הרב תחומי עמל אמירים אופקים מסייע להרגיע ילדים ולהנציח חללים בסיוע מעבדת הדמיון
50 מתושבי העיר אופקים נהרגו במתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, ביניהם אנשי כוחות הביטחון וחיילים, שנלחמו בגבורה במחבלים. למרות זאת, חלק גדול מתושבי העיר לא התפנה, ובנובמבר האחרון, בעיצומה של המלחמה , החליט ראש העירייה, יצחק דנינו, לפתוח את מערכת החינוך בה. בין מוסדות החינוך שפתחו את שעריהם לתלמידים היה התיכון הרב תחומי עמל אמירים אופקים, בהנהלתה של דפנה נעים.
בבית הספר לומדים כ-1,000 תלמידים בכיתות ז'-י"ב, והצוות מונה 150 מורים ומורות. אחת הפעילויות הייחודיות בבית ספר זה הוא החדר האימרסיבי, המוכר יותר בשם מעבדת הדמיון. זהו פרויקט ארצי שמובילה קרן אתנה, בראשות אורי בן ארי, ומטרתו להעשיר את חוויית הלימוד ולהפוך אותה לאינטראקטיבית, עם דגש חזק על חוויה ויזואלית אינטראקטיבית. יש בו מולטימדיה ברמה שלא מביישת מוזיאון מכובד. המעבדה הותקנה בתיכון עמל אמירים אופקים לפני שנתיים, ומהר מאוד הפכה לסיפור הצלחה – הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים. לאחרונה, בשל מצב החירום המתמשך, חל ביקוש להיבט מעניין. מעבדת הדמיון, שנמצאת בתיכון הרב תחומי עמל אמירים אופקים, החלה לשמש כמרכז לטיפולי חוסן רגשיים לתלמידים שעברו את הטראומה הקולקטיבית של ה-7.10 ולהנצחת חללים מהעיר. וכך מספרים המנהלת, דפנה נעים, ואורי בן ארי, מייסד קרן אתנה, שסיפקה את מעבדת הדימיון. דפנה נעים: "לצערי הרב, כולנו חווינו את ה-7 באוקטובר. באותה שבת שחורה, במשך פחות משעתיים איבדנו ארבעה בוגרים שלנו, וכעבור שבועיים עוד שני בוגרים. זה היה קשה מאוד. אף אחד לא הכין אותנו לכך, וחשבתי עם הצוות איך מתמודדים עם זה. כשהתחלנו לחזור לשגרה גילינו שיש למעבדה פן נוסף, שלא חשבנו עליו: האפשרות לבצע בעזרתה טיפולים רגשיים, לתת חוסן לילדים, שחוו טראומה קשה", אמרה. ואכן, במהלך שנת הלימודים, וגם בחופש, ילדים ומבוגרים עברו במעבדה טיפולים בעזרת צוותים ייעודים של מרכזי החוסן. "התוצאות היו מדהימות", ציינה נעים. "ילדים שהיו לחוצים נעשו רגועים יותר. המעבדה מאפשרת להם לעבור חוויות כגון סיורים במוקמות שונים בעולם, ברמת ויזואליציה של קיימת בשום מקום אחר. היא נותנת להם אשליה של ים, של רוגע, ועוד כל מיני דברים שעוזרים להם לשכוח, ולו לזמן קצר, מהטראומה ולהירגע".
ומה באשר להנצחה? "קיבלנו החלטה שאת ההנצחה של החללים שלנו נעשה דרך החיים", סיפרה דפנה. "שלחנו את התלמידים למשפחות השכולות, על מנת לאסוף חומרים על החללים, וביחד עם הצוות המקצועי יצרנו מערכי שיעור בחדר האימרסיבי. למעשה, הקמנו פינת זיכרון אקטיבית מונגשת, כך שכל התלמידים נחשפים אליה. גם בני המשפחות נחשפו לזה – והתרגשו. לפעמים, כשאתה צופה בחלל בן המשפחה, זה נותן לך תחושה שהוא חוזר לחיים".
איך נראית אצלכם פתיחת שנת הלימודים? "אין ספק שזו תהיה שנה מאתגרת. כולנו פצועים נפשית, אבל הגישה שלנו היא לחפש את הפצע כדי לטפל בו. בית הספר שלנו לא ממוגן, וזה בהחלט מהווה אתגר. הילדים חוששים פחות מטילים ויותר מחדירת מחבלים, אבל אנחנו אופטימיים".
אורי בן ארי, מה סוד ההצלחה של מעבדת הדמיון? "מעבדת הדימיון היא מרחב תגליות אימרסיבי, שהופך את הכיתה להיות לכל מקום שאתה רוצה שהיא תהיה. זה הופך את השיעורים למוחשיים. בעזרת הכלים במעבדה, אפשר לבקר וירטואלית במוזיאונים או ללמוד בצורה חדשנית מקצועות כמו היסטוריה. אין ספק שזו הצלחה: בסוף השנה שעברה הגענו להתקנות של מעל 100 מעבדות בבתי ספר, ועשינו את זה בתוך פחות משנתיים. הפרויקטים המיוחדים שנעשו בתיכון באופקים הם עוד דוגמה לאפשרויות הכמעט בלתי מוגבלות שיש בחדר האימרסיבי, ואנחנו שמחים, כי זה משרת את המטרה העיקרית של הקרן: העצמת המורה ומעמדו. החדר האימרסיבי מוכיח שיש לנו מורים ומורות מצוינים. דפנה נעים היא המנהלת הכי מצטיינת אצלנו ומקור להשראה לאחרים".
כתיבת תגובה