<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="https://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="https://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="https://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="https://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="https://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="https://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>עושים קיימות &#187; חדשות</title>
	<atom:link href="https://amalnet.org/earth/?cat=220&#038;feed=rss2" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://amalnet.org/earth</link>
	<description>רשת עמל &#124; למען הדורות הבאים</description>
	<lastBuildDate>Thu, 12 Dec 2024 08:37:44 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
		<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
		<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=4.0</generator>
	<item>
		<title>תוכנית 100 הצעדים של הממשלה להתמודדות עם משבר האקלים</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=1088</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=1088#comments</comments>
		<pubDate>Sun, 24 Oct 2021 09:17:08 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[חדשות]]></category>
		<category><![CDATA[ישראל]]></category>
		<category><![CDATA[ממשלה]]></category>
		<category><![CDATA[משרד האנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[משרד החינוך]]></category>
		<category><![CDATA[משרד להגנת הסביבה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=1088</guid>
		<description><![CDATA[הבוקר (יום א&#39;) תעלה לאישור הממשלה תוכנית ראשונה מסוגה של 100 צעדים להתמודדות עם משבר האקלים. לתוכנית, שהיקפה 15.5 מיליארד שקלים, שותפים 14 משרדי ממשלה.&#160;מדובר בתוכנית שתיישם בפועל את האסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה למעבר לכלכלה דלת פחמן והיערכות למשבר &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=1088">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/11/100A.png"><img alt="100A" class="alignright size-medium wp-image-1089" height="292" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/11/100A-300x292.png" width="300" /></a>
</p>
<p>
	הבוקר (יום א&#39;) תעלה לאישור הממשלה תוכנית ראשונה מסוגה של 100 צעדים להתמודדות עם משבר האקלים. לתוכנית, שהיקפה 15.5 מיליארד שקלים, שותפים 14 משרדי ממשלה.&nbsp;מדובר בתוכנית שתיישם בפועל את האסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה למעבר לכלכלה דלת פחמן והיערכות למשבר האקלים. תוכנית 100 הצעדים מחברת שורת תוכניות של משרדי ממשלה <a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/11/100B.png"><img alt="100B" class="alignright size-medium wp-image-1090" height="240" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/11/100B-300x240.png" width="300" /></a>שונים. הם מתוקצבים ומסונכרנים על בסיס תקציב המדינה &ndash; סכומים שלא פורסמו עד עתה.&nbsp;<br />
	<a href="https://www.ynet.co.il/environment-science/article/b1kbzdmuk" onclick="window.open(this.href, '', 'resizable=no,status=no,location=no,toolbar=no,menubar=no,fullscreen=no,scrollbars=no,dependent=no'); return false;">לכתבה המלאה ב ynet לחצו כאן</a></p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=1088</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>האם ישראל בדרך להפוך למעצמה בטכנולוגיית המימן?</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=1097</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=1097#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 09 Oct 2021 10:09:37 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[התייעלות אנרגטית]]></category>
		<category><![CDATA[חדשות]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[ישראל]]></category>
		<category><![CDATA[מימן]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=1097</guid>
		<description><![CDATA[היזמים הישראלים בולטים בפיתוחים טכנולוגיים בעזרת המימן במטרה להפחית שימוש במזהמים; מי השחקניות המעניינות בישראל והאם טכנולוגית נהפוך למובילים? .&#8230;&#8230;&#8230;&#8230;..גם בתחום האנרגיה המתחדשת לישראל יש יצוג מעניין, במיוחד בתחום אגירת האנרגיה, שנחשבת לגביע הקדוש של האנרגיות המתחדשות, בשל העובדה שחלק &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=1097">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<strong><span style="font-size:14px;"><span style="color:#008080;">היזמים הישראלים בולטים בפיתוחים טכנולוגיים בעזרת המימן במטרה להפחית שימוש במזהמים; מי השחקניות המעניינות בישראל והאם טכנולוגית נהפוך למובילים?</span></span></strong>
</p>
<p>
	<img alt="H2" class="alignright size-medium wp-image-1098" height="210" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/11/H2-300x300.jpg" style="margin: 8px;" title="" width="210" />.<span style="font-size:14px;">&#8230;&#8230;&#8230;&#8230;..גם בתחום האנרגיה המתחדשת לישראל יש יצוג מעניין, במיוחד בתחום א<strong>גירת האנרגיה</strong>, שנחשבת לגביע הקדוש של האנרגיות המתחדשות, בשל העובדה שחלק ניכר מהאנרגיה שהטורבינות והקולטנים הפוטו-וולטאים (סולארי) &ndash; השיטות המועדפות לאנרגיה חלופית &ndash; הולכים לאיבוד בשעות המתות שלהן. מי השחקנים בתחום? אפשר למצוא שמות כמו ברנמילר נופר אנרג&#39;י , סטורג&#39; דרופ&nbsp; , אוגווינד , תדיראן גרופ שנכנסה לתחום לאחרונה &ndash; ועוד כמה, שמקבלים גם ייצוג נאה בבורסה בתל אביב מוטת הנדל&quot;ן והבנקים.&nbsp;עכשיו כבר יש כמה שחקניות מעניינות ב&quot;דבר הבא&quot; בתחום האנרגיה &ndash; <strong>טכנולוגיית המימן</strong>, שצוברת יותר ויותר תאוצה בעולם, במטרה למצוא פיתרונות שיוכלו להפחית משמעותית את טביעת האצבע הפחמנית והמזהמת. למרות מחסור בתקצוב והשקעה, בישראל יש כמה שזיהו את הטרנד ומנסים למצוא פתרונות טכנולוגיות לבעיות המשמעותיות שמעכבות את המימן מלהפוך לאנרגיה שתימכר להמונים &ndash; הן בתחום הרכב והשינוע והן בתחומי האנרגיה למפעלים ותחנות כוח מימניות.&nbsp;אבל לפני שנצלול לשם, קודם כל צריך להפריד בין כמה דברים.&nbsp;האם <strong>כל אנרגיה מתחדשת</strong> היא <strong>ירוקה</strong>?&#8230; לכתבה המלאה בביזפורטל,&nbsp; <a href="https://www.bizportal.co.il/marketopionion/news/article/796701" target="_blank">לחצו כאן</a></span></p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=1097</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>איסלנד: המתקן הגדול ביותר בעולם ללכידת פחמן דו-חמצני מהאוויר החל לפעול</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=1002</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=1002#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 06 Oct 2021 10:50:17 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[התייעלות אנרגטית]]></category>
		<category><![CDATA[חדשות]]></category>
		<category><![CDATA[חדשנות טכנולוגית בקיימות עירונית]]></category>
		<category><![CDATA[גזי חממה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=1002</guid>
		<description><![CDATA[המתקן הגדול בעולם ללכידת פחמן דו-חמצני מהאוויר ושמירתו מתחת לאדמה החל לאחרונה לפעול באיסלנד. המתקן המיוחד צפוי להתמודד עם עד 4,000 טון פחמן דו-חמצני בשנה, שווה ערך לפליטות השנתיות מ-870 מכוניות או 9,281 חביות נפט נצרכות, על פי מחשבון גזי &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=1002">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<div>
	<span style="font-size:14px;">המתקן הגדול בעולם ללכידת פחמן דו-חמצני מהאוויר ושמירתו מתחת לאדמה החל לאחרונה לפעול באיסלנד. המתקן המיוחד צפוי להתמודד עם עד <a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/10/gaz.png" rel="" style="font-size: 14px;" target="" title=""><img alt="gaz" class="alignright size-full wp-image-1011" height="139" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/10/gaz.png" style="margin: 8px;" title="" width="140" /></a>4,000 טון פחמן דו-חמצני בשנה, שווה ערך לפליטות השנתיות מ-870 מכוניות או 9,281 חביות נפט נצרכות, על פי מחשבון גזי החממה של הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית.&nbsp;על פי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, <strong>הפליטות הגלובליות בשנה שעברה היו 31.5 מיליארד טון.</strong> לכידת אוויר ישירה נתפסת בעיני המדענים כחיונית למאמצים להגביל את ההתחממות הגלובלית.שמו של המתקן הוא ״<strong style="font-size: 14px;">אורקה</strong>״ שמשמעותה ״אנרגיה״ באיסלנדית &#8211; מורכב משמונה מכלים גדולים שמשתמשים במסננים ומאווררים ללכידת הפחמן הדו-חמצני. לאחר מכן הגז מעורבב עם מים ונדחס מתחת לאדמה, שם הוא הופך לאט לאט לסלע. המערכת מופעלת באמצעות אנרגיה מתחדשת המופקת ממפעל גיאותרמי סמוך. </span>ל<span style="font-size:14px;">כידת אוויר ישירה היא עדיין טכנולוגיה חדשה ויקרה, אך יש לקוות שהמחיר יירד עם הזמן. כ<strong>יום ישנם 15 מפעלים ברחבי העולם, הלוכדים יחדיו יותר מ-9,000 טון פחמן דו חמצני בשנה</strong>, על פי נתוני ה- IEA..&nbsp;<strong>אוקסידנטל</strong>, חברת נפט אמריקאית, מפתחת את המתקן הגדול ביותר, שנועד ללכוד <strong>מיליון טון </strong>בשנה מהאוויר ליד שדות הנפט שלה בטקסס. המתקן באיסלנד הוא שותפות בין חברת הסטארט-אפ השוויצרית Climeworks AG לבין החברה האיסלנדית Carbfix Climeworks.<a href="https://rotter.net/forum/scoops1/715683.shtml" target="_blank">פורסם ברוטר</a>, מקורות ותמונות בסוף הכתבה.&nbsp;</span>
</div>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=1002</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>בדיוק כמו הקורונה: איום שינוי האקלים מחייב פעילות אנושית קולקטיבית</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=968</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=968#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 26 Aug 2021 06:30:36 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[חדשות]]></category>
		<category><![CDATA[אקטיביזם]]></category>
		<category><![CDATA[אקלים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהיגות]]></category>
		<category><![CDATA[קורונה]]></category>
		<category><![CDATA[קיימות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=968</guid>
		<description><![CDATA[מאת רן אדליסט, מעריב לכאורה, לטיפול במשבר האקלים אין תוקף מוסרי מיידי ויומיומי כמו בטיפול במגפה. אלא שגם הטיפול בשינוי האקלים מחייב מאבק מקביל לשינוי פוליטי בתפיסת העולם ובמנהיגות.&#160;וכך, בשיעור לחיסול הקורונה אנחנו לומדים בדרך הקשה שאין דרך אחרת להתגבר &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=968">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2020/02/18157521_809330829229434_3858556121461916678_n.jpg" rel="" style="" target="" title=""><img alt="18157521_809330829229434_3858556121461916678_n.jpg" class="alignright size-medium wp-image-611" height="180" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2020/02/18157521_809330829229434_3858556121461916678_n-300x300.jpg" style="margin: 8px;" title="" width="180" /></a><span style="font-size:14px;">מאת רן אדליסט, מעריב<br />
	לכאורה, לטיפול במשבר האקלים אין תוקף מוסרי מיידי ויומיומי כמו בטיפול במגפה. אלא שגם הטיפול בשינוי האקלים מחייב מאבק מקביל לשינוי פוליטי בתפיסת העולם ובמנהיגות.&nbsp;וכך, בשיעור לחיסול הקורונה אנחנו לומדים בדרך הקשה שאין דרך אחרת להתגבר על המגיפה אלא בשיתוף פעולה גלובלי. קוראים לזה סולידריות אנושית חוצת גבולות, מדינות, עמים, ימים ויבשות. הגורמים שמפרידים בין בני אדם ובולמים את היכולת לתפקד ביחד הם לא בשמיים. ולא צריך &quot;מדענים&quot; כדי לזהות אותם.&nbsp;<a href="https://www.maariv.co.il/journalists/Article-860466" target="_blank">לכתבה המלאה, לחצו כאן</a></span></p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=968</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>תיקון האקלים: 3 דברים שאנחנו חייבים לעשות עכשיו כדי לייצב את אקלים כדור הארץ</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=970</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=970#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 25 Aug 2021 06:37:21 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[התייעלות אנרגטית]]></category>
		<category><![CDATA[חדשות]]></category>
		<category><![CDATA[אטמוספירה]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[אקטיביזם]]></category>
		<category><![CDATA[אקלים]]></category>
		<category><![CDATA[גזי חממה]]></category>
		<category><![CDATA[יער]]></category>
		<category><![CDATA[תזונה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=970</guid>
		<description><![CDATA[הוצאת CO2 וגזי חממה אחרים מהאטמוספירה, במטרה לחזור ל-350ppm עד 2100, כרוכה ביצירת איזורים קולטי פחמן חדשים : אתרי קבורה לטווח ארוך שממנו הגז לא יכול לברוח. בין היתר מציעים החוקרים פרויקטי ענק לשיקום&#160;היערות, הקטבים והאוקיאנוסים מאת: דייויד קינג, מייסד &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=970">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<img alt="" class="size-medium wp-image-971 alignright" height="156" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/08/Depositphotos-300x300.jpg" style="margin: 8px;" title="" width="156" /><span style="font-family:arial,helvetica,sans-serif;"><span style="font-size:14px;">הוצאת CO2 וגזי חממה אחרים מהאטמוספירה, במטרה לחזור ל-350ppm עד 2100, כרוכה ביצירת איזורים קולטי פחמן חדשים : <strong>אתרי קבורה לטווח ארוך שממנו הגז לא יכול לברוח</strong>. בין היתר מציעים החוקרים <strong>פרויקטי ענק לשיקום&nbsp;היערות, הקטבים והאוקיאנוסים</strong></span></span><br />
	<span style="font-family:arial,helvetica,sans-serif;"><span style="font-size:14px;">מאת: דייויד קינג, מייסד ויו&quot;ר המרכז לתיקון האקלים, אוניברסיטת קיימברידג&#39; וג&#39;יין ליכטנשטיין, עו&quot;ד, המרכז לתיקון האקלים באוניברסיטת קיימברידג&#39;.&nbsp;תרגום: אבי בליזובסקי.&nbsp;לכתבה המלאה באתר הידען,&nbsp;<a href="https://www.hayadan.org.il/%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-3-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95" target="_blank">לחצו כאן</a>.&nbsp;תמונה: <a href="https://depositphotos.com" target="_blank">שיקום הטבע</a>&nbsp;&nbsp;</span></span></p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=970</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>איך מתכוננים לעתיד האקלימי?</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=995</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=995#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 16 Aug 2021 08:58:46 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[חדשות]]></category>
		<category><![CDATA[ipcc]]></category>
		<category><![CDATA[אקלים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=995</guid>
		<description><![CDATA[ממצאיו המדאיגים מאוד של דו&#34;ח האקלים שה-IPCC פרסם השבוע הכו גלים ברחבי העולם. מה צריך לעשות כדי לדאוג בכל זאת לעתיד של כולנו (ומה ממש לא צריך לעשות)?&#160;מאת:&#160;ד&#34;ר עדי לוי, זוית.&#160;ממצאיו המדאיגים של הדו&#34;ח השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=995">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<span style="font-size:14px;"><strong>ממצאיו המדאיגים מאוד של דו&quot;ח האקלים שה-IPCC פרסם השבוע הכו גלים ברחבי העולם. מה צריך לעשות כדי לדאוג בכל זאת לעתיד של כולנו (ומה ממש לא צריך לעשות)?&nbsp;</strong>מאת:&nbsp;ד&quot;ר עדי לוי, זוית.&nbsp;ממצאיו המדאיגים של <strong><a href="https://www.ipcc.ch/report/sixth-assessment-report-working-group-i/" target="_blank">הדו&quot;ח השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו&quot;ם (IPCC)</a></strong> כיכבו בכלי התקשורת בשבוע האחרון. אם נפשט את הממצאים המדעיים מ-3,949 עמודי הדו&quot;ח, שעליו עמלו 234 מדענים מיותר מ-60 מדינות במשך 3 שנים, אפשר לומר בביטחון כמה דברים.&nbsp;</span>
</p>
<p>
	<img alt="IP" class="alignright size-full wp-image-997" height="226" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/08/IP.png" style="margin: 8px;" title="" width="232" /><span style="font-size:14px;"><span style="color:#B22222;"><strong>פעולה במקום חרדה</strong></span><br />
	תגובת אמצעי התקשורת לממצאי הדו&quot;ח כללה מעבר מהיר יותר מאפס למאה מאשר זה שמתרחש בלחיצה על דוושת ההאצה של טסלה. <strong>ממצב של התעלמות כמעט מוחלטת</strong> מקריאותיהם של המדענים שזועקים בקול ניחר כבר מעל 20 שנה שאנחנו צועדים בעיניים פקוחות אל תוך קטסטרופה אקלימית עולמית, וממצב של התייחסות לאירועי קיצון אקלימיים באופן מנותק מההקשר האקלימי הגלובלי הברור שלהם, <strong>התקשורת עברה למצב של פאניקה טוטאלית</strong>.אם יש משהו שלא דרוש לנו כרגע, באמצע מגיפה עולמית ובין &quot;צבע אדום&quot; אחד למשנהו, כשסף החרדה הלאומית נוסק לשמיים, זה עוד פאניקה. <strong>הפצת פאניקה היא לא תוכנית פעולה. </strong>במקום לעודד פעולה משותפת, היא יוצרת בעיקר שיתוק, חוסר אונים, אדישות ועוד המון חרדה.&nbsp;על פי מדעני ה-IPCC, עדיין לא מאוחר. אם רק נרצה לפעול ברצינות יש כל כך הרבה צעדים שבהם נוכל לנקוט, ברמה האישית, הלאומית והגלובלית. <strong>אז מה עושים?</strong>&nbsp;<a href="https://www.zavit.org.il/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99/" target="_blank">לכתבה המלאה באתר זוית, לחצו כאן</a></span>
</p>
<div>
	&nbsp;
</div>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=995</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>המדינה צריכה לרתום את כוחו של הייטק הישראלי להתמודדות עם משבר האקלים</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=990</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=990#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 13 Aug 2021 07:46:45 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[חדשות]]></category>
		<category><![CDATA[חדשנות טכנולוגית בקיימות עירונית]]></category>
		<category><![CDATA[הייטק]]></category>
		<category><![CDATA[חדשנות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=990</guid>
		<description><![CDATA[מאת יונתן בן ארצי, גלובס ככל שנעודד יותר ויותר ישראליות וישראלים לפתח חברות וכלים שיסייעו להתמודד עם אתגר האקלים &#8211; ככה מדינת ישראל וההייטק הישראלי ירוויחו, ויזכו להוביל את המהפכה הטכנולוגית הגדולה שלפנינו &#8226; יש לנו כאן את כל התנאים &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=990">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<img alt="דגל ישראל" class="alignright size-medium wp-image-993" height="180" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/08/דגל-ישראל-300x300.jpg" style="margin: 8px;" title="" width="180" /><span style="font-size:14px;">מאת יונתן בן ארצי, גלובס<br />
	ככל שנעודד יותר ויותר ישראליות וישראלים לפתח חברות וכלים שיסייעו להתמודד עם אתגר האקלים &#8211; ככה מדינת ישראל וההייטק הישראלי ירוויחו, ויזכו להוביל את <strong>המהפכה הטכנולוגית הגדולה שלפנינו </strong>&bull; יש לנו כאן את כל התנאים להפוך למרכז עולמי של השקעות לעולם טוב יותר. עולם ה-Climate Technology רק הולך ומתרחב: אינטליגנציה מלאכותית מפותחת עבור שוק האנרגיה המתחדשת כדי <strong>לעבור לעולם ללא פליטות פחמן דו-חמצני,</strong> <strong>חיישני IOT נכנסים לעולם החקלאות</strong> על מנת לצמצם את <strong>צריכת המים </strong>ולהעלות את היקף הגידולים, פתרונות חדשניים נכנסים לעולם <strong>התחבורה הציבורית</strong> ויזמים מבריקים מנסים למצוא פתרונות שטרם דמיינו ל<strong>ספיגת פחמן דו חמצני</strong> או <strong>יצירת תחליפים למזון מן החי</strong>.&nbsp;<a href="https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001381555" target="_blank">לכתבה המלאה, לחצו כאן</a></span></p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=990</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>דו&quot;ח: רק פעולה מיידית וקיצונית תציל את כדור הארץ</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=982</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=982#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 09 Aug 2021 07:18:54 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[חדשות]]></category>
		<category><![CDATA[נתונים]]></category>
		<category><![CDATA[אקלים]]></category>
		<category><![CDATA[גזי חממה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=982</guid>
		<description><![CDATA[עומר כביר, כלכליסט: הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים &#8211; IPCC - פרסם דו&#34;ח מקיף, לפיו ב-30 השנים הקרובות לא ניתן יהיה למנוע החמרה של המשבר כתוצאה מהתחממות העתידית של כדור הארץ ב-1.5 מעלות. אולם, קיים עדיין חלון הזדמנויות, בו אפשר למנוע &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=982">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<img alt="שריפה" class="alignright size-full wp-image-983" height="176" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/08/שריפה.png" style="margin: 8px;" title="" width="172" /><span style="font-size:14px;">עומר כביר, כלכליסט: הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים &#8211; <strong>IPCC </strong>- פרסם דו&quot;ח מקיף, לפיו ב-30 השנים הקרובות לא ניתן יהיה למנוע החמרה של המשבר כתוצאה מהתחממות העתידית של כדור הארץ ב-1.5 מעלות. אולם, קיים עדיין חלון הזדמנויות, בו אפשר למנוע השלכות שיביאו לקטסטרופה מוחלטת.&nbsp;לפי הדו&quot;ח, העיכוב העולמי בהפחתת פליטות גזי חממה יצר מצב שבו כבר לא ניתן יהיה למנוע את החמרת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים ב-30 השנים הקרובות, אך עדיין יש חלון הזדמנויות למנוע את ההשפעות החמורות ביותר.&nbsp;<strong>IPCC </strong>הוא גוף המחקר המדעי המוביל בעולם בתחום האקלים, שכולל מדעני אקלים בכירים מכל העולם. הדו&quot;ח העדכני הוא החמור ביותר שפרסם הארגון, ושולח אזהרה ברורה לעולם: הזמן הולך ואוזל מהר יותר מכפי שחשבנו בעבר, ויהיה קשה מאוד לעצור את ההשלכות החמורות ביותר של שינוי אקלים. <strong><a href="https://www.calcalist.co.il/world_news/article/rycmapcyt" target="_blank">לכתבה המלאה בכלכליסט, לחצו כאן</a></strong></span></p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=982</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>
