מאת: מיכאל לנדאו, רוני יקרנג'י וירדן מדנס

בכתבתנו הבחנו כי המעבר המשמעותי יותר שבין התיכון לצבא משתנה ותלוי בסוג התפקיד של כל חייל אך עם זאת ישנם המון חיילים שתפקידם הוא ג'ובניקים ומעבר זה מקשה עליהם ועל אורך חייהם.

 הגיוס לצבא מצריך הסתגלות והתמודדות עם קשיים. אחד הקשיים המרכזיים שחווים מתגייסים נובע מהריחוק מהבית ומהמשפחה. אמנם קיימים מסלולים בהם השירות הוא במתכונת של "יומיות" (משמע נוכחות בבסיס למשך מספר שעות ביום), אך בזמן הטירונות נדרשים החיילים להישאר בבסיס למספר ימים ברצף.

בעת הגיוס, מחיים פרטיים עוברים הצעירים לחיים בצוותא בכל שעות היממה, עם אנשים רבים המגיעים מרקעים מגוונים. ממערכת בה כמעט ולא היו הבדלים בין המינים, הם עוברים למערכת צבאית בה תפקידי הגברים והנשים מוגדרים, בדרך כלל, באופן שונה זה מזה. ההתמודדות עם ההסתגלות למערכת החדשה שונה מפרט לפרט.
נוסף על כך, ישנם קשיים המייחדים את המערך הלוחם כגון קשיים בביצוע מאמץ פיזי לאורך זמן וקשיים עקב מחסור בשעות שינה ומנוחה.

לסיכום, המעבר בין התיכון לצבא הוא מעבר המלווה בקשיים רבים המשפיעים על כל אחד ואחת באופן שונה אך כולנו עוברים זאת ומתגברים וכל מעבר, קושי ומקום חדש בסופו של דבר הופכים כחוויה בלתי נשכחת. 

סוף כיתה ט ותחילת כיתה י' זה הפרשים עצומים, הן מבחינת בגרות, הן מבחינת אחריות והן מבחינת ההתפתחות

כיתה י, אנחנו עוברים תהליך התבגרותי, יש המון סוגי התחלות חדשות כמו למשל מערכות יחסים, לחצים בעקבות בגרויות ומבחנים, בעיות עם ההורים ולרוב גם מרידות.
במהלך תקופת התיכון, אנחנו מתחילים לקבל פרופורציות, רוכשים ערכים כמו מוסר עבודה, ערך לכסף, הצבא נכנס לתמונה, הכל משתנה.

לסיום, ישנם המון קשיים במעבר בין החטיבה לתיכון אך עם זאת גם המון יתרונות: אנחנו מתחילים לייחס לעצמנו תדמית בוגרת יותר, מתחילים לדאוג לעצמו, סופגים כשלונות והצלחות אישיות שפותחות בפנינו דלתות לעתיד, לא תלויים בהורים, נכנסים ל"עולם האמיתי".

מאת: רותם שקד, מיכל ברדיצ'בסקי, שיר חוגי ואלירן עגיב.

בכתבה זו נראה כיצד הטכנולוגיה משפיעה על חיי הלימודים של בני הנוער, האם הסבלנות ללימודים פחתה מאז הטכנולוגיה דפקה בדלת ונכנסה בסערה. כדי להוכיח טענה זו – בוצע ניסוי עם תלמידי בית הספר הרב תחומי פתח תקווה ב', בו התלמידים קיבלו מבחן ברמה מתמטית של יסודי, אך כל קבוצה עשתה אותו בתנאים שונים:

קבוצה מס' 1: עשתה את המבחן כשאר הטלפונים בהישג יד, אין צורך להתגעגע לטכנולוגיה.

קבוצה מס' 2: הטלפונים נלקחו, והושמעו צלילים להסחת דעת (הודעות , הקלדה ,שיחת טלפון וכדו').

להלן הניסוי, תוצאותיו  ודעותיהם של התלמידים בעניין שנחקר:

לפי מה שניתן לראות בכתבה, אכן יש קשר בין הטכנולוגיה לסבלנות התלמידים. התלמידים מקבלים הכל מהר באינטרנט, והכל לאט בבית הספר.

כי מי צריך מורים וסיכומים, כשיש את גוגל וויקיפדיה?

מאת: אנה דמיאננקו, אניה קזקו, מריה טרחניאנץ, לין מדיוני ואופיר סמאי.

יש לנו את מודל היופי, תוכניות הריאליטי עם המגישות ה"מושלמות", דוגמניות הצמרת שהסטייליסטים והמעצבי אופנה יצרו בשבילם את הלוק שישפיע על בני הנוער ויגרום להם לרצות לחקות אותם. ההופעה שלהם בתכוניות ריאליטי, זמר, בישול, דוגמנות, בשיא שעות הצפייה מחדיר את מודל היופי ללב המיינסטרים ולתודעת הציבור.

ראיינו את חופית ביטון, בת 18, מוכרת בחנות "בילבונג", בקניון הגדול פ"ת. שאלנו אותה מספר שאלות בקשר לעבודה בחנות המותג.

"העבודה מביאה לי משכורת ממש טובה יחסית לתלמידת תיכון" טוענת חופית. "באים אלינו בעיקר אנשים שהם חובבי גלישה כי בכל זאת בילבונג זאת חנות גלישה בעיקר שמתאימה לבגדים שלהם, לסטייל שלהם אבל גם אנשים באים ביומיום חופשי, לא חייבים לגלוש כדי להיכנס לחנות". בגדי הגולשים עליהם מדברת ביטון הם דוגמא טובה לדרך בה מותג הופך להיות דימוי של יופי, הצלחה, "קוליות", ומסמל מה נכון היום.

איך להתלבש?

תחום האופנה בישראל הוא ללא ספק תחום דומיננטי בחיי היום יום שלנו, והוא משפיע באופן בולט על הכיס של האזרח הקטן. יוקר המחיה מציב בפנינו את השאלה: עד כמה באמת כדאי לנו להשקיע במותגים שעולים לנו ביוקר תמורת בגד יותר איכותי וטוב, או שאולי יותר משתלם וחסכוני 'להתפשר' על מותג מזויף או על בגד של חברה לא מוכרת. החלטה זו כמובן היא בידינו. אומרים שהישראלים לא אוהבים לצאת פראיירים, אז הכי חשוב: אל תצאו פראיירים, אל תתביישו להשוות מחירים, ולא לאבד את השפיות בקניון. קנייה נעימה.