זה מתחיל בסוף כיתה ט'. אנחנו מסיימים את השנים שלנו בחטיבה, חצי רגל כבר בתיכון, בפנינו רשימה של הרבה מגמות: תעשיה וניהול, אלקטרוניקה ועוד רבים וטובים. קבוצה אחת של תלמידים בחרה ללמוד תקשורת.

למה? חלק כי הם אוהבים את זה, חלק כי כל שאר המגמות לא באות בחשבון, חלק סתם הימרו.  אז התחלנו ללמוד במגמת תקשורת וניו מדיה. ומה עשינו שלוש שנים? אפשר להגיד שדיי הרבה.
 

השנה הראשונה- תחילת הדרך, וקליפים. הרבה קליפים

השנה הראשונה נעשתה במתכונת הישנה. עם המורה טל, (שעזבה בסוף השנה) למדנו את הבסיס לצילום של תמונות סטילס ווידאו. גדלי שוטים, זוויות, כלים לצילום. את המידע שצברנו היינו צריכים להביא לידי ביטוי בהכנת קליפ לכל שיר שנבחר.

קליפים שנכתבו, צולמו, הופקו ונערכו כולם על ידינו, הוגשו בסוף השנה. והתוצאה לפניכם:

השנה השנייה- תחילת עידן האייפדים

בשנה השנייה הגיח אלינו המורה (הגאראז' בנד) והאגדה- אריק. ואיתו, הרבה ארגזים של אייפדים חדשים ומשוכללים. השנה היתה מורכבת ממגוון פרויקטים שונים והתחילה באופן מאוד מסיבי: צללנו ישר לתוך כתבת המגמות הארוכה שהייתה יריעת הפתיחה לעשייה השנתית הארוכה. בין היתר יצרנו גם סדרות אינטרנט קומיות בצורת פרקים קצרים שעלו לאתר היוטיוב של המגמה.

השנה השלישית- המירוץ לבגרות

בשנה האחרונה שלנו, ברוח השמיניסטיות, הים, האוויר והרוח- התחלנו לעבוד במרץ על פרויקט הבגרות שלנו. הפרויקט מורכב מחמש כתבות, חלקן וידאו, חלקן כתובות, על נושא שהצוות בחר. צוות האתר בחר כמובן את סלע קיומנו בעולם הזה- האוכל.

אין ספק שזו הייתה השנה המשמעותית, החווייתית והמאתגרת שלנו: התחלנו בפרויקט המסקר את השפעת התקשורת על הפצת הטבעונות בישראל ופגשנו את זוכת האח הגדול טל גלבוע, גילינו תכנות עריכה משעשעות במיוחד, הפאוטון, ואפילו פגשנו את אחד השפים הידועים בישראל עומר מילר, בכתבת שפים ואינסטגרם סוערת במיוחד. חווייתי אמרנו, נכון?

מכבים אורות, סוגרים אייפדים, ואומרים שלום

אין ספק שעברנו שלוש שנים בעלות עשייה משמעותית, ולמרות הקושי והעומס לא שכחנו גם ליהנות מהדרך וניצלנו את ההזדמנות לדבר עם אנשים מעניינים שלא חשבנו שיצא לנו לפגוש. אנחנו מאוד מרוצים מהאופן בו עבדנו ובעיקר מהתוצרים שלנו, ועכשיו, נגמר. הפרויקט זה עתה בכתיבת מילים אלו הגיע לסיומו וזה הזמן להגיד שלום. מי יודע, אולי עוד תשמעו ממנו בעתיד. שלום.

מאת: עומר לוי, אופיר עוזיאל, עידן לוי וחופית ביטון

תופעה זו – של שילוב בין אוכל וטלוויזיה – מתקיימת לא רק בישראל. בכל רחבי העולם תכניות הבישול וריאלטי הבישול כבשו את הטלוויזיה.
השילוב הוא בלתי נמנע, כי החשבון הוא פשוט: אנשים אוהבים אוכל = אנשים אוהבים לצפות באוכל = רייטינג גבוה לתכניות בישול = כסף. הרבה כסף. תעשיית המזון הטלוויזיוני מגלגלת כספים בכמויות גדולות במיוחד והעולם כולו שבוי בקסמי הבישול. צפו בחלק ממה שקורה בתכניות הבישול וריאלטי הבישול ברחבי העולם:

המאסטר של תכניות הריאליטי: מסאסטר שף

אי אפשר לדבר על ריאלטי בישול בלי לדבר על המלך הגדול של ריאלטי הבישול, מאסטר שף. העיבוד האמריקאי לפורמט הבריטי משנות ה90 הפך להצלחה מסחררת. כמעט 50 מדינות כבר משדרות אותו בגרסה האמריקאית ובגרסות מקומיות. ההצלחה המסחררת בכל העולם לא פסחה על ארץ הקודש: מאסטר שף הישראלית שוברת שיאי רייטינג בפריים טיים של הערוץ השני עונה אחרי עונה.

באמריקה זה הרבה יותר גדול – הרבה יותר תקציב, הרבה יותר צילום, יותר איכותי בכמה רמות מהמאסטר שף הישראלי שכמובן מתאפיינת בתקציב יותר דל ומצטלמת פחות טוב. זה אמנם לא מונע ממנה להצליח ולא מונע ממנו להתחבר אליה, אבל ההבדל ניכר באופן משמעותי.

ואם תהיתם לעצכם איך זה נראה בחול, אז הנה הצצה קטנה למאסטר שף האמריקאי:

כשהתאבון שלך גדל: אדם אוכל את אמריקה

ועכשיו למשהו מאוד שונה, אבל מאוד אופייני למערב של המאה ה21: אדם אוכל את אמריקה.
פשוטו כמשמעו, יהודי בעל תיאבון בריא (מאוד בריא) בשם אדם ריצ'מן, החל לתעד ביומן ריאלטי מיוחד את תגליותיו הגנסטרונומיות ברחבי ארה"ב.
בסדרה "אדם אוכל את אמריקה", אדם חוקר מדי פרק את מנת הדגל של עיר אמריקאית אחרת. ריצ'מן משוחח עם מסעדנים מקומיים בשעה שהם מדגימים את הכנתה של "מנת הבית" או מרכיב עיקרי של המטבח האזורי.
שיאו של כל פרק מגיע כאשר ריצ'מן מתמודד באתגרי אכילה מופרעים במיוחד הכוללים, בין היתר, זלילה של 6 כנפי עוף חריפות במיוחד, שכל אחת מהן חריפה פי 40 מפילפל חלפיניו רגיל, אכילת 180 צדפות בפחות משעה, הסתערות על פיצה בשרית במשקל 5 ק"ג, ואכילת מנת הההמבורגר הענקי שיש פלוס תוספות מיוחדות ומגוונות כמו בייקון בצל פטריות גבינה מותכת ועוד מרכיבים שיפילו אותכם מהספה. הפרקים נחתמים במסיבת עיתונאים מזויפת בה ריצ'מן משיב לשאלות מבוימות בדבר ה"אירוע הספורטיבי" שזה עתה הגיע לכדי גמר.
ההצלחה מדברת בעד עצמה: עלייתה של הסדרה בערוץ הטיולים האמריקאים שברה את שיאי הרייטינג של כל בכורה טלוויזיונית קודמת בערוץ, ובנוסף התוכנית השפיעה על רבים מאזרחי ארה״ב ובעולם שבאים לבקר אחכ במקומות בו ביקר אדם.
שורה תחתונה: עוד להיט ריאלטי שהוא חוויה תרבותית משובחת לכל המשפחה. או שלא? תחליטו בעצמכם:

וולקאם טו הל: מטבחי הגהנום 

ריאלטי מהגיהינום: לפני שנדבר על התכנית עצמה, נדבר על השף גורדון רמזי. רמזי, 49, מתפקד כבר שנים בתור אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בממלכה הבריטית. מצד אחד שף חרוץ ומוכשר, ומצד שני טיפוס לא קל עם יחסי אנוש בעייתיים. האופי שהביא למסך, שכלל אפס סבלנות, חיבה לקללות יצירתיות ודרישה מתמדת לאיכות, הפך אותו מיידית לכוכב ב"מטבחי הגיהנום". מטבחי הגיהינום היא תכנית ריאלטי קלאסית שיש בה את כל המרכיבים לריאלטי מוצלח: שתי קבוצות שמתמודדות אחת מול השניה, בכל תכנית מודח אחד עד לאיחוד של הקבוצות, פר כספי גבוה הכולל גם ניהול של מסעדה, ושף אחד שהופך את כל התענוג הזה לגיהינום. יש שימוש רב של ניבולי פה וקיצוניות בתוכנית ובזכות זה הרייטינג עלה בכמות אדירה, דבר ששיגע את תרבות האוכל הקולינרית והתרבות התקשורתית בבריטניה ובעולם. צפו:

לא משחקים באוכל: מלחמת הקאפקייקס

מלחמת הקאפקייקס: כן כן, שמעתם נכון- ריאלטי אמריקני שכולו על טהרת הקאפקייק. הקינוח הפופולרי שכולנו אוהבים הוא ללא ספק אתגר קולינרי ששווה שיעשו עליו תכנית ריאלטי שכל פרק בה הוא לא פחות מ45 דקות. במרכז התכנית עומדים שלושה מתמודדים שכל מטרתם היא להכין את הקאפקייק המושלם בזמן קצוב. שלא תטעו, מסתבר שמדובר בלא פחות מאמנות, לפחות כך מבינים כשמקשיבים לשלושת שופטי התחרות. כל אחד מהם מנתח את הטעם, המראה, המרקם והמקוריות של העוגה הקטנה ומלאת צבעי המאכל הזאת, מי חשב שיש כל כך הרבה מה לומר על קאפקייק? אין ספק שזה מוזר. אבל לא רק הקונספט מוזר: השופטים מוזרים, המתמודדים לרוב לא הכי נורמליים, אבל התכנית הזו היא לא פחות ממכרת ושווה צפייה. תיזהרו, זה מגרה:

אין ספק שהריאלטי הוא חלק בלתי נפרד מהפריים טיים הטלוויזיוני העכשווי. הוא מכניס כסף, אחוזי צפייה גבוהים, ובקלות הוא ממכר אותנו והופך לשיחת היום. כמובן שתכניות הריאלטי אף פעם לא היו ברומו של עולם, והן ידועות ברמה הנמוכה שלהן, אבל אנחנו אוהבים את זה, וזאת אחלה של סיבה לראות אותן ולהנות. אז אם נהנתם מהריאלטי המקומי שלנו, הגיע הזמן שתעברו למגרש של הגדולים. 

האינסטגרם הוא מעצמה. מעצמה של משתמשים, של תמונות, של לייקים. האינסטגרם סוחף אותנו להשתמש בו בתידרות יום-יומית ולהעלות תמונות מהחיים האישיים שלנו. האינסטגרם הוא גם מעצמה של פרסום. רבים כבר זיהו את הפוטנציאל הפרסומי הטמון העמוד של עשרות אלפי עוקבים. גם השפים בתחום המזון בישראל זיהו את הפוטנציאל והאינסטגרם הפך לחלק ממפעל חייהם. בעקבות כך, פגשנו את השף הפופולרי ביותר באינסטגרם, עומר מילר.

מאת: עומר לוי, עידן לוי , חופית ביטון ,אופיר עוזיאל.

בשנת 2010 פרץ האינסטגרם לחיינו וחולל מהפכה. תחום הצילום והשיתוף כבש באופן רשמי את שוק הסלולר ומאז אנחנו מצלמים כל דבר שזז (ולא זז) ומעלים אותו לרשת. מאז, הפופולריות באה לידי ביטוי בעיקר בלייקים, עוקבים ושיתופים, מה שהפך את האינסטגרם לעסק כלכלי משתלם שכבש את את השוק הישראלי בכלל ואת תחום המסעדנות בפרט. שפים ומסעדנים רבים כבר זיהו את הפוטנציאל הטמון בפופולריות ברשת ומאז השפים הם בקדמת הבמה, הם פניי המסעדה, מה שמצריך מהם חשבון אינסטגרם עם כמות מכובדת של עוקבים ולייקים

פגשנו את עומר מילר, השף והבעלים של שתי מסעדות מצליחות בתל אביב ואושיית אינסטגרם לא קטנה. לעמוד האינסטגרם של מילר יש כבר למעלה מארבעים אלף עוקבים, והמספר הזה הולך וגדל. "זה מאוד עוזר. הרשתות החברתיות, הפייסבוק, האינסטגרם, זה שינה את העולם, לא רק את תרבות האוכל. הרשת היא מיקרופון גדול שמשמש כל אחד. ליונית לוי אין יותר כוח מאיזה איש אלמוני. לאינסטגרם יש כוח מאוד גדול אבל בסופו של דבר אנשים יבואו לאכול אם טעים להם".

-הכה את המומחה
פגשנו גם את דורית עוזיאל, מומחית לתקשורת ושפת גוף, שסיפרה לנו עוד אודות עולם התוכן והפרסום של שנות האלפיים. "השפים מפרסמים את האוכל שלהם כשבעצם ביד יש להם מצקת או מזלג ממותג מאוד מסוים עם מותג מאוד מוגדר שהם מקבלים ממנו חסות, וכך בעצם מתקבל פה איזשהו פרסום סמוי שכולם מרוויחים ממנו".

אפשר לראות שהקשר של השפים לאינסטגרם הוא איננו מקרי בהחלט. גם אם העמוד נפתח בתמימות מלאה והשימוש של השף בו התחיל בתור תחביב, הפן הפרסומי כאן הוא בלתי נמנע. הלייקים והעוקבים מניעים את השפים להמשיך ולפרסם כל עוד נשמתם בם, והתוצאה, בפן הכלכלי כמובן, מורגשת מאוד בעובר ושב בחשבון הבנק

עומר לוי, עידן לוי, חופית ביטון ואופיר עוזיאל 

רבים מהטבעונים מנסים לגרום לכולנו לשנות את אורח חיינו באופן קיצוני ולצמצם משמעותית התעללויות והרג של בעלי חיים. לטבעונים האלה קראנו ״מפיצי הטבעונות״. הם תולים סטיקרים ושלטים ברחבי העיר, הולכים עם חולצות המזוהות עם הקהילה הטבעונית, מפגינים, זועקים את זעקתם של בעלי החיים. התקשורת היא אחת מכלי הנשק החזקים של מפיצי הטבעונות. אם זה סרטון ביוטיוב, כתבה בחדשות או תכנית ריאלטי. הכל בא בחשבון.

פגשנו את טל גלבוע, המנצחת בעונה השישית של האח הגדול, שנכנסה לשם כדי להפיץ את הטבעונות ולהשמיע אותה באוזניים של כולנו. היא רבה, צעקה, פעלה על הרגש שלנו והשתמשה בפרובוקציות כדי להעביר את המסר שלה. ועל הדרך לקחה את המיליון. כששאלנו אותה אם היא מאמינה בפרובוקציות כדרך להפצת המסרים שלה, היא טענה ש״הפרובוקציה היא הדרך״. ההיגיון לא משחק כאן. קיים צורך להביא את הצופה לחוויה רגשית חזקה, ולגרום לו לפתח רגש של חמלה ורחמנות כלפי בעלי החיים.

טל גלבוע. נלחמת למען החיות

והשיטה הזו עובדת. רק בתקופת האח הגדול נוספו לקהילת הטבעונים בישראל עוד שמונים אלף טבעונים, והמספר הזה גדל מיום ליום.

יותר ויותר אנשים הסכימו לשנות לגמרי את התפריט היומי שלהם, ולהפסיק לאכול בשר, ביצים, חלב, וכל דבר שמגיע מן החי, ולעבור לאכול מאכלים מן הצומח.

נועה שגב, תלמידה בת 15, בחרה בטבעונות. ״פעם הייתי רגילה לאכול כל בוקר קורנפלקס עם חלב, אבל יש תחליפים והיום במקום חלב אני שותה סויה שהפך להיות החבר הכי טוב שלי באוכל״.

מגמת הטבעונות בישראל הולכת ומתרחבת, וכמו שזה נראה, לא מדובר בעוד טרנד חולף. אך השאלה הנשאלת היא האם הפעילות ותוצאות המאבק של כל מפיצי הטבעונות בתקשורת היא אופנה חולפת, או שהטבעונות כאן כדי להישאר?

מאת: מגמת ניו מדיה. 

במהלך הסדנא למדנו מוזיקה יצירה ועריכה חדשה ברמה בינלאומית וחדשה שכל אחד יוכל ליצור מוזיקה בקלות. לתגובת מורטי: " זו פעם ראשונה שלי בישראל וביקרתי בכמה ערים והעברתי את הסדנאות, אך הסדנא הזו בפתח תקווה הייתה כל כך טובה ומיוחדת! התלמידים היו מצויינים והמוזיקה שהפקנו באותו יום הייתה מוצלחת, נהנתי מאוד ואני בהחלט אחזור לבקר את הדור הבא של נפלאות האייפד. "

לכניסה לאפליקציה

יוצרים: עומר לוי, אופיר עוזיאל, חופית ביטון, אניה קזקו, אינה אנטונוב וליטל לוי.

בימים האחרונים ביקרו בבית הספר הרב תחומי פתח תקוה ב' שלושה סטודנטים מאוניברסיטת MIT האמריקאית, הנחשבת בין מוסדות הלימוד הטובים בעולם. הסטודנטים העבירו לתלמידים סדנה בנושא פתירת בעיות, שתלמידי הרב תחומי נדרשו למצוא להן פתרון, והכל נעשה באנגלית.

ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל הפדגוגיה של רשת עמל וממובילות הפרויקט, מסרה לכתבי מגמת ניו מדיה כי "השאיפה היא לתת לבית הספר בכל שנה, שבוע עם הסטודנטים מ MIT, ולהוסיף עוד מגוון רחב של תכניות העצמה ומפתחות לחיים שהם הרבה מעבר לתכניות הלימודים הסטנדרטיות".

חופית ביטון, אופיר עוזיאל ועומר לוי

כמה פעמים יצא לכם לריב עם בני המשפחה על שטיפת הכלים ולבסוף אתם הייתם הקורבן? מהיום אין צורך לדאוג יותר. צפו בסרטון ועקבו אחר השלבים בדרך אל החופש משטיפת הכלים.