הבוקר (יום א') תעלה לאישור הממשלה תוכנית ראשונה מסוגה של 100 צעדים להתמודדות עם משבר האקלים. לתוכנית, שהיקפה 15.5 מיליארד שקלים, שותפים 14 משרדי ממשלה. מדובר בתוכנית שתיישם בפועל את האסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה למעבר לכלכלה דלת פחמן והיערכות למשבר האקלים. תוכנית 100 הצעדים מחברת שורת תוכניות של משרדי ממשלה שונים. הם מתוקצבים ומסונכרנים על בסיס תקציב המדינה – סכומים שלא פורסמו עד עתה. 
לכתבה המלאה ב ynet לחצו כאן

.…………..גם בתחום האנרגיה המתחדשת לישראל יש יצוג מעניין, במיוחד בתחום אגירת האנרגיה, שנחשבת לגביע הקדוש של האנרגיות המתחדשות, בשל העובדה שחלק ניכר מהאנרגיה שהטורבינות והקולטנים הפוטו-וולטאים (סולארי) – השיטות המועדפות לאנרגיה חלופית – הולכים לאיבוד בשעות המתות שלהן. מי השחקנים בתחום? אפשר למצוא שמות כמו ברנמילר נופר אנרג'י , סטורג' דרופ  , אוגווינד , תדיראן גרופ שנכנסה לתחום לאחרונה – ועוד כמה, שמקבלים גם ייצוג נאה בבורסה בתל אביב מוטת הנדל"ן והבנקים. עכשיו כבר יש כמה שחקניות מעניינות ב"דבר הבא" בתחום האנרגיה – טכנולוגיית המימן, שצוברת יותר ויותר תאוצה בעולם, במטרה למצוא פיתרונות שיוכלו להפחית משמעותית את טביעת האצבע הפחמנית והמזהמת. למרות מחסור בתקצוב והשקעה, בישראל יש כמה שזיהו את הטרנד ומנסים למצוא פתרונות טכנולוגיות לבעיות המשמעותיות שמעכבות את המימן מלהפוך לאנרגיה שתימכר להמונים – הן בתחום הרכב והשינוע והן בתחומי האנרגיה למפעלים ותחנות כוח מימניות. אבל לפני שנצלול לשם, קודם כל צריך להפריד בין כמה דברים. האם כל אנרגיה מתחדשת היא ירוקה?… לכתבה המלאה בביזפורטל,  לחצו כאן

פעולה במקום חרדה
תגובת אמצעי התקשורת לממצאי הדו"ח כללה מעבר מהיר יותר מאפס למאה מאשר זה שמתרחש בלחיצה על דוושת ההאצה של טסלה. ממצב של התעלמות כמעט מוחלטת מקריאותיהם של המדענים שזועקים בקול ניחר כבר מעל 20 שנה שאנחנו צועדים בעיניים פקוחות אל תוך קטסטרופה אקלימית עולמית, וממצב של התייחסות לאירועי קיצון אקלימיים באופן מנותק מההקשר האקלימי הגלובלי הברור שלהם, התקשורת עברה למצב של פאניקה טוטאלית.אם יש משהו שלא דרוש לנו כרגע, באמצע מגיפה עולמית ובין "צבע אדום" אחד למשנהו, כשסף החרדה הלאומית נוסק לשמיים, זה עוד פאניקה. הפצת פאניקה היא לא תוכנית פעולה. במקום לעודד פעולה משותפת, היא יוצרת בעיקר שיתוק, חוסר אונים, אדישות ועוד המון חרדה. על פי מדעני ה-IPCC, עדיין לא מאוחר. אם רק נרצה לפעול ברצינות יש כל כך הרבה צעדים שבהם נוכל לנקוט, ברמה האישית, הלאומית והגלובלית. אז מה עושים? לכתבה המלאה באתר זוית, לחצו כאן