עמי סלנט, עורך פורטל מס"ע, מסקר את עיקרי הרצאתו של הפרופ' עמי וולנסקי ואת הרצאתה של Prof. Lea Kuusilehto, University of Jyväskylä, Finland שניתנו במסגרת יום עיון במכון מופ"ת. פרופ' עמי וולנסקי, המנתח בין היתר את השיטה הפינלנדית בהוראה, טוען בהרצאתו, שאנו נמצאים כרגע בעיצומו של שינוי פרדיגמה, אותו הוא מכנה "הגל השלישי בחינוך". הגל הזה כולל ביזור עמוק של סמכויות לבתי ספר, גמישות פעולה גדולה יותר למוסד החינוכי, דרגות חופש למורים, תרבות של אמון, ותכנון הלימודים של התלמיד – במרכז. ואולם היכן ישראל בכל הגל הזה? האם תרבות העבודה הריכוזית במערכת החינוך וקידוש הסטנדרטיזציה – מתחילים להיסדק?

שני גלים בולטים בהיסטוריה של החינוך הציבורי

•  Education (דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה)
• תפיסת ה- essential או הסטנדרטים בחינוך

הגל הראשוןEducation –  (דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה) שפעל והשפיע רבות על המחשבה החינוכית במאה העשרים היה הגל החינוכי שהושפע מדיואי, ויגודצקי ופיאז'ה, הדגש העיקרי היה לשים את הילד במרכז ולהתייחס לתהליכים הקוגניטיביים והחברתיים שלו. בהדרגה גל זה נדחק לשוליים.

הגל השני (תפיסת ה -essential או הסטנדרטים בחינוך) אומר את ההיפך, "לא כל כך מעניין אותנו עולמו של הילד", אלא מה הוא חייב לדעת. כלומר הידע של התלמיד נמדד ביחס לסטנדרטים. גל חינוכי זה הלך והתחזק במהלך שני העשורים האחרונים.

הביקורת על הגל הראשון – "תכנית הלימודים היא זו שקובעת ומעצבת בפועל את מה שלומד התלמיד (secret garden). תחושת אי-סדר בשל היעדר סטנדרטים. הגל הראשון נקלע למציאות שבה חש המערב כי הוא מאבד את מקומו במרוץ לחלל (הסובייטים הקדימו את האמריקאים), וכך, בין היתר התחזקו אלו שטענו שצריך למדוד את הידע של התלמיד. נוכח מגמות אלו, שהיו בעיקר בארה"ב, הגל הראשון נאלץ לקפל בהדרגה את דגליו ולצמצם את יעדיו.

עליית הגל השני בחינוך הציבורי, התאפיינה בשלושה אלמנטים – רצון להבטיח סטנדרטים בכל שלבי החינוך, העמקת מעורבות ושליטת המדינה בחינוך והרצון להבטיח את אחריות המדינה לתוצאות. ואולם לא לעולם חוסן, ואלו עיקרי הביקורת על הגל השני:

• לא ניתן לכוון את התהליכים הקוגניטיביים במוחו של התלמיד בצורה אחידה, היות שתהליכי הבניית הידע במוח מורכבים מאד ושונים מתלמיד לתלמיד.
• הסטנדרטיזציה מכוונת אך ורק לממוצעים של הכיתה ומתעלמת מהטובים ומהחלשים.
• תוכניות חינוכיות כגון No child left behind המבוססות על סטנדרטים, יצרו מציאות חינוכית שאין בה חדשנות ואין בה יצירתיות דווקא בגלל השפעת הסטנדרטים
   

לתרבויות הירארכיות יש יתרון טבעי מבחינת היערכות חינוכית של הגל השני. מסתבר שמדינות דרום מזרח אסיה הן המרוויחות העיקריות מהתחזקות הגל השני בחינוך. מאחר שבמדינות אלו יש תרבות הירארכית, קל להן יחסית להתמודד עם בחינות הישגים המבוססות על סטנדרטים נוקשים. למעשה הן מצליחות יותר אך ורק במבחנים המבוססים על סטנדרטים.

במתח שבין שתי השקפות אלו, אנו עדים עכשיו לניצנים של עליית הגל השלישי 

המעבר לחברת הידע 
הגל השלישי בחינוך הציבורי נובע מהמציאות הכלכלית הגלובלית המשתנה, שקובעת במידה רבה את כיווני ההתפתחות בחינוך :

• ידע זמין ופתוח לכל
• קצב מהיר של התחדשות הידע
• ריבוי של מקורות מידע וידע
• ריבוי פרשנויות לידע
• המעבר לכלכלת הידע
• מכירת שירותים מבוססים על צריכה גוברת של ידע
• כניסת טכנולוגיות המידע והאינטרנט לכל תחומי החיים והתעסוקה

ציפיות מהיחיד בשוק העבודה הגלובלי המשתנה
יכולות לתקשורת אישית, הסתגלות לשינויים מהירים ולעבודה בצוות, גמישות ביחסי אנוש, יכולת פתרון בעיות, יכולת להתמודד עם ביקורת עצמית, יכולת ניהול עצמית, יצירתיות, יזמות וראייה ביקורתית, יכולת להשתלב באמצעות למידה עצמית בנושאים חדשים ומתעדכנים בכל מקום בעולם ובכל נושא

השלכות שינויים אלו בשוק העבודה על מערכות החינוך בעולם
עולם העבודה מתחיל היום לעבוד כמו בתי ספר, משימות חקר , צוותי לימוד לנושאי חדשים וכדומה. משום כך אנו רואים היום את תחילתן של הגדרות חדשות של תפוקות החינוך בעולם: פיתוח חשיבה שיפוטית וביקורתית, עידוד חשיבה יזמית, יכולת שימוש מוגברת בטכנולוגיות המידע והאינטרנט, למידה בצוות ועבודה בצוות, יכולת עיבוד והפקה של ידע חדש

השלכות המגמה החדשה על מסגרות התכנון הבינלאומיות בחינוך

• התגבשות תפיסה חדשה של מבחנים בינלאומיים במדינות המפותחות (החל משנת 2015 ). גורמי הOECD  מודעים להשפעת הגל השלישי בחינוך הציבורי ומה שקורה בפינלנד, ולכן הם נערכים אחרת לבחינות הבינלאומיות.  עיקר המבדקים יתבססו החל משנת 2015 על הבנה. (ראו מאמר על מבדקי PIAAC החדשים)
• קידום התקשוב בבתי הספר – מחשב לכל תלמיד בכיתה או שילוב מחשבים ניידים בלמידה בכיתה ( 1 to 1 computing ), לכך מכוונים גם דוחות הבנק העולמי והOECD.
• התגבשות מושג חדש : חיזוק איכות הלמידה מול כמות הידע
• Less is more – בפינלנד אנו רואים פחות מקצועות לימוד אך יותר דגש על פיתוח יכולת העמקה של התלמידים.

גם סינגפור נערכת לתכנית חינוכית חדשה הנקראת Teach less learn more וכך גם בהונג קונג ובמחוז אלברטה בקנדה.  בהכללה ניתן לומר "תנו לתלמידים כלים קוגניטיביים ללמידה, הבנה והמשגה על חשבון עוד מקצוע לימוד ועוד ידע כמותי"

שני מושגי מפתח בתכנון למידה מקבלים דגש: מעורבות הלומד בלמידה (engagements), וזיהוי אתגרים בלמידה
(challenges), כלומר, השאלה המשמעותית היום בגל השלישי – כיצד נהפוך את הלמידה לרלבנטית לתלמיד, ואיך נגרום לו להיות מעורב יותר בלמידה.

הגל השלישי – התחלתו של שינוי פרידגמתי בעולם:
Paradigm shift or New Progressivism

• ביזור עמוק של סמכויות לבתי ספר
• גמישות פעולה גדולה יותר למוסד החינוכי
• יותר דרגות חופש למורים
• התלמיד במרכז תכנון הלימודים
• תרבות של אמון

והיכן ישראל ? 
התרבות הישראלית הנה יזמית וחדשנית במהותה, ולכן הסטנדרטיזציה הנוקשה הנהוגה בה, מנוגדת לרוח היזמית הישראלית!  אמנם קיימים איים בודדים של בתי ספר בישראל המעודדים למידה חדשנית ולמידה מאותגרת בעיות (PBL ), אך בפועל, נוכח מעמד ישראל במבחנים הבינלאומיים – נוצרה תגובה טראומטית במערכת החינוך בארץ, בעיקר בגלל השפעת התקשורת. השפעות הטראומה הזו באה לידי ביטוי בשאיפה להעמיק את תרבות העבודה הריכוזית במערכת. מבחינת בתי הספר בארץ, אפשר לומר שנוצרה " אבן ריחיים" על צווארם, אשר לוחצת יותר ויותר לכיוון סטנדרטיזציה ומדידה של בחינות והישגים. היו אמנם, ניסיונות חלקיים בהענקת דרגות חופש יותר למורה ולשיטותיו (פרופסור ענת זוהר, תכנית הלימודים החדשה בהיסטוריה, ניהול עצמי לבתי ספר), אך אלו נותרו שוליים מבחינת השפעתם. יוזמות של בתי ספר בודדים "לצאת מהקופסה" ולשנות כיוון, נתקלות במציאות של חסם המבחנים החיצוניים. ולכן, מדגיש פרופסור עמי וולנסקי, חזרנו למציאות משתקת מבחינת מערכת החינוך: 

• הטכנולוגיה מכתיבה את הפדגוגיה (במקום להיפך)
• המערכת קפואה עמוק בתוך השקפת הסטנדרטים
• מדיניות הסטנדרטים מעיקה על המורים ומפחיתה את אטרקטיביות מקצוע ההוראה

למרבה הצער, ישראל מתרחקת, אפוא, מהגל השלישי בחינוך, כאשר בו זמנית, מדינות אחרות כבר מתחילות להיערך לקראתו. 

קישורים נוספים

מחיר הסטנדרטים במערכת החינוך המודרני

רפורמות בחינוך לאן? מגמות בין-לאומיות

הלקחים הפיניים: מה העולם יכול ללמוד מהשינוי החינוכי בפינלנד? (סדרה על רפורמות בבית הספר)

לקחים מפינלנד

תפקודם של מורים: לקחים המופקים לאור בחינת מערכות חינוך מסביב לעולם

מדוע המורים בפינלנד טובים יותר?

להתראות PISA שלום PIAAC