מאת: רפאלה בלס

במסגרת הפקת דוח לאיחוד האירופי על מצב החינוך הטכנולוגי בישראל (Torino process מיזם העוסק במחקר השוואתי בנושא החינוך המקצועי בין מדינות האיחוד האירופי ומדינות עמיתות), סיירו החודש חברי המשלחת ונציגי ארגון ה ETF  בבתי הספר של עמל ואורט ( ETF – European Training Foundation) .  מטעם עמל, ביקרה המשלחת בבית הספר הרב תחומי הולץ בפיקוח משרד החינוך, וזכתה להסברים מאלפים מהתלמידים עצמם שהציגו את הפרויקטים שלהם בגאווה רבה וסיפרו על המסלולים הייחודיים ועל תוכניותיהם לעתיד.

 
התלמידה הדס הולצמן, הרב תחומי הולץ,
צילום: Ard jongsma                                                                                               

למחרת התקיים סמינר משותף ובו הוצגו המימצאים ומסקנות הדוח בפני חברי הוועדה, שכללה נציגים ממשרד החינוך – מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד התמ"ת, התאחדות התעשיינים, נציגי הלמ"ס, רשתות החינוך הטכנולוגי אורט ועמל וגורמים נוספים במשק ובתעשייה. שני הדוחות המשלימים שהופקו בסיוע הרשתות הטכנולוגיות בנושאים החינוך הטכונלוגי בישראל, וכן שיתופי פעולה בין המגזר העסקי לחינוך, יועלו לאתר האיחוד האירופי בחודש דצמבר. פרטים נוספים על מימצאי הוועדה ועל התוכנית האסטרטגית הלאומית לעידוד החינוך הטכנולוגי – בכתבה שלפניכם

סיכום התרשמות המשלחת

   
רולנד סבארר, מדלן סרבר, ד"ר עופר רימון, סבינה נארי וד"ר אלי אייזנברג, הד"ר רונית אשכנזי סמנכלית פדגוגיה עמל

הד"ר מדלן סרבן Dr Madlen Serban, מנכלית ETF:  

»  בעקבות שני הדוחות, עולה בבהירות שהמסר העיקרי הוא שנעשה הרבה כרגע בנושא החינוך הטכנולוגי מקצועי בישראל   לאחר תקופה של נסיגה והקפאה, וה- VET כעת נחשב לבעל עדיפות משמעותית יותר.
»  הרושם הכללי הוא שהסביבה המוסדית מאד מפוצלת, הדוחות מתארים מדיניות ואסטרטגיות של משרד החינוך ושל משרד התמ"ת, אך לא ברור כלל האם יש ביניהם שיתוף פעולה ובאיזו מידה?
» יש צורך להשקיע בדורות הבאים מבחינת גידול, צמיחה והשקעה בפיתוח הון אנושי, מיומנויות וכישורי למידה
» החינוך המקצועי סובל מדימוי נמוך ונתפס כמסלול שיורי של הזדמנות שנייה, יש לעבוד על קמפיין לשינוי תפיסתי
» יש לקבוע סטנדרטים להכשרת עובדים
» קשה למשוך מורים טובים לטכנולוגיה מאחר שהמשכורות המוקצאות להם אינן אטרקטיביות, צריך לתגמל את המורים כראוי
» בישראל מושפעים מהמודל האמריקאי ומילות הבאז "חדשנות" ו"סטארטאפ", ומזניחים את פיתוח ההון האנושי, מה שניכר גם בתוצאות המבחנים הבינלאומיים מהשנים האחרונות. לצערנו אתם נופלים בין הכסאות, גם בהישגים, וגם במתן מענה לרמה הבינונית.
» השירות הצבאי שלכם הוא הזדמנות פז לצעירים להתמחות בתעשייה, וכך צריך להתייחס אליו
» לא באנו לשכנע מישהו בנחיצות המודלים של החינוך הטכנולוגי במדינות האיחוד האירופי, באנו לעורר השראה

מר רולנד סבארר Mr Roland Svarrer Oesterlund, נציג ETF מדנמרק:
» יש צורך בארגון פנימי של מערכת החינוך הטכנולוגי בישראל מבחינת מטרות, יעדים, והלימה לצורכי התעשייה.
» האם השכלת המורים הטכנולוגיים עדיין רלבנטית? חשוב מאד לשמור על עדכון שוטף וקשר בין המורים לתעשייה, שאחרת לא יהיה קשר בין צורכי התעשייה לבין תכני הלימוד. בדנמרק למשל, הרבה מהעדכונים לתכנים מגיעים מהסטודנטים עצמם, אשר עובדים בתעשייה ומלמדים את המורים כיצד הדברים עובדים באמת בשטח. על פי המודל בדנמרק, לסטודנטים יש סמכות ואחריות, הם אלו שמחליטים על תוכן המבחנים, על סדר היום, ועל שיתופי הפעולה עם החברות בתעשייה.
» בדנמרק, בתי הספר התעשייתיים הוקמו על ידי התעשייה, ולא על ידי מימון ממשלתי. מדובר במסורת ארוכה של למעלה מ- 400 שנה, שהחלה עוד בתקופת הגילדות המקצועיות, אשר ויסתו כמה מתלמדים ילכו לכל גילדה, לכל מקצוע וכיו"ב. ההתערבות המוסדית במסגרת המקצועית, החלה רק במאה העשרים. כיום הממשלה מתקצבת את בתי הספר, אך אינה מתערבת בתכנים כלל. התעשייה ובתי הספר קובעים את תכני הלימוד בשיתוף פעולה, באופן עצמאי!
» בדנמרק, משקיעים 10,000 יורו בכל סטודנט בחינוך המקצועי, ומתייחסים לזאת כאל השקעה לטובת המדינה לא כאל הוצאה. זהו סוג של מס שכל עובד במדינה תורם. כל סטודנט מקבל שכר בזמן לימודיו, ובתמורה מתנסה בעבודה בתעשייה הגבוהה ובענפי הכלכלה. קיים דיאלוג מתמיד בין ההכשרה לצורכי השוק.
» האם יש בישראל הבדל בין בתי ספר טכנולוגיים לתעשייתיים? בדנמרק, כל בתי הספר התעשייתיים עושים שימוש בטכנולוגיה גבוהה, גם בסדנאות וגם בלימודים עיוניים. החברות מכשירות את התלמידים לעבוד במכונות שלהם, יש להם ביטוח וחוזה אימונים. המפעלים מספקים מסלול טכנולוגי לשלוש שנים.
» תחרויות טכנולוגיות מקומיות / אזוריות / בינלאומיות הן דרך מצוינת לקרב את ה VET ללב הנוער, חייבים לעשות זאת בשיתוף התעשייה ובתמיכתה

עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה:
אנחנו בנקודת זמן של הזדמנות גדולה, יש לנו אפשרות לעשות שינוי, התוכנית האסטרטגית הלאומית לחיזוק החינוך הטכנולוגי – אושרה בממשלה, ואנו עומדים בפני שינוי תפיסתי. יש לנו רצון לקחת את תהליך טורינו קדימה ולעבוד על שתי נקודות התורפה שלנו – הקשר עם התעשייה, וסטנדרטים מחייבים של הכשרה.
אנו מעוניינים לקחת שתי מגמות לימוד מובילות – מערכות ייצור ממוחשבות ומערכות בקרה ואנרגיה, ובתוך חמש שנים, להעביר את האחריות התוכנית של מגמות אלו, לידי התעשייה. זה יהיה מהלך חשוב ומהפכני בעבור מדינת ישראל.

חיים רוסו, סמנכ"ל אלביט מערכות ויו"ר ועדת החינוך של התאחדות התעשיינים:
יש לי מסקנות דומות אבל פרספקטיבה שונה, אי אפשר להעביר את האחריות לתעשייה, אפשר רק לנסות לשכנע אותם לקחת את האחריות. ונקודה חשובה – אפשר לעשות מיקור חוץ של הייצור כמו בענף הטקסטיל, אבל, לדעתי,  זו תהיה החלטה גרועה למשק הישראלי. מה שעלינו לעשות כדי למנוע זאת – יש לבנות מערכת תומכת ברמת המדינה, שתשכנע את התעשייה לקחת אחריות, וזאת באמצעות תמריצים כלכליים ופסיכולוגיים.

מתוך הדוח: מבנה והיקף הלומדים בחינוך הטכנולוגי בישראל 
מתוך כ 360,000 תלמידי ישראל בחטיבה העליונה (כיתות י-יב), לומדים 37% בחינוך הטכנולוגי. אחוזים אלה כוללים יחדיו את תלמידי משרד התמ"ת ותלמידי הנתיב הטכנולוגי בפיקוח משרד החינוך. לשם השוואה, במדינות האיחוד האירופי, לומדים כ 68% במסגרות החינוך הטכנולוגי בשיטה הדואלית (ולפיה מכיתה ט', משתייך התלמיד לאיגוד מקצועי, עובד בתעשייה במקביל ללימודיו, מתקדם בהסמכותיו ומקבל שכר), ובמדינות ה OECD (שישראל הצטרפה אליהן בחודש מאי 2010), עומד שיעורם על 46% .

מבנה החינוך הטכנולוגי בישראל 

(מקור: מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך)

בישראל, בניגוד לאירופה, החינוך הטכנולוגי מפוצל בין שני משרדי ממשלה, כאשר במושג VET נכללים שני מסלולים שונים – האחד חינוך טכנולוגי מקצועי ומדעי, והשני חינוך מקצועי. על נתיב הלימודים הטכנולוגי מקצועי אחראי משרד החינוך באמצעות המינהל למדע ולטכנולוגיה, ואילו משרד התמ"ת (משרד התעשייה המסחר והתעסוקה) מקיים מסגרות לימודים על-יסודיות המקנות הכשרה מקצועית טכנית במסגרת הסמכויות המוקנות לו בחוק החניכות, 1953 ובחוק עבודת נוער, 1953.

להלן היקף הלומדים בחינוך הטכנולוגי (נכון לשנת הלימודים 2008 לפי נתוני הלמ"ס) : בנתיב הטכנולוגי בפיקוח משרד החינוך, בכיתות י' – י"ב, למדו כ כ 115,764 תלמידים, בכ- 18 מגמות. בנוסף על הלומדים בחטיבה העליונה, לומדים כ-4600 תלמידים במסלולי טכנאים והנדסאים בכיתות י"ג-י"ד, ומשתלבים ישירות בשוק העבודה או עובדים במסגרת הצבא במקצוע שרכשו. זאת ועוד בנתיב הטכנולוגי, ממשיכים כ- 33% ממסיימי י"ב בתוך שמונה שנים מסיום לימודיהם ללימודים אקדמיים במכללות ובאוניברסיטאות, ולעומת זאת בנתיב העיוני, ממשיכים למוסדות השכלה גבוהה כ 56.5 אחוז ממסיימי י"ב, בתוך שמונה שנים מיום סיום לימודיהם .

במסגרות החינוך המקצועי לנוער בפיקוח משרד התמ"ת למדו כ- 13,485 בכיתות ט-י"ב, נתון זה כולל נערים הלוקחים קורסים מקצועיים דו-שנתיים. נתוני התאחדות התעשיינים מצביעים על מחסור ניכר בטכנאים בתעשייה בישראל, המוערך בכ-5,000 איש. מחסור זה ניצב בבסיס הטענות אודות הצורך לחזק את החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל כדי לענות על צורכי המשק והכלכלה.

מתוך הדוח: מכשולים, חסמים והצעות לשיפור הקשר בין החינוך המקצועי לתעשייה

סאבינה נארי ETF, ד"ר עופר רימון

ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך: 
"בישראל השילוב בין החינוך המקצועי לתעשייה, כמעט ולא קיים בצורה מסודרת אלא נישען בעיקר על יוזמות מקומיות. הייתי רוצה לראות שיתופי פעולה יותר אינטנסיביים ומסודרים. הייתי רוצה לראות אחריות גדולה יותר שלוקחים התעשיינים בישראל, בעיקר בחלק של ההתנסות המעשית. היה רצוי שיותר אנשי תעשייה ישתלבו בחינוך הטכנולוגי מצד אחד, ושיותר תלמידים ישתלבו בתעשייה במהלך לימודיהם, מצד שני. חסרים לנו מנגנוני תיאום, בין משרד החינוך לבין גורמים בתעשייה, שיובילו לאחריות גדולה יותר מצד התעשיינים על החלק של ההתנסות המעשית.
כיום, יש לנו 18 מגמות טכנולוגיות בפיקוח משרד החינוך, ואני קורא לכל איגוד מקצועי של תעשיינים שיבוא ויגיד "אני רוצה להרים את הכפפה לגבי מגמה מסוימת". ברגע שמישהו יפנה אלינו, הוא יווכח שיש אוזן קשבת ונכונות ללכת על מהלכים מרחיקי לכת. בימים אלו הצגנו בכנסת ובממשלה תוכנית אסטרטגית לאומית לחיזוק החינוך הטכנולוגי מקצועי, שתיושם בבתי הספר החל משנת הלימודים הנוכחית. התוכנית שמה לה ליעד להרחיב את החינוך הטכנולוגי ולשפר את איכותו, כך שיהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית לחינוך העיוני. המשרד והממשלה מייחסים לה חשיבות רבה, ועל כך מלמד התקציב התוספתי שמוקצה לה, העומד על כ- 260 מיליון ₪ לשנים 2011-2012. לאחר שנים רבות של קיצוץ בתקציבים ובהיקפים של החינוך הטכנולוגי, אנו מכריזים על שינוי מגמה, ובה בעת עומדים לשפר משמעותית את תדמיתו של החינוך הטכנולוגי בישראל".

לדברי רו"ח שמעון כהן מנכ"ל רשת החינוך הטכנולוגית עמל, חוסר תמרוץ וסדר עדיפויות נמוך במשרדי ממשלה, מעכבים את שיתופי הפעולה בין התעשייה לבין החינוך המקצועי. זאת ועוד, במידה מסוימת קיימת רתיעה של עסקים מהתמודדות עם חינוך ונוער . לדבריו, בישראל עוסקים יתר על המידה בהישגי הבגרות בהתאמה לעדיפויות הראשונה של משרד החינוך , ואילו התאמה לתעשייה נמצאת לרוב במקום השלישי . "אם כמנהל מודדים אותך אך ורק לפי אחוזי הבגרות", הוא מוסיף, "ברור שתשים שם את מירב האנרגיות". מנכ"ל עמל ציין בדבריו כי תוכניות הלימוד של בני הנוער אינן מאפשרות לספק עובד או בוגר שיכול מיד להתחיל לעבוד בתעשייה ולכן בהגיעו למפעל , צריך המעסיק להכשיר אותו מחדש. "זוהי אחת הביקורות מהמגזר העסקי עלינו – קיומם של נתק וחוסר תקשורת בין התעשייה לבין החינוך לתעשייה" העיר. " כרשת חינוך טכנולוגי גדולה הפרוסה בכל הארץ ועובדת ישירות מול משרדי הממשלה , משתדלים להשפיע על קובעי התכנים בשאיפהלהביא לכך שתכני הלימוד יהיו דינמיים , אך בפועל הקצב שונה , עד כדי פער של עשרות שנים בין תוכניות הלימוד המכשירות תלמיד למקצועות האתמול לבין הנעשה בתעשייה. וסיכם: "היינו רוצים שתיבנה מתודה שתדע לקלוט שינויים מהתעשייה לחינוך, לדעתנו , הממשלה נדרשת לשנות את המתודה. צריכים להיבנות צוותים שיש בהם נציגי פורומים ביצועיים כמו נציגי המדינה , התעשייה והחינוך , אשר ישתפו פעולה ויקיימו שיח קבוע" .
מהם החסמים העיקריים בקשר בין החינוך המקצועי לתעשייה?
מנכ"ל עמל: "החסמים העיקריים הם היעדר תמרוץ כלשהו לתעשיינים – פטור ממס על עבודת התלמידים למשל, (כמו פתיחת מפעל באזור פיתוח א'), היעדר הטבות מס למיניהן, המדינה באמצעות מערכותיה יודעת היטב כיצד לכוון התנהגות של משק כרצונה. אילו המדינה היתה מכוונת את המדיניות לשת"פ איכותי בין תעשייה לחינוך – היינו רואים שינוי משמעותי, כנעשה במדינות אחרות. באירופה ארגוני התעשיינים, רואים בזאת חשיבות עצומה מתוך הכרה כי מדובר בדור המחר שלהם, והם מעבירים משאבים כספיים ואחרים לטובת העניין" .

רון בר יוסף, נציג התמ"ת: "המבנה של החינוך התעשייתי בארץ מאד בעייתי, אין לנו מבנה פריטטי, אין שיתוף פעולה כלכלי מובן מאליו או שיתוף פעולה עם התעשייה מבחינת תכני ההכשרה".

מתוך הדוח: יעדי הממשלה לשנים הקרובות

מתוך הדוח: תוכניות לקידום החינוך הטכנולוגי והמקצועי 

 1. יצירת עתודה של מצוינות מדעית טכנולוגית למדינת ישראל: מדינת ישראל, שכלכלתה מבוססת על תעשיות הייטק וטכנולוגיות מתקדמות, מעוניינת להגדיל את מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי. לאור זאת, הוחלט לפתח עוד בשלב בית הספר היסודי וחטיבת הביניים את עתודת המצוינות המדעית טכנולוגית כך שבכל בית ספר 25% מהתלמידים ילמדו בכיתות"מצוינות מדעית" ואלה יהוו את הבסיס לתלמידים שיבחרו מקצועות מדעיים והנדסיים מוגברים ובהמשך יהפכו למדעני ומהנדסי העתיד. היעד – הגדלה של 10% לפחות בשיעור התלמידים שניגשים לבגרות במקצוע מדעי מוגבר כמו כימיה,ביולוגיה, פיזיקה (כיום כ-25,000 תלמידים) או מגמה מדעית הנדסית- הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, הנדסת תכנה,ביוטכנולוגיה ומדעית טכנולוגית (כיום כ-10,000 תלמידים).

2. בחינה מחודשת של המגמות הטכנולוגיות והתאמתן לצורכי החברה והמשק: הנתיב הטכנולוגי בפיקוח משרד החינוך, מורכב משלושה אשכולות של מגמות; מגמות הנדסיות-מדעיות, מגמות טכנולוגיות ומגמות תעסוקתיות. לגבי כל מגמה יש צורך לבחון מחדש את תרומתה לתלמידים הלומדים בה ואת תרומת המגמה למשק הישראלי. פעולה זאת צריכה להיעשות בשילוב עם התעשיינים והגורמים המובילים במשק ותוך אימוץ רפורמות ומהלכים מוצלחים שנעשו בעולם בתחום זה. יעדים:שדרוג והתאמת המגמות הטכנולוגיות והתעסוקתיות תוך שלוש שנים.

 3. הגדלת שיעור הטכנאים וההנדסאים במדינת ישראל : צורכי התעשיה והמשק מחייבים הכשרת יותר טכנאים במערכת.יעדים: תוך ארבע שנים, יושג יעד תוכנית טו"ב (טכנאים ובגרות), וכ- 2,500 בוגרי כיתות יב' יהיו בעלי תעודת טכנאי ותעודת בגרות במקצועות החיוניים למשק, יוקטן שיעור התלמידים שלא מסיימים את מערכת החינוך עם לפחות 14 יח"ל (תנאי מינימום ללימודי י"ג), במטרה להפנות יותר תלמידים ללימודי המשך של טכנאים והנדסאים ולתת להם מענה הולם במערכת.

 4. הקמת שלושה מודלים של בתי ספר מקצועיים בזיקה לתעשייה: הקמת בתי הספר המקצועיים בשיתוף פעולה בין משרדי, תקנה לבוגריהם הכשרה מקצועית ותעודה מקצועית כעתודה לאזורי תעשייה ובשיתופם. בסוף שנת הלימודים 2013, ילמדו בהם כ- 450 תלמידים.

5. השתתפות מועצמת בתחרויות תלמידים לאומיות ובינלאומיות כהנעה לתחומים טכנולוגיים: תחרויות רובונר, רובוקאפ, first, FLL, מכאטרוניקה, מים, עיצוב מוצר, מדעי המחשב, מגמה מדעית-טכנולוגית, ניהול הייצור, ביו-טק, סרטים, תלמיד מצטיין, הנדסת אלקטרוניקה וכנסי רדיו. השאיפה – לקיים 15 תחרויות ארציות ולהשתתף ב-4 בינלאומיות, סה"כ כ-1000 תלמידים.

 6. קיום קורסי הסבה לאקדמאים להוראת תחומים טכנולוגיים ומקצועיים: פתיחת מסלולי הכשרה חדשים להסבת אקדמאיים להוראת מקצועות טכנולוגיים. היעד – ביצוע 3 קורסי הסבה בכל שנה, בהשתתפות 75 אקדמאים, בהיקף של כ- 450 שעות בכל קורס. ההסבה תתבצע בשלוש תצורות: קריירה שניה – שנת לימודים אחת משולבת עבודה

בתעשייה (לימודי יסוד, חינוך, פדגוגיה, דידאקטיקה והתנסות בבתי הספר), הוראה בשילוב עבודה – הכשרה ממוקדת במשך ארבעה חודשים והוראה בליווי מדריך ומאמן פדגוגי, מתנדבים – הכשרה בהיקף 60 ש"ב מבואות והתנסות מעשית.

7. פיתוח מנהיגות פדגוגית חינוכית לחינוך הטכנולוגי. ביצוע השתלמויות, כנסים וימי עיון עדכניים להוראה טכנולוגיות עדכניות בהתאם לתוכניות הלימודים המעודכנות. היעד – בכל שנת לימודים יבוצעו השתלמויות עדכניות ל 250 מורים ב- 10 קורסים, ובהיקף 112 שעות. בכל שנה יתקיימו שני ימי עיון בהיקף של שמונה שעות למנהלים ולרכזי מקצוע טכנולוגיים.

8. המשך הטמעת הרפורמה – המשך הטמעת הרפורמה בחינוך הטכנולוגי והמקצועי ובכלל פתיחת מגמות טכנולוגיות ומקצועיות בהתאמה לצורכי התעשייה, הצבא ואוכלוסיות היעד (פריפריה, בנות, דוברי ערבית, חרדים).

9. שדרוג מעבדות וסדנאות – בכל שנה ישודרגו כ 100 מעבדות וסדנאות בחינוך הטכנולוגי והמקצועי, יעודכנו תקני הצטיידות וסביבות למידה, תוגדל ההקצאה להצטיידות.

10. הגברת השת"פ עם התעשייה – שילוב תלמידים בביצוע פרויקט גמר בתעשייה ובתעשיידע, בצה"ל, וכן שילוב תלמידים בהתנסות במערכות תעשייתיות עדכניות, בשיתוף מנהלים, מורים ותלמידים. השאיפה – בכל שנה יגדל מספר התלמידים שיבצעו פרויקט או עבודת גמר בתעשייה כחלק מדרישות הבגרות ב- 25%. התוכנית שמה לה למטרה להביא תלמידים לסיום לימודי התיכון עם לפחות 14 יח"ל, המאפשרות להם להמשיך ללימודי טכנאים/הנדסאים. במסגרת התוכנית יוצאים התלמידים ליום בשבוע התנסות מעשית בתעשייה. התוכנית מייצרת לתלמידים אופק תעסוקתי בתעשייה, וכל זאת במסגרת התיכונים המקיפים.

11. הקמה מחדש של מרכזי טכנולוגיה אזוריים

קישורים

• TORINO PROCESS: Vocational Education and Training Systems and Policies in Israel
  Ministry of Education, The Administration of Science and Technology
  Authors: Dr. Ronit Ashkenazy & Ms. Refaella Ballas Amal Network
  הדוח המקוצר, גרסת המצגת, המסמך המלא , מחברים: הד"ר רונית אשכנזי ורפאלה בלס, קבוצת עמל
  Download electronic version: Torino Process – Israel
• TORINO PROCESS: Education and Business Cooperation in Israel
  Ministry of Education, The Administration of Science and Technology
  Authors: Osnat Hachmon & Dr. Eli Eisenberg  Ort Israel
  הדוח המקוצר, גרסת המצגת, המחברים: אסנת חכמון והד"ר אלי אייזנברג, אורט ישראל
  מסמך המלא: גרסת PDF
• ביקור משלחת האיחוד האירופי בבתי הספר של עמל – הרב תחומי הולץ ובית הספר הטכנולוגי עמל מקס פיין 
• European Training Foundation
• עמוד ישראל באתר ETF
• Building on policy self assessment, Israel plans to modernise VET
• תמונות מצלם משלחת האיחוד האירופי Ard jongsma