על רקע הדיונים על פתיחת שנת הלימודים בצל המבצע הצבאי, הפגיש כנס החינוך של מפעל הפיס בין הד"ר רונית אשכנזי סמנכל עמל לפדגוגיה, לבין תא"ל (מיל') נדב צפריר, לשעבר מפקד יחידת 8200

מאת: רפאלה בלס

נדב: מזה שנים שאנו מקבלים לשורותנו את העילית שבעילית, נוער יוצא מן הכלל המגיע ממגוון מקומות ברחבי הארץ, ועדיין קיים מחסור קבוע באנשים יצירתיים שמסוגלים להתמודד עם מציאות שמשתנה כל הזמן.

רונית: התלמידים שלנו הם יהלומים, חבר'ה נפלאים, אנחנו מאפשרים להם למצות את הםוטנציאל היצירתי שלהם, לתת להם לשגשג ולפרוח
נדב: כדי שנמשיך להיות "אומת סטארטאפ", צריך שהיכולות הללו יחלחלו ליותר מקומות במערכת החינוך
רונית: אני מסכימה אתך שיש הבדל בין מערכת מדכאת למערכת מפריחה, אצלנו ברשת עמל שמים דגש על פיתוח יכולות נוספות כמו יזמות, חשיבה מחוץ לקופסה, התמודדות עם פרויקטים לא מוכרים, תחרויות,  מיומנויות עבודה בצוות , והכול תוך מחשבה מתמדת כיצד להכשיר את הבוגר למקצועות המחר ולהרחיב את אופקיו.

נדב: העלית נקודה חשובה, איננו יודעים מכאן מה באמת יהיו מקצועות המחר, למעשה אנו מחנכים דור שלם של תלמידים שיאיישו תפקידים שאין לנו יכולת לדמיין כרגע.  לעומת זאת אנו יודעים בוודאות שחלק ממקצועות העבר שהבטיחו חיים בטוחים כלכלית, הולכים ונעלמים. כך למשל, בדור שבו גדלתי, נהג אוטובוס, נחשב פעם לקריירה בטוחה, והיום אני כבר לא משוכנע שבעוד עשרים שנה יהיו בכלל נהגים של תחבורה ציבורית ולא רכבים רובוטיים, מהסוג של גוגל.
רונית: זה נכון, ולכן החינוך המתקדם, מאפשר לתלמידים ללמוד מגוון מקצועות שמכשירים אותם להיות ורסטליים ולתרגל הרבה מאד למידה עצמית וגם כלי פרזנטציה. לימדנו אותם "לחשוב פרויקטים", להיות סקרנים וחושבים. לדעתי אם טיפחנו בהם את הרצון ללמוד, הרצון לחקור, הם יוכלו להתאים את עצמם במהירות לעולם משתנה. תלמידים שמסתגלים היטב לטכנולוגיות חדשות ולומדים לנצל אותם לצורכי התפתחות ולמידה, ידעו להתקדם גם אחר כך בעולם האמיתי.
נדב: השאלה אם אנחנו באמת מצליחים להתאים אותם לקצב המשתנה, ומדובר בקצב שינוי פנטסטי שלא היה כמותו בעבר.  אנו עדים למתח בין שני קטבים במערכת החיוך, היכולת האוטונומית ללמוד לבד, ההבנה שאין אמת אחת, אל מול היכולת לשתף פעולה ולעבוד בקולבורציה עם צוות, ואני חושב שמדובר בשני קטבים. אם פעם המשימה היתה לחפש ערכים באנציקלופדיה, שהיתה מקור הידע, הרי שהיום אנו שולחים אותם לכתוב את הערך בויקיפדיה, מתוך ידיעה הערכים מתעדכנים ללא הרף.
רונית, אני לא רואה בכך סתירה, כיום המורה בעצמו מעצב למידה, מוביל את התלמיד להבנה מאתגרת שהוא צריך ללמוד לבד. אנו מחנכים ללמידה עצמית ויצירתית בעזרת מורים שיודעים לכוון לשם. המורים הם נדבך חשוב מאד בשינוי הזה.

המנחה, דנה וייס:  אני מודה לכם מאד, וכפי שאמר מר שמעון פרס בתחילת היום – העיקר הוא האדם, לא הטכנולוגיה.