במסגרת תחרות פרסומים של אונסקו שעסקה ב"פרקטיקות נבחרות ללמידה ניידת Best practices in mobile learning", בחנה חברת הוועדה הגב' לוסי הייגן שהגיעה ארצה  במהלך מאי 2018 מספר פרויקטים של רשת עמל בטכנולוגיית Wandering מצפון עד דרום (וונדרינג – פלטפורמה משחקית ללמידה מבוססת מיקום), ובחרה את פרויקט Cell Aviv של הרב תחומי עמל שבח מופת כפרויקט מדגים של עמל ושל ישראל  (UNESCO Case study on Israel, Amal network). הפרויקט מכיל מספר מסלולים  –  "בעקבות סיפורי נחום גוטמן" שעוסק באחוזת בית, השכונה הראשונה בתל אביב הקטנה, "ההיסטוריה הסודית של שרונה", שעוסקת בקום המדינה, "100 שנים לתולדות תיאטרון הבימה" ועוד – כולם חלק מתפיסת "למידה במרחבי החיים" – השוברת את גבולות הכיתה ומעודדת את התלמידים לחקור נושאים מסביבתם הקרובה, מהעולם האמיתי. המודל שפותח מסביר צעד אחר צעד כיצד ליישם פרקטיקה של למידת חקר מבוססת מקום בעיר המגורים, ולהשאיר את תוצריה כתרומה לקהילה לשימוש חוזר באמצעות טלפון סלולרי.

בתום תהליך ארוך, התקבל המאמר על הפרויקט כמאמר מנצח בתחרות ה- Best practice in Mobile learning בקטגוריית Bottom-up initiatives והוצג בחודש מרץ בשבוע הלמידה הניידת של אונסקו MLW) ), פריז. המאמר המלא בן 19 עמודים, שהתקבל מעט לפני פרישת ישראל, יעלה לאתר אונסקו בסוף אפריל (ראו טיוטא סופית למטה). 

 מנכ"לית רשת עמל, עו"ד רוית דום עיני: " אנו גאים מאד בעשייה הברוכה של בית הספר שלנו הרב תחומי עמל שבח מופת, זהו חלק מהדנ"א של עמל – לשבור את מרחבי הכיתה ולצאת לעולם האמיתי, לעולם הרחב ולממש שיתופי פעולה פדגוגיים בינלאומיים. יישר כוח !" 

בתמונות מטה: מימין – רפאלה בלס וסיגל אלמי מלמן מעמל שבח מופת מציגות את פרויקט Cell Aviv המייצג את רשת עמל ואת ישראל בוועידה בינלאומית במטה אונסקו בפריז, טלילה יחיאלי מוונדרינג, נציגי בתי ספר מרוסיה, קטלוניה וסין. משמאל – מפת העולם ובה מסומנים 18 המיזמים הזוכים, ביניהם עמל ישראל. הוועידה, שעסקה בנושא הבינה המלאכותית בחינוך, דנה בשאלות מרתקות הנוגעות בכיוונים עתידיים של בינה מלאכותית בחינוך, וביניהם: כיצד להבטיח שימוש כוללני ושוויוני של AI בחינוך, כיצד למנף AI לשיפור החינוך והלמידה,  כיצד לקדם פיתוח מיומנויות עבור עבודות וחיים בעידן AI וכיצד לשמור על שימוש שקוף וביקורתי בנתוני החינוך. 

מעט על פרויקט פרקטיקות נבחרות ללמידה ניידת  Best practices in mobile learning בתמיכת קבוצת  Fazheng:
למרות הפוטנציאל העצום של למידה ניידת, הראיות מלמדות שבתי ספר ומערכות חינוך ממעטות לרתום את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT). הפוטנציאל של ICT בחינוך כבר הוכר והודגש במסגרת מיזם החינוך 2030, פיתוח בר קיימא (מטרה 4) ובהצהרת צ 'ינגדאו 2017. מסגרת הפעולה מציינת כי: "יש לרתום את טכנולוגיות המידע על מנת לחזק את מערכות החינוך, להפיץ ידע, לספק גישה למידע, לקדם איכות ולימוד אפקטיבי ולספק שירותים בצורה יעילה יותר". פרויקט "פרקטיקות מומלצות בלמידה ניידת", נועד להנחות את התכנון והשימוש בכלים של למידה ניידת בכל בית הספר, כדי ליצור סביבות למידה מקיפות ושוויוניות, ובמקביל להבטיח את האיכות, האפקטיביות והרלוונטיות של החינוך בעולם דיגיטלי. הפרויקט מבקש לעשות זאת על ידי שיתוף דוגמאות של מודלים מוצלחים בלמידה ניידת ברחבי בית הספר או פרקטיקות, הצגת לקחים, ופיתוח מסגרת מנחה שמטרתה לקדם מודלים עתידיים של בית הספר האלקטרוני להשגת המטרות של יעד פיתוח בר קיימא 4. בתמונות משמאל – תלמידים בוחנים את המסלול שהכינו לציבור, כחלק מעבודת החקר החוץ-כיתתית שלהם.

אלבום תמונות מהוועידה
ברושור המיזמים הזוכים
מקבץ חדשות מוועידת הבינה המלאכותית בחינוך
קישור למאמר  : Mobile technologies for lifewide learning in schools in Israel
Case study by the UNESCO-Fazheng project on best practices in mobile learning 

מאת: רפאלה בלס
בשבוע שעבר הושק במוזאון ארץ ישראל בתל אביב מסלול "ניבים יוצאים מהכלים". מדובר במסלול תיירות מונגש מבוססQR -קודים, במסגרת מיזם Cell Aviv (תל אביב בסלולארי) המשותף לבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א, לבית ספר און לחינוך מיוחד ולמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

המיזם כולו עוסק בתרבות החומרית בתקופת האבות, יוצר קישור בין סיפורי האבות, הניבים הלשוניים והתרבות החומרית של התקופה. המסלול והתחנות מונגשים לבעלי מוגבלויות בשיתוף פעולה עם אגף החינוך במוזיאון ארץ ישראל וניתנים כמתנה לציבור המבקרים במוזיאון. במיזם, יגלו המבקרים כיצד חיי היום יום בתקופת האבות, שהיו חקלאיים ברובם – משתקפים עד עצם היום הזה ברבדים הלשוניים של השפה העברית ויראו באופן מוחשי את הכלים שהפכו למטאפורה.

כשאנו מסיימים בהצלחה מחויבות קשה אנו חשים ש"אבן נגולה מעל ליבנו". תחושת הקלה של מטען כבד שהוסר מאיתנו. מי מעלה על דעתו שמאחורי הביטוי מסתתר סיפור אהבה מרתק בין יעקב לרחל שבכוח אהבתו לה, הסיר את האבן הכבדה מעל פי הבאר לבדו? סיפורים כאלה ועוד, המחישו התלמידים לטובת הקהל הרחב.

ההשקה החגיגית התקיימה במעמד המפמ"ר לתנ"ך וצוות המדריכות הארציות והמחוזיות של משרד החינוך, מדריכות המפמ"ר ללשון, מנהלת האגף לחינוך על יסודי בעיריית תל אביב וצוות התקשוב העירוני, נציגי רשת עמל, אוצרי המוזיאון ואגף החינוך וכמובן שני בתי הספר – מנהלים מורים ותלמידים.

המיזם הוכר לתלמידי תנ"ך ולשון מבית הספר הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א ולתלמידי מגמת ארץ ישראל מבי"ס און כפרויקט לבגרות, ומהווה מודל חלוץ של רשת עמל בהטמעת "למידה במרחבי החיים" ופרקטיקות של פדגוגיה מוטת עתיד בשיתוף גופים מהקהילה. תחנות המידע במסלול כוללות הסבר קצר על המוצג הארכיאולוגי, הסבר על הניב ש"נולד" מן המוצג או הפעולה החקלאית, תיאור קצר של הסצנה המקראית שקשורה לניב, ריאיון מקור עם אוצרי התערוכות ד"ר איתן איילון אוצר מרכז אדם ועמלו והגב' ססיליה מאיר אוצרת ביתן קדמן למטבעות. הריאיונות צולמו ונערכו ע"י תלמידי בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ואילו הסרטונים המונגשים, שכוללים שפת סימנים, הופקו על ידי תלמידי בית הספר און לחינוך מיוחד. במהלך הפרויקט יצאו התלמידים לסיור משותף במוזיאון, חקרו את הנושאים במרחבי למידה במוזיאון ובבתי הספר, כתבו קטעי מידע, צילמו ראיונות וערכו אותם, והקימו את תחנות המידע.

מרק רבינוביץ, תלמיד י"ב, בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א: הדגמתי את תחנת הציד בעולם העתיק מתוך סיפור גניבת הבכורה על ידי יעקב, מדי פעם הגיעה קבוצת מורות ללשון שדיברו על הניבים השונים, "נפל בפח", "מהפח אל הפחת", ובשלב מסוים התפתח דיון אקדמי בנוגע למשמעות הניבים והקשר שלהם לתרבות הציד הקדומה. במהלך השנה, היה כיף לנהל עם המורות שלנו דיון מקצועי מאד ולקבל יחס של מבוגרים ולא של תלמידים, הן התייעצו איתנו על השלבים השונים ובנינו אותם בחשיבה משותפת. אהבתי לחקור את הדברים בעצמי ולהסיק מסקנות לבד ולא לקבל הכול מן המוכן. אני חושב שלטווח ארוך תמיד אנחנו זוכרים יותר, דברים שחקרנו ובנינו, לעומת חומר שנאלצנו לשנן. מהפרויקט הזה נזכור תמיד את הזמן הנהדר שבילינו יחד, ואת החרות המחשבתית שקיבלנו.

התלמידים מראיינים ועורכים

מצלמים את דר איתן איילון אוצר מרכז אדם ועמלו

תלמידות הפרויקט עם המפמר לתנך

בת אל, בית ספר און לחינוך מיוחד: כשהסברתי על המוצג התרגשתי מאד. זו הפעם הראשונה שאני מדברת מול קהל. הרגשתי טוב והייתי גאה שזו אני שמסבירה לקהל. ממש הבנתי על מה אני מסבירה.

מעיין, בית ספר און לחינוך מיוחד:  כשהסברתי לאנשים על המוצג הרגשתי שיש לי ממש ידע ושהוא נרכש בזכות כל העבודה שעשינו. אני לא רגילה להסביר לאנשים, הרגשתי קצת מוזר, אבל מוזר טוב. ממש התגאיתי בעצמי.

התלמידים מדגימים מסחר בעולם העתיק בביתן קדמן למטבעות

ניקול קורסונסקי, תלמידת י"ב, בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א: ההשקה שהשתתפתי בה הייתה חוויה יוצאת דופן מבחינתי. לא רק שהתרגשתי מאוד להציג באופן כללי, דבר שאני מאוד אוהבת לעשות, הרגשתי גאווה עצומה כאשר הצגנו דבר שאכן עבדנו עליו והשקענו בו זמן רב. כילדה, הייתי רואה איך אמא שלי, מנהלת בהייטק, עובדת יום ולילה על פרויקטים עם העובדים האחרים ואז מציגה את תוצר עבודתה הקשה, ובשנייה שקיבלתי את התג עם השם שלי שלחתי לה תמונה. אין ספק שהתגובות הטובות שקיבלנו נתנו לנו אישור לכך שאפילו הפרטים הכי קטנים שעמלנו עליהם, קיבלו הכרה !

אילן דב תלמיד י"ב, בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א: אז.. מאיפה להתחיל בכלל?  זו הייתה חוויה. חוויה שלא ציפיתי ליהנות בה כל כך, ללמוד ממנה הרבה, ואף להוקיר אותה ואת מה שהיא נתנה לי. קיבלתי הזדמנות ללמוד בדרך הכי טובה את החומר הלימודי שהייתי אמור ללמוד בכיתה כמו כל חומר רגיל. זכיתי להכיר את תלמידי בית ספר און שהיו נחמדים מאוד ואף שותפים טובים עוד יותר. ועוד יותר חשוב בשבילי הוא שהצלחתי להשאיר חותם משלי שילמד אנשים אחרים במשך שנים (אני מקווה שיום אחד אפילו הילדים שלי יראו אותו!), חותם מוצפן שכל מבקר במוזיאון שיסרוק ויפתח את תחנת המידע שאני עשיתי בעזרת חבריי לכיתה ובעזרת חברינו ושותפינו מבית הספר און – יתרשם ויזכור. אפשר להגיד שהשארתי כאן חלק מעצמי!

סיגל אלמי מלמן, רכזת תנך ומובילת הניסוי, בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א: "אני חשה שתלמידיי זכו ללמוד את התנ"ך והלשון בצורה עשירה שמשקפת את הגוונים בשפה ובחיים האמיתיים ולא רק מתוך ספרי הלימוד כשהם ספונים בכיתתם מעל ספריהם, התלמידים נלהבים להציג את תוצרי הלמידה ומתרגשים משיתוף הפעולה המיוחד עם תלמידי בית ספר און, ואף קיבלו על כך ציון בגרות ממפמ"ר תנ"ך וממפמ"ר לשון, כפרויקט 30% ".

הפרויקט, כאמור, הינו חלק ממיזם רחב בשם Cell Aviv (תל אביב בסלולאר) של בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת בשיתוף בית ספר און לחינוך מיוחד  – שהתחיל לפני כמה שנים כשהמנהל מקס סיון, חלם על הכנת מסלולים סלולאריים מחוץ לכותלי בית הספר. חברו אליו רפאלה בלס מעמל וענת גולדשטיין מבית ספר און, שיחד עם התלמידים הובילו מסלול גדול ומרשים במתחם שרונה, אשר נחנך בטקס חגיגי במעמד ראש העיר בקיץ שעבר, מסלול נוסף, קורם עור וגידים בימים אלה בשכונת אחוזת בית ההיסטורית בת"א (רחוב הרצל, שדרות רוטשילד) ועוקב אחר יצירותיו של הצייר והסופר נחום גוטמן. מסלולים אלו נבנים מתוך תפיסה פדגוגית של בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ושל רשת החינוך עמל  – שלפיה יש לצאת מגבולות הכיתה וללמוד את מרחבי החיים כפי שהם: עשירים, מגוונים ומורכבים.

ענת, רפאלה, סיגל. צילום: חן ויינשטיין, עיריית תל אביב יפו

הפרויקט זכה לתשומת לב רבה, הוא הוצג בכנס תוצרי למידה חדשניים של עיריית תל אביב "משלוש יוצא אחד" ובכנס הארצי של המורים לתנ"ך מטעם המפמ"ר הגב' ענת צידון. מר אלי מוזס המורה ללימודי ארץ ישראל ותלמידי בית ספר און זכו בפרס ראשון על שם גנדי במקצוע לימודי ארץ ישראל ע"י המפמ"ר אפרת זילבר, שהעניקה תעודת הוקרה לבית ספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת על שיתוף הפעולה הפורה. מיזם סל-אביב על שלושת מסלוליו (שרונה, ניבים במוזיאון וסיפורי אחוזת בית), זיכה את המורות המובילות אותו, סיגל אלמי מלמן, רפאלה בלס וענת גולדשטיין בפרס רקנאטי קופ רש"י למורה היזם.

אנו סמוכים ובטוחים שמבקרי המוזיאון ייהנו מתחנות המידע העשירות ומזמינים אותם לטייל, לסרוק וליהנות!

למצגת המיזם, לחצו כאן

מאת: סיגל אלמי מלמן,
מובילת הניסוי הפדגוגי ורכזת תנך
בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א

פרויקט "ניבים יוצאים מהכלים" עוסק בקשר בין מקורם של הניבים והביטויים המשמשים את דוברי השפה כיום, לבין האופן שבו מייצגת השפה העברית את התרבות החקלאית היומיומית הקדומה של הדוברים בה, באמצעות סיפורי האבות והתרבות החקלאית בתקופתם.

כל שפה יוצרת ומשמרת את התרבות האנושית של הדוברים בה. וכך גם השפה העברית יוצרת ומשמרת את תרבותו של העם היהודי ואת המרחב הישראלי ומהווה עבורו את תעודת הזהות התרבותית. שורשיה של השפה העברית עמוקים וראשיתם במקרא, במשנה, בתלמוד ובמדרשים. בתהליך התחייה, הפכה העברית על רבדיה השונים לשפה הלאומית, והיא שפה דינאמית וגמישה, שבה מתנהלים חיי היומיום. עושרה ומורכבותה של השפה העברית  כיום הם תוצאה של הטמעת רבדים מן המשנה והתלמוד, בנוסף על לשון המקרא, וסיפוח מילים, מושגים וביטויים משפות רבות ושונות לאורך שנים. השפה עדיין מרחיבה את גבולותיה ומתעדכנת מול המציאות המשתנה והמורכבת.  

תלמידי בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ותלמידי בית הספר און לחינוך מיוחד, חברו יחדיו לחקור את הנושא במוזיאון ארץ ישראל – מוז"א. התלמידים, נעזרו במדריכי אגף החינוך של המוזיאון ואוצרי התערוכות ויצרו מסלול דיגיטאלי עשיר במוזיאון שבו כל מבקר יכול לקבל למכשיר הסלולארי שלו תחנת מידע רבודה בעזרת סריקה פשוטה של QR קוד. המסלול מונגש לאוכלוסיות עם לקויות וצרכים מיוחדים.

תחנות המידע כוללות הסבר קצר על המוצג הארכיאולוגי, הסבר על הניב ש"נולד" מן המוצג או הפעולה החקלאית, תיאור קצר של הסצנה המקראית שקשורה לניב, ריאיון מקור עם אוצרי התערוכות ד"ר איתן איילון אוצר מרכז אדם ועמלו והגב' ססיליה מאיר אוצרת ביתן קדמן למטבעות. הריאיונות צולמו ונערכו ע"י תלמידי בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ואילו הסרטונים המונגשים, שכוללים שפת סימנים, הופקו על ידי תלמידי בית הספר און לחינוך מיוחד.   

התלמידים יצאו לסיור משותף במוזיאון, חקרו את הנושאים במרחבי למידה במוזיאון ובבתי הספר, כתבו קטעי מידע, צילמו ראיונות וערכו אותם, והקימו את תחנות המידע.

הפרויקט הינו חלק ממיזם רחב בשם  CELL-AVIV  (תל אביב בסלולאר) של בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת בשיתוף בית ספר און – אשר הפיקו מגוון מסלולי תיור דיגיטאליים ברחבי העיר תל אביב. מסלול גדול ומרשים כבר קיים במתחם שרונה ונחנך בטקס חגיגי במעמד ראש העיר בקיץ שעבר, מסלול נוסף, קורם עור וגידים בימים

צילומים מתהליך ההפקה במחסן הסודי של מרכז אדם ועמלו

אני חשה שתלמידיי זכו ללמוד את התנ"ך והלשון בצורה עשירה שמשקפת את הגוונים בשפה ובחיים האמיתיים ולא רק מתוך ספרי הלימוד כשהם ספונים בכיתתם מעל ספריהם, התלמידים נלהבים להציג את תוצרי הלמידה ומתרגשים משיתוף הפעולה עם תלמידי בית ספר און שכבר הפך לחלק בלתי נפרד ממיזם CELL-AVIV, ואף קיבלו על כך ציון בגרות ממפמ"ר תנ"ך, כפרויקט 30 אחוז.  

הפרויקט זכה לתשומת לב רבה, הוא הוצג בכנס תוצרי למידה חדשניים של עיריית תל אביב "משלוש יוצא אחד" ובכנס הארצי של המורים לתנ"ך מטעם המפמ"ר הגב' ענת צידון. 

סיור במרכז אדם ועמלו בערב הפתיחה

משמאל לימין: ליטל, סיגל, ענת ורפאלה