ביום שלישי האחרון נערך בירושלים הכנס השנתי של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות. אחד הפרויקטים הבולטים שהוצגו שם ואשר זכה לתגובות אוהדות, היה הפרויקט לחקר הסרטן שהובילה רויטל נאמן יהל, רכזת הביולוגיה בחטיבה בעליונה של הרב תחומי עמל ליידי דייויס תל אביב.  "נקודת המוצא שלנו כמורים חייבת, לדעתי, לשדר כי הידע הוא חסר משמעות אם התלמיד בכיתה אינו מנסה לעשות תנועה קדימה ולמנף אותו. נקודת המוצא הזו התוותה את הרעיון הבסיסי שנוסח בבסיס הפרויקט שלנו –  פרויקט בו מתאפשר ללומד לקחת ידע ולתרגם אותו לעשייה!"  הד״ר רונית אשכנזי סמנכ״ל לפדגוגיה קבוצת עמל: ״רויטל יהל נאמן הינה מורה המעצבת תהליכי למידה. אנו ברשת עמל מובילים את הלמידה המשמעותית בראש ובראשונה על ידי מורים מלאי תשוקה והתלהבות מעשייתם. רויטל היא דוגמא למורה החווה עם תלמידיה חווית למידה מרתקת ורלבנטית שהיא יזמה ועיצבה. ויותר מכך – היא מנטורית דומיננטית בניסוי ״קהילה 21״ של רשת עמל, בו מורים מעשרה בתי ספר של עמל מובילים יחדיו את השינוי, תורמים ונתרמים ברעיונות ויוצרים למידה מבוססת פרוייקטים המחוברת לעולם האמיתי, כל זאת בשילוב הקניית ערכים ושימוש בטכנולוגיה חדשנית".  צפו בסרטון שהפיקה הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, המתעד את כל תהליך הלמידה והחקר לאורך שנת הלימודים. 

האם הסרטן בלתי נמנע?

מאת רויטל נאמן יהל ועדי ויניצה*

התגובה הראשונה שנוצרת, לכאורה, למול הכותרת "למידה משמעותית" היא : מה כבר ניתן לחדש לי, כמורה ? האם עד כה ההוראה שלי לא היתה משמעותית עבור תלמידיי? ולצידה, כיצד יכול מורה, וירטואוז ככל שיהיה, להוביל את תלמידיו לחוויית למידה מסוג אחר, שתרגש אותם ותגרום להם לחשוב ולפעול מעבר לנעשה בכיתה. 

מהי הדרך הנכונה והטובה ביותר לעשות זאת ? למעשה אין לנו תשובה אחת. כמי שפועלים לאורה של תכנית הלימודים וחרב הבגרויות מונחת על צווארנו וצוואר תלמידינו אין לנו אפשרות ללכת ולחפש דרכי לימוד אחרות. מרבית המורים מלינים על חוסר הזמן הנמצא ביחס הפוך להספקי החומר הגדולים והנדרשים, עד כי שום אפשרות ללמידה אחרת, אינה עומדת, לכאורה, על הפרק."נקודת המוצא שלנו כמורים חייבת, לדעתי, לשדר כי הידע הוא חסר משמעות אם התלמיד בכיתה אינו מנסה לעשות תנועה קדימה ולמנף אותו. נקודת המוצא הזו התוותה את הרעיון הבסיסי שנוסח בבסיס הפרויקט שלנו –  פרויקט בו מתאפשר ללומד לקחת ידע ולתרגם אותו לעשייה! " כיצד עושים זאת? הרי אנו כמורים יכולים להיות אלו שמעניקים לתלמידינו את היכולת  לתרגם ידע לפיתוח עמדה אישית עשירה ואף אקטיבית. אחד הרעיונות הבסיסיים העולה מפדגוגית ה-PBL הינו לנסח שאלה פורייה (או בשמה הנוסף- שאלה מניעת למידה) שתציג בפני התלמידים דילמות מהעולם האמיתי. השאלה מניעה אותם לדון, לשאול ולחקור, והיא צריכה לקדם אותם לכיוון תוצר או פתרון משותף. בדרך זו הלומד הופך להיות בעל הכוונה עצמית וכישורי חשיבה ופעולה מסדר גבוה.

הנושא אותו בחרנו  להטמיע דרך הוראה זו היה: התא. מתוך תכנית הלימודים לשכבת י'א לבגרות התמקדנו בתת נושא: הבנת מנגנוני בקרה בתא. מאחר וזהו נושא מופשט ולא קל ללמידה חיפשנו דרך שתאפשר לנו לגרום לתלמידים להבין את הבקרה על מגנונים אלה בצורה מוחשית, ברורה וקרובה לעולם שלהם . הבחירה בחקר סוגי סרטן נבעה מהנחה בסיסית שחלק גדול מסוגי הסרטן נגרמים בשל שיבוש באזור מסוים בד.נ.א, המוביל ליצירת חלבון פגום אשר חולש על כמה תפקודים בתא ובגוף השלם. שיבוש שבין היתר יכול לגרום להתפתחות של סוגי סרטן שונים.

השאלה הפוריה היתה, אם כך : האם הסרטן הוא בלתי נמנע? מדוע נבחרה שאלה פורייה זו? הרעיון היה להסיט את הדגש מעיסוק במחלת הסרטן ממקום פסיבי לעמדה הסוברת כי אין זו גזירת גורל בהכרח, אלא אפשר וניתן לעשות הרבה כדי למנוע את התפרצותה של המחלה באדם. המוטיבציה שלי לבחירת שאלה זו  היתה הרצון שהתלמידים יבינו שהאחריות היא בידיים שלהם במידה רבה, ועצם העיסוק במחלה באמצעות הפרויקט יביא לעלייה במודעות  למחלה בישראל, ואולי גם להכחדת הרגלי חיים מזיקים.

בחודש פברואר, מצוין יום הסרטן הבינלאומי ברחבי העולם וביום זה תלמידי  מגמת הביולוגיה הציגו  הן בבית הספר לכלל התלמידים, והן לקהילה המתגוררת בשכנות לבית הספר, את תוצרי תהליך הלמידה שעשינו, ברוח מודל ה-PBL . תוצרי החקר כללו פוסטר מדעי של המחלה ותכנון קמפיין ציבורי המיועד להעלאת המודעות למחלה ולשינוי אורחות חיים או בדיקה לגילוי מוקדם של המחלה, בדיקה אשר יכולה להציל חיים .

התלמידים נחלקו  לצוותים כאשר כל קבוצה  חקרה  סוג סרטן אחר: מוח, ריאות ,כבד, דם שחלות , רחם ועוד. . . החקר כלל  קריאת מאמרים מדעיים, חיפוש מושכל באינטרנט וראיונות עם אנשי מקצוע. כל הפעילות בוצעה בשלבים, כל שלב כלל משימה אשר הוצגה לתלמידים באמצעות קבוצת הפייסבוק הסגורה שהוקמה במיוחד למטרת פרוייקט זה.

התלמידים עבדו בצוותים, חיפשו תשובות לשאלות החקר, והעלו את התשובות כפוסטים. הפעילות כללה חקר של המחלה אותו התלמיד מבצע ומציג כמסמך,  ובמקביל תכנון קמפיין  לציבור הרחב. מיומנות בניית הקמפיין נעשתה בליווי אשת מקצוע המגיעה מתוך קהילת בית הספר, וזהו חיבור נוסף לקהילה. אשת התקשורת הגיעה לבית הספר, שוחחה עם התלמידים ויחד איתם הגדירה מחוון בן שלושה פרמטרים לקמפיין טוב וראוי.

 לצד זאת, ועל מנת "לשדרג" את התוצר החלטנו לחשוף את התלמידים לשימוש באייפדים לצורך בניית קמפיין מצולם . התלמידים למדו כיצד לצלם ולערוך סרטים בשימוש באפליקציית באייפדים ולאחר מכן צילמו והסריטו את הקמפיינים שלהם. כל הקמפיינים הועלו לרשת.  במקביל לכל התהליך הלימודי הזה בכיתה, התלמידים קיימו  יום התרמה למען הקהילה בחיבור לעמותת "חיים"– לילדים חולי סרטן בישראל, במטרה לגייס  סכום כסף שנתרם לעמותה. כמו כן התלמידים הרצו לכלל תלמידי השכבה בבית הספר בשבוע הסרטן הבינלאומי מתוך הידע שצברו בתהליך הלימודי , והציגו בפניהם את תוצרי הקמפיין שלהם, תוך שהם משתפים בגילויים האחרונים מהמחקר  בן ימינו, אודות המחלה אותה חקרו. 

ביום הסרטן הבינלאומי הפכה חצר בית הספר ליריד! התלמידים מכרו דברי מאפה ושתייה, וכלל  הכספים נאספו למען עמותת "חיים" הפועלת לרווחת  ילדים חולי סרטן בישראל. בתום יום הלימודים יצאו התלמידים למרכז מסחרי  הסמוך לבית הספר יחד עם התערוכה שיצרו, והמשיכו בהפצת המידע לכלל האוכלוסייה, תוך המשך ההתרמה וגיוס הכספים למען עמותת חיים. ההתרגשות היתה גדולה וכל התלמידים התגייסו לעמוד ולספר לקהל המבקרים במרכז המסחרי על התובנות שלהם מהחקר.

בסיומה של העבודה על הפרויקט קיימנו ערב הצגת תוצרים בפני ההורים של כל תלמידי המגמה. היה זה ערב מרגש וחשוב, ואף תקדימי שכן עבור מרבית התלמידים זו היתה הפעם הראשונה בה הוריהם היו מעורבים בכל תהליך החקר אותו קיימו התלמידים. בערב זה קיימנו תערוכה של תוצרי הלמידה והחקר של התלמידים, והוצגו ה"קמפיינים" של התלמידים לסוגי הסרטן השונים.

ערב מסכם זה הוא, אגב, שלב חשוב מאוד בתהליך למידה מבוססת פרויקטים (PBLׂ). זהו ערב הצגת תוצרי למידה המשמש הן להפצת הידע בקהילה, והן כפלטפורמה להכרה והוקרה. התלמידים ידעו כבר בתחילת תהליך הלמידה כי עתיד להתקיים אירוע כזה ולכן התייחסותם היתה שונה, מאחר והבינו כי יישאלו שאלות ויצטרכו לתת מענה והסברים לקהל הרב שיבוא לראות את תוצרי החקר שלהם .

לסיכום, מאיפה יגיע, אם כך, השינוי?

השינוי חייב להגיע ראשית מהמורים בכיתות. מורה מנוסה יודע הרי ש"אין לי זמן" היא למעשה אמירה אודות סדרי עדיפויות . השאלה שעלינו לשאול את עצמנו הינה: מה אנו רוצים להעניק לתלמידינו ? האם ידע ותו לא ? האם נרצה להקנות לתלמידים שלנו גם מיומנויות , עולם של ערכים, הרגלי תודעה ולב ?

לכל הדברים הללו צריך מורים אמיצים שאינם חוששים משינוי, שקצו בשגרת הלימודים, שיש להם תשוקה ואינם חוששים לומר לתלמידיהם שאת הידע הם יכולים לקרוא בספרי הלימוד ובשאר מקורות המידע, אבל יש עוד הרבה מעבר..

השינוי מתרחש גם בלמידה עצמה: למעשה, החיבור בין השאלה המניעה לתוצר הסופי של הפרויקט היא המניעה את התלמידים. התשוקה של המורה הבוחר/ת את נושא הפרוייקט מהווה את ה"קטר" של הפרויקט המניע את מנוע הלמידה בקרב התלמידים בכיתה. אך השאלה הפורייה והחיבור בינה לבין התוצר, חיבור המהווה למעשה את הפרשנות החד פעמית של התלמידים לשאלה הפורייה, ומניע את התהליך כולו – כל אלו הינם "מנועי מוטיבציה" גם לתלמידים עצמם.

העצמתם של התלמידים והעברת האחריות ללומדים בכיתה ומחוצה לה  – היא זו המובילה לחקר אמיתי על כל שלביו ומאפייניו. הלמידה הופכת  עמוקה, טובה ומשמעותית יותר. כמורים , חשוב לנו לאפשר לתלמידים לבצע חקר על ידי מתן כלים שאיתם הם יכולים לפרוץ את מסגרת הכיתה. התלמידים  חוקרים, מגלים וחושבים, על דרכי פתרון משלהם. האתגר הגדול ביותר בפרויקט מסוג זה הוא היכולת להוביל לשינוי אמיתי אצל התלמיד.

לצד זאת, פרויקט מסוג זה מחזק את הקשר בין המורה לבין התלמידים בכיתה וזה נעשה על ידי קיומו של דיאלוג מתמשך ומעמיק בכל שלבי החקר. המורה מאפשר לתלמיד  בכיתה ביטוי מגוון של יכולותיו מעבר לתחום הדעת אותו הוא מלמד בכיתה. במהלך פרויקט כזה התלמיד לומד להעריך את היכולות שלו, לומד להאמין בעצמו.

ברפקלציה שכתבו התלמידים עם סיום הפרוייקט, עלתה באופן בולט ההבנה בקרב התלמידים שיש להם כוח עצום לבנות סדר חברתי  חדש, לקחת אחריות על עצמם ועל החברה בה הם חיים. בדרך הוראה זו ההירתמות של התלמיד/ה ללמידה משפרת לא רק את הישגיו/ה הלימודיים, אלא גם מסייעת לו/ה להיות אדם טוב יותר, אכפתי  ובעל מודעות חברתית גבוהה ורצון להשפיע על אחרים.

האפשרות המחודשת הזו להתבונן מחדש על תפקידו של המורה, התלמיד/ה והידע, וגם על היחסים בין כל אחת מצלעות המשולש הזה- היא התשובה שלי לשאלה הפוריה "מהי למידה משמעותית בעבורי?".
 

* עדי ויניצה – מדריכה ומלווה פרויקטים מטעם המכון לחינוך דמוקרטי  רויטל יהל- נאמן- רכזת ביולוגיה בתיכון רב תחומי ליידי דייויס עמל תל אביב