בשבוע שעבר אירחה הנהלת רשת עמל את משלחת ה-ETF לרב שיח בנושא הסמכות מקצועיות לעובדים בישראל בהשוואה למדינות האיחוד האירופי. בסמינר השתתפו נציגי משרד החינוך ונציגי רשתות החינוך הטכנולוגיות אורט ועמל.  כפי שדיווחנו לכם באחד הגיליונות הקודמים, משתתפת כרגע ישראל בתהליך טורינו (Torino Proccess) בהובלת האיחוד האירופי, תהליך שאמור לבחון את החינוך הטכנולוגי-מקצועי בהשוואה למדינות השכנות לאירופה ולמדינות הים התיכון.  התהליך מיועד להציע שיתופי פעולה ושיח עמיתים בנקודות צמיחה המזוהות כטעונות שיפור. במסגרת זו, הוגשו בקיץ האחרון ל- ETF – European Training Foundation שני דוחות משלימים מטעם משרד החינוך שהופקו בסיוע הרשתות הטכנולוגיות עמל ואורט, בנושא החינוך הטכונלוגי בישראל, ובנושא שיתופי פעולה בין המגזר העסקי לחינוך. הדוחות, שעברו ביקורת קפדנית מטעם משקיפים אירופיים, הועלו סופית בימים אלו לאתר האירופי והם זמינים לצפייה ולהורדה. במקביל מתקיים המשך תהליך החשיבה באמצעות סמינרים בינלאומיים. 

 

תמונת המצב במדינות האיחוד

מישל פתח את דבריו בתיאור תמונת המצב במדינות האיחוד. על פי הערכות נוכחיות, צפוי ביקוש בעשור הקרוב באירופה ל- 77 מיליון מקומות עבודה, מתוכם כ-70 מיליון מקומות עבודה קיימים. מדובר ב-10 מליון מקומות עבודה פחות מההערכות שנצפו בשנת 2006, וזאת בשל המשבר הכלכלי החריף שעוברת אירופה בשנים האחרונות. צופים שתוך עשור אחד, יעלה הביקוש לעובדים בעלי השכלה גבוהה מ- 29% נכון לעכשיו, ל-35%. לעומת זאת הצורך בעובדים טכנולוגיים מיומנים, ישאר ככל הנראה כפי שהוא כיום – ויעמוד על כ50% משוק העבודה כולו. 
במדינות אירופה, המשיך מישל, מתלבטים כולם באותם נושאים – כיצד ניתן להבטיח רלבנטיות של ההכשרה, איך אפשר להבטיח לעובדים 'מוביליות' בהתאם לצורכי השוק מסקטור אחד לשני, מרמה אחת לשנייה, ממדינה אחת לשנייה, איך להגדיל את היקף ההסמכות הזוכות להכרה? כך למשל האם ניתן להכיר בדירוג הסמכה המתבסס בעיקר על ניסיון פרקטי בעבודה? כיצד ניתן להבטיח קידום? איך אפשר להבטיח שיתוף מידע בין כל העמודות ההירארכיות של שיטות החינוך וההכשרה, כאשר לרובנו יש חינוך טכנולוגי מצד אחד, והכשרות כאלה ואחרות מצד אחר, והם אינם 'מדברים' האחד עם השני. 

הסמכה – הכרה רשמית בלימודי הכשרה בהתאם לסטנדרטים

לצורך השוואה עם הנעשה באיחוד האירופי, הסביר מישל מה לדעת חברי הוועדה, צריכה לכלול מערכת ההסמכה. לדבריו על מערכת ההסמכה להיות בעלת מבנה ממשלתי-ממלכתי ולקיים קטלוג של הסמכות מוכרות בהתבסס על סט של סטנדרטים מוסכמים מראש. ההסמכות צריכות להינתן באמצעות פרוצדורות רשמיות שמעניקות את ההכשרה. לדוגמה, באירופה קיימות לפחות עשר מערכות הסמכות שונות, ובמדינות רבות קיימות מסגרות עבודה ממלכתיות, מה שמקשה על תיאום השיטות וההסמכות. בהמשך, סיפק מישל הגדרה למושג ההסמכה – "הכרה רשמית בלימודי הכשרה בהתאם לסטנדרטים".

באירופה קיימת שאיפה להגיע להכרה בינלאומית אוטומטית בהסמכות שבין המדינות 

המצב הנוכחי הוא שאין עדיין הכרה אוטומטית בהסמכות ובדירוג המקצועי שבין מדינות האיחוד האירופי, מה שמקשה מאד על מוביליות העובדים ממדינה למדינה. קיימת הסכמה כללית, הוסיף מישל, שיש צורך לעשות אינטגרציה ותיאום בין המערכות השונות באירופה, ויהיה טוב אם גם ישראל תוכל לקחת חלק ברגולציה הזאת. יחד עם זאת, קיימות מספר מסגרות עבודה אזוריות בין מדינות מסוימות המעוניינות לשתף פעולה ומאמצות חוקים משותפים, מסגרת התייחסות משותפת וכדומה. בנוגע לעובדים, הרחיב מישל, בעבר כשעובד רצה להגר למשל מצרפת לגרמניה ולעבוד במקצועו בסקטור מסוים, לא הכירו בהסמכה שלו וביקשו הסמכה מקומית. כיום יש התקדמות גדולה בנושא, ניתן לעשות לו מבחן הבודק את עומק הדיפלומה והניסיון שלו, ובהתבסס על כך להעניק לעובד אישור עבודה והסמכה מקומית. לסיכום נקודה זו – אמנם אין עדיין שיטה אחידה של הסמכות באיחוד האירופי ואולי גם לא תהיה, אבל קיים לחץ חזק מהשטח לתאם את השיטות, את מסגרות העבודה ואת ההסמכות.

גם במדינת ישראל אין שיטה אחידה של הסמכות

בדיון שהתפתח, עלה כי במדינת ישראל מעניק משרד התמ"ת את רוב ההסמכות הטכנולוגיות, למעט מקצועות ספורים שבהם משרדי ממשלה אחרים עושים זאת – משרד הבריאות, משרד התחבורה, משרד התיירות, ובמקרים מסוימים משרד החינוך. ואולם עיקר פועלו של משרד החינוך בהקשר זה הוא באחריות על ההכשרות. עוד צוין בהקשר זה, כי בשנה האחרונה החלה את עבודתה ועידה בין משרדית האמונה על כל הנוגע לנושא ההסמכה – ועדת ההסמכות –  וזאת בשאיפה ליצור מנגנון שלא יהיה תלוי בחילופי השרים התדירים בישראל.

עמוד ישראל באתר ETF

המצגת של מישל אריבוד, הנציג הצרפתי של ETF