במדינת ישראל יש כ-720000 אנשים עם מוגבלויות ורק כ-12000 מתוכם(על פי האתר ללישכה המרכזית לסטטיסטיקה) הצליחו להתקבל לעבודות,חוסר הידיעה של בעלי העסקים שמפנים את גבם לאנשים עם המוגבלוית בשל נסיבות שונות.

בשוק העבודה מחפשים אנשים בעלי ידע,עבודה זריזה,אינטליגנטים ו"מראה נורמלי"ועוד שלל סיבות. הבעיה העיקרית היא שהאנשים המוגבלים לא עומדים בשום סטנדרט שדורשים המעסיקים,למעשה האינסטינקט הראשוני של המעסיק זה לקבל אדם "בריא" ולקדמו. 

אנשים עם מוגבלויות ,אולי צריכים לשמוע פעמיים או שלוש את בקשת המעסיק אבל הם שווים כמונו.כל אחד רוצה עבודה טובה עם תנאים טובים וזכות להתפרנס בכבוד ולא להיות שונה מהחברה וזוהי זכותם!

מחאת המכנסונים הקצרים- מה היה לתלמידיי בית הספר הרב תחומי פתח תקווה ב להגיד בנידון?

מאת: ורוניקה בוגוש יובל אגארי ולינוי שמאי.

מאת:ורוניקה בוגוש.

בשנים האחרונות האינסטגרם הפך לאחת הרשתות החברתיות הכי פופולריות בעולם. לצידם של פייסבוק וסנאפצ'אט.

אז כמובן שיהיו גורמים שינסו להשתמש בכוח הרב של המפורסמים בעלי מאות אלפי ואפילו מיליוני עוקבים למטרות שונות. אחת המטרות המוכרות ביותר היא העלאת תוכן פרסומי או שיווקי . 

אך האם דוגמניות ומובילות דעת קהל בעלות שם עולמי יסכימו לפרסם מותגי מזון וצריכה זולים ?

לרוץ "כמו בת" ?

מאת: ורוניקה בוגוש.

לפני כ-שנתיים יצאה אולוויז עם קמפיין חדש שנקרא Like a girl. החברה יצרה ניסוי חברתי המציג בנות ובנים בגילהים שונים המתבקשים לעשות פעולות שונות "כמו בת".

מטרת הסרטון היתה להציג את המשמעות של "כמו בת" בגילהים שונים ולתת השראה לנשים ונערות צעירות לא לוותר על החלומות שלהם למרות הסטיגמות של החברה לגבי נשים בתחומים שונים כמו ריקוד אומנויות לחימה ועוד. 

מאת: סשה דובגי

בתיכון אחד העם פתח תקווה נערך כנס מפגש תרבויות שבו השתתף הנשיא ראובן ריבלין. ריבלין דיבר על שלום בין העמים, הוא טען שערבים וגם יהודים חיים במדינת ישראל והם חייבים, בכל דרך, לקבל אחד את השני. הכנס היה מין שיחת סיכום לאחר שבוע שבו התלמידים היו בפעוליות שונות ביחד. בפעילויות הם לא עסקו בפוליטיקה, אלא בדברים פשוטים שבהם בני נוער מתעסקים. בכנס עלה נציג מכל בית ספר וסיפר על החוויה שעבר במהלך השבוע. לסיכום הכנס, הנשיא ראובן ריבלין עלה ואמר בהתרגשות שמפגש התרבויות היה מוצלח.

מאת: אינה אנטונוב, יועד רוזנברג וליטל לוי.

כמו שאתם כבר בטח יודעים האתר שלנו עסק בעיקר בכל מה שמתסכל אותנו ומפריע לנו בתור בני נוער.

אז באילו נושאים נגענו השנה? פתחנו בשיא האקטואליה בסקירת סוגיית השלום והסכסוך הישראלי פלסטיני. המשכנו עם תחקיר בנושא מסלולי לימוד מיוחדים ובלתי שגרתיים. כמובן שאי אפשר לשכוח את תוכנית הרדיו "המתבגרים" שעשתה קצת סדר ועזרה לכל בני הנוער עם מערכות היחסים שלהם. נושא בוער נוסף היה שביתת בוחני הנהיגה והמרדף שלנו אחר השגת רישיון נהיגה לעוצת הפשטות והקלות של הוצאת רישיון בחו"ל.

ועכשיו נותר לנו רק לסיים ולסכם את כל הרגעים הטובים ביותר של אתר T-school:

יצאנו לבדוק מסלולים אחרים שאתם אפילו לא מכירים.
מאת: יועד רוזנברג, אינה אנטונוב וליטל לוי.

לכמה מאיתנו נמאס כבר מהמסגרת המשעממת הזאת? לכמה נערים נמאס והם החליטו שהם עושים עם זה משהו, בניגוד לחלק גדול מאיתנו, שנמשיך להגיע לבית הספר בגלל החיסורים שנקבל ונמשיך לחרוש למבחנים ולקוות לציונים טובים בבגרויות לפני הצבא.

אך המיעוט פה עושה את השוני, והוא מתחיל להשפיע: תלמידים בשכבות גיל שונות פשוט החליטו שהמסגרת החינוכית הסטנדרטית בישראל לא מתאימה להם, ובמקום להתמרמר הם לקחו צעד קדימה:
שלי, תלמידת תיכוון בפתח תקוה, שעברה עם משפחתה לארה"ב וחזרה לארץ בגלל שהיה לה קשה להפרד מהחברים הקרובים בארץ, ניסתה לחזור לתיכון הרגיל שלה, והבינה כי הלימודים בתיכון רגיל כפי שהמדינה מציעה הם בזבוז זמן. היא נרשמה לבית ספר אקסטרני והגיעה למסקנה ששם היחס הוא שונה והמסגרת יותר דואגת לתלמיד.

גם להדר יקר נמאס מהמסגרת והיא בחרה לפרוש מהלימודים אך נתקלה בבעיה- לא היה שום מידע רלוונטי לפורשים, חוץ מבאתר של משרד החינוך. לכן היא בחרה להקים  אתר בשם "לראות" שמטרתו להנגיש מידע לבני הנוער והתיכוניסטים שרוצים לחקור מסלולים קצת שונים.

אם לחלקנו יש רק כוח להתמרמר על המסגרת החינוכית ולהמשיך להסתדר עם מה שיש, תמיד יהיו את אלה שלא יקטינו ראש ויתמודדו עם המצב הקיים.

בואו לראות את אלה שהגדילו ראש בכתבתנו:

מאת: רומי כמיליאן, נועה בלומנטל, וטל זבידה 

השנה בחרנו בנושא מגדרים ומגזרים בחברה הישראלית שמטרתו הייתה להביא למודעות של החברה לקבוצות שונות באוכלוסיה "ולשבור" את הסטיגמות והסטראוטיפים החלים עליהם.
בנוסף, רצינו להראות שכיום בחברה של ימינו כולם שווים אחד לשני ללא הבדל גזע, דת ומין ושהגזענות מאחורינו.

במשך שלוש שנים במגמה, עבדנו כצוות אחד ושיתפנו פעולה בינינו, כל אחד תרם את חלקו והידע שלו וביחד הפקנו את המיטב. בכל אחד מן הפרויקטים כל אחד יכל להביע את עצמו ואת כישרונו בתחומי שונים כמו כתיבה, צילום ועריכה.
בשנים אלו צברנו ניסיון, ידע חדש, כישורים, מיומנויות וכלים שאפשרנו לנו להפיק, ליצור ולערוך כתבות וסרטונים גם למדנו לחשוב מחוץ לקופסה, לחשוב בצורה יצירתית ומקורית.

בנוסף לכך, מטרתנו הייתה להראות לקוראים ולצופים שלא צריך לשפוט אדם לפי המראה החיצונית אלא על פי מי שהוא ומה שהוא, לתת הזדמנות שווה לכל אדם, ללמוד להכיר את האדם, לא לשפוט על פי רושם ראשוני
ובשנת 2016, אנו חיים בחברה שוויונית ומקבלת ויש אחווה ואהבה בין איש לרעהו.

מאת: בר שריקר, שיר קאופמן, עדן גלבוע וקסניה זכרוב.

בכיתה י', הגענו למגמה בתור טירוניות, המצלמות ומעלות רק סלפי לרשתות החברתיות. אך, במשך השנה למדנו את יסודות הצילום, עריכת סרטונים, משיכת קהל היעד ועוד דברים רבים. הלמידה באמצעות האייפד הייתה לנו שונה ומיוחדת משאר מקצועות הלמידה, המגמה נתנה לנו כלים שבהם כיף ללמוד. במגמת הניו מדיה, למדנו כיצד לעבוד בעבודת צוות ולא רק לעבוד בקבוצה ולהעתיק ערכים מהויקיפדיה.

במשך השנים בתיכון, כבר הבנו את הכלים: האם עריכת הקטעים נכונה, האם ישנה קומפוזיציה טובה, ואפילו בסרטים אנו שמים לב לכך שתמונה לא אמתית, מתי נעשה שימוש בקריינות וכ'ו. שלוש שנים של למידה משמעותית במגמת הניו מדיה, תקשורת מעשית, ובה אנו חברות הקבוצה בחרנו לסכם את העבודות הכי טובות שלנו בסרטון הבא.