<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="https://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="https://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="https://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="https://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="https://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="https://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>עושים קיימות &#187; חדשנות טכנולוגית בקיימות עירונית</title>
	<atom:link href="https://amalnet.org/earth/?cat=23&#038;feed=rss2" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://amalnet.org/earth</link>
	<description>רשת עמל &#124; למען הדורות הבאים</description>
	<lastBuildDate>Thu, 12 Dec 2024 08:37:44 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
		<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
		<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=4.0</generator>
	<item>
		<title>תולים תקוות: האם הסטארטאפ הישראלי High Hopes יעצור את משבר האקלים?</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=1101</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=1101#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 29 Oct 2021 10:24:40 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[התייעלות אנרגטית]]></category>
		<category><![CDATA[חדשנות טכנולוגית בקיימות עירונית]]></category>
		<category><![CDATA[גזי חממה]]></category>
		<category><![CDATA[ישראל]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=1101</guid>
		<description><![CDATA[בעוד כמה ימים העולם כולו ישא עיניים על גלזגו סקוטטלנד, שם תתקיים ועידת האקלים של האו&#34;ם, כנס מכריע בכל הנוגע להתמודדות העולמית עם משבר האקלים. משבר שהמרכז שלו הוא פליטות פחמן, High Hopes שנולדה מרעיון של שני יזמים ישראלים, ערן &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=1101">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<img alt="hopes" class="alignright size-medium wp-image-1103" height="180" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/11/hopes-262x300.png" style="margin: 8px;" title="" width="157" /><br />
	<span style="font-size:14px;">בעוד כמה ימים העולם כולו ישא עיניים על גלזגו סקוטטלנד, שם תתקיים ועידת האקלים של האו&quot;ם, כנס מכריע בכל הנוגע להתמודדות העולמית עם משבר האקלים. משבר שהמרכז שלו הוא פליטות פחמן, High Hopes שנולדה מרעיון של שני יזמים ישראלים, ערן ונדב, מציעה פתרון יצירתי במיוחד להתמודדות איתו &ndash; <strong>להעלות בלון לאוויר וללכוד את הפחמן.&nbsp;&nbsp;</strong>מה הפתרון ש- High Hopes מציעה לבעיה? &quot;לפחמן דו חמצני יש תכונה חשובה ביחס לגזים אחרים באטמוספירה &#8211; הוא קופא במינוס 80 מעלות. מכיוון שככל הטמפרטורה נמוכה יותר קל יותר לתפוס פחמן דו חמצני, חשבתי שאם נוכל למצוא טמפרטורה קרובה למינוס 80 מעלות, נוכל במעט אנרגיה יחסית, להקפיא וללכוד אותו. הבנתי שיש מקום כזה שבו נוכל להשתמש במשאבים זמינים להוריד את הפחמן, מקום שיש בו רוח ופחמן בשפע ובחינם והטמפרטורה היא קרוב למינוס 80 מעלות &ndash; המקום הזה הוא כ- 15 ק&quot;מ מעל הקרקע. הרעיון הוא להשתמש בטכנולוגית בלונים זולה משמעותית יחסית למפעלים הקיימים, שכבר פותחה על ידי שחקניות מגוונות כגון גוגל, נאס&quot;א ואחרים, ולהשתמש בה להעלות בלון לאוויר וללכוד את הפחמן&quot;, אומר אורן.&nbsp;&quot;אותה שיחה בארבע לפנות בוקר התחילה רכבת הרים מטורפת&quot;, מספר מנסדורף, &quot;אחריה נפגשנו עם פיזיקאים ומדענים בעולם וביקשנו מהם לבוא ולהגיד לנו איפה אנחנו טועים ומה לא נכון בקונספט שלנו. כולם, ללא יוצא מן הכלל, הגיבו באותה הצורה: אמרו שזה הזוי אבל הם לגמרי בפנים&quot;.&nbsp; לכתבה המלאה במאקו-גרין,<a href="https://www.mako.co.il/green-life/environment/Article-7b7c6d296e1cc71027.htm" target="_blank"> לחצו כאן</a>.</span></p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=1101</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>ייצור מי שתייה מהאוויר וגז בישול מזבל: הפתרונות הטכנולוגיים הישראליים למשבר האקלים</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=1109</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=1109#comments</comments>
		<pubDate>Tue, 26 Oct 2021 10:44:31 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[התייעלות אנרגטית]]></category>
		<category><![CDATA[חדשנות טכנולוגית בקיימות עירונית]]></category>
		<category><![CDATA[מים]]></category>
		<category><![CDATA[ועידת האקלים]]></category>
		<category><![CDATA[ישראל]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=1109</guid>
		<description><![CDATA[ועידת האקלים העולמית ה-26 של האו&#34;ם תצא לדרכה ביום ראשון הקרוב, ואתמול (ראשון) אירח נשיא המדינה במשכנו בירושלים את המשלחת שתייצג את ישראל בגלזגו. במהלך האירוע הוצגה בבית הנשיא תערוכה חדשנית, עם פתרונות טכנולוגיים ישראליים ומהפכניים שיכולים לסייע במניעת משבר &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=1109">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/08/דגל-ישראל.jpg" rel="" style="" target="" title=""><img alt="דגל ישראל" class="alignright size-medium wp-image-993" height="108" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/08/דגל-ישראל-300x300.jpg" style="margin: 8px;" title="" width="108" /></a><br />
	<span style="font-size:14px;">ועידת האקלים העולמית ה-26 של האו&quot;ם תצא לדרכה ביום ראשון הקרוב, ואתמול (ראשון) אירח נשיא המדינה במשכנו בירושלים את המשלחת שתייצג את ישראל בגלזגו. במהלך האירוע הוצגה בבית הנשיא תערוכה חדשנית, עם פתרונות טכנולוגיים ישראליים ומהפכניים שיכולים לסייע במניעת משבר האקלים ובהאטה של ההתחממות הגלובלית. מביצה טבעונית, ועד למכשיר שמייצר מים מלחות האוויר &#8211; כל ההמצאות האקולוגיות שיכולות לעשות שינוי אמיתי.&nbsp;<a href="https://www.israelhayom.co.il/tech/tech-news/article/5308150/" target="_blank">לכתבה המלאה בישראל היום, לחצו כאן</a>.</span></p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=1109</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>איסלנד: המתקן הגדול ביותר בעולם ללכידת פחמן דו-חמצני מהאוויר החל לפעול</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=1002</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=1002#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 06 Oct 2021 10:50:17 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[התייעלות אנרגטית]]></category>
		<category><![CDATA[חדשות]]></category>
		<category><![CDATA[חדשנות טכנולוגית בקיימות עירונית]]></category>
		<category><![CDATA[גזי חממה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=1002</guid>
		<description><![CDATA[המתקן הגדול בעולם ללכידת פחמן דו-חמצני מהאוויר ושמירתו מתחת לאדמה החל לאחרונה לפעול באיסלנד. המתקן המיוחד צפוי להתמודד עם עד 4,000 טון פחמן דו-חמצני בשנה, שווה ערך לפליטות השנתיות מ-870 מכוניות או 9,281 חביות נפט נצרכות, על פי מחשבון גזי &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=1002">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<div>
	<span style="font-size:14px;">המתקן הגדול בעולם ללכידת פחמן דו-חמצני מהאוויר ושמירתו מתחת לאדמה החל לאחרונה לפעול באיסלנד. המתקן המיוחד צפוי להתמודד עם עד <a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/10/gaz.png" rel="" style="font-size: 14px;" target="" title=""><img alt="gaz" class="alignright size-full wp-image-1011" height="139" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/10/gaz.png" style="margin: 8px;" title="" width="140" /></a>4,000 טון פחמן דו-חמצני בשנה, שווה ערך לפליטות השנתיות מ-870 מכוניות או 9,281 חביות נפט נצרכות, על פי מחשבון גזי החממה של הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית.&nbsp;על פי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, <strong>הפליטות הגלובליות בשנה שעברה היו 31.5 מיליארד טון.</strong> לכידת אוויר ישירה נתפסת בעיני המדענים כחיונית למאמצים להגביל את ההתחממות הגלובלית.שמו של המתקן הוא ״<strong style="font-size: 14px;">אורקה</strong>״ שמשמעותה ״אנרגיה״ באיסלנדית &#8211; מורכב משמונה מכלים גדולים שמשתמשים במסננים ומאווררים ללכידת הפחמן הדו-חמצני. לאחר מכן הגז מעורבב עם מים ונדחס מתחת לאדמה, שם הוא הופך לאט לאט לסלע. המערכת מופעלת באמצעות אנרגיה מתחדשת המופקת ממפעל גיאותרמי סמוך. </span>ל<span style="font-size:14px;">כידת אוויר ישירה היא עדיין טכנולוגיה חדשה ויקרה, אך יש לקוות שהמחיר יירד עם הזמן. כ<strong>יום ישנם 15 מפעלים ברחבי העולם, הלוכדים יחדיו יותר מ-9,000 טון פחמן דו חמצני בשנה</strong>, על פי נתוני ה- IEA..&nbsp;<strong>אוקסידנטל</strong>, חברת נפט אמריקאית, מפתחת את המתקן הגדול ביותר, שנועד ללכוד <strong>מיליון טון </strong>בשנה מהאוויר ליד שדות הנפט שלה בטקסס. המתקן באיסלנד הוא שותפות בין חברת הסטארט-אפ השוויצרית Climeworks AG לבין החברה האיסלנדית Carbfix Climeworks.<a href="https://rotter.net/forum/scoops1/715683.shtml" target="_blank">פורסם ברוטר</a>, מקורות ותמונות בסוף הכתבה.&nbsp;</span>
</div>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=1002</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>המדינה צריכה לרתום את כוחו של הייטק הישראלי להתמודדות עם משבר האקלים</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=990</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=990#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 13 Aug 2021 07:46:45 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[חדשות]]></category>
		<category><![CDATA[חדשנות טכנולוגית בקיימות עירונית]]></category>
		<category><![CDATA[הייטק]]></category>
		<category><![CDATA[חדשנות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=990</guid>
		<description><![CDATA[מאת יונתן בן ארצי, גלובס ככל שנעודד יותר ויותר ישראליות וישראלים לפתח חברות וכלים שיסייעו להתמודד עם אתגר האקלים &#8211; ככה מדינת ישראל וההייטק הישראלי ירוויחו, ויזכו להוביל את המהפכה הטכנולוגית הגדולה שלפנינו &#8226; יש לנו כאן את כל התנאים &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=990">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<img alt="דגל ישראל" class="alignright size-medium wp-image-993" height="180" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2021/08/דגל-ישראל-300x300.jpg" style="margin: 8px;" title="" width="180" /><span style="font-size:14px;">מאת יונתן בן ארצי, גלובס<br />
	ככל שנעודד יותר ויותר ישראליות וישראלים לפתח חברות וכלים שיסייעו להתמודד עם אתגר האקלים &#8211; ככה מדינת ישראל וההייטק הישראלי ירוויחו, ויזכו להוביל את <strong>המהפכה הטכנולוגית הגדולה שלפנינו </strong>&bull; יש לנו כאן את כל התנאים להפוך למרכז עולמי של השקעות לעולם טוב יותר. עולם ה-Climate Technology רק הולך ומתרחב: אינטליגנציה מלאכותית מפותחת עבור שוק האנרגיה המתחדשת כדי <strong>לעבור לעולם ללא פליטות פחמן דו-חמצני,</strong> <strong>חיישני IOT נכנסים לעולם החקלאות</strong> על מנת לצמצם את <strong>צריכת המים </strong>ולהעלות את היקף הגידולים, פתרונות חדשניים נכנסים לעולם <strong>התחבורה הציבורית</strong> ויזמים מבריקים מנסים למצוא פתרונות שטרם דמיינו ל<strong>ספיגת פחמן דו חמצני</strong> או <strong>יצירת תחליפים למזון מן החי</strong>.&nbsp;<a href="https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001381555" target="_blank">לכתבה המלאה, לחצו כאן</a></span></p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=990</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=952</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=952#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 23 Jul 2020 11:49:57 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[אור שמש]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה סולארית]]></category>
		<category><![CDATA[המשרד להגנת הסביבה]]></category>
		<category><![CDATA[ישראל]]></category>
		<category><![CDATA[משרד האנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[שמש]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=952</guid>
		<description><![CDATA[לרגע קצר אחד, ביום רביעי ה-4 במרץ 2020, מדינת ישראל הפכה למעצמה אמיתית של אנרגיית שמש. בשעה 11:44 לפני הצהריים, 22% מכלל החשמל במשק יוצר מאנרגיות מתחדשות &#8211; שיא נקודתי של כל הזמנים בישראל.&#160;99% מהחשמל הירוק שיוצר באותו רגע &#8211; &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=952">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<img alt="sun" class="alignright size-full wp-image-14" height="160" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2019/12/sun.jpg" width="170" /><span style="font-size:14px;"><span dir="RTL">לרגע קצר אחד, ביום רביעי ה-4 במרץ 2020, מדינת ישראל הפכה למעצמה אמיתית של אנרגיית שמש. בשעה 11:44 לפני הצהריים, 22% מכלל החשמל במשק יוצר מאנרגיות מתחדשות &ndash; שיא נקודתי של כל הזמנים בישראל</span>.&nbsp;99% <span dir="RTL">מהחשמל הירוק שיוצר באותו רגע &ndash; 1,599 מגהוואט &ndash; מקורו באנרגיה סולארית. האחוז הנותר נוצר מטורבינות רוח ומביוגז.&nbsp;למרבה הצער, זה עדיין לא אומר שישראל הפכה לאימפריית שמש באורח קבע. בשנתיים האחרונות, בעקבות פתיחה של שדות תרמו-סולאריים חדשים בדרום והאצה בהתקנת פאנלים על גגות ברחבי המדינה, אמנם חלה עלייה משמעותית בשימוש באנרגיית שמש, מכ-1.5% ל-6-7%, אבל משק החשמל הישראלי עדיין רחוק מהנתונים הדו-ספרתיים שמאפיינים מדינות רבות במערב.<br />
	להמשך קריאה </span>&ndash;&nbsp;<a href="https://www.zman.co.il/90044/" target="_blank"><span dir="RTL">קצת חדשות טובות: לרגע הפכנו לאימפריית השמש, זמן ישראל 13.3.2020</span></a><br />
	<a href="https://www.the7eye.org.il/378739" target="_blank"><img alt="enlightened" height="23" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/plugins/ckeditor-for-wordpress/ckeditor/plugins/smiley/images/lightbulb.png" title="enlightened" width="23" />&nbsp;&quot;<span dir="RTL">ישראל ראשונה בייצור חשמל מהשמש ב־</span>OECD&quot;? <span dir="RTL">פוטנציאל לפייק ניוז, העין השביעית 30.6.2020</span></a></span></p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=952</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>נתונים על הקשר בין פליטת גזי חממה לכריתת יערות ותעשיית המזון מהחי</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=784</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=784#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 17 Feb 2020 14:11:25 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[יער אורבני]]></category>
		<category><![CDATA[נתונים]]></category>
		<category><![CDATA[אטמוספירה]]></category>
		<category><![CDATA[גזי חממה]]></category>
		<category><![CDATA[יער]]></category>
		<category><![CDATA[עצים]]></category>
		<category><![CDATA[פחמן דו חמצני]]></category>
		<category><![CDATA[צמחים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=784</guid>
		<description><![CDATA[(מתוך &#34;אנחנו האקלים, הצלחת כדור הארץ מתחילה בארוחת הבוקר&#34;, ג&#39;ונתן ספרן פויר, הוצאת כנרת, זמורה, עמ&#39; 99, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, אתר האו&#34;ם) עצים סופגים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן&#160; כבר עכשיו הצמחייה אוגרת כרבע מן הפליטות&#160;מעשה ידי&#160;אדם כריתת &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=784">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<span style="font-size: 14px;">(מתוך &quot;אנחנו האקלים, הצלחת כדור הארץ מתחילה בארוחת הבוקר&quot;, ג&#39;ונתן ספרן פויר, הוצאת כנרת, זמורה, עמ&#39; 99, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, אתר האו&quot;ם)</span><a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2020/02/אמזונס-ברזיל.png" rel="" style="" target="" title=""><img alt="אמזונס ברזיל" class="alignright size-full wp-image-786" height="251" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2020/02/אמזונס-ברזיל.png" style="margin: 8px;" title="" width="788" /></a>
</p>
<ul>
<li>
		<span style="font-size:14px;">עצים <strong>סופגים פחמן דו חמצני </strong>ופולטים חמצן&nbsp;</span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;">כבר עכשיו הצמחייה <strong>אוגרת כרבע מן הפליטות</strong>&nbsp;<span style="font-size:14px;">מעשה ידי&nbsp;<span style="font-size:14px;">אדם</span></span></span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><strong>כריתת יערות ושריפתם, אחראית ל-15%</strong> לפחות מפליטות גזי החממה הגלובליות בשנה. על פי סיינטיפיק אמריקן: &quot;בירוא עצים ביערות הגשם הטרופיים, מוסיף יותר פחמן דו חמצני לאטמוספירה מאשר סך כל המנכוניות והמשאיות על כבישי העולם&quot;.</span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><strong>43% &#8211; זהו שיעור הגידול באובדן העצים ביערות מאז 2014!</strong> (המועד שבו נחתמה הצהרת ניו יורק באו&quot;ם, הצהרה שדרשה מהמדינות החתומות להפחית את כריתת היערות במחצית עד 2020 ולהפסיקה לחלוטין עד 2030)</span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><strong>43 מיליון דונם בשנה</strong> &#8211; זהו קצב הכריתה והשריפה של יערות הבראשית הטרופיים</span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;">ככל שאנחנו משמידים יותר יערות, כך אנחנו פוגעים ביכולת כדור הארץ לווסת את מינון גזי החממה באטמוספירה</span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size: 14px;"><strong>עצים עשויים 50 אחוזים פחמן</strong>. כמו הפחם, הם משחררים את מאגרי הפחמן הדו חמצני שלהם בעת שריפה</span>
	</li>
</ul>
<p>
	<span id="more-784"></span>
</p>
<p>
	<span style="font-size: 14px;">​</span><span style="color:#B22222;"><span style="font-size:18px;"><strong>מדוע משמידים יערות? </strong></span></span>
</p>
<ul>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><strong>כ-80% מבירוא היערות</strong>, נעשים לצורך פינוי קרקע לצמחים המיועדים <strong>לגידולי בקר ולמרעה בקר</strong></span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><strong>70% מהגידולים בעולם&nbsp;</strong>מיועדים להאכלת חיות משק</span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><strong>המבורגר אחד</strong>, צורך באופן עקיף <strong>2500 ליטר מים</strong></span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><strong>ליטר חלב</strong>, צורך באופן עקיף <strong>683 ליטר מים</strong></span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;">תעשיית הבשר והמזון מהחי אחראית באופן ישיר ל <strong>18% מפליטת גזי החממה בעולם (מתאן), ובאופן עקיף </strong>- אם לוקחים בחשבון את השמדת היערות &#8211;&nbsp;&nbsp;<strong>קרוב ל 50%</strong></span>
	</li>
</ul>
<p>
	<img alt="cactus" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2019/12/cactus-159x300.jpg" style="width: 32px; height: 60px;" />&nbsp;<span style="font-size:18px;"><span style="color:#B22222;"><strong>מה ניתן לעשות?</strong></span></span><br />
	<span style="font-size:14px;">אם יתירו לשטח טרופי המשמש כיום לבעלי חיים למאכל, <strong>לחזור ולהיות יער</strong>, יתכן שהיה אפשר כבר עכשיו להעלים <strong>יותר ממחצית מגזי החממה הגלובליים מעשה ידי אדם</strong> !<br />
	מה דעתכם לקחת את זה יותר רחוק? על <strong>רעיון מחצית כדור הארץ </strong>של אדוארד או. וילסון, שמעתם? אה, לא? הנה זה כאן</span><br />
	<span dir="RTL" style="font-size: 14px;"><a href="https://www.half-earthproject.org/">אתר הפרויקט</a></span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;">,&nbsp;</span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;"><a href="https://www.theguardian.com/cities/2018/mar/20/save-the-planet-half-earth-kim-stanley-robinson">מאמר בגארדיאן</a></span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;">,&nbsp;</span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;"><a href="https://www.theguardian.com/environment/2018/feb/18/should-we-give-half-planet-earth-wildlife-nature-reserve">עוד גארדיאן</a>,&nbsp;</span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;">(</span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;"><a href="https://alaxon.co.il/article/%D7%9C%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8/">אלכסון</a></span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;">,&nbsp;</span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;"><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/E._O._Wilson">ויקי</a></span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;">,&nbsp;</span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;"><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Half-Earth">ויקי נוסף</a></span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;">,&nbsp;</span><span style="font-size: 14px;">Half-Earth: Our Planet&#39;s Fight for Life, 2016</span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;">&nbsp;)</span><br />
	<img alt="pT78o69jc" class="alignright size-thumbnail wp-image-421" height="32" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2020/01/pT78o69jc-150x150.png" style="" title="" width="32" />&nbsp;&nbsp;<span style="font-size:14px;"><a href="https://amalnet.org/earth/?p=386" target="_blank">דילמה &#8211; מה נאכל?</a>, דילמה זו היתה חלק מדמוקרטון עמל 2020</span>
</p>
<p>
	&nbsp;</p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=784</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>Eco Wave Power -ייצור חשמל מגלי הים</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=523</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=523#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 06 Feb 2020 19:54:11 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[התייעלות אנרגטית]]></category>
		<category><![CDATA[מים]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[חשמל]]></category>
		<category><![CDATA[ים]]></category>
		<category><![CDATA[ישראל]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=523</guid>
		<description><![CDATA[גם אתם מתמלאים השראה כשאתם בוהים בים?&#160; הגלים העוצמתיים שנשקפו מחופי פנמה גרמו לדיוויד לב להשתאות. לב, יהודי־קנדי וחובב גלישה, שמתגורר בפנמה וביצע לא מעט אקזיטים במהלך חייו בתחומי הנדל&#34;ן והמשחקים באינטרנט, העמיק והתבונן&#160;בתנועה ההרמונית של המים, בקצף שמותירים הגלים, &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=523">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p style="direction: rtl; ">
	<a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2020/01/wave.jpg" rel="" style="" target="" title=""><img alt="wave" class="alignright size-medium wp-image-524" height="164" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2020/01/wave-300x164.jpg" style="margin: 5px;" title="" width="300" /></a><br />
	<span style="font-size:14px;"><span style="color:#800000;"><strong><span style="font-size:20px;">גם אתם מתמלאים השראה כשאתם בוהים בים?&nbsp;</span></strong></span><br />
	הגלים העוצמתיים שנשקפו מחופי פנמה גרמו <strong>לדיוויד לב</strong> להשתאות. לב, יהודי־קנדי וחובב גלישה, שמתגורר בפנמה וביצע לא מעט אקזיטים במהלך חייו בתחומי הנדל&quot;ן והמשחקים באינטרנט, העמיק והתבונן&nbsp;בתנועה ההרמונית של המים, בקצף שמותירים הגלים, וחשב מה אפשר לעשות עם כל העוצמה הזו.&nbsp;הוא התחיל לחקור את נושא החשמל מגלי הים ואז פגש ב<strong>אינה ברוורמן</strong>, באותה עת בחורה צעירה שסיימה תואר ראשון במדע המדינה ושפה וספרות אנגלית.&nbsp;השניים חיברו כוחות במה שלימים יהפוך לחברת&nbsp;<a href="https://www.ecowavepower.com/" target="_blank">​Eco Wave Power</a>, שפיתחה טכנולוגיה חדשנית לייצור אנרגיה נקייה מגלים בלבד. הטכנולוגיה מורכבת ממצופים ייחודיים, המותקנים במבני חוף דוגמת רציפים ומזחים. תנועת הגלים מנדנדת את המצופים, שמגבירים ומפחיתים את הלחץ בבוכנות הידראוליות שדוחסות שמן. השמן הדחוס גורם להנעת מנוע הידראולי, והרוטציה המכנית מומרת לחשמל שמוזרם לרשת. במזג אוויר קיצוני, מתרוממים המצופים מעל למפלס המים ונשארים במנח אנכי עד שוך הסערה.&nbsp;</span>
</p>
<p>
	<span id="more-523"></span>
</p>
<p style="direction: rtl; ">
	<br />
	<span style="font-size:14px;"><iframe allow="accelerometer; autoplay; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture" allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/4CbvsLmP3pw" width="560"></iframe></span>
</p>
<div style="direction: rtl; color: rgb(65, 63, 67); font-family: &quot;Open Sans Hebrew&quot;, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 15px; letter-spacing: 0.25px;">
<p>
		<span style="font-size:14px;">תחנת פיילוט של הטכנולוגיה, הממוקמת בגיברלטר, מייצרת חשמל נקי לשימוש התושבים מאז 2016. <strong>בישראל מופעלת תחנת כזו בנמל יפו,</strong> שקיבלה את מימון משרד האנרגיה להרחבת פעילותה. בחודשים הקרובים שואפים בחברה לחבר את התחנה לרשת החשמל של ת&quot;א ובכך לייצר חשמל ירוק, הלכה למעשה.<br />
		<a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2020/01/Eco-Wave-Power.jpg" rel="" style="" target="" title=""><img alt="" class="alignright size-medium wp-image-525" height="163" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2020/01/Eco-Wave-Power-300x204.jpg" style="margin: 8px;" title="&quot;אפשר לייצר מגלי הים בערך פי שניים מכמות החשמל שהעולם מייצר כעת&quot;. אינה ברוורמן, מנכ&quot;לית אקו-וויב // צילום: Eco Wave Power" width="240" /></a>&quot;מאחר שרוב העולם מורכב ממים, אפשר לייצר מגלי הים בלבד בסביבות פי שניים מכמות החשמל שהעולם מייצר כעת. זו כמות גדולה מאוד&quot;, מסבירה <strong>מנכ&quot;לית אקו ווייב, אינה ברוורמן</strong>. &quot;שוק האנרגיה המתחדשת העולמי עומד רק על 18%. יש לנו הרבה איפה להשתפר, וחשמל מגלי הים הוא חלק מהותי ממכלול האנרגיה העולמית &#8211; שבוודאי יהיה חלק מרכזי בערי העתיד, גם במדינת ישראל.&quot;יש תוכנית בעיריית ת&quot;א שעד 2030 &#8211; 100 אחוז מהחשמל של העירייה יהיה מאנרגיה מתחדשת. <strong>בישראל יש פוטנציאל לייצר 200 מגה ואט מגלי הים, שזה בערך 200 אלף משקי בית שיתבססו על אנרגיה ירוקה</strong>. אם נגיע במדינת ישראל לכך ש־40-30 אחוזים מצריכת החשמל יגיעו ממקורות אנרגיה מתחדשת &#8211; גלים, רוח, סולארי, מצב המדינה יהיה ממש טוב&quot;, מסכמת ברוורמן.<br />
		<a href="https://www.israelhayom.co.il/article/691641" target="_blank">פורסם בישראל היום, העיר שחוברה לה יחדיו</a></span>
	</p>
</div>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=523</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>פריצת דרך אנרגטית עשויה לאפשר אגירת אנרגיה סולארית לדורות</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=373</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=373#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 31 Jan 2020 17:09:56 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[אור שמש]]></category>
		<category><![CDATA[התייעלות אנרגטית]]></category>
		<category><![CDATA[חדשנות טכנולוגית בקיימות עירונית]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה סולארית]]></category>
		<category><![CDATA[שמש]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=373</guid>
		<description><![CDATA[במשך עשרות שנים, מדענים חיפשו דרך נוחה ויעילה ללכוד, לאחסן ולשחרר אנרגיה סולארית. חוקרים בשוודיה אומרים כי נמצא פיתרון שיאפשר להשתמש בכוח קרני השמש במגוון יישומי צרכנים &#8211; חימום של הכל מבתים לרכבים. &#160;מדענים מאוניברסיטת&#160;Chalmers&#160;לטכנולוגיה בגוטנבורג הבינו כיצד לרתום את &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=373">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p style="text-align: right;">
	<a href="https://www.flickr.com/photos/p_valdivieso/4930664384" rel="" style="" target="" title=""><img alt="sun_botlle" class="alignright size-full wp-image-374" height="257" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2020/01/sun_botlle.png" style="margin: 8px;" title="" width="203" /></a><span style="font-size: 14px;">במשך עשרות שנים, מדענים חיפשו דרך נוחה ויעילה ללכוד, לאחסן ולשחרר אנרגיה סולארית. חוקרים בשוודיה אומרים כי נמצא פיתרון שיאפשר להשתמש בכוח קרני השמש במגוון יישומי צרכנים &#8211; חימום של הכל מבתים לרכבים.</span>
</p>
<div style="direction: rtl;">
	<span style="font-size:14px;">&nbsp;מדענים מאוניברסיטת</span>&nbsp;Chalmers&nbsp;<span style="font-size:14px;">לטכנולוגיה בגוטנבורג הבינו כיצד לרתום את האנרגיה ולהשאיר אותה שמורה כדי שאפשר יהיה לשחרר אותה לפי דרישה בצורה של חום &#8211; אפילו עשרות שנים לאחר שנלכדה. החידושים כוללים מולקולת לכידה באנרגיה, מערכת אחסון שמבטיחה לעלות על הסוללות המסורתיות, לפחות בכל מה שקשור לחימום, וציפוי למינציה לאחסון אנרגיה שניתן ליישם על חלונות וטקסטיל. פריצות הדרך, מצוות שהובל על ידי החוקר <a href="https://www.chalmers.se/en/staff/Pages/kasper-moth-poulsen.aspx" target="_blank">קספר מות-פולס</a>ן, זכו לשבחים בקרב הקהילה המדעית. עכשיו מגיע המבחן האמיתי: האם פולסן יכול לגרום למשקיעים לגבות את הטכנולוגיה שלו ולקחת אותה לשוק.</span><br />
	<span id="more-373"></span>
</div>
<p style="direction: rtl; text-align: right;">
	<span style="font-size:14px;">המערכת מתחילה במולקולה נוזלית המורכבת מפחמן, מימן וחנקן. כשנפגשת עם אור השמש, המולקולה שואבת את אנרגיית השמש ומחזיקה אותה עד שזרז מפעיל את שחרורה כחום. החוקרים השקיעו כמעט עשור ו -2.5 מיליון דולר בכדי ליצור יחידת אחסון מיוחדת, שלדברי מות-פולסן, פרופסור בן 40 במחלקה לכימיה והנדסה כימית, יש יציבות לשימור של 5 עד 10 שנים. אורך החיים של סוללות ליתיום-יון טיפוסיות הקיימות כיום.</span><br />
	&nbsp;
</p>
<p style="direction: rtl; text-align: right;">
	<span style="font-size: 14px;">פורסם ב<a href="https://www.energianews.com/article.php?id=23481" target="_blank">חדשות האנרגיה</a><br />
	מקור: <a href="https://www.bloomberg.com/news/articles/2019-11-04/moth-poulsen-s-energy-trapping-molecule-could-solve-solar-storage" target="_blank">בלומברג</a></span></p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=373</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>יער אנכי כתגובת מנע לבלימת הזיחול האורבני</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=127</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=127#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 02 Jan 2020 10:36:03 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[יער אורבני]]></category>
		<category><![CDATA[אוויר]]></category>
		<category><![CDATA[זיחול אורבני]]></category>
		<category><![CDATA[חקלאות ורטיקלית]]></category>
		<category><![CDATA[יער]]></category>
		<category><![CDATA[ערפיח]]></category>
		<category><![CDATA[צמחים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=127</guid>
		<description><![CDATA[הידעתם?&#160; צמחים מייצרים חמצן ולחות, קולטים חלקיקי CO2 ואבק, ומסוגלים להגן על בניין מפני קרינה וזיהום ! מגדלי מגורים מאפשרים מקום לדירות רבות בשטח קטן.&#160;זה ידוע. אבל אם כך, הם יכולים לאפשר מקום גם לעצים רבים וליצור יער גדול בשטח &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=127">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p dir="RTL">
	<strong><span style="color:#B22222;"><span style="font-size:20px;">הידעתם?&nbsp; צמחים מייצרים חמצן ולחות, קולטים חלקיקי CO2 ואבק, ומסוגלים להגן על בניין מפני קרינה וזיהום !</span></span></strong>
</p>
<p dir="RTL">
	<span style="font-size:14px;">מגדלי מגורים מאפשרים מקום לדירות רבות בשטח קטן.&nbsp;זה ידוע. אבל אם כך, הם יכולים לאפשר מקום גם לעצים רבים וליצור יער גדול בשטח קטן.&nbsp; את הרעיון הזה יישם האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי כשהקים את <strong>מגדלי היער האנכי במילנו,</strong> ליד תחנת הרכבת הגדולה <span dir="LTR">Porta Garibaldi</span>. שני מבני מגורים המתנשאים לגובה של 112 מטר ו-80 מטר.&nbsp;</span>
</p>
<p dir="RTL">
	<img alt="  Bosco vertical Milani" class="alignright size-medium wp-image-1125" height="250" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2020/01/bosco-300x250.png" style="margin: 4px;" title="" width="300" /><span style="font-size:14px;">בנייתם הסתיימה ב-2014 ואלו <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Bosco_Verticale" target="_blank">מגדלי המגורים עם היער האנכי הראשון בעולם</a>. הבניין תוכנן כסביבת מגורים שאינה רק יפה לעין אלא גם מייעלת שימוש באנרגיה, מייצרת ולמעשה גם מחדשת אנרגיה. המגדל העשיר בצמחיה יוצר ועוזר באיזון מיקרו-אקלימי ובסינון חלקיקי אבק הנמצאים בסביבה העירונית.&nbsp;</span>
</p>
<p dir="rtl">
	<span dir="RTL" style="font-size: 14px;">דבר זה הוא בעל ערך רב לתושבים שהרי מילאנו היא אחת הערים המזוהמות ביותר באירופה. הצמחים מייצרים לחות, קולטים חלקיקי פחמן ואבק</span><span dir="RTL" style="font-size: 14px;">, מייצרים חמצן ומגנים על הבניין מפני קרינה וזיהום אקוסטי.&nbsp;דבר זה לא רק משפר את איכות החיים של המתגוררים, אלא יוצר חיסכון אנרגטי משמעותי לאורך שנה.</span>
</p>
<div style="direction: rtl;">
	<span id="more-127"></span>
</div>
<p style="direction: rtl;">
	<span style="font-size:14px;">לכל דירה בבניין יש מרפסת עם עצים המסוגלים להגיב למזג האוויר של העיר &#8211; במהלך קיץ העצים יתנו צל, ובחורף &#8211;&nbsp; העצים העירומים יאפשרו לאור השמש לחדור לדירה. הצמחים יושקו על ידי מים אפורים אשר עוברים תהליך סינון במבנה. מערכות אנרגיה פוטו-וולטאיות יספקו את החשמל למגדל.</span>
</p>
<ul>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><span dir="RTL"><a href="https://www.kayamut.org.il/mkmexamplesbank-media-story-135331" target="_blank">להמשך קריאה &#8211; מכון השל</a></span></span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><span dir="RTL">ראו גם עמ&#39; 256 מתוך קטלוג התערוכה <a href="https://www.tamuseum.org.il/he/about-the-exhibition/solar-guerrilla-constructive-responses-to-climate-change" target="_blank">&quot;סולאר גרילה&quot;</a> מוזיאון ת&quot;א לאמנות 2019</span></span>
	</li>
<li style="direction: rtl;">
		<span style="font-size:14px;">קיימות עירונית והתייעלות אנרגטית: <a href="https://www.kayamut.org.il/mkmexamplesbank-media" target="_blank">בנק דוגמאות מקסים מהארץ ומהעולם</a> &ndash; מרכז השל</span>
	</li>
</ul>
<p>
	<iframe allow="accelerometer; autoplay; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture" allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/lGefukU8MCc" width="560"></iframe>
</p>
<div style="direction: rtl;">
	<a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2019/12/cactus.jpg" rel="" style="" target="" title=""><img alt="cactus" class="alignright size-full wp-image-82" height="111" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2019/12/cactus.jpg" style="direction: rtl; margin: 8px;" title="" width="59" /></a>
</div>
<div style="direction: rtl;">
	<strong><strong><span style="font-size:18px;"><span style="color:#B22222;">&nbsp;</span></span></strong></strong>
</div>
<p style="direction: rtl;">
	<strong><span style="font-size:18px;"><span style="color:#B22222;">&nbsp;רוצים לגדל אויר נקי ונעים? עשו זאת בעצמכם!</span></span></strong>
</p>
<p style="direction: rtl;">
	<span style="font-size:14px;">על ידי פיזור מושכל של מספר צמחי נוי בסביבת העבודה או המגורים, ניתן לשפר את איכות האוויר. רוצים לדעת כיצד? הנה:&nbsp;</span>
</p>
<ul>
<li style="direction: rtl;">
		<span style="font-size:14px;"><a href="https://www.idc.ac.il/he/whatsup/Documents/grow-air.pdf" target="_blank">HOW TO GROW FRESH AIR</a>,&nbsp;<span style="font-size:14px;"> פרויקט &quot;<a href="https://chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.runi.ac.il/media/g1kblvxt/whats-new-in-school.pdf" target="_blank">עשבים עושים</a>&quot; &#8211; סטודנטים מפיצים קיימות, הבינתחומי הרצליה</span></span>
	</li>
<li style="direction: rtl;">
		<span style="font-size:14px;">&nbsp;<a href="https://www.idc.ac.il/he/whatsup/pages/grow-fresh-air-he.aspx" target="_blank">הסבר על המיזם</a>, הבינתחומי הרצליה</span>
	</li>
</ul>
<p>
	<span style="font-size: 14px;">ההשראה למיזם הגיעה מהרצאת הטד המצוינת של החוקר ההודי </span><span style="font-size: 14px; font-family: Inter, &quot;Helvetica Neue&quot;, Helvetica, Arial, sans-serif; letter-spacing: -0.4px;">&nbsp;Kamal Meattle</span><span style="font-size: 14px;">, צפו בה:</span>
</p>
<div style="direction: rtl;">
	<span style="font-size:14px;"><em>לפני כ-17 שנים, פיתחתי אלרגיה לאוויר של דלהי. רופאי אמרו לי שקיבולת הריאות שלי ירדה ל-70 אחוזים, ושהדבר הורג אותי. בעזרתם של IIT (המכון ההודי לטכנולוגיה), TERI (המכון לאנרגיה ולמשאבים), ומחקרים של נאס&quot;א , גילינו שישנם <strong>שלושה צמחים ירוקים בסיסיים</strong>, צמחים ירוקים נפוצים, <strong>שבעזרתם אנו יכולים לגדל את כל האוויר הנקי הדרוש לנו בתוך המבנה כדי לשמור על בריאותנו</strong>. גילינו גם שאנו יכולים לצמצם את דרישות אספקת האוויר הנקי לבניין, תוך כדי שמירה על הסטנדרטים הדרושים של איכות האוויר בתוכו.&nbsp;&nbsp;שלושת הצמחים הם: <strong>דקל אריקה</strong>, <strong>כידונן תלת-פסי ופוטוס</strong>. השמות הבוטניים נמצאים לפניכם. דקל אריקה הוא צמח אשר מסיר פחמן דו-חמצני וממיר אותו לחמצן. אנו זקוקים ל-4 צמחים בגובה כתף לאדם. ובנוגע לטיפול בצמח, אנו צריכים לנגב את עליו בדלהי &#8211; כל יום, ואולי פעם בשבוע בערים בהן האוויר נקי יותר. היינו חייבים לגדל אותם בדשן תולעים, שהיה סטרילי, או בגידול הידרופוני, ולהוציא אותם החוצה כל 3-4 חודשים. הצמח השני הוא הכידונן התלת-פסי. גם הוא צמח נפוץ, ואנו מכנים אותו &#39;צמח חדר שינה&#39;, מכיוון שהוא ממיר פחצן דו-חמצני לחמצן בלילה. אנו זקוקים לשישה עד שמונה צמחים בגובה המותניים לאדם. הצמח השלישי הוא הפוטוס, וגם הוא צמח נפוץ מאוד שמעדיף לצמוח בגידול הידרופוני. הצמח המסויים הזה מסיר פורמאלדהידים וכימיקלים נדיפים אחרים.&nbsp;&nbsp;בעזרת שלושת הצמחים האלו, אתם יכולים לגדל את כל האוויר הנקי לו אתם זקוקים!&nbsp;</em></span><br />
	&nbsp;
</div>
<div style="max-width:560px">
<div style="direction: rtl; position: relative; height: 0px; padding-bottom: 56.25%;">
		<iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" scrolling="no" src="https://embed.ted.com/talks/kamal_meattle_how_to_grow_fresh_air" style="position:absolute;left:0;top:0;width:100%;height:100%" width="560"></iframe>
	</div>
</div>
<p style="direction: rtl;">
	&nbsp;
</p>
<ul>
<li style="direction: rtl;">
		<span style="font-size: 14px;">מה דעתכם,&nbsp;האם יש לכם רעיונות נוספים לשילובי צמחים נוספים? הוסיפו&nbsp;את תגובתכם</span>
	</li>
</ul>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=127</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>החזרת אור שמש באמצעות מראות</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=104</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=104#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 25 Dec 2019 13:22:55 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[אור שמש]]></category>
		<category><![CDATA[חדשנות טכנולוגית בקיימות עירונית]]></category>
		<category><![CDATA[אור]]></category>
		<category><![CDATA[מראות]]></category>
		<category><![CDATA[שמש]]></category>
		<category><![CDATA[תאורה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=104</guid>
		<description><![CDATA[מה עושים בכפר חשוך שבחודשי החורף אינו מקבל שמש ושעות אור? בחודשי החורף המעוננים השמש מאירה פחות מהרגיל בכל מקום בעולם, אבל יש מקומות מסוימים,&#160;שבהם מדובר כבר בחושך של ממש. כך למשל כפרים רבים נמצאים בעמק בין ההרים היפים, אבל &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=104">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>
	<a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2019/12/sun.png" rel="" style="" target="" title=""><img alt="sun" class="alignright size-thumbnail wp-image-112" height="150" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2019/12/sun-150x150.png" style="margin: 8px;" title="" width="150" /></a><br />
	<span style="font-size:20px;"><strong><span style="color:#B22222;">מה עושים בכפר חשוך שבחודשי החורף אינו מקבל שמש ושעות אור?</span></strong></span>
</p>
<p>
	<span style="font-size:14px;">בחודשי החורף המעוננים השמש מאירה פחות מהרגיל בכל מקום בעולם, אבל יש מקומות מסוימים,&nbsp;שבהם מדובר כבר בחושך של ממש.<br />
	כך למשל כפרים רבים נמצאים בעמק בין ההרים היפים, אבל למרות שהמיקום היפה מביא לתושבים נוף הררי קסום, ההרים הגבוהים שמסביב לכפר מונעים מהשמש להאיר אותם. מכיוון שממילא השמש בנורבגיה/פינלנד, צפון איטליה ועוד&nbsp;לא זורחת הרבה בחודשי החורף, נוצר מצב שבמהלך שישה חודשים שלמים קרני השמש לא מצליחות להגיע אל תושבי הכפר, והם נשארים בעלטה. אחד מהפתרונות היצירתיים שהועלו, היה&nbsp;לקחת כמה מראות ענק, להציב אותם בראש אחד ההרים שמסביב לכפר ופשוט לכוון את השמש ישירות אל בתי התושבים. בשנים האחרונות נמצא פתרון טכנולוגי שאפשר זאת! הנה הביטו בכפר רוקאן בצפון נורבגיה:</span><br />
	&nbsp;
</p>
<p>
	<span id="more-104"></span>
</p>
<p>
	<iframe allow="accelerometer; autoplay; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture" allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/3nOpK3m_rmc" width="560"></iframe>&nbsp;
</p>
<ul>
<li>
		<a href="https://www.inn.co.il/News/News.aspx/419666"><span style="font-size: 14px;">הכפר שהחליף את השמש</span></a>
	</li>
<li>
		<a href="https://https://www.mako.co.il/hix-science/Article-d0395fee8fcef31006.htm" target="_blank"><span style="font-size:14px;">העיירה הנורבגית תקבל אור בחודשי החורף באמצעות מראות</span></a>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><a href="https://www.bbc.com/future/article/20170314-the-town-that-built-a-mirror-to-catch-the-sun" target="_blank">The dark town that built a giant mirror to deflect the Sun</a></span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><a href="https://www.youtube.com/watch?v=B7nsX63Tss0" target="_blank">This rotating mirror is designed to give you more sun in the beer garden</a></span>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><a href="https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3" target="_blank">על הקשר בין חשיפה לאור שמש לבין מצב הרוח, מכון דוידסון</a></span><br />
		&nbsp;
	</li>
</ul>
<p>
	<span style="font-size:18px;"><span style="color:#B22222;"><strong>&nbsp;עשו זאת בעצמכם!</strong></span></span>
</p>
<ul>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><a href="https://il.brainpop.com/he/shared/lpe/15/158096.pdf" target="_blank">פעילות &#8211; כיצד פועלת מראה? , בריינפופ</a></span>
	</li>
<li>
		<a href="https://ek.meydalle.info/kalfon224.htm" style="font-size: 14px;" target="_blank">אור באמצעות מראה, אהוד קלפון</a>
	</li>
</ul>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=104</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>הולכת אור שמש לתאורה טבעית</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=101</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=101#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 25 Dec 2019 13:18:44 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[אור שמש]]></category>
		<category><![CDATA[חדשנות טכנולוגית בקיימות עירונית]]></category>
		<category><![CDATA[אור]]></category>
		<category><![CDATA[ישראל]]></category>
		<category><![CDATA[שמש]]></category>
		<category><![CDATA[תאורה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=101</guid>
		<description><![CDATA[האם גם אתם חשים נעים יותר באור יום טבעי? אם גם אתם הרגשתם בחורף האחרון שאתם יותר ויותר מדוכדכים ככל שהתקצרו הימים, אתם לא לבד. התופעה הזו, שנקראת &#34;דיכאון עונתי&#34; או &#34;הפרעת רגש עונתית&#34;, אמנם אינה שכיחה בישראל, אך נפוצה &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=101">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p dir="RTL">
	<a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2019/12/sun.jpg" rel="" style="" target="" title=""><img alt="sun" class="alignright size-thumbnail wp-image-14" height="150" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2019/12/sun-150x150.jpg" style="margin: 8px;" title="" width="150" /></a>
</p>
<p>
	<span style="font-size:20px;"><strong><span style="color:#B22222;">האם גם אתם חשים נעים יותר באור יום טבעי?</span></strong></span>
</p>
<p>
	<span style="font-size:14px;">אם גם אתם הרגשתם בחורף האחרון שאתם יותר ויותר מדוכדכים ככל שהתקצרו הימים, אתם לא לבד. התופעה הזו, שנקראת &quot;דיכאון עונתי&quot; או &quot;הפרעת רגש עונתית&quot;, אמנם אינה שכיחה בישראל, אך נפוצה מאוד במקומות אחרים בעולם, בייחוד במדינות הקרובות יותר לקטבים.&nbsp;מה אנחנו יכולים לעשות כדי להרגיש טוב יותר? אחת האפשרויות היא לעבור תרפיית אור &ndash; טיפול שכולל חשיפה לאור באורכי גל שונים שאמורים &quot;לאתחל מחדש&quot; את השעון הפנימי של הגוף. לאחרונה פותחו פתרונות המספקים&nbsp;אור טבעי בבית כל היום &#8211; כך למשל המערכת החכמה של חברת <a href="https://www.solatube.co.il/" style="font-size: 14px;" target="_blank">סולה-טיוב</a>&nbsp;מגעש, מערכת תאורה טבעית, הפועלת בטכנולוגיות מתקדמות וייחודיות כדי לאפשר חדירה מקסימלית של אור טבעי, ללא קרני <span dir="LTR">UV</span>, לחלל החדר. מערכת <span dir="LTR">Solatube</span> מגבירה את החשיפה לקרני השמש תוך סינון קרני <span dir="LTR">UV</span>, לאור היום השפעה חיובית על מחזוריות ההורמונים והנוירוטרסמיטים (מערכת מוליכים עצביים במוח אשר משפיעה על הקוגניציה, הרגש והמוטיבציה).</span>
</p>
<p><span id="more-101"></span></p>
<p>
	<img src="https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bf/Sonnenrohr.svg/300px-Sonnenrohr.svg.png" />
</p>
<ul>
<li>
		<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Light_tube" target="_blank">&nbsp;<span style="font-size:14px;">Light tube-wikipedia</span></a>
	</li>
<li>
		<span style="font-size:14px;"><a href="https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3" target="_blank">על הקשר בין חשיפה לאור שמש לבין מצב הרוח</a></span>
	</li>
</ul>
<p>
	<span style="font-size:18px;"><strong style="font-size: 20px;"><span style="color: rgb(178, 34, 34);">עשו זאת בעצמכם!</span></strong></span>
</p>
<ul>
<li>
		ניסוי
	</li>
</ul>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=101</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>חדשנות טכנולוגית בהפקת מים</title>
		<link>https://amalnet.org/earth/?p=61</link>
		<comments>https://amalnet.org/earth/?p=61#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 11 Dec 2019 12:28:50 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[רפאלה בלס]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[חדשנות טכנולוגית בקיימות עירונית]]></category>
		<category><![CDATA[מים]]></category>
		<category><![CDATA[אוויר]]></category>
		<category><![CDATA[ביולוגיה]]></category>
		<category><![CDATA[התפלה]]></category>
		<category><![CDATA[טל]]></category>
		<category><![CDATA[ים]]></category>
		<category><![CDATA[ישראל]]></category>
		<category><![CDATA[כימיה]]></category>
		<category><![CDATA[לחות]]></category>
		<category><![CDATA[ערפל]]></category>
		<category><![CDATA[צמחים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">https://amalnet.org/earth/?p=61</guid>
		<description><![CDATA[&#160; &#160; &#160; &#160; הידעתם שישראל מעצמה טכנולוגית בתחום התפלת המים? בשל משבר האקלים &#8211; רבע מאוכלוסיית העולם עלולה לסבול מבעיות באספקת מים.&#160;קרוב ל-2 מיליארד איש, עלולה לסבול בעשורים הבאים מבעיות באספקת מים כתוצאה מאבדן מקורות מים בהרים (קרחונים, פסגות &#8230; <a href="https://amalnet.org/earth/?p=61">להמשיך לקרוא <span class="meta-nav">&#8592;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p dir="RTL">
	<a href="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2019/12/dripping-faucet-hi.png" rel="" style="" target="" title=""><img alt="dripping-faucet-hi" class="alignright size-medium wp-image-62" height="189" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2019/12/dripping-faucet-hi-251x300.png" style="" title="" width="158" /></a><br />
	&nbsp;
</p>
<p dir="RTL">
	&nbsp;
</p>
<p dir="RTL">
	&nbsp;
</p>
<p dir="RTL">
	&nbsp;
</p>
<div style="direction: rtl;">
	<strong style="color: rgb(178, 34, 34); font-size: 18px;">הידעתם שישראל מעצמה טכנולוגית בתחום התפלת המים?</strong>
</div>
<div style="direction: rtl;">
	<span style="font-size:14px;">בשל משבר האקלים &#8211; רבע מאוכלוסיית העולם עלולה לסבול מבעיות באספקת מים.&nbsp;קרוב ל-2 מיליארד איש, עלולה לסבול בעשורים הבאים מבעיות באספקת מים כתוצאה מאבדן מקורות מים בהרים (קרחונים, פסגות מושלגות ואגמים) בגלל התחממות גלובלית ועלייה בביקוש עקב גידול באוכלוסייה &ndash; כך על פי מחקר ראשון מסוגו <a href="https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3775513,00.html" target="_blank">שהתפרסם לאחרונה</a> בכתב העת המדעי Nature.</span>
</div>
<div style="direction: rtl;">
	<span style="font-size:14px;">בחלק זה, נחשוף אתכם לרעיונות מקוריים להפקת מי שתייה, חלקם פרי פיתוח של חברות ישראליות.</span><span style="font-size:14px;"><span id="more-61"></span></span>
</div>
<p dir="RTL">
	<span style="font-size:14px;"><a href="https://www.watergen.com/" target="_blank"><strong>מחולל מים &ndash; קוצר לחות</strong></a><strong> &ndash; תכנון ופיתוח חברה ישראלית </strong><strong><span dir="LTR">Watergen</span></strong><strong> ראשל&quot;צ</strong> <strong>2009</strong><br />
	פתרון מהפכני שעושה שימוש בלחות שבאוויר ליצירת מי שתייה טריים. הטכנולוגיה החדשנית &quot;מחברת ברז&quot; לאטמוספירה &ndash; משאב מתחדש זמין ובלתי מוגבל &ndash; כדי לספק מי שתייה לאנשים בכל מקום &ndash; החל בקהילות כפריות מרוחקות וכלה בבנייני משרדים ותעשייה ובתים פרטיים. תהליך ייצור המים פשוט ויעיל להפליא &#8211;&nbsp; מחוללי המים החדשניים מעבים את מי הלחות החינמיים שבאוויר בתהליך של חימום וקירור. כשהאוויר מגיע ל&quot;נקודת הטל&quot; הוא הופך למים. האוויר מטוהר ביסודיות לפני התהליך והמים המיוצרים עוברים דרך מערכת סינון וטיהור רב-שלבית שמסלקת כל זיהום שנותר. <strong><span dir="LTR">Watergen</span></strong> הפכה למובילה עולמית בפיתוח ויישום של פתרונות מים מן האוויר.<br />
	(עמ&#39; 218 מתוך קטלוג התערוכה סולאר גרילה מוזיאון ת&quot;א לאמנות 2019)</span></p>
<p>	<strong><span style="font-size:20px;"><span style="color:#B22222;">התפלת מי-ים&nbsp;</span></span></strong><br />
	כתבת חדשות כאן 11,&nbsp;9 דק&#39;
</p>
<p style="direction: rtl; ">
	<iframe allow="accelerometer; autoplay; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture" allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/FSZ9PG4HkkU" width="560"></iframe><br />
	<span style="font-size:14px;">ישראל מעצמת התפלה, אבל המומחים עדיין מודאגים מהעתיד,&nbsp; (הידעתם שברבת עמון אשר בירדן, זורמים המים בברז רק פעם בשבוע ?)</span>
</p>
<p style="direction: rtl;">
	<span style="font-size:14px;"><a href="https://news.walla.co.il/item/3336957" target="_blank">לא רק בזכות הגשמים: &quot;הסוד הגלוי&quot; שמסייע לעליית מפלס הכנרת</a></span><br />
	&nbsp;
</p>
<p style="text-align: right;">
	<img alt="cactus" class="alignright size-medium wp-image-82" height="65" src="https://amalnet.org/earth/wp-content/uploads/sites/17/2019/12/cactus-159x300.jpg" style="direction: rtl; padding: 1px; margin: 1px; border: none; outline: rgb(7, 130, 193) solid 1px; color: rgb(7, 130, 193);" title="" width="34" />
</p>
<div style="direction: rtl;">
	&nbsp;
</div>
<div style="direction: rtl;">
	<span style="font-size:18px;"><strong style="color: rgb(178, 34, 34);">עשו זאת בעצמכם!</strong></span>
</div>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">
		<span style="font-size:14px;"><a href="https://inbalskits.com/waterfromplants/" target="_blank">ניסוי &ndash; הפקת מים מצמחים באמצעות עיבוי &ndash; ביולוגיה/גיאוגרפיה</a></span>
	</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">
		<span style="font-size:14px;"><a href="https://chemcenter.weizmann.ac.il/?CategoryID=378&amp;ArticleID=6814" target="_blank">ניסוי &ndash; הפקת מים מאוויר &ndash; עלון המורים לכימיה</a></span>
	</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">
		<span style="font-size:14px;"><a href="https://www.amalnet.k12.il/Sustainability/Design/%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%AA+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%A4%D7%9C+%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%9C.htm" target="_blank">עמלנט קיימות &ndash; הפקת מים מלחות, ערפל וטל</a></span>
	</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">
		<span style="font-size:14px;">ניסוי &ndash; הפקת כוס מים במדבר מלחות של חול</span>
	</li>
</ul>
<div style="direction: rtl;">
	&nbsp;
</div>
<div style="direction: rtl;">
	&nbsp;
</div>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://amalnet.org/earth/?feed=rss2&#038;p=61</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>
