נהיגה על צד שמאל

אך הדברים האלו מתקטנים לעומת מבחן הנהיגה מטעם משרד הרישוי. הטסט.

התלמיד הישראלי יאלץ לגשת למבחן הרשמי כאשר במידה והוא אינו עובר ייאלץ לחכות מינימום 3 חודשים ואף מצבים קיצוניים של זמן המתנה של חצי שנה בין טסט לטסט, על מנת לעבור את המבחן ולקבל רישיון נהיגה כחוק.

בעיית הטסטים במדינה מתחילה במספר הבוחנים, כיום ישנם בארץ בסך הכל כ133 בוחנים פעילים, בעוד מספר התלמידים המבקשים לגשת לטסט עומד על כ100,000 נבחני (הנתונים נלקחו מעמוד מצוקת הטסטים), נתונים מרתיחים לאור העובדה שבמדינה כמו קנדה יוכל התלמיד לגשת 3 פעמים בחודש לטסט, בעוד בישראל יוכל תלמיד לגשת לטסט רק 3 פעמים בשנה. 

האחראי על העניין ומי שאמור לפתור את הנושא הינו שר התחבורה ישראל כץ, אשר ממונה על העניין. פלא ופלא מאשר להעלות את מספר הבוחנים הוא הפחית את המספר, דבר מקומם, עקב העובדה כי השר מציע את פיתרון ההפרטה אשר יעביר לחבריו הטייקונים 80 מיליון שקלים ושום פיתרון לא מובטח מעבר לעובדה שמבחני הרישוי יהפכו להיות גוף פרטי וילקחו מהמדינה.

בעיה זו היא לא אחרת ממשחק ועושק על חשבון הכיס של התלמידים, הרי אין באפשרותם לעשות דבר בנושא. אין חברת טסטים מתחרה, אז הדבר היחידי שיש הוא להשלים עם המצב הנוכחי והבלתי נסבל. יחד עם זאת הנוער הבין כי המשחק פה הוא בעצם כלכלי, על הכיס של הנוער,

ויש בידם אפשרות להביע מחאה.

ובנושא התקיימו הפגנות, וכיאה לשרים בארץ ישראל מיד יצאה הצהרה מטעם שר התחבורה ישראל כץ בפייסבוק על כך שהוא הולך להעביר את הטסטים לגוף חיצוני – ביצוע הפרטה. והוא מבטיח כי יהיה ניתן לגשת לטסט בהפרש של 3 ימים מטסט לטסט. אינני מאמין כי אכן הדבר בר ביצוע, הרי הסיבה המהותית שגורמת למצוקת הטסטים הוא החוסר בבוחנים. עד שהמשחק הפוליטי בעניין לא יסתיים, ככה המצוקה לא תסתיים. ותלמיד הנהיגה הצעיר יבין שהבעיה הגדולה היא עדיין לא בכביש.