שמעון גרינהויז בן ה-84 ניצול שואה שנולד בבלארוס.חווה חלק מחייו בשואה, תחילה בגטו ולאחר מכן כפרטיזן כדי שיהיה לו סיכוי להינצל.
מאת: רומי כמיליאן, שחר בר-און ורוני יקרנג'י
הלכנו לביתו של שמעון מטעם בית הספר כדי לצלם סרט דוקומנטרי על חיו בשואה.
כשנכנסו לביתו הייתה אוירה שמחה ונעימה של חיים ושל כל טוב, לא היה חסר דבר.
ישר אישתו ניגשה אלינו בירכה אותנו בשלום והציעה לנו לשתות או לאכול.
בביתו של שמעון הבחנו בתמונות מעברו על משפחתו שנספתה בשואה ולא חייו בהיותו נער צעיר.
בנוסף, בחדר השינה שלו היו תלויות על הקיר תמונות של יקיריו אביו, אימו, ואחיו.
כאשר התחלנו לצלם שמעון סיפר לנו את סיפור חייו המרגש והנוגע ללב ובמהלך הצילומים לא יכלנו שלא להזיל דמעה עקב סיפורו המצמרר.
״ואיכשהו לא פגעו בי רק רצחו את אבי, בחורף בשלג, אבי נפל ומשך אותי…״
את סיפורו שמעון פותח באביו שכאשר באו להרוג אותם הנאצים הם ירו באביו, אביו משך את שמעון איתו ובמשך כמה ימים שמעון שכב מתחת לאביו מכוסה בשלג מתחת לאפס מעלות ובזכות אביו ניצל ונשאר בחיים.
לאחר מכן, מצאו אותם משפחתם קברו את אביו ושמעון המשיך את מאבקו נגד הנאצים עם אמו.
שמעון מרגיש שהוא חייב לאביו המון על כך שהציל אותו מפני הנאצים והוא מודה לו על כך מאוד.
את הסיפור שמעון מספר עם דמעות בעיניים ועצב רב שאי אפשר לא להזדהות ולגלות אמפטיה כלפיו.
כיום, לאחר ששרד את תקופת השואה, שמעון מורה למתמטיקה בתיכון עמל ב׳ פ״ת.
שמעון מעיד על עצמו ״כיום אני קצת מורה לא נורמלי״.
באמירתו הוא מתכוון לכך שהוא כבר מעל ל-60 שנה מורה אך עדיין יש לו חששות לאחר שהוא בודק את מבחני התלמידים, לכן הוא בודק שנית ואם צצה בעיה כלשהי מטעם התלמידים הוא יושב עם התלמידים המצטיינים והם דנים בבעיה.
שמעון מורה מדהים וטוב לב ועל כך יעידו כל תלמידיו, הוא מוכן לתת הכל למען תלמידיו, לתת שעות נוספות לתלמידים המתקשים, שעות אפס, שיעורי חזרה למבחנים ואף ניתן לצלצל אליו לשאול שאלות בכל יום בשעות הערב.
שמעון מתייחס לתלמידים בחום ובאהבה רבה, הוא רואה בהם כילדים שלו ומבחינתו ההצלחה שלהם זוהי ההצלחה שלו.״התקווה היא מחצית האומץ״ זוהי אמירה ששמעון נוהג להשתמש בה ומאמין בה.
זכינו באפשרות מדהימה וחד פעמית בכך ששמעון הזמין אותנו לביתו והיה מוכן לשתף אותנו בסיפור חיו המרגש.
היה לנו הכבוד לקחת חלק בפרויקט זה ולשמוע את סיפורו.
שמעון הוא בן אדם מיוחד במינו שלא פוגשים בכל יום.
מימין: אביו ז"ל של שמעון.