מצגת רשת עמל

האם אתם מוכנים? גם אנחנו!
מודל READY, הינו מודל לפיתוח הוראה, למידה, התנסות, התמקצעות וחדשנות של מורים במאה ה-21, והוא נגזר מראשי התיבות
 Reference model for Educators' Activities and Development in the 21st-century.
המודל פותח במסגרת מיזם CNL ("יצירת למידה חדשה"- Creating New Learning ( של הסוכנות האירופית לחינוך טכנולוגי  (ETF). 

בעקבות שיתוף פעולה של רשתות החינוך הטכנולוגיות עמל ואורט עם ה-ETF, הוחלט לקיים בישראל פיילוט ייחודי ליישום מודל READY בישראל. את המחקר וסדנת הפיתוח הובילו והנחו ד"ר אלי איזנברג וגיא לוי. בפיילוט זה השתתפו המורים בתהליך פיתוח מקצועי של התנסות במתודולוגיות חדשניות ששימשו אותם לפיתוח מודלים פדגוגיים יצירתיים וחדשניים, תוך כדי התנסות ושיפור מתמיד עם התלמידים, שהפכו לשותפים בפיתוח (Co-designers). פיילוט זה כולל מחקר הערכה מעצבת ומסכמת המשלב תובנות מהספרות המחקרית והיישום בבתי הספר.

במסגרת המיזם  פותחו  מספר מודלים  של חדשנות פדגוגית באקוסיסטם של READY,  שכולל שישה תחומים: מכוונות לומד, יכולת הסתגלות ויוזמה, קיימת והכלה, שיתוף פעולה ומעורבות, למידה לאורך החיים וטכנולוגיות דיגיטליות. למעשה, מרבית התכונות והמרכיבים הדרושים לנו כמובילי למידה והוראה בישראל נמצאים ב-READY. בפתיחת התהליך, חקרו המורים את מבנה המודל ועשו התאמות מדויקות יותר למטרות, לצרכים, למאפיינים ולתפיסות שלנו בישראל.

בהמשך באמצעות מתודולוגיות של Dual Transformation, חשיבה עיצובית (Design Thinking) ו-Lean Startup, הופקו 3-4 מודלים פדגוגיים חדשניים, שירדו לשטח ונוסו עם התלמידים, בתהליך חזרתי של חידוד ודיוק. המורים הפכו הלכה למעשה לשותפים בפיתוח (Co-designers), בפיילוט מתוכנן היטב שכלל מחקר הערכה מעצבת ומסכמת. בסיום הפיילוט שתוכנן לנובמבר 2023, היה אמור להתקיים Demo-Day חגיגי להצגת המודלים, אך כידוע, הנסיבות בישראל לא אפשרו זאת, משום כך הוקלטו המודלים שחולצו וישודרו כוובינר.

תמר פלד אמיר, המשנה למנכ"לית עמל:
שמחנו להשתתף במיזם READY מטעם ה ETF ולייצג את ישראל. רשת עמל מקיימת מזה כמה שנים קשר הדוק מאוד עם  ETF שלוחת האיחוד האירופי, המסייעת למדינות עמיתות לבצע רפורמה בחינוך. החל מ-2010 ובמשך כעשור, רשת עמל, בשיתוף רשת אורט, לקחה חלק מרכזי בהכנת דוחות Torino Process ששיקפו את החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל. לפני שנים אחדות אף העניק ה-ETF לרשת עמל אות הוקרה בינלאומי על פרויקט היזמות של הרשת בשיתוף עם הקהילה והתעשייה. בהמשך הוצג מודל הקהילה היזמית שפיתחנו כדגמה מעוררת השראה בכנס בינלאומי בבריסל, ואף אירחנו את קהילת ה ENE האירופאית במרכז בחדרה ובתל אביב.  בנובמבר 2022, מבין 800 הצעות שהוגשו לתחרות, כולן יוזמות פדגוגיות פורצות דרך, הגענו לגמר וייצגנו את ישראל בין 10 הפיינליסטים של ה- CNL – המורה החדשני – עם תפיסת "למידה במרחבי החיים". היה זה מתבקש שנשתתף במיזם READY ואני גאה על שני המודלים שחולצו מבתי הספר של עמל, מהרב-תחומי עמל רמות באר שבע, שם קידמנו מעורבות בני נוער בניהול התקציב המשפחתי, ומהרב-תחומי עהד חורה למצוינות, שם נולד מודל מרתק שחקר מנהיגים ומנהיגות מעוררי השראה בחברה הבדואית בישראל. 

מעט על המודלים של עמל
הרב תחומי עמל רמות באר שבע  – "מעורבות בני נוער בניהול התקציב המשפחתי" בהובלת המורה עופר קוזקורו 

שמי עופר קוזוקרו ואני מלמד במקיף הרב תחומי עמל בבאר שבע. במסגרת מיזם READY ובמסגרת תכנית אמירים מטעם האגף למחוננים ולמצטיינים קידמנו יוזמה בנושא – מעורבות בני נוער בניהול התקציב המשפחתי. הטריגר שלנו לקידום המיזם נבע מהנתון המדאיג המצביע על כך שרוב משקי הבית בישראל נמצאים  באופן קבוע בחריגה תקציבית, כלומר ההכנסות נמוכות מההוצאות, מנגד נראה כי בני הנוער מנותקים מניהול התקציב המשפחתי: ההורים אינם מערבים את בני הנוער בשיקולים כלכליים וזאת למרות שעל פי מחקרים בתחום כשליש מהתקציב המשפחתי קשור באופן ישיר אל בני הנוער. 
בהתאם לכך, החלטנו לעשות מעשה ולהעלות את המודעות לנושא חשוב זה. הפעולות שנקטנו החלו בלימוד המושגים הרלוונטיים לתחום, בהמשך בנינו טבלת אקסל היודעת לאגד את סך ההוצאות המשפחתיות והדגשנו את ההוצאות הישירות הקשורות לבני הנוער, כך שנוכל ללמוד להתנהל בצורה מושכלת ולהבין את המשמעות של ניהול חכם של התקציב.  
בהתאם לטבלת האקסל אנו שוקדים על פיתוח אפליקציה "עד כאן" – האפליקציה תתריע על כל חריגה בסעיף  ההוצאות הקשור באופן ישיר לבני הנוער. את הידע הנרכש העבירו תלמידי המיזם גם לתלמידי בתי הספר היסודיים בעיר, לשמחתנו, הנושא עורר עניין וסקרנות בקרב התלמידים. 
את התהליך הלימודי שהתנסינו בו מידלנו והמשגנו במפת חשיבה בתוכנת MIRO 
המטרה שאליה אנו שואפים היא שבני נוער רבים ייחשפו לתחום חשוב זה, והכלים שיצרנו יעניקו להם ידע מעשי בכל הקשור לניהול נבון של ההוצאות הכספיות. אנו סקרנים לדעת מה קורה מעבר לים במדינות שונות – האם שם בני הנוער מעורבים בהחלטות כלכליות? והאם ההוצאות האישיות של בני הנוער זהות להוצאות של בני הנוער בישראל? 

Ofer Amal Beer Sheva by Refaella Evron

הרב תחומי עמל עהד חורה למצוינות – "דמויות מופת בחברה הבדואית בישראל" – בהובלת המורה לאנגלית אימאן אלאסד

כמה מילים מהמורה אימאן אלאסד :
"מטרת המיזם היא לעורר השראה בקרב בתלמידים באמצעות ביצוע ראיונות עם מנהיגים מהחברה הבדואית. התלמידים – בתהליך משותף עם הוריהם, חקרו יחדיו את השאלה "מיהו מנהיג בחברה הבדואית?" … לאחר מכן התחלקו התלמידים לצוותים קטנים, ביצעו עבודת חקר ממקורות ראשוניים ומשניים ולאחר איסוף המידע, חשבו על שאלות רלבנטיות, שאותן ירצו להציג בראיון. בשלב הבא, הגיעו התלמידים למקום העבודה של המנהיג או המנהיגה והקליטו ראיון. מהראיון הם הכינו כרזה מייצגת שכללה את עיקרי הדברים. מיזם זה מסייע לתלמידים לחוות חוויה הנוגעת בעולם האמיתי מחוץ לבית הספר, כחלק מהקהילה ומעורר גאווה בזהותם והשתייכותם".
עוד נציין שהתלמידים עשו זאת כחלק מהערכה חלופית בשיעורי אנגלית!.
גם כאן עבר המיזם תהליך של מידול, שבו המשיגה אימאן את מטרות הפרויקט ואת תוצריו באמצעות מפת חשיבה דינמית במירו, כפי שלמדה בסדנה.

מוזמנים לעיין בחלק מהתוצרים בפדלט שלפניכם!

ארבעת המודלים READY ISRAEL

ההתמקדות ב-MVP (מוצר בר קיימא ראשוני)

• הרעיון חדש, ולוקח זמן להבין את ערכו
• הביצוע מאפשר גישה מהירה לתלמידים
• רצוי לשתף ללא הרף את החוויה הקבוצתית
• הלוח הדיגיטלי השיתופי עוזר לתעד ולהרהר על התהליך

• קידום יצירתיות ויצירתיות קולקטיבית
• טיפוח שיתוף פעולה
• חיזוק חשיבה ביקורתית
• קידום נקודות מבט מרובות
• עידוד רפלקציה ומטה-קוגניציה

מצגת התובנות המלאה: Enablers and Barriers, גיא לוי וד"ר אלי איזנברג
מצגת סיכום התהליך – יוני 2024, ד"ר אלי איזנברג וגיא לוי
וובינר מסכם – יוני 2024

זה המקום להודות לכל שותפינו למיזם – ראשית לכל המורים והתלמידים שלקחו חלק במיזם מרתק זה – כל הכבוד!, ל-Jolien Van Uden ולצוותה מהסוכנות האירופית לחינוך טכנולוגי ETF, מצוות READY ישראל – לד"ר אלי איזנברג וגיא לוי אשר הובילו את המחקר המקדים והנחו את סדנת הפיתוח והמורים בסבלנות רבה, מרשת אורט ישראל – לשרון גרינברג, מרב אלקן ויעל ברק, מרשת עמל – לרפאלה בלס, וכן לד"ר רונית אשכנזי – סמנכ"לית פדגוגיה לשעבר ברשת עמל, אשר ליוותה את המיזם בשלביו הראשונים.

התלמידים חולקו לקבוצות קטנות כאשר לכל כיתה היה סטודנט שהנחה אותה. כל קבוצה ניסתה לפתח רעיון ואחר כך להציגו ולשווקו לשאר התלמידים בכיתה. התלמידים הציגו בסוף הסמינר את רעיונותיהם היצירתיים וענו על שאלות של הסטודנטים, מנהלים וצוות ההוראה וכל זאת באנגלית רהוטה.

המפגש היה מרתק ומעניין, והיווה הזדמנות יוצאת דופן לחשיפה לתוכניות של יזמות ומצוינות עם הסטודנטים הטובים בעולם. תלמידות כיתה י' זוהר שירצקי ואיילת ברקן מהרב תחומי רמות באר שבע כתבו לנו כך: "תאמינו או לא, אבל רק לפני שבועות ספורים ביקרנו במימד אחר (או לפחות כך זה הרגיש…). לבית ספרנו הגיעו שלושה סטודנטים מארה"ב. ופייר? זה הרגיש כמו מסע בין עולמות. כיתה שונה לחלוטין שבה שום דבר לא משעמם ואפילו אם יורשה לנו לומר הכיתה הכי מעניינת שיצא לנו להיתקל בה. ב-MIT הסטודנטים לומדים כספים, ניהול ומדעי המחשב, אבל הם בכלל הסבירו לנו בכיתה על יזמות. למדנו גם איך בונים מוצר מאפס, איך עובדים בצוות ובסוף גם איך מציגים עבודות. חושבים שאתם יודעים איך להציג עבודות? אל תהיו כל כך בטוחים, גם אנחנו חשבנו כך…אנחנו כל כך גאות להצהיר שבמשך כל ארבעת הימים דיברנו עם הסטודנטים רק באנגלית! גם החזקים שבנו באנגלית מצאו את החוויה מלחיצה ומרגשת, והאינטראקציות עם הסטודנטים גרמו לכולנו להבין לאן עוד יש לנו להשתפר וללמוד"

אילן זול תלמיד כיתה יב' מהרב תחומי דקל וילנאי במעלה אדומים כתב לנו כך: "כל יום החל בהרצאה מלווה במצגת בה למדנו כלים חדשים להם נזדקק בהמשך עבודתנו, לאחר סיום ההרצאה המשכנו את עבודתנו על המוצר בקבוצות רנדומליות של כשלושה תלמידים אשר אליהן חולקנו ביום הראשון. למדנו תכנים רבים מעולם היזמות כמו סוגי מקורות מימון, בחירת קהל יעד, הרצאה מול קהל ועוד שלל חומרים נוספים שבהם השתמשנו כדי לפתח את מוצרנו.  הכלים שלמדנו ימשיכו להיות רלוונטיים גם בהמשך חיינו ואני בטוח שנשתמש בהם גם אם לא נעשה זאת במסגרת פיתוח מוצר, אלו כלים ורסטיליים הניתנים ליישום בתחומים רבים בחיינו."

ניתן לנו חופש פעולה נרחב וכל קבוצה עבדה בצורה עצמאית איך שראתה לנכון, לדעתי ניתן לראות בסמינר זה ניסוי הבודק עד כמה ניתן למתוח את גבולות העצמאות הניתנים לתלמידים במסגרת פרויקט לימודי, הסמינר הוכיח כי מתיחת הגבולות הללו מעבר למה שבית הספר רגיל לא רק שלא תפגום בתוצרי התלמידים, אלא תשפר אותם ותניב תוצאות יותר יצירתיות, מגוונות ואינדיבידואליות."

לאחר שעות הלימודים אירחו בתי הספר את הסטודנטים וערכו להם היכרות עם אתרים יפים ומעניינים בארץ. כך לדוגמא זכו הסטודנטים במהלך הסמינר ברב תחומי אחווה בגלבוע לביקור במקומות הקדושים בנצרת יחד עם מנהל בית הספר עבד אבו אחמד וסמיח אקעשי רכז האנגלית הסטודנטים התרשמו מאוד מתלמידי קבוצת עמל, מהחשיבה המקורית שלהם, מהרצון ללמוד ומהשליטה בשפה האנגלית. הם הביעו שביעות רצון והתלהבות רבה מהתלמידים ומהאירוח הלבבי.

בתי הספר שהשתתפו בתוכנית ייחודית ויוקרתית זו: הרב תחומי ינוח ג'ת, הרב תחומי מרכז הגליל כסרא סמיע, הרב תחומי אחווה בגלבוע, הרב תחומי עמק חרוד, הרב תחומי חדרה למדעים ואמנויות, הרב תחומי חיל האוויר הולץ תל אביב, הרב תחומי ליידי דיוויס תל אביב, הרב תחומי דקל וילנאי והרב תחומי תעופה וחלל מעלה אדומים, הרב תחומי אמירים אופקים, הרב תחומי עהד חורה למצוינות והרב תחומי רמות באר שבע. את הפרויקט ריכז יפתח דולברג מהמינהל לפדגוגיה בליווי ד"ר רחל טל מנהלת המחלקה לאנגלית.

באירוע הסיכום זכו התלמידים והמורים לברכתה של מנכ"לית רשת עמל קארן טל שהדגישה את חשיבות מעורבות בני הנוער בחברה ואת תרומת תוכנית מודל האו"ם לפיתוח קשרים בינאישייים בין תלמידים ממגזריה השונים של החברה הישראלית. בנוסף, נשאה בכנס דברים גילי הרפז, יועצת פוליטית באונסקו, משרד התיאום של האו"ם למשא ומתן במזרח התיכון. בכנס קיימו התלמידים דיון המדמה את ארגון הבריאות העולמי של האו"ם, כשהנושא שעמד לדיון הוא המוכנות הגלובלית למגפה. כל תלמיד ותלמידה ייצגו  אחת המדינות החברות באו"ם. לשם כך נדרש כל תלמיד להכיר את המדינה, את יכולותיה הכלכליות והחברתיות ואת האתגרים איתן היא מתמודדת. מרגש היה להקשיב לתלמידים ולראות אותם מקיימים דיונים כבדי משקל ומציגים באנגלית רהוטה עמדות מנומקות היטב. 

הדוברים המצטיינים בכל אחד מחדרי הדיונים:

אמין אבו עקפא, ביה"ס הרב תחומי "קאסם", טירה

גילי אברהמי, ביה"ס הרב תחומי, חדרה

שני שדך, ביה"ס הרב תחומי "ליידי דייויס", תל אביב

מיכל יובל, ביה"ס הרב תחומי "ליידי דייויס", תל אביב

נועה שוורץ, ביה"ס הרב תחומי "ליידי דייויס", תל אביב

זה דור העתיד שלנו, ועל כך גאוותנו.

התוכנית מופעלת ע"י ד"ר רחל טל ואהובה דותן, המחלקה לאנגלית של רשת עמל.

תיכון עמל עהד חרט על דגלו מצוינות במדעים, וככזה אך הגיוני היה שיאמץ אירועי למידה ייחודיים המקדמים מצוינות. מתחילת שנת הלימודים הקודמת תשפ"א, הובילה רשת עמל בשיתוף ראשי עמותת עהד, את צוות בית הספר, לקראת הגדרה מחודשת של מושג המצוינות והבאתו לידי ביטוי. מראשית שנת הלימודים תשפ"ב, נפגשנו, יוסי סופר רפרנט בית הספר ואנוכי, פעמים רבות עם צוות בית הספר, והצגנו בפניהם את המודל של שבוע הפרויקטים. לשמחתנו הד"ר מוחמד אבו נאג'א מנהל בית הספר וצוותו הרימו את הכפפה מיד. ד״ר רונית אשכנזי סמנכ"ל פדגוגיה: "השאיפה שלנו ברשת עמל היא לאפשר לתלמידים ללמוד מתוך עניין וסקרנות, ולמורים ללמד תוך תשוקה והתלהבות. שהלמידה תהיה למידת חקר, שהמורים ינחו את התלמידים ויפתחו אצלם כישורי לימוד עצמי. בנושאים רב-תחומיים, לא בהכרח ב״מקצועות לימוד״ ועל כך אני מברכת בחום". התלמידים בחרו בפרויקטים בתחומים מגוונים: מדעי הטבע, הרפואה, מתמטיקה, מדעי הסביבה, חקלאות, מדעי הרוח ומדעי החברה. לכל קבוצת תלמידים נקבע אחד מהמורים או המורות כמנחה, חומרי קריאה נאספו כמו גם הציוד המחקרי הנדרש.
ביום שלישי ה-29 במרץ נגלתה התוצאה המרהיבה לעיני כל. את הבאים בשערי בית הספר קיבלה אוירה של פסטיבל לימודי, פוסטרים מושקעים הן ברמת התוכן והן ברמת העיצוב כיסו את כל קירות בית הספר מבפנים ובחוץ. אוהל אירוח הוקם בחצר, כשמולו ניצב מודל ענק של הכעבה במכה, וזאת כחלק מפרויקט חקר סביב מקורות ומנהגי החאג'. תלמידים עמדו לצד הפרויקטים שביצעו, וסיפרו על התהליך שעברו בהתלהבות רבה.
 

פרויקטים במתמטיקה, כתיבת שם בית הספר באמצעות פונקציות מתמטיות, פרויקטים שכללו יצירה של הולוגרמות, פרויקטים באקולוגיה, בחקלאות מקיימת ובמיחזור.  פרויקט חביב במיוחד היה "סיפורי סבתא" סיפורי עם המועברים בין אמהות לבנות, אותן ניתחו התלמידות, איירו והציגו. פרויקטים רבים בוצעו באנגלית, כאשר התלמידים המציגים הרשימו מאד ברמת האנגלית הדבורה שבפיהם. יושב ראש עמותת עהד  – ד"ר עהד אלמטיראת נדהם מההסברים המפורטים והמדויקים של תלמידי "מערכות בריאות" שעסקו במספר סוגיות רפואיות, תלמידים אחרים חקרו מחלות גנטיות שנובעות מנישואי קרובים, תופעה נפוצה בחברה הבדואית. ועוד ועוד. גם במהלך סיור של ארבע שעות, לא הספקנו לבקר ולשמוע את כל הפרויקטים.

עזבנו עם "טעם של עוד", בתחושה שזו לא המילה האחרונה, ובשנת הלימודים הבאה שבוע הפרויקטים ברב תחומי עמל עהד חורה יהיה ממושך יותר והתלמידים יצליחו להגיע להשגים מפתיעים עוד יותר.

ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל פדגוגיה: "לפני 8 שנים יצאתי לראשונה למסע לסן דייגו, התלהבתי, התרשמתי, התחברתי ל"תשוקה שלי" לשנות את מערכת החינוך. הביקור חיזק את תחושתי שיש לאפשר לתלמידים ולמורים ליצור, לחשוב ללמוד תוך כדי עשייה, לשלב ערכים חברתיים עם חווית למידה משמעותית, לחקור וליצור תוצרים, ולקיים קשר של שיחות וחשיבה משותפת במרחבי למידה חדשניים ומעוררי השראה. זו היתה נקודת הפתיחה של מסע רשת עמל להגשמת החלומות הללו. רוצים לדעת מה התרחש מאז?..". 

תפיסת HTH

הדס אמיר, מורה לאנגלית הרב תחומי עמל ליהמן דימונה: מיד בהתחלה התברר לי ש PBL בדגש צדק חברתי, הוא רק חלק אחד מתרבות ותפיסה שלמה הנקראת HTH   – פרויקט חינוך עצום שעוסק בשוויון הזדמנויות. כל ביקור היה מעורר השראה, כל איש חינוך איתו נפגשנו היה מרתק ודיבר על חינוך בהתרגשות עזה.

גיליתי בביקורי תפיסה חינוכית הוליסטית המתחילה בעיצוב המבנה, החללים המשותפים והכיתות, וממשיכה בתרבות שיח זהה בין המורים לתלמידים. השפה החינוכית אחת היא (לדוגמה, נתינת ביקורת). למדתי כי ב – HTH כל מורה הוא גם מחנך. כל מורה אחראי על קבוצת תלמידים רב-גילית (בין 16-20 תלמידים בקבוצה), שאותם הוא פוגש מדי בוקר ואחר צהריים לפעילות מגבשת. קבוצה זו נקראת ADVISORY  . התלמידים הבוגרים משמשים כמודל לחיקוי וכאחים בוגרים לצעירים יותר. כך מתפתחת תרבות של אחריות אחד כלפי השני, עזרה הדדית ותחושת שייכות.

ההתפתחות המקצועית האישית היא חלק מתרבות של למידה בלתי פוסקת. המורים מקבלים השראה יומיומית מתאוריות חינוכיות שונות. הם מקדישים זמן רב לתכנון השיעורים והלמידה, ולהקפדה על מסגרת זמנים במהלך השיעור.

במהלך השיעור יושבים התלמידים בקבוצות בכיתה, כביטוי לתפיסה חינוכית של אחריות הדדית, שיתוף ופיתוח יכולות למידה בצוות. כך נוצרת גם אינטראקציה חברתית תמידית שאנו נוטים להזניחה בעולם של כלים דיגיטליים ומשחקי פורטנייט….

כיצד לומדים PBL ?

PBL – למדתי שלמידה מבוססת פרוייקטים היא למידה מתמשכת לאורך כל השנה. זהו תהליך עומק המורכב משלבים רבים, מצד אחד, אך גם הוא יכול להיות קצר ומעמיק. בתחילת השנה הפרוייקטים יותר אישיים, החל מכתיבת תעודת זהות אישית (WHO AM I ..   מי אני? מה משמעות השם ועוד) וכלה בדגם ענק של לוויתן העשוי מאשפה המושלכת לים, בגובה ארבעה מטרים המוצג באמצע בית הספר ומציג את שיאו של תהליך למידה על הסכנות שבהשלכת אשפה לים. ישנם פרויקטים כיתתיים, שכבתיים ורב גילאיים.

למידה תוך כדי עשייה
ד"ר מחמד אבו נג'א והרכזת הפדגוגית נג'לא אבו חמאד, מבית הספר עמל עהד חורה למצוינות:  המסע עורר בנו סערת רגשות מעורבות ודילמות ועימת אותנו מול עצמנו : ״ האם זה יכול להיות? האם זה נכון ? האם ניתן לשנות? תוך כדי המסע הבלתי נשכח והמלהיב התרחשו דברים רבים, אך יותר מהכול לא אשכח לעולם את המשפט: "hands on the minds"  . "למידה תוך כדי עשייה״ – אין דבר חזק יותר בתהליך הלמידה מאשר לשלב את המחשבה בעשייה, ולתבל אותם ברגשות ובחיבור האישי של הלומד.

קירות מדברים
אתה מסתובב במסדרונות, בחללים הבית ספריים, בפינות, בתוך הכיתות, הכול התמלא במוצגים ותוצרים המשקפים את מה שנעשה בתוך הכיתות. כל דגם כזה או אחר, כל מוצג או פוסטר מספר סיפור אחר על מה שנלמד בין כתלי הכיתה, בין אם זה מדע, מתמטיקה או ספרות. המסתובב יכול להבין מה שלומדים בתוך הכתות רק מהסיור בין חללי בית הספר.

למידה חוויתית כתוצר של תשוקה
כאשר נכנסנו לתוך הכיתות, שוחחנו עם התלמידים והמורים, נוכחנו לדעת שהלמידה שם היא שונה, היא תוצר של תשוקה כמו שהדס אמרה, חיבה וחיבור לחיי היומיום. התלמידים פעילים בתהליך הלמידה כי זה מעניין אותם במישור האישי, נקודת הזינוק שלהם היא העניין בלמידה. התלמיד מתחבר לחומר הנלמד מתוך חיבור והזדהות אישית שלו, למידה חווייתית וכיפית, למידה לשם למידה ולא למידה לשם הישגים בלבד. המורה מצית את הלהבה, אך כל אחד מהתלמידים לוקח את הניצוץ הזה לעולם שלו. למקומות שהוא הכי מתחבר אליהם, תוך כדי הכוונה ותיווך של המורה.

ה"גבול" כמטאפורה – כיצד משלבים סיפור אישי בהוראה?

הדס אמיר: שיאו של הביקור בעבורי היה מפגש עם מורה להומניסטיקה, אשר סיפורה האישי כילדה שהתגוררה במקסיקו וחצתה את הגבול מדי יום כדי ללמוד בסן דייגו, הפך לחלק מהווייתה. כתלמידה, מעולם לא שיתפה את מוריה בסיפורה האישי, אך כמורה היא מביאה את סיפורה האישי לתוך הכיתה. צפיתי בשיעור הכנה לפני יום טיול. הטיול היה לגבול עם מקסיקו, לפארק הנקרא "פארק הידידות", שם הם אמורים להיפגש עם אנשים העובדים בגבול. המורה ביקשה מהתלמידים להעלות על הכתב שאלות, ציפיות, חששות, והתייחסה לכל אחד מהם. לאחר מכן, שיתפה המורה את סיפורה האישי והסבירה את משמעות הגבול עבורה. היא נתנה לתלמידים לקרוא מאמרים עדכניים בנושא הגבול ולכתוב תגובה.
נדהמתי.
נדהמתי מהאומץ שבו המורה וכיתתה מסתכלים לבעיות בעיניים. מבלי להתחמק ומבלי להתעלם. זה בעיני PBL אמיתי. אחד המנהלים שאתו שוחחנו, אמר שהשאלה המנחה הראשונה שמורה צריך לשאול את עצמו לפני שהוא מתחיל בפרויקט היא: What am I passionate about?  . וזה בדיוק מה שהמורה עשתה. התלמידים שוחחו על גבולות מסוגים שונים, חקרו, שאלו, בחרו אנשים המייצגים את הגבול בעבורם, ראיינו אותם, הכינו פרויקט אומנותי המציג זאת. המורה והתלמידים התמודדו עם הבעיה המטרידה ביותר כיום בארצות הברית, בעיית המהגרים, סוגיה העולה לכותרות מדי יום, ושאלו שאלות נוקבות. נדהמתי מהאומץ ומהפתיחות לעשות זאת. היה זה מעורר השראה בעיני. נעניתי לבקשתה של המורה לספר על ישראל ועל מערכת החינוך והתלמידים שלנו. התלמידים שאלו שאלות וגילו עניין רב.

מה קורה בבית ספרנו בעקבות המסע?

ד"ר מחמד אבו נג'א: בית הספר עהד למצוינות במדעים חורה, מיוחד בכך שהתלמידים שלו באים ממקומות שונים, משפחות רבות, רקע חברתי שונה. זו נקודת החוזק שלנו. לתלמידים שלנו יש מגוון רחב של חוויות אישות ומחשבות שמעשירות את החוויה הלימודית של כולם. עיקרון ה״למידה מבוססת פרויקטים״ מתאים לנו מאד, אני מעריך שיהיו לנו הרבה מיזמים שיצטיינו בלמידה תוך כדי עשייה. נלמד נושא מסוים  – אבל נרחיב אותו לכל מיני כיוונים ונפרש אותו בכל מיני צורות. כשחזרנו מהמסע המרתק והבלתי נשכח, העברנו את הרגשות, הלבטים והתובנות שלנו לכלל המורים בבית הספר, ומיד התעוררה שוב לנגד עינינו סערת רגשות והתלהבות מעוררת השראה. אנחנו מתחילים להיווכח שמתרחשים תהליכים שונים בתוך הכיתות עם הילדים שלנו ברוח הייטק היי, ומצפים לראות תוצרים בפרק זמן קרוב.

הדס אמיר: הרבה מאוד דברים עוררו בי השראה וארצה ליישמם בהוראה: עבודה בקבוצות, אחריות הדדית, תהליכי עומק, נתינת משוב, ייצוג חזותי של מחשבות ושימוש באומנות. התפתחות מקצועית מתמדת ובעיקר שיח של כבוד. 

ומסכמת ד"ר רונית אשכנזי: "כיום, לאחר 8 שנים, שבהן מדי שנה יוצאות משלחות של מנהלים ומורים מעמל לרשת בתי הספר של היי טק היי למסע למידה מעורר השראה, משמח לראות את תהליך השינוי.  כל בית ספר בהתאם לדרכו, וכולנו יחד – באמצעות עבודה שוטפת בקהילות מנהלים ומורים, מנטורים ומובילי שינוי, לומדים זה מזה ומרוח היי טק היי ויוצרים מערכת חינוך חדשנית, דינמית וערכית".

קישור לתמונות בדרייב המסע השיתופי של עמל עהד חורה למצוינות

לכתבות קודמות בסדרה