כיום, החברה הישראלית נחשבת לחברה שוויונית ורב תרבותית אך מסתבר שעדיין קיימת גזענות כלפי עולי העדה האתיופית והחברה אינה מקבלת את האחר, השונה בגלל צבע והעור. הגזענות ואי קבלת השונה קיימת גם בארצות הברית כלפי האפרו- אמריקאים שנלחמו שנים במאבק להיות שווים ובעלי זכויות אך עדיין נתקלים באפליה.
מאת: רומי כמיליאן, נועה בלומנטל, טל זבידה
במדינת ישראל חיים כ-183 אלף יוצאי אתיופיה וכ-52 אלף הם צברים. למרות זאת, חלק מן האוכלוסייה נוטה לייחס לצבע העור איזה שהוא פרמטר שקובע את יכולות האדם ואת כישוריו. ולכן, אתיופים רבים נתקלים בקשיים כאשר הם רוצים להתקבל למקומות עבודה ושומעים את האמירה "אנחנו לא מקבלים
אתיופים לעבודה. אנחנו לא אוהבים שחורים. אתה יכול ללכת מפה" ומכך יוצאי אתיופיה נאלצים לעבוד בעבודות יותר נחותות ואף קשות כמו מנקים וקופאיות וגם משתכרים בשכר נמוך יותר משאר העובדים.
בארצות הברית חיים כ- 43.8 מיליון אפרו אמריקאים שמהווים כ- 14.1% מכלל האוכלוסייה. היא נחשבת למדינה מודרנית, פתוחה וליברלית אשר בראשה עומד נשיא "שחור", ברק אובמה, ולמרות זאת קיימת גזענות כלפי אפרו-אמריקאים בגלל צבע עור הכהה, "השחור". למשל בעיר פרנסון שסמוכה לסנט לואיס אשר חיים בה 20 אלף תושבים ויותר מ-60 אחוז מהם אפרו אמריקאים, לפני חודש פרצה שם מהומה בעקבות הריגתו של בראון צעיר בלתי חמוש שנעצר על ידי שוטר "לבן בשם דארן וילסון בגין שוטטות ונורה למוות על ידי נסיבות שעודן שנויות במחלוקת.
במדינת ישראל גם בשוק העבודה ישנה אפליה כלפי האתיופים בעיקר במוסדות החינוך נגד ילדים שצבעם הוא אינו הצבע "המקובל", יוסף מולויה בן ה-6 גר סמוך לבית הספר "מורשה" בפתח תקווה אך לא הרשו לו לעלות לכיתה א' רק משום היותו אתיופיה. בארה"ב הגזענות נגד אפרו-אמריקאים מתבטאת בשנאה כלפיהם שמובילה לאלימות ואף מוות. בכנסייה אפרו אמריקאית בצ'רלסטון נרצחו תשעה אנשים על ידי אדם חמוש ממוצא לבן שהגיע למקום ופתח בירי, המשטרה דיווחה שמדובר בפשע שנאה.
בארצות הברית הסיכוי של האפרו-אמריקאים, להיות מובטלים הוא גבוה מאשר שאר האמריקנים. כדי להתקדם ולהצליח בחיים הם צריכים להתמודד עם מכשולים וקשיים רבים. רוב האפרו-אמריקאים אינם מצליחים להגשים את "החלום האמריקאי". ישנם פערים גדולים בין העשירים לעניים ומרבית העניים הם "השחורים". בישראל האתיופים מרגישים כבלתי נראים כי למרות שהם נחשבים לשווים לשאר האוכלוסייה הם לא, עדיין יש אפליה והחברה לא מקבלת אותם כחלק מהם.
אז הגיע זמנכם לקום ולעשות מעשה, לדעת לקבל את האחר, השונה, לתת לו להרגיש שייך, חלק מהחברה ולתת לכל אדם בסיס הזדמנויות שווה. לא לשפוט על פי צבע העור כי זה שצבעו כהה לא אומר שהוא שווה פחות. למדו להכיר את האדם על פי הפנימיות שלו ולא על פי החיצוניות שלו.