדרך של חוויה עצמית
לדברי סמנכ"ל פדגוגיה הד"ר רונית אשכנזי, בבסיס התוכנית עומד חזון מגובש, שעיקרו לימוד משמעותי בדרך של חוויה עצמית. "עוד בהיותי מורה צעירה לביולוגיה בחממה ההידרו-סולארית במבואות עירון", היא מספרת,  היתה לי הזכות להנחות תלמידים בעבודות חקר אמיתיות כמו גידול מלונים בחורף, גידול דגים במערכת אקולוגית וכך הלאה, וחוויתי על בשרי את ההבדל בין הלמידה הפרונטלית בכיתה – לבין למידת החקר החוויתית.  כיום אין לי ספק שלמידה שיתופית המתבססת על פרויקטים בקבוצות קטנות בהתאם לבחירה ולעניין של התלמידים. מאתגרת את הלומדים והמורים כאחד. הטכנולוגיה נרכשת תוך כדי משחק ומנותבת לטובת קידום נושא המחקר. חולייה זו יוצרת את החיבור הרלוונטי שחסר כל כך לחיים האמיתיים".

 למידה צריכה לשמח, לגרום הנאה ולעורר חשק
ד"ר אשכנזי מספרת שבמהלך עבודתה כסמנכ"ל פדגוגיה בעמל, התוודעה לרשת בתי הספר של HTH  בסן דייגו קליפורניה, המיישמים בדיוק את אותם עקרונות חינוכיים שבהם היא מאמינה. "הביקור חיזק את כל אשר חשבתי על למידת פרויקטים רב תחומית באווירה של פתיחות ותמיכה". מיד עם חזרתה ארצה, חברה קבוצת עמל לגף ניסויים במשרד החינוך, ובנתה ניסוי מערכתי שמטרתו הקמת קהילה של בתי ספר, העוזרים אחד לשני, לצורך הכנסת דרך למידה אלטרנטיבית במקצועות רבים,  בהלימה לשינוי תרבות הלמידה וההערכה. "אני מאמינה", הוסיפה הד"ר אשכנזי, "שלמידה צריכה לשמח, לגרום הנאה ולהיעשות בחשק, לא כנטל. משום כך אנו מרבים ללמד בעמל בדרך של חוויות ייחודיות כמו תחרות שביל ישראל, תחרות המרוץ המקוון, למידה רב תחומית בספארי, במוזיאונים וכדומה".

עקרונות מרכזיים בניסוי
הלמידה תהיה אוטונומית ותעצים את הבניית הידע; הלמידה תזמן דיאלוג משמעותי ושת"פ בין המורים, התלמידים והקהילה ותאפשר למורה היכרות מעמיקה של התלמיד, חניכה וליווי אישי; הלמידה תעודד חיבור עם הקהילה, חניכה בעולם העבודה ותשלב בין חכמת הראש לחכמת הידיים; המורים יפתחו ויבנו את תהליכי ההוראה שלהם באופן אוטונומי.
הנכם מוזמנים לעקוב אחר הניסוי וקהילת בתי הספר הלוקחים בו חלק, באמצעות האתר החדש. במהלך השנה נעדכן באתר את תוצרי הלמידה וכן פרויקטים מיוחדים נוספים המתבצעים בעמל, כמו הוראה מתוקשבת באמצעות אייפדים וכיתות מצוינות.

ראו כתבה קודמת: למידה באמצעות פרויקטים כמענה למיומנויות המאה ה- 21
ראו כתבה קודמת: הוראה ולמידה באמצעות אייפדים, לקראת פדגוגיה גמישה

כמה מילים על חשיבות המיומנויות החדשות הנדרשות במאה ה- 21 והניעור המערכתי לו זקוקה מערכת החינוך

פרופ' וולנסקי ופרופ' אבירם המנתחים את גלי השינוי שעוברת מערכת החינוך, מדגישים היבטים שונים. הפרופ' אבירם סבור, ובצדק, שלא ניתן לאמץ מתרבות הלמידה הפינית אלמנטים בודדים המנותקים מהקשרם, מאחר שמערכת החינוך בישראל רוויה כבר בפרויקטים סותרים, וזקוקה לחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח הלוקחת בחשבון את צרכיה הספציפיים של  י ש ר א ל, לא של פינלנד. הפרופ' וולנסקי לעומת זאת, המנתח את הגל השלישי של שינוי פרדיגמת החינוך בעולם, מדגיש שני מושגי מפתח בתכנון למידה: מעורבות הלומד בלמידה (engagements), וזיהוי אתגרים בלמידה (challenges), כלומר, השאלה המשמעותית היום בגל השלישי – כיצד נהפוך את הלמידה לרלבנטית לתלמיד, ואיך נגרום לו להיות מעורב יותר בלמידה, כאשר במקביל המוסד החינוכי יהנה מגמישות פעולה גדולה יותר, והמורים יקבלו "שוליים רחבים" בבחירת תכני הלימוד, על פי צרכיו האישיים של התלמיד.

כולנו יודעים ששיטת ההוראה-למידה הפרונטלית המתבססת אך ורק על העברת מידע מהמורה – הניצב במרכז הפודיום לתלמידים הכותבים את דבריו – לא השתנתה מאות שנים מאז מהפכת הדפוס, ואינה רלבנטית יותר לתקופתנו שבה המידע זמין לכל דורש. לעומת זאת, שיטת למידה המבוססת פרויקטים – PBL, מסתמנת כשיטת לימוד המתאימה יותר למיומנויות הבניית הידע במאה ה-21 – החל בחיפוש, מיון וסיווג, וכלה בביקורתיות, יצירה, פרזנטציה ורפלקציה. במסגרת שיטה זו, התלמידים עוסקים בפעילויות חקר מורכבות המשלבות מגוון תחומי דעת. התלמידים מעלים שאלות, מנסחים השערות, מציעים דרכי חקירה יצירתיות, אוספים ומנתחים נתונים ומנסחים את השערותיהם וממצאיהם. כך בונים התלמידים את גוף הידע שלהם בצורה פעילה ואוטונומית וחווים תהליך משמעותי של למידה שמלווה אותם  לאורך שנים.

 

הלמידה סביב פרויקטים, שהיתה בעבר נחלתם של המחנכים הפרוגרסיביים, תופסת היום תאוצה בבתי ספר שונים מסביב העולם. רשת בתי הספר של  HTH, היא אחת הדוגמאות המוצלחות ליישום עיקרון זה. גם בישראל, לא רק בפינלנד ובסן דייגו קליפורניה, מכירים כבר רבים בצורך בלמידה באמצעות פרויקטים, אלא שאצלנו שינויים פדגוגיים מתחילים תמיד מהשדה. גם כאן, כמו בנושא התקשוב, אנו רואים את השינוי מתחיל ב"איים של חדשנות" המפיצים את הבשורה, וקהילת בתי הספר בישראל המלמדים ברוח זו – רק הולכת וגדלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עם זאת, בישראל, מורים ובתי ספר רבים המנסים לאמץ מודלים של למידה באמצעות פרויקטים, עושים זאת בעיקר בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים, וזאת בשל הלחץ העצום המופעל מצד מכבש בחינות הבגרות והחשש שחלילה "יבזבזו" התלמידים זמן יקר ו"יחטאו" בלימוד נושאים שאינם מופיעים בבגרות.
למידה באמצעות פרויקטים – היא למידה קונסטרוקטיביסטית המתבצעת תוך כדי הליך של עשייה אקטיבית, בדרך של הבניית ידע ואחריותו של הלומד על הידע. העצוב הוא, שבעבר היינו חלוצים בחינוך, ממש ברוח הדברים שנעשים כיום בפינלנד. עשינו זאת כאן כבר לפני עשרות שנים, כאשר בקיבוצים לימדו בשיטת הנושאים, כאשר עסקנו בלמידת חקר, כאשר ביצענו מגוון רחב של למידה באמצעות פרויקטים במסגרת "מחר 98". משום מה לא פיתחנו את כל אלה לתוכנית מערכתית ולשינוי מהותי של דרכי ההוראה במערכת החינוך, וניסיונות אלה נשארו בגדר אפיזודות ייחודיות של מורים חדשניים ויצירתיים, שנגדעו על ידי הבגרויות.
מניסיוני, כמי שהובילה בשעתו למידה באמצעות פרויקט ארצי גדול "גם אני יכול" (תלמידים המתכננים מוצרים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים), אין לי ספק שתהליכי למידה משמעותיים, למידת מיומנויות ובעיקר למידה המשלבת חוויה נפשית-רגשית וקוגניטיבית, היא הלמידה החיונית לטווח ארוך. כאשר שאלתי אנשים מבוגרים מה הם זוכרים מלימודיהם התשובות הן תמיד בנוסח: "צרפתית שלמדנו באמצעות שנסונים", "אנגלית שלמדנו עם שירי הביטלס" "לימודי המעבדה באופטיקה שם פרקנו והרכבנו עדשות ומצלמות". החברה הצעירים יותר זוכרים את "המסע הישראלי" או את המשלחת לגרמניה, ואין הם מדברים על הבילוי והכיף, אלא על תובנות, על למידה שחרטה משהו בזיכרונם, בנפשם ובמוחם.

מבדקי פיאאק – לעומת פיזה – דגש על מיומנויות העתיד
לאחרונה התבשרנו שגם ארגון ה OECD החל לנטוש את הרעיון שמבדקי ההישגים הבינלאומיים מסוג PISA הם האינדיקטור הבלעדי המנבא הצלחה אקדמית, הצלחה מקצועית, הצלחה כלכלית וכדומה. להזכירכם באותם מבדקים מגיעה ישראל למקומות מאד לא מחמיאים ואולם – הפלא ופלא, הכלכלה שלנו מחזיקה מעמד יפה במשברים העולמיים, אחוזי האבטלה נמוכים לאין שיעור מאלו של האיחוד האירופי, ויש לנו מוניטין רב כ"מדינת סטארטאפ" עתירת יוזמות.
האם מדובר במגמות סותרות? ובכן, כמו בכל דבר, תלוי מה בודקים…
ואכן, אם מסתכלים על הנושא מנקודת ראות שונה, נקודת הראות של מיומנויות העתיד, או כפי ש OECD מגדירים אותם כעת, מבדקי PIAC (התוכנית להערכה בינלאומית של יכולות מבוגרים‏), אנו רואים סדרה חדשה של מיומנויות העומדת למבחן, ובהם, יש לישראלים – אם נשכיל לחזק בקרב תלמידינו מיומנויות אלו – פוטנציאל להשיג תוצאות שונות לגמרי. (למדגם הראשון שיתקיים בישראל השנה יידרשו 5,000 איש והוא ייערך כמפקד לאומי). המבחנים החדשים שיכתיבו את אופי החינוך בעשורים הבאים, יבדקו כ-15 מיומנויות, אשר נמצאו כנדרשות וחשובות ביותר במאה ה-21 וביניהן פתרון בעיות, עבודת צוות, יכולת ניתוח, תקשורת מילולית, השפעה על אחרים, תכנון זמן אישי וקבוצתי, קריאת טקסטים ‏(פרוזה או מסמך‏), יכולת חשיבה במונחים כמותיים, שימוש באינטרנט ובמחשב ועוד. ההמלצות הנלוות מבקשות להתאים את תוכנית הלימודים לצורכי שוק העבודה וכוללות בין היתר תעדוף השקעה ב"משאבים רכים" כמו פיתוח מיומנויות, עידוד למידה בזוגות, הגמשת מערכות החינוך, הכשרה, תמרוץ ותחזוקת מורים באיכות גבוהה.

אגב, במסמך שפרסמו בשנה שעברה אינטל, מיקרוסופט וסיסקו, אשר כונה "הדף הלבן" וזכה להדים רבים, פורטו 10 המיומנויות הנדרשות לעובד במאה ה-21 וביניהן יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, קבלת החלטות, מיומנויות למידה, תקשורת, עבודה בצוות, אוריינות מידע ‏(כולל מחקר על מקורות, עדויות, הטיות וכדומה‏), אוריינות ICT ‏(טכנולוגיית מידע ותקשורת‏), אזרחות מקומית וגלובלית, חיים וקריירה, אחריות אישית וחברתית ‏(כולל מודעות וכשירות תרבותית‏). ואכן לצד תחום הלימודים, יותר ויותר מעסיקים היום מתחילים לבחון אם המועמדים שלפניהם רכשו מיומנויות כמו חשיבה מסתעפת ועבודה בצוות ואם יש להם תשוקה לעבוד ולפתור בעיות. מיומנויות אלה ניתנות לרכישה, בין היתר, באמצעות עבודה על פרויקטים, ולא ניתן ללמדם על ידי שינון חומר לבחינות.

כאשר אני חושבת על תלמידינו המשתתפים בפרויקט "גם אני יכול", מתחרים בתחרות הרב-תחומית הייחודית "עמל בשביל ישראל", "שוברים את הראש" על פרויקט רובוטיקה במסגרת תחרויות FLL ו- FIRST, לומדים נושא באמצעות מחזמר וריקוד, או מתנסים בפתרון בעיות במרכז היזמות החדש, אני רואה איך התלמידים מתנסים בכל המיומנויות הללו. הם מתמודדים עם פתרון בעיות, משלבים מספר תחומי דעת, עובדים בצוות, מפתחים את התקשורת המילולית, מתמודדים עם תכנון זמן אישי וקבוצתי, משתמשים באינטרנט ובמחשב ולפעילותם יש השפעה חברתית על האחרים. למעשה הם מפתחים כישורים חברתיים ואנושיים, שישמשו כלים מרכזיים להשתלבותם בעולם התעסוקה בעתיד.

הכרה מערכתית וממסדית

אם נחזור למערכת החינוך שלנו, על אף שרבים מאמינים בכך ורבות כבר נכתב על הצורך בלימוד המיומנויות, עדיין אין זה קורה בצורה מערכתית. מיומנויות אלה כמעט אינן נלמדות, לצערי, בכל השיעורים הרבים בהם אנו מכינים את תלמידנו לבחינות הבגרות. משום כך, כאשר אנו בוחנים את מערכת החינוך שלנו, עלינו להתבונן במציאות נכוחה. יש לקחת בחשבון את אין סוף השעות שהמערכת משקיעה ב"תעשיית התגבורים", בשיעורים פרטיים, בתוכניות מיוחדות למען הצלחה בבגרויות, שעולות מיליונים למדינה, לעיריות ולהורים. כל זה אינו קשור ללימוד לשם לימוד, אלא לצורך "התברגות" במקום ראוי באחוז הזכאות.
בהקשר זה, אצלנו בעמל – במטרה להקנות לתלמידי הרשת את המיומנויות שלהם יידרשו בעתיד – התחלנו בפיילוטים של לימודי רטוריקה, debate, תוכנית 'מפתחות לחיים', תחרויות טכנולוגיות המשלבות עשייה בשטח ובכיתה, לימוד רב תחומי במוזיאונים למדע ובספארי, השתתפות במיזמים מתוקשבים המעודדים למידה שיתופית באמצעות רשתות חברתיות, בלוגים ועוד. ואנחנו לא היחידים.
לא מעט בתי ספר, ואף מפמ"רים מסוימים, מכירים בצורך ומתחילים לשלב לימודי מיומנויות לצד תוכניות הלימודים הרגילות. בתחום התקשוב החלה התוכנית הלאומית, במטרה להקנות את מיומנויות המאה ה-21. התוכנית אמנם החלה ביסודיים ומתרחבת לחטיבות הביניים, אך אני ממתינה בכיליון עיניים לראות אותה מיושמת גם בתיכוניים, ויודעת שכאשר נגיע לשם בשעה טובה, נצטרך להתמודד עם התאמתה ללימודים מוכווני בחינות בגרות. (ואולי כבר לא?)

לסיכום: מה ניתן לעשות?

בטווח הארוך, יש לצמצם את מספר בחינות הבגרות לשלוש, ארבע בחינות, ואת רוב הלמידה, לבסס על תהליכים של  הוראה באמצעות פרויקטים. מה שיאפשר לבתי הספר ולמורים לקחת אחראיות על תהליכי ההוראה-למידה המתקיימים בהם.
גם בטווח הקצר יכולה המערכת להתקדם וזאת במספר דרכים במקביל:
הכרה בבתי ספר שכבר מתחילים בלמידה באמצעות פרויקטים –  הקמת ועדה מקצועית, אשר תבחן את תהליכי הלמידה, את התוכניות המוצעות ללמידה באמצעות פרויקטים, את דרכי הביצוע וההערכה. הועדה תבנה קריטריונים בסיסיים לצורך הכרה במודלים לתהליכי הלמידה באמצעות פרויקטים, ותעודד בתי ספר שמלמדים בדרך זו להמיר בחינות בגרות בעבודה על פרויקט, הכנת פורטפוליו ומציאת דרכים לייצוג הידע והתובנות מתהליכי הלמידה. באותם מקצועות שבהם ניתן כבר היום לבצע פרויקט או עבודת חקר כחלק מבחינת הבגרות, יאפשרו לתלמידים לעבוד בצוות ולייצר פרויקטים קבוצתיים, שיהיו מן הסתם מעמיקים, מורכבים ומשמעותיים יותר מהפרויקטים האישיים הנהוגים היום. המערכת תחל בהכשרת מורים להוראה באמצעות פרויקטים (כדוגמת המגמה שנפתחה במכללת קיי ללימוד מורים להוראה ברוח HTH). יש לשלב בכל המוסדות להכשרת מורים הכשרה להוראה באמצעות פרויקטים. זאת ועוד – כדאי לנצל את כניסת הרפורמות "עוז לתמורה" ו"אופק חדש", המאפשרות שעות פרטניות, לשילוב הנחייה וחונכות אישית של מורים את תלמידיהם, כך שכל מורה ילווה קבוצה מצומצמת של תלמידים, שאותם יכיר היטב, ולהם יעניק הנחייה הדרכה וייעוץ אישי. או בקבוצות קטנות.
כך או אחרת, עלינו לשאוף להקניית מיומנויות המאה ה-21  לא רק בתקשוב, אלא בכל התהליכים החינוכיים והלימודיים המתרחשים בבית הספר, וזאת, לדעתי, ניתן יהיה לעשות רק באמצעות מעבר ללמידה באמצעות פרויקטים רב תחומיים.
על מנת שניתן יהיה להיכנס לכך בצורה מערכתית, נדרשת הכרה מערכתית וממסדית, ו"שחרור" בתי הספר להוראה אוטונומית המאפשרת למורים לקחת אחריות על תהליכי ההוראה, ולתלמידים – על תהליכי הלמידה.
לאופי הישראלי מתאים לפתח חשיבה יצירתית, יזמית, רב תחומית, חשיבה מסתעפת, למידה בצוותים.
הגיע הזמן שנבצע שינוי משמעותי ונוביל את לימודי התיכון לכיוון הזה.

מקורות נוספים

Nuts and Bolts of Project Based Learning

הפדגוגיה של ה – PBL ד"ר שרמן רוזנפלד 2.1.12 מכון מנדל, ירושלים

תקצירי ההרצאות בכנס השני בנושא: מיומנויות המאה ה 21- בהוראה ובהכשרת מורים,
מודלים פדגוגיים ושילובם במערכת החינוך, מכון מופ"ת