מחקר שנעשה בתוכנית התחקירים כלבוטק המשודרת בערוץ 22, חקר ומצא כי הפרעות האכילה בקרב בני נוער עלו בכ37% בעשור האחרון בישראל בשל לחץ חברתי ובעיות דימוי עצמי.
רעות גליק
בשנים האחרונות מספר בני הנוער הלוקים בהפרעת אכילה עלה והגיע לשיאו.
עקב זאת, דאגת ההורים עולה והשאלה כיצד יטפלו בכך נשארת לא פתורה.
אז מהי הפרעת אכילה? הפרעת אכילה היא הפרעה נפשית המתבטאת באכילה בלתי סדירה הגורמת לנזקים גופניים. להפרעות אכילה השפעה ניכרת על כל תחומי החיים- החל מבעיות נפשיות, פיזיות ובעיות רוחניות.
על פי נתונים של שירות הבריאות הציבורי בארה"ב, למעלה מ7 מיליון נשים ברחבי העולם סובלות מבעיות אכילה ומהפרעות אכילה. אך נתון מדאיג זה לא נעצר כאן, הפרעות האכילה ידועות כבעיות מדרדרות והן טומנות בחובן גם סכנות מוות. לכן למעלה מ7 מיליון נשים ברחבי העולם בסכנת חיים, והנתון רק עולה.
אל תתנו לזה לקרות
איך אפשר למנוע הפרעה כזו? ישנן כמה עצות שכדאי ליישם בכדי למנוע הפרעות אכילה.
מנה ראשונה- לעודד קבלה והערכה עצמית, לקבל את עצמך כמו שאתה. מבלי זה לא ניתן להתחיל- זהו המפתח.
בנוסף לכך, לא כדאי לדחוף להישגיות יתר את הסביבה ובוודאי שלא את עצמך, ההצלחה האישית שלך תלויה אך ורק בך.
למנה עיקרית, כדאי ללמוד מהי תזונה נכונה וטובה ולדעת להבדיל בינה לבין הדיאטה.
ולקינוח, להביע אכפתיות ללא קשר לצורה החיצונית של האדם- לתת עידוד לבריאות,
מסלול הדוגמנות יכול לחכות.
אלו רק מספרים
קחו לדוגמה את ש', נערה בת 16 מתל אביב, הלוקה בהפרעת האכילה אנורקסיה.
בראיון עמה הביעה כי הייתה נותנת הכל כדי לחזור לעברה ולא הייתה נכנעת ללחץ החברתי אם הייתה יודעת כיצד ישתלשלו האירועים.
ש' כרגע בתהליכי טיפול ושיקום, והמלצתה לבני הנוער היא להתחיל בלאהוב את עצמם כדי למנוע אירועים מסוג זה ואחרים.
המספר עולה, האוכל נזרק, ההורים מודאגים יותר ויותר.
אם אינכם רוצים להגיע למצבה של ש', תאכלו מה שאתם באמת צריכים ואוהבים. והכי חשוב, תאהבו את עצמכם!
בתיאבון.
שלום. רציתי לאמר כי הכתבה "אמא, אני שמנה?" מאת רעות גליק הינה כתיבה מעמיקת ידע ותוכן, המאפשרת לנו הקוראים, להבין את המצב היום-יומי בו חיים בני הנוער בעולם אחרי המרדף על המשקל הנמוך.
הכתבה מנוסחת בלשון שאנו בני הנוער יכולים רק להתרשם מימנו: הכתבה הינה בשפה לא גבוה מידי ולא נמוכה מידי, אפשר לראות זאת על פי אופייה של כותבת המאמר , ילדה בעלת מוטיבציה גדולה להצליח .
הכותבת בכתבה הביא לנו הקוראים, ידע על התופעה,, אפשר לראות את מאמצה הרב על מנת להשיג את הכתבה הטובה ביותר והנכונה ביותר.
הכותרת המגזינית "אמא, אני שמנה?" אהודה עליי מאוד, מפתחת אצל הקורא חוש ועינין ורצון להמשיך ולקרוא את הכתבה, סגנון הכתיבה בכתבה מתקשר לתוכן ולרעיון המרכזי שסביבו סובבת הכתבה, אפשר לראות זאת בכך שהכותבת מציגה את פתרונותייה לבעיה בעזרת, מנה ראשונה ,קינוח וכו'- דבר היוצר אהדה אצל הקורא.
עוד דבר שמאוד אהבתי בהיותי קורא את הכתבה הזאת אלו התמונות שמציגות לנו הקוראים את החשש של הנוער מהשמנת יתר והלחץ,שחווה הנער בהיותו אוכל, גדל.
אני צופה לכותבת מאמר זה עתיד מזהיר וגדול בעינין העיתונאות והתקשורת ומאחל אני לה, שפע של הצלחות וברכות