רבים אומרים – מה כבר אנחנו יכולים לעשות בנוגע למשבר האקלים? אנחנו לא ממשלה, לא תאגיד פחמן רב כוח….
"אנחנו חיים בתרבות של רכישה שלא היה לה תקדים בהיסטוריה. מעודדים אותנו להגדיר את עצמנו על פי מה שיש לנו: נכסים, כסף, השקפות ותחביבים. אבל אנחנו נחשפים על פי מה שאנחנו מוותרים עליו. שינוי האקלים הוא המשבר הגדול ביותר שעמד בפני המין האנושי אי פעם, והוא משבר שיש לטפל בו בעת ובעונה אחת יחד ולבד".
"אנחנו חייבים לנסות. כשמדובר במאבק נגד הריסת ביתנו, התשובה אף פעם אינה זה או זה. התשובה תמיד זה וגם זה, שניהם. איננו יכולים עוד להרשות לעצמנו לבחור באיזה מבין חוליי כדור הארץ ננסה לטפל, או באילו תרופות. אנחנו חייבים לפעול להפסקת הכרייה של דלק מאובנים ושריפתו, ולהשקיע באנרגיה מתחדשת, ולמחזר, ולהשתמש בחומרים מתחדשים….ולטעת עצים, ולהגן על עצים, ולטוס פחות ולנהוג פחות, ולתמוך במס על פחם, ולשנות את שיטות החקלאות שלנו, לצמצם את בזבוז המזון, ולצמצם את צריכת התוצרים מהחי.. ועוד כל כך הרבה יותר.
אבל פתרונות טכנולוגיים וכלכליים טובים לפתרון בעיות טכנולוגיות וכלכליות, בעוד שמשבר כדור הארץ…. מהווה בעיה הרבה יותר נרחבת – בעיה סביבתית – הנוגעת לאתגרים חברתיים כמו התפוצצות אוכלוסייה, החלשת נשים, אי שוויון בהכנסה ובהרגלי צריכה. על פי "פרויקט דראו-דאון", האסטרטגיות היעילות ביותר למיתון ההתחממות הגלובלית הן : הפחתת בזבוז המזון, השכלת נערות, הנגשת תכנון המשפחה והילודה, ומעבר קולקטיבי לתזונה עתירת צמחים.
לא לכל הפעולות ערך זהה.
חקלאות בעלי חיים היא אחד הגורמים העיקריים לשינוי האקלים
כאשר חוקרים מנו את פליטות גזי החממה שארגון המזון והבריאות של האו"ם פסח עליהן, הם העריכו שהבקר אחראי ל 51 אחוזים מפליטות גלובליות שנתיות – יותר מכל כלי הרכב, המטוסים, הבניינים, מפעלי החשמל והתעשייה גם יחד, מאחר שהחישוב של ארגון המזון והבריאות של האו"ם כולל את הפחמן הדו-חמצני שנפלט כאשר כורתים את היערות לצורך גידולי מזון לבעלי חיים ושטחי מרעה, אבל הוא אינו מביא בחשבון את הפחמן הדו-חמצני שהיערות הללו אינם יכולים עוד לספוג. כ- 80% מבירוא היערות, נעשים לצורך פינוי קרקע לצמחים המיועדים לגידול בקר ולמרעה בקר. אם יתירו לשטח טרופי המשמש כיום לבעלי חיים למאכל לחזור ולהיות יער, ייתכן שיהיה אפשר כבר עכשיו להפיג יותר ממחצית מגזי החממה הגלובליים מעשה ידי אדם!
מאמצים שנעשו בעורף במלחמת העולם השנייה, לא היה בהם די כשהם לבדם, כדי לנצח במלחמה, אבל לא היתה אפשרות לנצח במלחמה ללא המאמצים בעורף. שינוי אופן האכילה שלנו לא יהיה בו די, לבדו, כדי להציל את כדור הארץ, אבל איננו יכולים להציל את כדור הארץ ללא שינוי אופן האכילה שלנו. (עמ' 105)
כדי להציל את עצמנו, יהיה צורך בפעולה קולקטיבית, ופעולה קולקטיבית תשנה אותנו. אנשים החושבים על ביתם כמשהו שניתן לוותר עליו, יוותרו על כל דבר, ויהפכו לאנשים שניתן לוותר עליהם. אבל איזה עתיד הייתם מנבאים לציוויליזציה הפועלת כאיש אחד להצלת ביתה? בעשיית הקפיצה הדרושה – נשיג יותר מאשר את הצלת כדור הארץ. נהפוך את עצמנו ראויים להצלה. (ג'ונתן ספרן פויר בספרו "אנחנו האקלים" עמ' 136)
עורכת הגן הטרופי
ושומרת הצרור
תודות
עיצוב גרפי: ציפי לנקין
תמיכה טכנית: אינה אניפר
ספרים על קצה המזלג
DRAWDOWN, NYT, Paul Hawke
אנחנו האקלים (הצלת כדור הארץ מתחילה בארוחת הבוקר) – ג'ונתן ספרן פויר, הוצאת כנרת זמורה
סולאר גרילה: תגובה בונה לשינויי אקלים, עורכת: מאיה ויניצקי, מוזיאון ת"א לאמנות, HIMER
מעריסה לעריסה – מיכאל גראונגרט, ויליאם מק'דונו, הוצאת בבל
היסטוריה קצרה של האנושות/ או : איך הצלחנו לדפוק את כל העסק, טום פיליפס, הוצאת ידיעות ספרים
תשמור על העולם, ילד! מדריך אקולוגי לילדים, ג'ון ג'אבנה, הוצאת כנרת
גרטה – סיפורה של הילדה שרצתה להציל את כדור הארץ – ולנטינה קמריני, הוצאת תכלת
חבורת סופר פלנט במשימה להצלת כדור הארץ, לאה רנטור מטרסו, רפאלה בלס, שיכון בינוי
5 BOOKS TO READ ON CLIMATE CHANGE
אתרים וכתבות
עמלנט ומשרד החינוך:
תפיסת הקיימות בעיצוב ובאדריכלות
זווית - סוכנות ידיעות למדע וסביבה
אקלים ישראל, האגודה לאקולוגיה וסביבה
מרכז השל לקיימות
ארכיון הידען: משבר האקלים
ארכיון כלכליסט: משבר האקלים
המשרד להגנת הסביבה: שינוי אקלים
הארץ, משבר האקלים
הקרן לבריאות הסביבה, שינויי אקלים
גלובס, המשבר האקולוגי
מעריב, משבר האקלים
העין השביעית, שינויי אקלים
Ynet, סביבה
מסע אחר, ערוץ הסביבה
אקולוגיה וסביבה, כתב עת
מכון דוידסון, שינויי אקלים
אקוויקי: אקולוגיה, חברה, כלכלה
מרכז הידע הישראלי לשינויי אקלים ICCIC
אינפוגרפיקה מרהיבה, תולדות ההתחממות הגלובלית, הארץ
כתבה ב"הארץ" 16.8.19 – סיוט ליל קיץ – התחזית גיהנום (PDF), עודד כרמלי