ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"לית המינהל לפדגוגיה עמל: משלחות רשת עמל להייטק היי מהוות חוד החנית בתהליך של חדשנות וחשיבה פדגוגית מעמיקה. רשת עמל מובילה פריצות דרך חינוכיות, ומעודדת שיתופיות בין המורים לבין עצמם. הרשת מעודדת את מוריה להפוך למעצבי למידה אוטונומיים, ומעניקה לצוות החינוכי הזדמנויות לקבל השראה ולחוות למידה והוראה בדרכים ייחודיות. המסע הלימודי שעברה המשלחת שלנו, יתרום רבות לבתי הספר בניסוי הן ברמה הקהילתית והן בין בתי הספר שלנו.
 

אילנה שטרנהל, מנהלת הרב תחומי עמל חדרה לאמנויות ומדעים –  יש לי קצת יותר תובנות עכשיו, ואני מקבלת את ההמלצה שלא לחשוב איך להעתיק דברים בשלמותם לישראל – אלא איך אפשר להטמיע את האלמנטים המתאים לנו. יש רעיונות יפים שאת חלקם אפשר להתאים למה שקורה אצלנו וליישם. למשל, כשאחזור, אשקיע בחשיבה עם הצוות כיצד לצמצם את מספר מקצועות הלימוד שהילדים לומדים בשנה אחת, זה אגב הולם את הגישה שלנו, שלא ללמד מקצוע אחד שלוש שנים.

 

שרה הלפרין, מנהלת הרב תחומי עמל ל.ד ת"א – אני בעד לקחת דברים שמתלהבים מהם, לחזור לבית הספר, לשבת עם צוות מוביל, לשתף חוויות ולעודד חשיבה צוותית. תמיד יש מה לשדרג ואפשר לעשות התאמה. כך למשל, ארגון הלמידה בחטיבת הביניים אפשרי ובקלות רבה. יש אוטונומיה לסדר דברים לפי מה שמתאים לבית הספר. אני חושבת שהדבר אפשרי, ללמד מקצוע סמסטריאלי. שם הדבר – גמישות מחשבתית, יצירתיות, המון כבוד הדדי. כל הרעיונות של כולם מתקבלים, יש לתת חופש פעולה לעשות. מקבלים קרדיט מלא ממי שמנהל אותם ואת זה אני רוצה לקחת איתי. עלינו להיות מעין נובע של יצירת רעונות ונביא התפתחות והתחדשות לרשת.

איברהים, עמל מח"ט רעות מחנה נתן – קיבלתי רעיונות לקיים בבית הספר – איך להפוך את השיעור לחוויה. ראיתי מורה שמלמדת בניית קובייה ושילבה דברים מתחומי דעת אחרים לגמרי. אפשר לקחת רעיונות כמו רכישת מכשיר לחיתוך עץ לייזר, שאפשר בקלות ליישם בבית הספר! מאד התלהבתי מכל ההטמעה של ה"מייקרי", המלאכה, עבודות היד, בתוך הפרויקטים.

סיגל רוזן, מנהלת הרב תחומי עמל פתח תקווה ב' – הדבר החשוב ביותר הוא שיתופי פעולה בינינו. לשלב ולשתף. אני לוקחת מכאן אלמנטים רבים ברוח הייטקהיי. אני בטוחה שיש ביכולתי לאפשר למורים בבית הספר לפתח תהליך ארוך ומעמיק יותר, תהליכי חקר שיאפשרו להם להכשיר את תלמידנו למיומנויות המאה ה-21. חשוב לנו שהבוגרים שלנו ישתלבו בחברה המודרנית ויובילו אותה לחדשנות ויזמות. היי טק היי מאפשר למידה עצמאית אקטיבית שבה התלמיד יזם ומוביל. אני מתחברת לסוג כזה של למידה והכל באווירה מכבדת ונעימה.

רפאלה בלס, המינהל לפדגוגיה, רשת עמל – מאד יפה ל ר א ו ת את הדברים ולא רק לשמוע עליהם. זה שונה מכל חוויה של הרצאות ששמענו. למרות כל האווירה הנעימה, המורים מאד מדויקים. הייתי נוכחת בין היתר בשיעור של מורה, שהחזיק את הכיתה קצר במליאה דרש לדעת את התקדמות הפרויקט, ואחרי כן נציגי הקבוצות ניהלו את השיעור בעצמם, היה מקסים לראות את ההתכוונות המלאה שלהם בנושא למידה, לא נגררו לעוינות, להסחות דעת, הכול באווירה של הכלה וכבוד. כדאי מאד ליישם את העיקרון של סטודנט עמית המתעד את השיעור ומשקף למורה מה עובד ומה לא. התרשמתי עמוקות מהמחויבות והמעורבות של התלמידים בתכני הלימוד ובניווט השיעור, ובמיוחד ביחס שלהם האחד לשני, המשובים המועילים שהם נתנו, זה הזכיר לי פעולה בתנועת נוער, או הדרכה במוזיאון. ניכר היה שיש להם תרבות שלמה של משוב והתייחסות האחד לדברי השני. מאוחר יותר למדתי לדעת שנציגי התלמידים מעורבים בהחלטה אם לקבל מורה זה או אחר לעבודה (!) לאחר שהם צופים בשיעור לדוגמה .דבר נוסף שלכד את תשומת לבי – הוא השילוב המוצלח של סדנאות ה-makery בכל תחומי התוכן! בעוד שאצלנו בארץ נוהגים לייחס חשיבות מרכזית בעיקר לכלים טכנולוגיים מתוקשבים ולימודי יזמות הם בקטגוריה נפרדת, ב-HTH עושים שימוש משגע בכל סדנאות היצירה כחלק אינטגרלי מלימוד התוכן. עשה זאת בעצמך – מרעיון למוצר – החל בכלי נגינה וכלה במודלים תלת מימדיים במכונת לייזר לחיתוך עץ. זה היה מקסים בעיניי. 

הקליקו על מצגת האימייז שהכינה סיגל רוזן, בהשראת הביקור:

לילך שטיין, מנהלת שכבת ז-ח, הרב תחומי עמל עמק חרוד –  מאד חששתי שהפער יהיה גדול מדי, שלא אוכל להתקרב, לאמץ מכאן דברים בבית הספר שלי, ופתאום רואים שיש לכלוך על הרצפה תלמידים מפריעים, וקצת נרגעתי. הדבר הכי מדהים זה שקט של עשייה. אם אני לוקחת משהו, הייתי רוצה לצמצם מקצועות ליוד, ליהנות ולהעמיק וליצור מחוויות הלמידה. שתלמיד יפגוש פחות מורים. התשובה שלי מה אפשר לקחת, שיתופי פעולה זה נורא כיף.. רוצה לקוות שזה ילך בבית הספר אצלנו עוד צעד קדימה.

לאה קרמן, רכזת ביולוגיה, הרב תחומי עמל באר שבע רמות ע"ש ניומן – הדבר שהכי הרשים אותי הוא הסדר. הכול מתועד. הכול שיטתי. יש חלוקת תפקידים. אם נאמץ את הסדר, התיעוד, זה יקל עלינו מאד.לא נוכל לעשות קופי פייסט, אבל כדאי מאד לקחת את התפיסה והפדגוגיה, את הגישה הפתוחה ופחות לאמץ את הפרויקטים עצמם, כי אנחנו בישראל, צמודים למטרות בתוכנית הלימודים.

אורנה קובי, מורה להומינסטיקה הרב תחומי עמל צפת ע"ש בגין – המסע חשף בפניי בתי ספר שהם בבחינת ״בתי חינוך״, כאשר הדגש העיקרי בהם הינו הכשרת לומד עצמאי, שיהיה מסוגל להתמודד בעתיד עם סוגיות הקשורות בפתרון בעיות, בקבלת החלטות  ובגיבוש עמדה עצמאית מבוססת , תוך חשיבה יצירתית. הצגת בית הספר על תפיסתו ומאפייניו הן על ידי הצוות החינוכי והן על ידי התלמידים שיקפה את ״גאוות היחידה״ השורה במקום  והאמונה בצדקת הדרך.חוויה מרשימה במיוחד הייתה הצפייה בקבלת פנים חמה של אחת מהמורות המקבלת את תלמידיה לכיתה בתחילת יום הלימודים כל אחד באופן אישי בברכה וחיבוק. בכוונתי לחדד בבית ספרי את עקרון היחס האישי שהוא עמוד התווך המשדר לתלמיד איכפתיות, חום ואהבה המחזקים את בטחונו העצמי ואת מידת האמון שהוא חש כלפי המורה. בנוסף לכך בדעתי לשים דגש רב על מידת הרלוונטיות של הלמידה לחיי היום יום , להרחיב את אפשרויות הבחירה של התלמיד ובכך לטפח בקרב תלמידיי עניין בלמידה, סקרנות ומוטיבציה. בדיעבד, אני חושבת שטוב היה להביא מורה אחד מבית הספר, זה פתח בפניי הזדמנות להכיר אנשים חדשים ותפיסות אחרות, פתאום נחשפים לעקרונות של חיבור לעולם האמיתי. 

הקליקו על האימייז שהכינה ענת בן יהודה בהשראת הביקור בסן דייגו

 

ענת בן יהודה, מורה להומניסטיקה, הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א: החוויה הכי משמועתית מבחינתי הייתה החשיפה להתנהלות הכוללת של בתי הספר. התחושה שכל נושא ותחום משקפים את התפיסה האידיאולוגית של בית הספר – רוח בית הספר באה לידי ביטוי ( מעבר לפדגוגיה כמובן ) בעיסוק ובטיפול הבלתי פוסק במוטיבציה של התלמידים והמורים להצלחה והתפתחות, בהתעקשות על יצירת תרבות שיווינית, מכבדת, יצירתית ורגשית. את כל המפורט אנסה להתאים למציאות שלנו, אנסה לבנות שיח בונה ומשותף על תרבות עבודה ולמידה בתוך הכיתות. כמו כן, אקח איתי את היציאה החוצה מהכיתות – התבונננות ביקורתית ומעשית על העולם ה"אמיתי" החברתי מחוץ לבית הספר.

לתמונות מהמסע, לחצו כאן

אינסטוש

לאתר קהילת ידידי הייטקהיי ישראל