רשת עמל אירחה לאחרונה, במרכז המשאבים והסייבר בבית הספר הרב תחומי עמל שבח מופת את הסמינר המשותף של ה-ETF, שסיכם את דוח ההערכה העצמית של ישראל בנושא החינוך הטכנולוגי. היותה של מדינת ישראל "מדינת סטרטאפ" הינה תופעה מדהימה ויוצאת דופן ברמה העולמית. עם זאת, ברור שכדי להמשיך ולהוביל בתחומים אלה, על ישראל לבחון עצמה מחדש ללא הרף, לשים דגש ברמה הלאומית על החינוך הטכנולוגי-מקצועי ולהמשיך ולהעלות את קרנו בקרב האוכלוסייה. על המדינה למשוך את התלמידים הטובים ביותר למימוש הפוטנציאל שלהם בתחומים הטכנו-הנדסיים ולא רק בתחום האקדמיה, ובמקביל לאפשר הסמכה טכנולוגית מקצועית הולמת לאוכלוסיות פגיעות חברתית. תהליך טורינו הישראלי בחסות ETF– European Training Foundation, אמור לבחון את החינוך הטכנולוגי-מקצועי בהשוואה לכ-30 מדינות השכנות לאירופה ולמדינות הים התיכון.  Torino process הוא מיזם העוסק במחקר השוואתי בנושא החינוך המקצועי בין מדינות האיחוד האירופי ומדינות עמיתות. התהליך מיועד להציע שיתופי פעולה ושיח עמיתים בנקודות צמיחה המזוהות כטעונות שיפור, ומעודד שיתופי פעולה אזוריים, החלפת מידע ויצירת רב-שיח בין מדינות עמיתות, שאינן חברות באיחוד האירופי. זאת מתוך דאגה לעתידן הכלכלי והתעסוקתי, וההבנה שלתעסוקת הפרט – יש קשר ישיר למדיניות ההשכלה הטכנולוגית-מקצועית במדינתו.

במסגרת הפקת דוח הערכה עצמית על מצב החינוך הטכנולוגי בישראל, סיירו חברי המשלחת ונציגי ארגון ה  ETF– European Training Foundation בבתי הספר של הרשתות הטכנולוגיות עמל ואורט. מטעם עמל, ביקרה המשלחת במרכזי היזמות של עמל בחדרה ובשבח מופת ת"א, היתה אורחת של מנכ"לית עמל עו"ד רוית דום עיני וזכתה להסברים מאלפים מהתלמידים עצמם שהציגו את הפרויקטים שלהם בגאווה רבה וסיפרו על המסלולים הייחודיים ועל תוכניותיהם לעתיד. מטעם אורט, ביקרה המשלחת בכנס ISTEAM הבינלאומי שנערך בירושלים, וביקרה לאחר מכן בבתי הספר של הרשת. למחרת התקיים סמינר משותף ובו הוצגו המימצאים ומסקנות הדוח בפני חברי הוועדה הלאומית, משלחת חברי ה ETF ובראשה המנכ"לית היוצאת הגב' מדלן סרבן והגב' לידה קיטה מנהלת איזור ישראל-טורקיה, נציגי משרד החינוך מטורקיה שהגיעו לישראל במיוחד לצורך זה, נציגי הוועדה הלאומית וביניהם משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד הרווחה, התאחדות התעשיינים, הסתדרות העובדים, נציגי הלמ"ס, נציגי הטכניון, רשתות החינוך הטכנולוגי אורט ועמל וגורמים נוספים במשק ובתעשייה. דוח ההערכה העצמית של ישראל שהופק על ידי הרשתות הטכנולוגיות בנושא החינוך הטכונלוגי בישראל יועלה לאתר האיחוד האירופי בפברואר 2017. פרטים נוספים על מימצאי הדוח ועל התוכנית הלאומית לעידוד החינוך הטכנולוגי – בכתבה שלפניכם!

הדר פלורנס עזרן, משרד החינוך, מינהל מדע וטכנולוגיה

דר מדלן סרבן מנכלית ETF, דר אלי אייזנברג סמנכל בכיר אורט ישראל, דר רונית אשכנזי סמנכלית פדגוגיה קבוצת עמל, הגב לידה קיטה

הפרזנטציה של ישראל טורינו פרוסס 2016-17.
כותבי הדוח והמצגת: רפאלה בלס מקבוצת עמל ושגיא בן בסט מאורט ישראל.
 

להלן חלק מהמלצות הדוח:
בניית מערכת תעודות לאומית בישראל (National Qualifications Framework)

• בניית מערכת למיפוי ודירוג כלל התעודות הלאומיות הניתנות במערכות החינוך, ההכשרה וההשכלה בישראל והנגשתה לציבור. מערכת התעודות הלאומית תשקף באופן ברור וידידותי לציבור, למוסדות הלימוד וההכשרה ולמעסיקים את ערכן של התעודות, את משקלן במסגרת לימודים והכשרות המשכיים וכן את הפוטנציאל הטמון בהן לניעות בתוך ובין המסלול המקצועי, הטכנולוגי והאקדמי.
• עידוד שיתופי פעולה בין האקדמיה ובין הצבא בכל הנוגע להכשרות הצבאיות הנערכות בצבא, וכן הכרה בהכשרות צבאיות לצורך לימודים טכנולוגיים ולצורך תעודת מקצוע, ובכלל זה קידום שיתוף פעולה אקדמי ובין משרדי בהכשרות עיוניות צבאיות, השלמת ההכרה בהכשרות צבאיות לצורך תעודת מקצוע וגיבוש מתווה להכרה בהכשרות הצבאיות לצורך לימודים טכנולוגיים.
• חתירה למיצוי ההזדמנויות של תלמידים במערכות השונות להשלמת תעודת בגרות ולרכישת השכלה טכנולוגית על-תיכונית. מומלץ שמשרד החינוך ומשרד הכלכלה יפעלו במשותף למקסום ההזדמנויות של תלמידים להשלמת תעודת בגרות ולרכישת השכלה טכנולוגית על-תיכונית. 
• בחינת אפשרויות לקידום אפיק מעבר משמעותי להנדסאים למסלול האקדמי  – יש לבחון מחדש את רמת הפטור שמוסדות המל"ג יוכלו להעניק להנדסאים המעוניינים ללמוד לתואר ראשון, ואת רמת הפטור שיוכלו לקבל הנדסאים שמשלימים לימודי המשך במכללות הטכנולוגיות (לא אקדמיות). יש לבחון גם אפשרות לגיבוש מתווים ספציפיים לשיתופי פעולה בין מכללות טכנולוגיות ומכללות אקדמיות לתואר ראשון. יש להציע מסלולי מעבר ייעודיים לתואר ראשון בהוראה טכנולוגית B.Ed.Tech להנדסאים.
  

  רפאלה בלס מרשת עמל ושגיא בן בסט מאורט ישראל, מציגים את דוח טורינו פרוסס של ישראל 2016

עדכון תוכניות לימודים ומיומנויות 

• עדכון תוכניות לימודים בהתאם למקצועות הנמצאים בסיכון לאוטומציה: מאחר שמקצועות בסיכון נמוך לאוטומציה דורשים כישורים כמו יצירתיות, אינטליגנציה חברתית, תפיסה מורכבת, ויכולת משא מתן הידועים כ"מיומנויות רכות, אנו ממליצים להכניס אותם כחלק אינטגרלי מתוכניות הלימודים ולתת עליהם הערכה חלופית.
• מומלץ להכניס את  "היזמות כמיומנות מפתח" כחלק מלימודי החובה ותוכניות הלימוד המערכתיות.
• לאור תוצאותיה של ישראל בסקר המיומנויות הבינלאומי הגדול שערך  OECD, אנו ממליצים להשקיע באוריינות קריאה (רק כ 37% מהנסקרים בישראל מוקמו ברמות הגבוהות של הבנת הנקרא ובכלל זה הבנת טקסטים ארוכים או מורכבים וביצוע היסקים מתאימים, לעומת 46% בממוצע מדינות OECD) ובפתרון בעיות.
• נדרשת אפשרות ל'למידה מבוססת עבודה' במקצועות הטכנולוגיים הגבוהים, שהם עיקר התעשייה הרווחית במדינת ישראל. בתעשיות ההייטק והסטארטאפים, טרם נבנתה תוכנית ללמידה מבוססת עבודה, ויש לפתח כזאת.

משיכת מגזרים פגיעים למקצועות מדעיים טכנולוגיים

• משיכת בנות למקצועות מדעיים טכנולוגיים – מאחר שמחקרים מראים שהאופק התעסוקתי של נשים בכל המגזרים פגיע יותר, אנו ממליצים לעודד בנות לבחירה במסלולים מדעיים טכנולוגיים, שיאפשרו להן לבנות מסלולים לפיתוח קריירה ארוכת טווח במקצועות הנדרשים בתעשייה.
• מומלץ להגדיל את שיעור הלומדים במסגרת הלימודים הטכנולוגיים והמקצועיים ההמשכיים לתיכון בקרב אוכלוסיות מעוטות השתלבות בשוק העבודה (חרדים וערבים). זאת לאור הפוטנציאל הטמון בהכשרות לקידום ההשתלבות בשוק העבודה, כמנוע צמיחה וככלי לצמצום פערים.
   

עידוד למידה מבוססת עבודה, שיפור הקשר עם התעשייה

• 

  דר טל לוטן, התאחדות התעשיינים

  מתן תמריצים כספיים לתעשייה מטעם המדינה, לשילוב תלמידים במקומות העבודה ולעידוד "למידה מבוססת עבודה" בחינוך הטכנולוגי. יש להעניק תמריץ כספי אטרקטיבי מטעם המדינה למהנדסים ומומחים מהתעשייה, על מנת שיבואו ללמד.
• פתיחת בתי ספר חדשים לנוער במודל צמוד מפעל – מומלץ  לפתוח בתי ספר במודל זה, בשיתוף מעסיקים מובילים במשק כדגם אטרקטיבי ונכון המעניק מענה מיטבי לנער ולתעשייה. המודל מספק מסלול לימודים והכשרה (LLL) לאורך כל החיים.
• יצירת מקומות התמחות וסטאז' לתקופות קצובות בתעשייה: הרחבת ההכשרה המקצועית כפתרון אפקטיבי היכול לגשר בין צורכי שוק העבודה להכשרת העובדים
• יצירת פונקציה ייעודית לקשר עם מעסיקים : הקמת קרן משותפת לאיגודי המעסיקים, האיגודים המקצועיים והממשלה, אשר תקדם את החינוך המקצועי‑טכנולוגי בהתאם למגמות בשוק העבודה. מומלץ לחזק את השותפות בין המגזר הפרטי לבין האיגודים המקצועיים ולהגביר את השילוב שלל  בוגרים בתעשייה, שיהנו מהשתלמויות מקצועיות במהלך עבודתם השוטפת כפי שנקבע בהסכמים הקיבוצים של האיגודים השונים.

מענה לחוסר ההתאמה בין היצע לביקוש

• הקמת יחידת מו"פ שתעריך את צורכי כוח האדם במשק ואת מידת התאמתם להכשרות. מומלץ ליצור מנגנון משוב שיורכב משלושה רכיבים מרכזיים: עדכון סדיר של מידע ונתונים חדשים אודות שוק העבודה, שיתוף נציגי המגזר העסקי והתעשיינים בהחלטות לגבי פתיחה וסגירה של מסלולי לימודים ועיצוב תוכניות הלימודים במסלולים קיימים, חיזוק השותפות עם המגזר העסקי.
• יצירת מודל מתוחכם שיקדם את השיבוץ של עובדים במשרות פנויות ויצירת מסגרת של הכשרה בבתי הספר עצמם ובמקומות העבודה, כך שנציגי העסקים יוכלו ליטול בה חלק פעיל.
• ניטור מידע שוטף: יש לבצע סקרים תקופתיים בקרב בוגרי החינוך המקצועי‑טכנולוגי כדי לתעד את תחומי ההתמחות שלהם בלימודים לעומת מקומות העבודה שלהם בפועל. יש לכלול בסקר גם את צה"ל, ארגון גדול המשמש מנוף של פיתוח מקצועי והתנסות בעבור התעשייה.

​האתגרים עד שנת 2024