מאת: בר שריקר, שיר קאופמן, עדן גלבוע וקסניה זכרוב.

בכיתה י', הגענו למגמה בתור טירוניות, המצלמות ומעלות רק סלפי לרשתות החברתיות. אך, במשך השנה למדנו את יסודות הצילום, עריכת סרטונים, משיכת קהל היעד ועוד דברים רבים. הלמידה באמצעות האייפד הייתה לנו שונה ומיוחדת משאר מקצועות הלמידה, המגמה נתנה לנו כלים שבהם כיף ללמוד. במגמת הניו מדיה, למדנו כיצד לעבוד בעבודת צוות ולא רק לעבוד בקבוצה ולהעתיק ערכים מהויקיפדיה.

במשך השנים בתיכון, כבר הבנו את הכלים: האם עריכת הקטעים נכונה, האם ישנה קומפוזיציה טובה, ואפילו בסרטים אנו שמים לב לכך שתמונה לא אמתית, מתי נעשה שימוש בקריינות וכ'ו. שלוש שנים של למידה משמעותית במגמת הניו מדיה, תקשורת מעשית, ובה אנו חברות הקבוצה בחרנו לסכם את העבודות הכי טובות שלנו בסרטון הבא.

זה מתחיל בסוף כיתה ט'. אנחנו מסיימים את השנים שלנו בחטיבה, חצי רגל כבר בתיכון, בפנינו רשימה של הרבה מגמות: תעשיה וניהול, אלקטרוניקה ועוד רבים וטובים. קבוצה אחת של תלמידים בחרה ללמוד תקשורת.

למה? חלק כי הם אוהבים את זה, חלק כי כל שאר המגמות לא באות בחשבון, חלק סתם הימרו.  אז התחלנו ללמוד במגמת תקשורת וניו מדיה. ומה עשינו שלוש שנים? אפשר להגיד שדיי הרבה.
 

השנה הראשונה- תחילת הדרך, וקליפים. הרבה קליפים

השנה הראשונה נעשתה במתכונת הישנה. עם המורה טל, (שעזבה בסוף השנה) למדנו את הבסיס לצילום של תמונות סטילס ווידאו. גדלי שוטים, זוויות, כלים לצילום. את המידע שצברנו היינו צריכים להביא לידי ביטוי בהכנת קליפ לכל שיר שנבחר.

קליפים שנכתבו, צולמו, הופקו ונערכו כולם על ידינו, הוגשו בסוף השנה. והתוצאה לפניכם:

השנה השנייה- תחילת עידן האייפדים

בשנה השנייה הגיח אלינו המורה (הגאראז' בנד) והאגדה- אריק. ואיתו, הרבה ארגזים של אייפדים חדשים ומשוכללים. השנה היתה מורכבת ממגוון פרויקטים שונים והתחילה באופן מאוד מסיבי: צללנו ישר לתוך כתבת המגמות הארוכה שהייתה יריעת הפתיחה לעשייה השנתית הארוכה. בין היתר יצרנו גם סדרות אינטרנט קומיות בצורת פרקים קצרים שעלו לאתר היוטיוב של המגמה.

השנה השלישית- המירוץ לבגרות

בשנה האחרונה שלנו, ברוח השמיניסטיות, הים, האוויר והרוח- התחלנו לעבוד במרץ על פרויקט הבגרות שלנו. הפרויקט מורכב מחמש כתבות, חלקן וידאו, חלקן כתובות, על נושא שהצוות בחר. צוות האתר בחר כמובן את סלע קיומנו בעולם הזה- האוכל.

אין ספק שזו הייתה השנה המשמעותית, החווייתית והמאתגרת שלנו: התחלנו בפרויקט המסקר את השפעת התקשורת על הפצת הטבעונות בישראל ופגשנו את זוכת האח הגדול טל גלבוע, גילינו תכנות עריכה משעשעות במיוחד, הפאוטון, ואפילו פגשנו את אחד השפים הידועים בישראל עומר מילר, בכתבת שפים ואינסטגרם סוערת במיוחד. חווייתי אמרנו, נכון?

מכבים אורות, סוגרים אייפדים, ואומרים שלום

אין ספק שעברנו שלוש שנים בעלות עשייה משמעותית, ולמרות הקושי והעומס לא שכחנו גם ליהנות מהדרך וניצלנו את ההזדמנות לדבר עם אנשים מעניינים שלא חשבנו שיצא לנו לפגוש. אנחנו מאוד מרוצים מהאופן בו עבדנו ובעיקר מהתוצרים שלנו, ועכשיו, נגמר. הפרויקט זה עתה בכתיבת מילים אלו הגיע לסיומו וזה הזמן להגיד שלום. מי יודע, אולי עוד תשמעו ממנו בעתיד. שלום.

 מאת: קסניה זכרוב 

כל תלמיד ממוצע בתיכון רוצה להגיע כמה שיותר מהר מהחום שבחוץ או הקור של החורף אל הכיתה עם המזגן הנעים, אבל כדי לעשות את זה, תלמיד תקשורת צריך לעלות שלוש קומות במדרגות לכל שיעור, וגם אם ממהרים, האנרגיה לא מספיקה כדי לרוץ במעלה המדרגות האלה.   החלק העיוני של המגמה גם הוא חשוב. ללמוד את התיאוריה מאחורי תוכניות הריאלטי והדרמות השונות בטלוויזיה, אבל תדמיינו לעצמכם, לשבת ולהקשיב לחומר עיוני במשך שלוש שעות ברציפות, ועוד בסוף היום.

את הבעיה הבאה שלנו חווה כל תלמיד תקשורת. המקום השנוא ביותר בתהליך של השיעורים המעשיים, וזה הוא תיק הפקה. כל פעם שמסיימים פרוייקט על תלמידי תקשורת למלא אוסף של שאלות על המשימה והתהליך לפעמים נראה אינסופי.                                          ולבסוף, יש את הבעיה של עוברי האורח למיניהם. הסקרנות גוברת כאשר מישהו רואה מישהו אחר מצלם, גם אם זה רק פרח, ומפה באות השאלות של " מה את/ה מצלם/ת פה?" , או "את/ה רוצה לצלם אותי?". והצלם, בנימוס, מנסה לנער מעליו את הסקרן ולהמשיך במשימה. 

אך למרות הקשיים של תלמידי תקשורת,הם מתמודדים ומביאים תוצאות למופת.