משלחת עמל מהמעבדה הבינלאומית לחדשנות שבה עמוסת חוויות מדנמרק
מאת: רפאלה בלס
"ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, נובמבר, נובמבר עד אינסוף"… זהו השיר האלמותי על חודשי השנה שלימד אותנו מיכאל, מנהל פנימיית 'אפטרסקול' בפאבורג דנמרק, שקיבל את פנינו – משלחת מורי עמל מישראל – בחושך מוחלט בשעה 9 בבוקר, פחות או יותר שעת זריחת החמה בעונה זו. חמה זה כמובן מוגזם. גם החמה שם קרה מאד. הגעתם בחודש הכי גרוע בשנה, בישר לנו בשמחה. זה החודש שלא נגמר. קמים בחושך והזמן לא זז. ואכן, היה צדק רב בדבריו, אבל לא נקדים את המאוחר. וכך, בחודש נובמבר האחרון, יצאו משלחות מורים מעמל שהשתתפו במעבדה הבינלאומית של עמל לחדשנות בשיתוף ערי חינוך, לכמה בתי ספר בעולם וביניהם לאיטליה, לדנמרק ולארה"ב. המשלחת ששבה מדנמרק, הצליחה בסופו של דבר להסתגל לקור ולחושך ועברה מסע לימודי מוצלח מאד ועתיר חוויות. בכתבה זו נספר על משהו רענן שגילינו בממלכת דנמרק, מדינה קטנה עם מלכה, ששמרה על עצמאות מוניטורית ומשתמשת בכתרים לצורכי מסחר (קרונות).
תיכון ציבורי בקופנהגן – גימנסיום, מקבלים הסבר על מרכז היזמות
מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום עיני: "את השינוי והחדשנות שעמל מובילה, אנו מיישמים גם על ידי יצירת שיתופי פעולה ולמידה הדדית עם מערכות חינוך ברחבי העולם. מעבדת החדשנות הבינלאומית שרשת עמל מפעילה בשיתוף עם ערי חינוך, מאפשרת למשתתפיה ללמוד, לתכנן, וליישם פתרונות חדשניים לאתגרים העומדים בפניהם, תוך יצירת שיתופי פעולה מרתקים ולמידה הדדית עם קבוצות מורים דומות מרחבי העולם. המפגשים של מורים שלנו עם מורים עמיתים מחו"ל מאתגרים ומעשירים ויש לכך תוצאות חיוביות מאוד. לקראת סוף חודש ינואר, אנחנו נהיה רשת החינוך הראשונה בישראל, שתציג את הפיתוחים והיכולות שלה בכנס החינוך הבינלאומי היוקרתי BETT שייערך בלונדון, וניקח חלק בביתן הישראלי שיהיה בכנס הזה".
נראה שבכל מקום, מחפשים אנשי חינוך דרכים חדשות ויצירתיות לשנות את החינוך ואת פני החברה. בכל בית ספר שהגענו אליו, פגשנו במורים ובאנשי חינוך שדיברו על הצורך העצום בשינוי בסיסי בחינוך ובמערכות החינוך. בתיכון גימנסיום שהוא בית ספר ציבורי בקופנהגן, פגשנו את מיכאל, מורה למדעים ומנהל מרכז היזמות שדיבר על גמישות במרחבי הכיתה בהלימה לגמישות בתוכן השיעורים, בפאב-לאב הציבורי הציגו בפנינו מרכז קהילתי פתוח לטובת הציבור, אשר עובד בשיתוף עם תלמידים מבתי הספר בסביבה (בזמן הביקור הגיע לשם זוג שבחר להתחתן שם!), בבית הספר הגבוה לעיצוב (CIID) הציגו בפנינו גישה הוליסטית שרואה את העיצוב ככלי למען האנושות בראיה רחבה של החיים. בעיירה הקטנה פאבורג (שאליה הגענו ברכבת שעברה במנהרה מתחת למים), נחשפנו לבית הספר שהשתתף איתנו בתחרות העולמית ובמעבדה לייצור מוקים, המשייך לרשת הפנימיות efter scola. ברחבי דנמרק יש 249 'אפטר-סקול' המשרתים תלמידים בשכבת הגיל מ-14 עד 17, כשלכל בית ספר כזה ייחודיות משלו, אך כולם חולקים חמישה עקרונות משותפים:
הומור ככלי ללמידה
אחריות אישית וקהילתית
חינוך לדמוקרטיה
הכלת האחר והשונה
Well being – רווחה אישית של התלמיד על כל צרכיו
התלמידים מגיעים לבית ספר זה למשך שנה אחת בלבד, למעין "מכינה חברתית" המאפשרת להם נחיתה רכה יותר בהמשך דרכם הלימודית. בית הספר מתנהל כקהילה שהילדים שותפים מלאים בהפעלתה, כולל עבודות ניקיון, בישול וכדומה. האווירה בלתי פורמלית, חללי הלימוד גמישים, צוות מורים רב תחומיים, לכל אחד מהם יש "משפחה" בת עשרה תלמידים, שאוכלים יחד, דואגים אחד לשני אך פתוחים לאינטראקציה עם שאר החברים. בית הספר משלב 10 תלמידים עם מוגבלויות, 4-5 תלמידים פליטים (בורמה, סוריה). המורים הם קולגות של התלמידים, אין דיסטנס, קשר של דיאלוג בגובה העיניים, אמון – אך בלי מצלמות אבטחה, דגש על חדוות הלמידה ומשמעות הלמידה בעבור התלמידים. אמנם דנמרק מדינה יקרה עתירת מיסים, אך בניגוד לגישה הפוליטית שרוצה מהבוגרים שיכנסו למעגל העבודה במהירות האפשרית להכניס כסף ולהיות אזרחים מועילים, בבתי הספר של אפטסקול – שמים את מערכות היחסים במרכז, וממחישים לתלמיד שיש לו זמן ואין טעם למהר להיכנס לתלם. יש זמן לבחור, לשנות בחירה כמה פעמים וכך הלאה.
ד"ר רונית אשכנזי סמנכ"לית, ומנהלת הפדגוגיה של רשת עמל, מתייחסת ל-5 העקרונות, שמובילים את רשת בתי הספר בדנמרק ומציינת: בעניין "הומור ככלי ללמידה" יש לנו כנראה מה ללמוד מהדנים. אך אם בוחנים את שאר העקרונות, הדגש הוא על ההיבטים החברתיים ערכיים, כחלק מרכזי בחינוך. המאפיין את הלמידה החדשנית של רשת עמל הוא השילוב בין תהליכי הלמידה לתהליכים הערכיים חברתיים שחווים התלמידים. המודלים שפיתחנו להטמעת "למידה במרחבי החיים" ו"חינוך ליזמות", מבוססים על החיבור לקהילה ולסביבה. לדוגמא, התחרות של רשת עמל לפיתוח מוצרים ואפליקציות למען אנשים עם צרכים מיוחדים, ושיתופי הפעולה הנוצרים בעקבותיה, כמו גם הפעילות הענפה בהיבט הרב תרבותי שאנו מקיימים, מביאים להכלה משמעותית של האחר והשונה, ומעניקים חינוך אמיתי לדמוקרטיה".
בית הספר משדר לתלמידיו שהם חלק ממשהו גדול יותר – פותחים כל בוקר בשירה מספר שירים הכולל 571 שירים הקשורים למסורת ולתרבות הדנית של העם והמדינה, בעיקר בנושא אהבה, חיים, אלוהים, עונות השנה. "אנחנו שרים את דנמרק", אומר מיכאל, "וכך נותנים ללב להתבטא". "תנו לילדים אהבה – וההיגיון יבוא אח"כ", מקריאה ננה המורה לאמנות, ציטוט אחר מתוך גילגי. 
סונה קוברו – מטה הרשת – ראש תחום תקשורת ברשת אפטרסקול : "למידה טבעית יוצרת קהילה פנימית ואחריות בתוך בתי הספר". תפיסת בית הספר היא "להיות פתוחים לסיפורים של העולם – לדעת מה קורה בחוץ מבחינה פוליטית. מודעות אזרחית חברתית. דנמרק מדינה מבודדת (אי) ולכן הביקורים חשובים לנו מאד. נותנים מקום של כבוד לשונות".
סמל בית הספר – ספינה ויקינגית – לדעת את העבר – חלק ממשהו גדול – כדי להבין את ההווה. "יש דברים שגדולים מאיתנו" – הוא אומר, "אלוהים או היסטוריה או קהילה , וכשאתה מרגיש חלק ממארג גדול יותר ממך, אתה מתחיל ללמוד צניעות מהי".
לגו הוא אחד הדגלים – לכל תלמיד יש קופסה עם 200 לבנות לגו – כל תכנון שנה מתחיל בעיצוב לגו – שמאפשר להם לשחרר את המוח לכיוונים יצירתיים. ההתייחסות ללגו היא כאל כלי רגשי – קודם לבנות בלגו – אחכ ימלילו את התשובה ואז יכתבו. כולם בדנמרק מעריצים את הכומר – N.f.s Grundtvig – שחי ופעל בדנמרק לפני כמאה חמישים שנה והיה משמעותי בתחום החינוך והדמוקרטיה. במקומות רבים בעיר ניתן לראות פסלים, ציורים וגרפיטי של ציטוטיו.
========================================
מעין נלסון: פתח תקווה ב', מורה לתקשורת וניו מדיה: "מה שעורר בי השראה היה לפתוח את יום הלימודים בשירת מקהלה בית ספרית, עם מוזיקה ושירה, המוזיקה מכניסה את התלמדים לאווירה יותר טובה ושמחה". כשאחזור לפתח תקווה, אנסה לפתוח את יום הלימודים בשירה, אהבתי מאד שבשביעור מדיה שלהם הם יצרו מוצר במדפסת תלת מימד, הדפיסו אותו ועשו עליו סרטון פרסומת. חלק מהמוצרים היו בעלי פאן אקטיביסטי חברתי שתורם לאיכות החיים של התלמידים. למשל במקלחות – חיישן אור – הדפיסו משהו שימנע כיבוי אורות. גם לנו בעמל יש מוטיבציה לייצר מוצרים התורמים לקהילה במדפסת תלת מימד".
סיגל אלמי מלמן, מובילת הניסוי הפדגוגי ורכזת תנך בבית הספר עמל שבח מופת ת"א: "מה שעורר בי התפעלות הוא הנושא של האמון והכבוד ההדדי שמאד בולט בבית הספר, והרעיון המרכזי של קשר למשהו גדול יותר: קהילה, עם, חברה, שורשים, המודעות העמוקה, לאחריות של כל אחד ואחד לעצמו, לחברה הסובבת אותו ולתרבות הכללית. גם בבית הספר שלנו, השייכות לחברה הישראלית ולתרבות היהודית הוא ערך מרכזי (חיבור התלמידים, שרובם ילדי עולים מחבר העמים לחברה הישראלית הוא מטרה מרכזית). התהליכים הפדגוגיים מכוונים לתרומה לקהילה. בבית הספר פועל מרכז יזמות שבו התלמידים מפתחים אפליקציות ומוצרים בהקשר זה. ברשת עמל יוצרים מוצרים ממשיים שמהווים מודל והשראה לעשיה מקבילה למוסדות בישראל ובדנמרק, כמו הפאבלאב לדוגמה. האמון והדאגה לחברה טובה, בריאה, שמתנהלת ביחסים הדדיים הם עקרונות שבלטו בכל המקומות שביקרנו בהם. המחשבה שבני הנער מקבלים מהחברה וגם תורמים לה יכולה להוות חיבור בין רשת עמל לרשת אפטרסקול. עתה, כשחזרתי לארץ אני נזכרת בהתרגשות בשירת הבוקר של תלמידי אפטרסקול. השירה מחברת אותנו לתרבות ברבדים רגשיים וחושיים. היא נותנת עומק וגוון אחר למעגל התרבותי. הלוואי שאצליח להכניס את השירה לחיי תלמידיי."
הדס כותבת יומן מסע
זיהיתי פתיחות לעולם, לסיפורים הסובבים אותנו כמו בעיית הפליטים, בנוסף התחברתי לשימוש במונחים היומיומיים כמו Super Users, School Leader, במקום מנהל בית ספר, ומורים מומחים. דוגמה נוספת משיעור ספורט בית ספרי – התרגשתי לראות תלמידים עם נכויות על כסאות גלגלים, לוקחים חלק בשיעור ספורט משותף, ובריקוד שורות! ריקוד זוגות, היתה שם פשטות מנצחת, התייחסו לכך בטבעיות, שיתפו פעולה. התפעלתי מסדר היום של התלמידים והמורים – מורה לא מלמד פרונטלי, סדר יומו מורכב משיעורים, למידה בקבוצות קטנות, זמן עיבוד, הכנה, וכדומה. השראה נוספת קיבלתי מהחיפוש המתמיד אחר יצירת מפגשים וחיבורים. לדוגמה – ג'סטין, מורה לאנגלית, אשר יצר שיתוף פעולה עם גן ילדים באוסטרליה. מדברים בסקייפ, בין היתר הוא מעוניין לחשוף את תלמידיו לאנגלית במבטא אוסטרלי. כל אחד מביא את החיים שלו, מביאים את עצמם. לאחר מפגש אישי ושיחה עם תלמידי בית הספר ומיקאל המנהל, חילקתי להם סיכת לב עם סמל העיר דימונה. סמל בית הספר בפאבורג הוא לב עם ידיים משולבות והתלמידים התרגשו מאד לנוכח ההקבלה ושאלו שאלות בנוגע למדבר ולסמל של דימונה. הרגשתי כשגרירה של העיר בה אני גרה ומלמדת. חילקנו לתלמידים גם במבה, שוקולד פרה, סביבונים, חמסות קטנות, נרות קקטוס..כל אלו מייצגים בעינינו את ישראל. התלמידים התרגשו לטעום ולחוות.
גל אזרזר, רכז מגמת עיצוב, מנהל מרכז יזמות, עמל רמות באר שבע, ז עד יב: " מה שעורר בי השראה, שיש לתלמידים זמן חופשי לשתף את החיים הפרטיים שלהם, יכולים לבסס את הקהילתיות והחברות ביניהם. חוויה מעצבת לחיים – חוויה משמעותית – קבוצת תמיכה. היתה ילדה שדיברה על כך שכאשר היא חוזרת לבקר בבית הוריה היא מרגישה ששום דבר לא השתנה, – כשבבית הספר הכול קורה והכול דינמי. ראיתי שהמורים מסתכלים על יכולותיו השונות של כל תלמיד ומנסים לקדם אותו בהתאם ליכולותיו. חופש היצירה במרחב, במסדרונות, במרחב הבית ספרי, מייצג את כל מה ששאפתי אליו בבית הספר שלי. זה מייצר גם משהו אישי. פלטפורמת הדיון שלהם גולשת למסדרונות". גל העביר סדנת עיצוב מובייל מקרטון ביצוע לקבוצת תלמידים, שאלנו אותו מה היה ההבדל. "מצד אחד תלמידים מאד מנותקים – משיחה שלי עם המורה שלהם, ג'סטין, הבנתי שהעיצוב הוא באורח החיים שלהם וגאים מאד בעיצוב שלהם, אבל התלמידים עצמם כנראה לא הרגישו את זה. חשתי שמה שהם עושים בחדרי האמנות הוא יותר עבודת יד, לא עיצוב. משהו, כביכול, עוצר אותם. היו מנותקים מהחומר – מהקרטון, מהעיצוב. התלמידים בארץ יותר מעורבים בתהליך וחשוב להם התוצר, כאן בפירוש הרגשתי שלא חשובה להם התוצאה. בארץ יש יותר התלהבות, יותר רצון לגעת בחומר, יותר התלהבות מעשייה. נראה שהם יותר עסוקים בעצמם ופחות במטלות השיעור. עלה רעיון מעניין שאנסה ליישם עם שובי לבאר שבע – לקיים שיעור כיתה מול כיתה בוידאו קונפרנס – שיעור מתחומי האמנות והעיצוב.
רעות, מנהלת תחום חדשנות בעמל: שילוב כלים טכנולוגיים ברמה גבוהה בשיא הטבעיות – למשל מורה המשתמש באייפד למקהלה לשירים, דבר נוסף – הצליחו ליצור מרחבים לימודיים הוליסטייים המשלבים עיצוב, נגישות, טכנולוגיה, וכל מה שצריך על מנת לאפשר לילד להיות פנוי ללמידה, ודבר שלישי – תפקיד המורה כמנטור, מוטמע שם במלואו, המורה הוא פשוט מנטור לחיים – אבא ואמא גם יחד. מבחינת חיבורים לרשת עמל – עמל משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות, מרכזי יזמות המשלבים את מרחבי הלמידה שראינו שם, ואנחנו עושים שינוי בלמידה. תפקיד המורה ברשת הפך למעצב למידה.
מייגן, מורה לאנגלית הרב תחומי עמק חרוד: בתור מורה בחינוך ההתיישבותי, הרגשתי הזדהות עם נושא הקהילה, שמאד מוכר לי, גם בעמק חרוד, תלמידים תורמים לקהילה ומרגישים שייכות, התלמידים מרגישים בבית, זה לא מקום ניטרלי, אני רואה את החזון שבעתיד יהיה מובן מאליו שלכל תלמיד יהיה אייפד – ראיתי בדנמרק את העתיד שעומד להיות בעמק חרוד כשתלמידים מגיעים לשיעור עם אייפד בלבד בלי ספרי לימוד. האייפדים משולבים בזרימת השיעור באופן טבעי, לצד טכנולוגיות מסורתיות יותר כמו כתיבה וכו – הילדים אינם מתחבאים מאחורי המסכים, אלא מתייחסים לטכנולוגיה כאל עוד עזרים. אני מקווה שגם אצלנו הטכנולוגיה לא תשתלט על הפדגוגיה!
עירית חריס, מנהלת אשכול הפיס רב תחומי חדרה, מורה למדעים: "מה שיפה בעיניי גם בחינוך וגם בעיצוב, יש להם גישה שצריך לזקק את המהותי, ואחרי כן הכול צריך להיות מאד פשוט. גם בעיצוב החללים וגם בשיחות עם המורים שמנסחים את החזון והראייה המקצועית שלהם. לדוגמה מיקאל שגזר את האבנים הגדולות – החזון – חמשת מושגי המפתח – וכל השאר נגזר משם. זה מאד הזכיר לי את הרהיטים – הרשים אותי שהם בוחרים את המורים על פי האישיות שלהם – ולא רק התעודות – למשל הוא קיבל את ננה ללמד – הוא שמע על היחסים שהיא יוצרת. עולמם הפנימי מאד מעניין. גם בגימנסיה הציבורית שבה ביקרנו – KG – גם שם המורים לימדו שני מקצועות שונים. יש הסתכלות כללית הוליסטית גם על המורים וגם על התלמידים.
רפאלה בלס, מנהלת פרויקטים בעמל מובילת המוק life wide learning התחברתי מאד לזיקה בין תחומי העניין האישיים של המורה – לבין השיעורים שהוא מלמד. בשיעורים שלי, עם קבוצות התלמידים בעמל שבח מופת ת"א, יצקתי את הפשן שלי להיסטוריה לפרויקט סל-אביב (תל אביב בסלולאר) בשרונה, באחוזת בית, במוזיאונים השונים ואפילו בצפת עיר אבותיי. ראיתי חיבור ישיר בין ליאונרדו דה וינצ'י שטען כי למידה ללא תשוקה היא ברכה לבטלה כיוון שאינה נשארת בזיכרון , לבין גרונדטוויג הכומר הדני הנערץ, שטען דברים דומים לפני מאה חמישים שנה: Learning should be motivated by curiosity and the desire to learn rather than exams
בסיכומו של מסע, לאחר שצפינו בלמידה חוויתית המשלבת נושאים הקרובים ללבו של התלמיד עם חיבור משמעותי למעגלי הקהילה, יותר מתמיד אני משוכנעת – אין כמו ישראל!!
קישורים
אלבום תמונות המשלחת שלנו לדנמרק נובמבר 2017
הקורסים שפיתחו מורי רשת עמל:
חינוך ליזמות ו-LWL- למידה במרחבי החיים
תחרות האדיומישן העולמית
כתיבת תגובה