מחיר הבגד הזול
האם אנו צריכים את כל אשר אנו צורכים?  – כמה בגדים קניתם בבלאק פריידיי? סייבר מנדיי? ביום הרווקים הסינים? כמה אתם קונים באמזון? איביי? עלי אקספרס? האם עצרתם פעם לחשוב לרגע איך יכול להיות שהמוצרים האלה זולים כל כך? מי עובד על מנת שנוכל לקנות את המוצרים במחירים כל כך נמוכים ? האם שמעתם על המושג "סדנאות יזע"? ומה זה עושה לנו הצרכנים בקצה השני, לקנות ולזרוק, לקנות ולזרוק? בתרבות הצרכנית שאנו חיים בה, אנשים נוטים לקנות כמויות גדולות של בגדים, שנזרקים לפח אחרי זמן קצר. כשמייצרים כמויות כאלה של בגדים משלמים מחיר סביבתי כבד. ייצור בגדים בשיטות הנפוצות כולל שימוש בחומרים כימיים שפעולתם מזהמת את האוויר, האדמה ומקורות המים.גם ייצור בגדים מחומרים טבעיים, כמו כותנה ופשתן, כרוך בשימוש בכמויות רבות מאוד של מי השקייה, קרקעות וכן חומרי הדברה. ואם לא נקנה, האם לא נפגע בפרנסתם של אלפי ילדים שעובדים ומקיימים את משפחותיהם בכסף המועט שהם בכל זאת מרוויחים?  היכן עובר הקו בין המחיר המוסרי למחיר החומרי?  האם תסכימו ללבוש בגד מחנות יד שניה, או לחילופין לקנות בגד יקר שיוצר בתנאים הוגנים? האם תסכימו לשנות הרגלים

 מה תאכלו?
קרוב לוודאי שאתם יודעים בדיוק כמה עלתה לכם ארוחת הצהרים שאכלתם היום בקפיטריה, הכריך שקניתם בדרך לבית הספר בבוקר או הארוחה שנהניתם ממנה בשבוע שעבר, אבל האם אתם יודעים כמה אותה ארוחה עלתה לסביבה? כאשר חוקרים מנו את פליטות גזי החממה שארגון המזון והבריאות של האו"ם פסח עליהן, הם העריכו שגידול בקר לתעשיית המזון – אחראי ל 51 אחוזים מפליטות גלובליות שנתיות – יותר מכל כלי הרכב, המטוסים, הבניינים, מפעלי החשמל והתעשייה גם יחד. מן הידועות היא שלבני אדם יש את שיניים מגוונות – המתאימות לאכילת מזון מן הצומח, ולחיתוך בשר כאחד. ​אנו נהנים לאכול בשר והרבה מההווי הישראלי נמצא מסביב למנגל. אבל, מה עם בעלי החיים? איך אנו מגדלים חיות למאכל? הידעתם כמה זיהום סביבתי יש בעולם הקשור לגידול החיות? רמת הביקוש הנוכחי לבשר אינה בת-קיימא, וגורמת לכלייה של משאבי קרקע, מים ודלק יקרים – אנחנו אוכלים היום על חשבון הדורות הבאים.  מצד שני, מה הן האלטרנטיבות לתזונה מן החי? האם  תסכימו למדיניות של הפחתה משמעותית בצריכת בשר ולמעבר לתזונה מבוססת מזון מן הצומח? האם תסכימו לאכול סטייק שיגודל במעבדה, המבורגר שיופק מחגבים, מעדן תולעים עשירות בברזל, ולקינוח להתפנק בחטיף זבובים מוצלח או באצת ים מרעננת ? 

רקע
משבר האקלים העולמי הוא כבר עובדה ידועה ומוגמרת. 
בשנת 2006 פורסם דוח האו"ם "צלו הארוך של משק החי" העוסק בחלקה הנכבד של תעשיית המזון מן החי בפליטת גזי חממה אשר מאיצים את משבר האקלים, ומאז נערכו מחקרים רבים המאששים את הטענה. בספרות המקצועית, בתקשורת ועם הזמן גם במודעות הציבורית התקבלה ההבנה כי לגידול בעלי חיים לצורכי מזון, ובעיקר לגידול בקר, יש השלכות סביבתיות חמורות: פליטות גזי חממה מתאן וחנקן דו-חמצני, לצד גז החממה פחמן דו-חמצני, שמשפיעים על התחממות כדור הארץ.

חקלאות בעלי חיים היא אחד הגורמים העיקריים לשינוי האקלים 
אילו פרות העולם היו כולן אזרחיות מדינה משלהן, מדינה זו היתה המזהמת השלישית בגודלה בעולם מבחינת פליטת גזי חממה: הפרות פולטות כמויות גדולות של גז מתאן, כחלק מתהליך העיכול שלהן, וכיוון שבארצות הברית בלבד יש כיום קרוב ל-100 מיליון ראשי בקר מדובר בבעיה של ממש. תזונה המבוססת בעיקר על מאכלים מן הצומח יכולה לחסוך קרוב ל-70 אחוז מגזי החממה הנפלטים לאטמוספרה, כמו גם לשפר את בריאות האוכלוסייה ולחסוך כסף רב למערכת הבריאות בכל מדינה.
זאת ועוד, כאשר חוקרים מנו את פליטות גזי החממה שארגון המזון והבריאות של האו"ם פסח עליהן, הם העריכו שהבקר אחראי ל 51 אחוזים מפליטות גלובליות שנתיות – יותר מכל כלי הרכב, המטוסים, הבניינים, מפעלי החשמל והתעשייה גם יחד, מאחר שהחישוב של ארגון המזון והבריאות של האו"ם כולל את הפחמן הדו-חמצני שנפלט כאשר כורתים את היערות לצורך גידולי מזון לבעלי חיים ושטחי מרעה, אבל הוא אינו מביא בחשבון את הפחמן הדו-חמצני שהיערות הללו אינם יכולים עוד לספוג . כ- 80% מבירוא היערות, נעשים לצורך פינוי קרקע לצמחים המיועדים לגידול בקר ולמרעה בקר. 

אך אלו לא ההשלכות היחידות – גידול בעלי חיים למזון אחראי גם על זיהום קרקעות ומקורות מים, שימוש יתר באנטיביוטיקה המוביל להיווצרותם של חיידקים עמידים, והשלכות רבות נוספות הקשורות לבריאות הציבור ולרווחתם של בעלי החיים. לפי נתוני ה-OECD, ממוצע הצריכה העולמי של בשר בקר או כבש הנו 6.5 ק"ג לאדם לשנה. ב-2016 עמדה צריכת בשר בקר וכבש בישראל על כ-20 ק"ג לאדם, מה שממקם אותנו במקום השביעי בעולם בצריכת בקר אחרי אוסטרליה, פרגוואי, ארה"ב וברזיל, שם צריכת הבשר עומדת על בין 20 ל-25 ק"ג בשר לאדם לשנה. שתי שיאניות הצריכה הן ארגנטינה ואורגוואי, עם כמות כפולה של כ-43 ק"ג לשנה. בהודו, שנמצאת במקום הלפני אחרון (האחרונה היא סודן), עומדת צריכת הבשר לאדם לשנה על 0.5 ק"ג. אם יתירו לשטח טרופי המשמש כיום לבעלי חיים למאכל  לחזור ולהיות יער, ייתכן שיהיה אפשר כבר עכשיו להפיג יותר ממחצית מגזי החממה הגלובליים מעשה ידי אדם!
 

קישורי עזר 

• דוח האום קובע – משבר האקלים מתחיל בצלחת שלנו
• דו"ח: תעשיות המזון מן החי אחראיות למחצית מפליטות גזי החממה, אנימלס
• אקלים-חקלאות-מזון, הידען
• רוצים לשמור על הסביבה? תעברו לאכול עוף או תהפכו לטבעונים, וואלה, זווית
• Meatless Monday – כמה פחמן חסכתם ביום שני? זווית
• ביונד-מיט – המבורגר טבעוני
• אם אין סטייקים, נאכל חגבים, מכון דוידסון
•  מסע מוזר טעים ומגעיל בעקבות עתיד האוכל, הארץ
• האנושות פוגעת באדמה וכולנו נשלם את המחיר הכבד, גלובס

הנחיות כלליות למורה

• יש לקרוא ולהבין היטב את הדילמה על כל גווניה.
• חשוב שהתלמידים יבינו את המינוחים השונים 
• יש לאפשר הבעת דעות שונות, תוך הקפדה על שיח מכבד 
• הדילמות מופשטות והנושאים נמצאים בלב הדיון של הציבור העולמי.

הצעות לפעילויות
סימולציה ליום רכזים
עליכם למצוא  4 סרטונים הממחישים את הצדדים השונים של הדילמה על כל גווניה. מצאו סרטים מעניינים, טובים, קצרים ומדליקים. ערכו ראיונות מומחים: ארגוני זכויות אדם, סביבה, בעלי מפעלים, כלכלנים וכל מי שאתם חושבים שיכול להאיר ולהוסיף על הדילמה. אנו סומכים עליכם שתגיעו לאנשים מעניינים. כתבו או הקליטו את הרעיונות האלה.
הכינו מגוון שאלונים להעברה בין בתי הספר .
לחילופין ניתן להכין משחק קופסא מדליק, תשבץ מיוחד, או כל רעיון אחר בנוגע לדילמה.
הכינו פרזנטציה על הדילמה, על כל גווניה ועל המחיר שהיא תובעת. כשתעבירו פעילות זו בכיתה, בקשו מהתלמידים להעביר את הפרזנטציה לכיתות אחרות, כיתות נמוכות יותר, בתי ספר יסודיים וכדומה. הפרזנטציה צריכה להיות בגוגל-סלייד, ויש לשלוח קישור שלה. אנא רכזו את הכול בגוגל דוק קבוצתי אחד ובו:

• קישורים לסרטים שמצאתם המראים את הדילמה מכל צדדיה
• קישור לראיונות עם מומחים או תמליל של הראיונות.
• קישורים לשאלונים שונים שעשיתם ופילוח התשובות
• קישור לפרזנטציה שתעבירו במליאה

• את הקישור למסמך המשותף, יש להעלות לקבוצת הפייסבוק של הדמוקרטון. 

• חשובים לנו עומק הדיון, החקר ותוצרים המשקפים אותם. ניתן לדון גם בהיבט חלקי של הדילמה ובלבד שיהיו בו המרכיבים שאותם ציינו לעיל.  
• המשימות כוללות תוצרים ומחוון ברור.

תרבות הצריכה המוגזמת מייצרת הררי זבל: טלוויזיות, טלפונים, אייפדים, מחשבים, מצברים, בגדים, אריזות פלסטיק, ניילון, צלופן, נייר ועוד, היכן מושלך הזבל שאנחנו מייצרים? עד כמה אתם מכירים את תופעת המדינות שהפכו לפחי הזבל העולמי? מהם תנאי עבודתם ובריאותם של עובדי הזבל במדינות אלו? האם אתם יודעים מהו היקף ייצור הזבל העצמי שהנכם מייצרים מדי יום? כמה מהזבל שלנו אנחנו ממחזרים? האם ידוע לכם כיצד והאם זה אפקטיבי או אולי מדובר בבלוף? האם הייתם מוכנים להגביל את נפח הזבל העצמי שלכם ? האם הייתם מוכנים להקים מטמנת זבל / קומפוסטר ממש בשכונה שלכם, על סף ביתכם ? האם תסכימו שיש להקצות לכל משפחה נפח זבל מסוים ולא יותר מכך? האם באמת נסכים לשנות הרגלים ?

רקע

ומה בעולם? משבר האקלים העולמי הוא כבר עובדה ידועה ומוגמרת. חלק ממנו נגרם בשל זיהום הפלסטיק שמצא את דרכו לכל מקום ואשר מחריב את המערכות האקולוגיות העדינות בים וביבשה, לאחר שסין ומדינות אחרות אסרו על ייבוא פסולת פלסטיק לתחומיהן. למרות הדאגה הבינלאומית, הגבירו אסיה וארה"ב את ייצור הפלסטיק בשנה שעברה. לפי נתוני פדרציית PlasticsEurope  יותר מ־8 מיליוני טונות של פלסטיק מושלכים לאוקיינוסים בכל שנה. מדו"חות האו"ם עולה, כי 80% מכלל הפסולת בים הם חלקי פלסטיק, שקיות ניילון, אריזות חד פעמיות ומוצרי פלסטיק אחרים, ופגיעתם הרעה ידועה ומוכרת. בין היתר, פסולת הפלסטיק בימים ובאוקיינוסים, שהולכת וגדלה, גורמת למותם של בעלי חיים ימיים רבים, מהזעירים שבהם שאחראים על תהליכי הפוטוסינתיזה, ועד דגים ויונקים ימיים.

הפלסטיק הוא תוצר לוואי של תעשיית הנפט שמזהמת וגורמת להתחממות הגלובלית. התוצר העיקרי של תעשיית הנפט הוא דלק למכוניות ולתעשייה, וכלי הפלסטיק מיוצרים כאשר חומרי השארית מתעשיית הדלק עוברים תהליך מיצוק.שריפת הדלק במכוניות ובתעשייה מהווה כיום סיבה עיקרית לעליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני (CO2) באטמוספירה ולהתחממות הגלובלית. 

לכך מצטרפת בעיית ה"מיקרו-פלסטיק" - חתיכות זעירות של שברי פלסטיק, כשלפי הערכות של הפורום הכלכלי העולמי, עד 2050 כמות הפלסטיק באוקיינוס עלולה להיות גדולה יותר מכמות הדגים. רק בין קליפורניה להוואי, צף לו בנחת 'אי פסולת פלסטיק' בגודל 1.6 מיליון קמ"ר – פי 2.5 משטחה של צרפת ופי 80 מהשטח של מדינת ישראל, המהווה מפגע סביבתי קולוסלי. לא רק הדגה נאלצת לאכול את חלקיקי הפלסטיק, אלא גם אנחנו. מיקרו-פלסטיק מגיע גם לגוף שלנו דרך המזון והמים. כך, אנחנו ממש אוכלים את האשפה שלנו. לפי אוניברסיטת ניוקאסל באוסטרליה בשיתוף עם הקרן הבינלאומית לחיות בר (WWF), אדם ממוצע מכניס לגופו כ-6,000 חתיכות מיקרו-פלסטיק בשנה רק כתוצאה משתית מים ומשקאות שונים – 5 גרם בשבוע, ממש כמשקלו של כרטיס אשראי.

"המיחזור בלבד לא ימנע מהאשפה של הארצות העשירות להציף את הים, האוויר, והיבשה, ואין ביכולתו לעצור את הרס הסביבה, שכן תהליך המיחזור עצמו לרוב מזהם וכרוך בפליטת גזי חממה נוספים. עד כה, במקביל לעליית שיעור המיחזור, היקף האשפה רק הולך וגדל, ואין סוף באופק. כדי לשים לזה סוף, מתבקשת התערבות בוטה בסדר העדיפויות העקום של התעשיות האחראיות לבעיה: יש לאסור ברמה עולמית את הייצור והשיווק של אריזות, שקיות, ומוצרים חד-פעמיים אחרים מחומרים בלתי מתכלים, כך שלא תיווצר מלכתחילה אשפה שלא ניתן להיפטר ממנה באופן ידידותי לסביבה". (מיחזור זה בלוף, שיחה מקומית).

• בלי ניילונים, בלי אשפה: הישראלים שמנסים לייצר אפס פסולת, חדשות השבת כאן 11
• כלים חד פעמיים לנצח – הפארודיה של ארץ נהדרת
• כיצד תעשיות הפלסטיק מגלגלות את האחריות לזיהום  – מהייצור (הן) למיחזור (אתם)
• "מעריסה לעריסה": התפישה החדשה של הגישה הירוקה; לא די במזעור הפסולת יש לפתח מוצרים לשימוש חוזר, דה מרקר

הנחיות כלליות למורה

• יש לקרוא ולהבין היטב את הדילמה על כל גווניה.
• חשוב שהתלמידים יבינו את המינוחים השונים 
• יש לאפשר הבעת דעות שונות, תוך הקפדה על שיח מכבד 
• הדילמות מופשטות והנושאים נמצאים בלב הדיון של הציבור העולמי.
• חשובים לנו עומק הדיון, החקר ותוצרים המשקפים אותם. ניתן לדון גם בהיבט חלקי של הדילמה ובלבד שיהיו בו המרכיבים שאותם ציינו לעיל.  
• המשימות כוללות תוצרים ומחוון ברור.

הצעות לפעילויות
סימולציה ליום רכזים

• קישורים לסרטים שמצאתם המראים את הדילמה מכל צדדיה
• קישור לראיונות עם מומחים או תמליל הראיונות.
• קישורים לשאלונים שונים שעשיתם ופילוח התשובות
• קישור לפרזנטציה שתעבירו במליאה

משימות תלמידים שלב א

את הקישור למסמך המשותף, יש להעלות לקבוצת הפייסבוק של הדמוקרטון. 

• בנו לכם …..קומפוסטר!
• ניסוי הכנת קומפוסט ביתי 
• עמלנט קיימות – קומפוסטר
• מצאו שימוש אמנותי חוזר בחפצים ישנים וצלמו לנו אותם! לדוגמה
• אתגר הזבל : נהלו מעקב עצמי אחר כמות הזבל שאתם מייצרים ביום ומפו אותו (האתגר: להפחית מ-1.7 קילו  – שהוא הממוצע בישראל, לקילו אחד). כעת, היעזרו בטבלת ההתכלות וקבעו מהו זמן ההתכלות הממוצע של הזבל שייצרתם ביום אחד..? (רוצים לראות עד לאן אפשר להגיע? קראו את הכתבה כך הפכנו למשפחה ירוקה) ​
•  כולם מדברים על פלסטיק – אנחנו נמחזר אלומיניום
• עמלנט קיימות – אריזות ידידותיות לסביבה
• קמפיין הקק"ל – מרוב פלסטיק לא רואים את היער

החיים בזבל, קישורי פח
"לאוסקר יומולדת מסריח ומלוכלך!"

• נתוני הפסולת בישראל, המשרד להגנת הסביבה
• נהנים בים? בקרוב תהיה באוקיינוסים יותר פסולת מבעלי חיים, גלובס, שני אשכנזי
• מטיילים ומלכלכים, אנשים מצפים שינקו אחריהם, Ynet
• "החיים בזבל" – סיפורו של  Smoky Mountain
• מיחזור פיראטי, כלכלת השאריות
• פה טמון הזבל, זוית
• זיהום הפלסטיק באיי קוקוס
• פארמקלצ'ר – הבית בכרכור
• ​מלזיה לא מוכנה להמשיך להיות פח הזבל של העולם – גלובס
• בלוף המיחזור, שיחה מקומית
• טבלת זמני התכלות
• מפת איסוף פסולת אלקטרונית
• מה הן שקיות ניילון מתכלות?
• טום זקי -האיש שמשבש את עולם הזבל
• מה צריך לקרות בישראל כדי שלא ניקבר תחת הררי הפסולת של עצמנו?

* דילמה זו, היתה חלק מתחרות הדמוקרטון הרשתית של קבוצת עמל לשנת 2020.

חינוך לערכים הומניסטים ודמוקרטים הוא אחד היעדים המרכזיים של רשת עמל. השנה נעסוק בדמוקרטון בערכים שמשותפים לכולנו, ובעולם שנשאיר לדורות הבאים אחרינו. כל המישיר מבט ביושר לעבר עתידו של העולם לא יוכל להתעלם מהצל הכבד שמטיל משבר האקלים על גורל הדורות הבאים. משום כך החליטה הרשת שלנו לעסוק באופן מעמיק בנושאים אלו של צדק סביבתי וחינוך לקיימות הנוגעים בטבע, סביבה וקהילה. השינוי חייב לגעת בעומק עולם הערכים שלנו: באחריות - לעתיד הדורות הבאים: "צדק בין דורי", בצניעות - הנוגעת במחלות חברת השפע, באמפתיה לאחר שאין לו, בשוויון, בזכות לחיים, בצדק סביבתי. 

הדילמה שלכם: 
רכב פרטי מול תחבורה שיתופית
רכב פרטי לעומת תחבורה ציבורית? תחבורת קארפול משותפת? תחבורה באנרגיות מתחדשות? מה דעתכם על שיטת נתיב פלוס שיוצר פקקים ועומס על הנהגים הפרטיים, לעומת תחבורה ציבורית? מה ההבדל בין תחבורה ציבורית רגילה לבאבל? בישראל פועלים כ-3,000 קווי תחבורה ציבורית. עם זאת, מאות קווים שממומנים על ידי משלם המסים ממשרד התחבורה, נוסעים מדי יום עם פחות מ-5 נוסעים – למה הנסיעה ביישובים הקטנים הופכת לארוכה ומתישה ומדוע המדינה מוציאה מאות מיליונים בשנה על אוטובוסים ריקים? האם תסכימו להשבית את הרכב הפרטי יום בשבוע לטובת הקלה בפקקים והפחתת זיהום האוויר ופליטת הגאזים? ומה דעתכם על התרחיש הבא – יש הצעת חוק לפיה לכל מכונית מותר לנסוע 3 ימים בשבוע בלבד. "יונתן, ממחר אתה נוסע לחוג הכדורסל בשלושה אוטובוסים כי האוטו שלי נוסע רק בימים הזוגיים."  – הולך?

רקע
משבר האקלים העולמי הוא כבר עובדה ידועה ומוגמרת. משבר זה מתבטא במחסור הולך וגדל במאגרי הנפט ובבעיות פוליטיות, הגורמים לעלייה חדה במחירי הנפט והדלק והופכים את הנסיעה ברכב לעניין יקר. מעבר לכך מדובר בזיהום סביבתי לא מבוטל, המחמיר את אפקט החממה גורם נזקים בריאותיים וסביבתיים רבים. מחקרים הראו כי 50% מהגורמים ליצירת הערפיח הם כלי הרכב הנעים בכבישים.  נתונים חמורים אלו הובילו לחיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים לכלי הרכב. במונח אנרגיה חלופית (Alternative energy) אין הכוונה רק למקורות אנרגיה שאינם מזהמים את הסביבה, אלא גם למקורות אנרגיה שאינם מתכלים כמו אור וחום השמש. עיקר החשש של הממשלות השונות הוא ממחסור במקורות האנרגיה הקונבנציונליים כמו נפט, פחם וגז טבעי, וכן ההבנה כי מקורות אנרגיה אלו נמצאים בשליטה של מספר מדינות קטן. 

• חדשות 13- קווי הדממה  – עם אבי עמית מתוך מהדורת השבת עם הילה קורח​

​אבסורד התחבורה הציבורית: למה האוטובוסים בישראל כל כך לא יעילים? חדשות 13 : בבוקר אחד הצטרפנו ליוסי, פעיל תחבורה ציבורית ותיק, לנסיעת בוקר "נעימה" בקו 78 בירושלים. הקו הצפוף והעמוס מלא באנשים בכל בוקר, ולתושבי ירושלים נמאס. לחצי מהם אין רכב פרטי, והקו הזה ודומיו – אמורים היו לספק להם פתרון מהיר להגעה למרכז העיר. אך הקו הזה מגיע בשעות העומס רק 3 פעמים בשעה.המספרים של התחבורה הציבורית בישראל מדהימים. ההשקעה בנוסע נמוכה יותר מאשר בקהיר, חסרים 250 מיליארד שקלים בהשקעות על מנת להדביק את הפער מול אירופה. 1,500 קווי אוטובוס חסרים ומהירות הנסיעה הממוצעת של אוטובוס היא בסך הכל 16 קמ"ש.

הנחיות כלליות למורה

• יש לקרוא ולהבין היטב את הדילמה על כל גווניה.
• חשוב שהתלמידים יבינו את המינוחים השונים 
• יש לאפשר הבעת דעות שונות, תוך הקפדה על שיח מכבד 
• הדילמות מופשטות והנושאים נמצאים בלב הדיון של הציבור העולמי.
• חשובים לנו עומק הדיון, החקר ותוצרים המשקפים אותם. ניתן לדון גם בהיבט חלקי של הדילמה ובלבד שיהיו בו המרכיבים שאותם ציינו לעיל.  
• המשימות כוללות תוצרים ומחוון ברור.

הצעות לפעילויות
סימולציה ליום רכזים
עליכם למצוא  4 סרטונים הממחישים את הצדדים השונים של הדילמה על כל גווניה. מצאו סרטים מעניינים, טובים, קצרים ומדליקים. ערכו ראיונות מומחים: ארגוני זכויות אדם, סביבה, בעלי מפעלים, כלכלנים וכל מי שאתם חושבים שיכול להאיר ולהוסיף על הדילמה. אנו סומכים עליכם שתגיעו לאנשים מעניינים. כתבו או הקליטו את הרעיונות האלה.
הכינו מגוון שאלונים להעברה בין בתי הספר .
לחילופין ניתן להכין משחק קופסא מדליק, תשבץ מיוחד, או כל רעיון אחר בנוגע לדילמה.
הכינו פרזנטציה על הדילמה, על כל גווניה ועל המחיר שהיא תובעת. כשתעבירו פעילות זו בכיתה, בקשו מהתלמידים להעביר את הפרזנטציה לכיתות אחרות, כיתות נמוכות יותר, בתי ספר יסודיים וכדומה. הפרזנטציה צריכה להיות בגוגל-סלייד, ויש לשלוח קישור שלה. אנא רכזו את הכול בגוגל דוק קבוצתי אחד ובו:

• קישורים לסרטים שמצאתם המראים את הדילמה מכל צדדיה
• קישור לראיונות עם מומחים או תמליל של הראיונות
• קישורים לשאלונים שונים שעשיתם ופילוח התשובות
• קישור לפרזנטציה שתעבירו במליאה

את הקישור למסמך המשותף, יש להעלות לקבוצת הפייסבוק של הדמוקרטון. 

חדשנות טכנולוגית וחברתית 

• עמלנט קיימות – כלי רכב המונעים באנרגיה חלופית
• כבישים נטענים אלחוטית – אלקטריאון  – חברה ישראלית המפתחת טכנולויגה דינמו-אלחוטית המותקנת מתחת לכביש כתשתית שיתופית. הטעינה הזו מצמצמת באופן משמעותי את הצורך להטעין סוללות רכבים חשמליים ותורמת להקטנת גודלה של הסוללה. היא תומכת בכל סוגי הרכב- אוטובוסים, משאיות, מכוניות.
• תחבורה משותפת- קארפול
• תחבורה ציבורית פרטית PRT
• רכבים אוטונומיים
• נתיב פלוס…
• הבטחתם לי מכונית מעופפת! (אלכסון) 
   

חשבו גם אתם על רעיון חדשני שיכול לפתור את בעיות התחבורה השונות (צ'יטי צ'יטי בנג בנג?), ושתפו אותנו!

* דילמה זו, לא היתה חלק מתחרות הדמוקרטון הרשתית של קבוצת עמל לשנת 2020.