תעודת הבגרות, מי מאיתנו לא שמע כמה היא חשובה בשביל להצליח בחיים העתידיים שלנו אבל האם היא באמת עד כדי כך חשובה?
מאת: שיר חוגי ורותם שקד
"אז מה, עוד מעט כתה א', מתרגש?" כולנו שמענו את השאלה הזו. כתה א' היא נקודת ההתחלה במירוץ הנקרא 'החיים', מירוץ של 12 קילומטרים ארוכים, שבסופם אנחנו מקבלים נייר אחד שפותח לנו את השער לשלבים הבאים במירוץ, איפה שאנחנו מתחילים לקבל המון ניירות קטנים עם מספרים- האם הנייר, או בשמו השני – תעודת הבגרות – הוא באמת המפתח הנחוץ כדי להצליח במירוץ החיים?
"לא עשיתי בגרות, נאבקתי, והצלחתי" משפט שניתן לשמוע מאנשים מוצלחים כאלה ואחרים שהצליחו, אך דעתנו, כמה מוזר שיישמע הדבר – היא שהבגרות נחוצה. בגרות, מעבר לכך שהיא מספרים וציונים – מראה, תרתי משמע – את הבגרות שלנו כבני אדם, כמה אנחנו יכולים להתמודד עם כמה מקצועות במקביל וכמה נוכל להצליח בmultitasking -, דבר הנחוץ ביותר בשוק העבודה – להצליח ללא תעודת בגרות זו היא משימה קשה בהחלט, בעולם שבו האידאל הוא השכלה.
"ציונים לא קובעים את מי שאתה" זה הוא משפט שלמרות דעתנו הרווחת לגבי הבגרויות – לא ניתן לוויכוח מבחינתינו. ציונים אכן לא מסמלים את מי שאתה, מה שאתה, איך שאתה ובעיקר כמה שאתה, אך ציונים גבוהים, בעולם בו האידאל הוא השכלה- יכולים לפתוח הרבה דלתות. מה עדיף, לשנות את העולם, או להמשיך בדרך שבה הוא ממשיך? זו כבר שאלה שתלויה בכמה מאמצים אדם מוכן להשקיע והיכן.
אך יש היגידו בדיוק ההפך. שבגרות אינה נחוצה וניתן להצליח בלעדיה. ״המסגרת הלימודית לא בהכרח מתאימה לכל אדם״ זה מה שרבים טוענים שלא כל אדם מצליח לבטא את עצמו דרכה. בבית הספר לומדים מקצועות רבים ושונים אחד מהשני וכל אחד טוב במשהו אחר. רק בגלל שנכשלת לדוגמה בספרות בבגרות לא אומר שלא תצליח בחיים.
כמה אינטליגנציות יש לאדם?
התאוריה של גרדנר מחזקת את העמדה הזאת. גרדנר טוען כי לבני האדם יש אינטליגנציות מרובות שזה בעצם אומר שאין לנו, לבני האדם, יכולת אחת בלבד אלה כמה יכולות. גרדנר טוען כי אין אנשים אינטליגנטים באופן כללי ושיש אנשים אינטליגנטים בתחום מסוים. אדם יכול להיות אינטליגנטי בתחומים מסוימים, ולא אינטליגנטי בתחומים אחרים שונים. לכל אדם יש אינטליגנטיות שונות שמאפיינות אותו. כל אדם, לפני תיאוריית ריבוי האינטליגנטיות של גרדנר, "חזק" בתחומים שונים כיוון שלכל האדם יש יכולות שונות בתחומים שונים.
הדעה לגבי הקשר בין הבגרות להצלחה היא אמביוולנטית, דעה זו תלויה במשתנים כמו הרצון של מה ללמוד, איך ללמוד ומתי ללמוד. הדעה תלויה באדם כאישיות, ולא רק כתלמיד. אך תמיד תישאל השאלה: האם הנייר הבודד שהוא תעודת הבגרות, יוביל אותנו לערימת ניירות עם מספרים כאוות נפשינו?