מגמת תקשורת היא אחת המגמות הנחשקות ביותר בתיכון הרב תחומי ב', והמגמה אינה רק מורכבת מתוכן עיוני אלא גם מעשייה ופעילות יצירתית של צילום. אבל גם לדבר הכי טוב יש את החסרונות שלו והנה הם הבעיות של תלמידי תקשורת.
מאת: קסניה זכרוב
כל תלמיד ממוצע בתיכון רוצה להגיע כמה שיותר מהר מהחום שבחוץ או הקור של החורף אל הכיתה עם המזגן הנעים, אבל כדי לעשות את זה, תלמיד תקשורת צריך לעלות שלוש קומות במדרגות לכל שיעור, וגם אם ממהרים, האנרגיה לא מספיקה כדי לרוץ במעלה המדרגות האלה. החלק העיוני של המגמה גם הוא חשוב. ללמוד את התיאוריה מאחורי תוכניות הריאלטי והדרמות השונות בטלוויזיה, אבל תדמיינו לעצמכם, לשבת ולהקשיב לחומר עיוני במשך שלוש שעות ברציפות, ועוד בסוף היום.
את הבעיה הבאה שלנו חווה כל תלמיד תקשורת. המקום השנוא ביותר בתהליך של השיעורים המעשיים, וזה הוא תיק הפקה. כל פעם שמסיימים פרוייקט על תלמידי תקשורת למלא אוסף של שאלות על המשימה והתהליך לפעמים נראה אינסופי. ולבסוף, יש את הבעיה של עוברי האורח למיניהם. הסקרנות גוברת כאשר מישהו רואה מישהו אחר מצלם, גם אם זה רק פרח, ומפה באות השאלות של " מה את/ה מצלם/ת פה?" , או "את/ה רוצה לצלם אותי?". והצלם, בנימוס, מנסה לנער מעליו את הסקרן ולהמשיך במשימה.
אך למרות הקשיים של תלמידי תקשורת,הם מתמודדים ומביאים תוצאות למופת.