אנואר היה איש חינוך מסור ומנהיג דגול, אשר הקדיש את חייו לקידום החינוך ולבניית גשרים בין קהילות. במשך תשע שנים ניהל בהצלחה רבה את מח"ט עמל בית חנינא, תחילה במשכנו בעטרות ולאחר מכן במשכנו הנוכחי בבית חנינא. טרם הגיעו אלינו, אנואר ניהל את בית הספר היהודי-ערבי בנווה שלום, ושימש גם כמנהל ועד היישוב. פועלו למען דו-קיום וחינוך לשלום היה חלק בלתי נפרד מאישיותו ומחזונו החינוכי. כמנטור ומנחה, אנואר השפיע על דורות של תלמידים ומנהלים. הוא האמין בכוחו של החינוך לשנות חיים, ונתן הזדמנות שנייה לתלמידים רבים. וכך מספר לנו רמי אמיתי מנהל המרחב מהמינהל לפדגוגיה, שעבד עם אנואר בשנתיים האחרונות: "גם בתקופת מחלתו הקשה, אנואר המשיך להפגין אופטימיות ומסירות לבית הספר, ומצא זמן לבקר ולעודד את התלמידים והצוות. בהלוויה שלו, כשיהודים וערבים עמדנו יחד באבל משותף, התגלתה בעוצמה המורשת שהותיר אחריו – מורשת של חיבור אנושי עמוק שמעבר לכל מחלוקת. אנואר, יותר מכל, בחר תמיד להיות אדם". ומספרת לנו שירי אשד מנהלת מרחב מהמינהל לפדגוגיה, אשר עבדה עם אנואר שש שנים: "אנואר היה איש מיוחד במינו, צנוע מאד, שוחר שלום, לקח מאד ללב את המצב בארץ על כל מורכבותו, אהב מאד את משפחתו והיה גאה באשתו ובנכדיו. הוא יחסר לנו מאד". אנו מרכינים ראש לזכרו של אנואר דאוד, איש חינוך מופלא, שוחר שלום, ומנהיג קהילתי. תנחומינו הכנים למשפחתו, לחבריו, ולכל מי שהושפע מאישיותו המיוחדת.
יהי זכרו ברוך.