הגב' גוטליב פתחה את דבריה במעט עובדות על דנמרק. דנמרק מדינה קטנה בת 5.5 מיליון תושבים (ובזאת זכתה לתשואות הידד! מצאנו מדינה קטנה מישראל!!), לדנמרק יש מלכה (הממ… מלכה! חשבו הנוכחים, זה טוב ליהודים?), תושביה נהנים מאיכות חיים גבוהה, שוויון מגזרי מוחלט, (בדנמרק 'המין החלש' נחשב דווקא הגברים, ציינה), יחד עם זאת, ובשונה מישראל, בדנמרק אין קביעות בעבודה, וכולם יודעים, חייכה, שהמשפט המשקף את שוק התעסוקה הוא – easily hired and easily fired..  .  עם זאת, המשיכה, בדנמרק כ- 95% מהתושבים מסיימים 12 שנת לימוד, ממשיכים להשתלם ולקבל הכשרות מקצועיות לאורך כל חייהם ( LLL ) בהתאם לצורכי שוק העבודה, מסלולי הקריירה גמישים, והמדינה מעודדת מוביליות בתעסוקה.

הדרכה בקריירה: בכל רמות החינוך וההשכלה מושם דגש על הדרכה, ליווי וייעוץ מומחים באסקפלריה של בחירות מקצוע עתידיות, המשך מסלולי לימוד, מקומות עבודה אפשריים ופיתוח קריירה. הייעוץ מתבצע באמצעות מומחים ואתרי תוכן לאומיים.
ההחלטה על הנתיב המקצועי נעשית בגיל 16. בתי הספר היסודיים שייכים אמנם לרשויות העירוניות, אך בתי הספר המקצועיים נהנים מאוטונומיה – מערכת רווח הפסד, ניהול עצמי, יש להם יכולת להחליט לאן להפנות את התקציב שלהם. עליהם להילחם על האטרקטיביות שלהם בשוק. כל תלמיד מקבל וואוצ'ר על סך1000 יורו, והוא יכול להחליט באיזה בית ספר לממש אותו. 30% +18% הולכים למסלולי ה VET  השונים, סה"כ כ 48%. (הערה – בישראל פונים לנתיבים הטכנולוגיים סה"כ כ 34%). 45% פונים למסלולים של השכלה כללית, 2% נושרים. בדנמרק מעוניינים למשוך תלמידים מבריקים למסלולי ה VET , כדי לעורר השראה ולהעלות את הדימוי שלו.
מעט זה יותר: בדנמרק מאמינים ב"מעט זה יותר", ולכן יש בערך 12 תחומים, המפולחים סך הכול ל 90 מסלולי התמחות (לעומת צרפת שם יש כ-650 מסלולי התמחות שונים), וזאת במטרה לצמצם את מספר ההתמחויות, בהתאם לגודל האוכלוסייה וצורכי השוק. קיימת הבחנה בין Vet  טכנולוגי, Vet  עסקי, Vet  בתחומי הבריאות, טיפול, חברה, חקלאות וכדומה. בשנתיים האחרונות נעשה ניסיון מצד המורים להכיר בניסיון המעשי של התלמיד בתחום שבחר ללמוד ולתת לו פטור מתאים מאותן יחידות לימוד. כל זאת במטרה להתגמש ולבוא לקראת התלמיד באופן יותר אישי. יש בנייה פרטנית יותר של תוכנית הלימודים, גמישות רבה בהחלפת מסלולים, בהכרה בלימודים קודמים. נקודה מעניינת נוספת – קיימת הגבלה על מספר התלמידים הרשאים ללמוד במסלול התמחות מסוים, וזאת בהתאם לצורכי השוק ! לדוגמה, לא ניתן לקבל את כל הבנות המעוניינות ללמוד עיצוב שיער, כי ידוע שהשוק רווי (בניגוד לעורכי דין בישראל).
מענה לצרכים ייחודייים: המענה לצרכים ייחודיים של אוכלוסיות שונות, נעשה באמצעות הבחנה בין 4 מסלולים. יש מסלול לאומי, ומסלול בית ספרי. לאחרונה, השתנו תחומי הסמכויות, כך למשל שר החינוך אחראי על ה VET  עד לרמה 4 כולל, ואילו שר המדע והמחקר, אחראי על הרמות הגבוהות יותר 5-6-7. יש בדנמרק גם שלב של לימודי תעודה – כמו למשל אחיות ומורים. כל בתי הספר עוברים תהליך הערכה עצמית תקופתית ונתונים למעקב הישגים שוטף, אך יחד עם זאת מערכת החינוך מבוזרת ואינה מונחתת מגורם מרכזי כלשהו.

בדיון שהתפתח, אמרו המשתתפים שכדאי לשים לב איך מתייחסים בדנמרק לצרכים ייחודיים של האוכלוסיות השונות. בישראל יש אמנם חינוך מקצועי, אבל לא פותחה הקורלציה בין הצרכים השונים לבין תוכניות המותאמות לצרכים. אנו מעניקים לכולם תוכניות אחידות. אין נישות, אין מענה לצרכים אישיים ולשונות בין התלמידים, וחבל.

* ההרצאה ניתנה במסגרת סמינר שעסק בנושא אבטחת איכות על החינוך הטכנולוגי, כחלק מתהליך טורינו פרוסס 2012. בסמינר נטלו חלק נציגי ETF מאיטליה, גרמניה, צרפת ודנמרק, נציגי משרד החינוך והמפמרים של מינהל מדע וטכנולוגיה, נציגי משרד התמ"ת, נציגי התאחדות התעשיינים ונציגי רשתות החינוך הטכנולוגי הגדולות אורט ועמל.

המודל הדני, כתבה בדה-מרקר

משלחת מהאיחוד האירופי דנה בהסמכות המקצועיות בישראל בהשוואה לנעשה בצרפת