ממוזיאון גוגנהיים בבילבאו ועד לאיצטדיון האולימפי בבייג'ין, המהפכה הדיגיטילית שינתה את פני האדריכלות. את המהנדסים והקבלנים החליפו ביולוגים, פיזיקאים ומתכנתים. אל הנוף העירוני נוספו בועות זכוכית ענקיות וזרועות בטון מתפתלות. פנטזיה פרועה או מציאות תכנונית חדשה?
תערוכה במוזיאון תל אביב מנסה לעשות סדר באתר הבנייה
בצהרי יום שישי, נראות שדרות תרס"ט בלב תל אביב כמו אתר בנייה גדול. תיאטרון הבימה עובר מתיחת פנים מקיפה, שפוערת את קרביו וזורעת אי-סדר מאובק ורועש סביבו. הכביש שחוצה את הרחוב הופשט משמלת האספלט שלו ונהפך למגרש חול שעליו משחקים כלים הנדסיים מגושמים, ומהם מנסים לחמוק הולכי רגל שנקלעו לג'ונגל אורבני של בטון, עפר ומלט. המולת הבנייה הזאת מספקת תפאורה כמעט מושלמת לתערוכת האדריכלות "פרפורמליזם", שתיפתח ביום שישי בביתן הלנה רובינשטיין במוזיאון תל אביב, המתחבא מאחורי ענני חול וגדרות כעורות, שהציבו פועלי הבניין העובדים ברחוב. כל אלה מוסיפים נופך ארצי ומאובק לתערוכת ההיי-טק המצוחצחת שממתינה בחלל הממוזג שבפנים.
האדריכלים ד"ר ערן נוימן (40) וד"ר יאשה גרובמן (41) עובדים כעת בביתן על הקמת התערוכה. הם נודדים בין שלוש הקומות של חלל התערוכה, בוחנים בקפידה כרזות, בודקים בשבע עיניים את צגי הווידיאו הדקיקים ומוציאים ביראת כבוד מודלים תלת-ממדיים מתוך ארגזי עץ. עיניו של גרובמן, אב טרי, טרוטות ומותשות. זיפים של כמה בקרים אחרי לילות ללא שינה נצמדים בעקשנות ללחייו של נוימן. השבוע הגיעו השניים לקו הסיום של מירוץ שנמשך שנה וחצי, ושבמהלכו אצרו את אחת מתערוכות האדריכלות המרשימות ביותר שנראו בישראל.
"אנחנו עובדים על התערוכה הזאת 18 חודשים", אומר נוימן, בעלי משרד אדריכלות בינלאומי ומרצה בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב. "אבל האמת היא שאנחנו מתכוננים לקראתה עוד הרבה לפני זה. התאבדנו על התערוכה הזאת. אנחנו עובדים עליה כבר יותר משש שנים. לפני ארבע שנים הקמנו סטודיו דיגיטלי בטכניון, שעורר הרבה התנגדות. אנשים חשבו שזו לא אדריכלות 'אמיתית' ושאין טעם להשקיע בזה. עכשיו לדבר על אדריכלות דיגיטלית הפך למשהו סטנדרטי. המשרדים הגדולים עובדים ככה, ובתי הספר מלמדים אותה".
לפני מספר ימים, גילו השניים שאחד המודלים התלת-ממדיים, שהושאל לתערוכה ממשרד האדריכלות הנודע "קולטן-מקדונלד", נשבר בטיסה מארצות הברית לצרפת, תחנת הביניים בדרך לתל אביב. גרובמן וניומן העדיפו להפוך את המשברון הזה למקרה-מבחן של הרעיון המרכזי של התערוכה: כיצד משנה הטכנולוגיה הדיגיטלית את כללי המשחק בעולם התכנון והבנייה. "ביקשנו מהמשרד לשלוח לנו במחשב קובץ של המודל, שאותו הדפסנו במדפסת תלת-ממדית לפי טכנולוגיה שפותחה בישראל, ואת החשבון שלחנו לחברת הביטוח הצרפתית", מספר נוימן. עם זאת, סופו של הסיפור הזה מעיב מעט על מוסר ההשכל שלו. ביל מקדונלד, שעומד בראש המשרד, החליט שלא לאשר את הדפסת המודל בשלט רחוק. כנראה שעדיין קשה לעכל את הקונספט החדש והמהפכני הזה, גם כשמדובר באחד האדריכלים המובילים בתחום של האדריכלות הדיגיטלית.
"את המהפכה הזאת מניעים פיתוחים טכנולוגיים, בעיקר בכל מה שקשור לעיצוב ובנייה דיגיטליים", אומר גרובמן, גם הוא בעלי משרד אדריכלות בינלאומי ומרצה בבית הספר לאדריכלות של הטכניון. "אני משתמש במלה 'מהפכה' בזהירות, כי יש כאלה שקוראים לתהליך הזה 'אבולוציה מזורזת'. כך או כך, בעקבות כניסת המחשב, האדריכלים נהנים מהחופש לתכנן ולבנות כמעט כל צורה שהם רוצים. את כל מה שקודם לכן אי אפשר היה לבצע בזמן או בהוצאה כספית סבירים".