​מאת: ד"ר זהבה שטר

כנס לשיתוף ידע בין של מורי רשת עמל בסימן "בין הסתגלות לחדשנות"

כנס ארצי רב משתתפים שפתח את המחזור הרביעי שלהמעבדה לחדשנות בעמל, התקיים בזום ביום שני ה-14 בספטמבר. בכנס, שהשתתפו בו למעלה מ – 80 מנהלים ואנשי חינוך, הציגו שבעה מורים אשר שיתפו בפיתוחים ובאתגרים שלהם בשנת הלימודים הראשונה למניין הקורונה. הכנס מאמין במתן במה למורים ולעשייתם מהשטח, ונועד לקדם תרבות של למידת עמיתים. בין המציגים היו ד"ר אלה קדמי מהרב תחומי עמק חרוד שהציגה שיטות לייצור ושימור סקרנות בלמידה, ענבל בר זאב מהרב תחומי באר שבע, מאידה נאסר מהרב תחומי עמל טייבה, אלעד בוכמן מהרב תחומי חיל האוויר הולץ,  מיכל פרטנר ממח"ט טבריה, אביטל פרח ממח"ט פסגות נהריה וליודמילה בריקסמן מהייטק לאמנויות ע"ש פרס, שהעבירה הרצאה בנושא “פדגוגיה היברידית עד אליך”, תוך שהיא מדגימה את יחידות הלימוד שפותחו בשנת הקורונה, בשיטת הבלנדד לרנינג שעונה על צרכים אישיים. כל מי שעוסק בכיצד אנו, אנשי החינוך יכולים לשפר את תהליכי הוראה ולמידה בתקופה משונה זו, ומעוניין להכיר פיתוחים של מורים אחרים במגוון מקצועות- מומלץ להיכנס לקישורי ההרצאות, לקבל השראה ותעוזה מעמיתים. לאתר המעבדה לחדשנות – לחצו כאן

לכתבות קודמות בסדרה, לחצו כאן

תמונות ממפגש המעבדה החגיגי הראשון במרכז היזמות בתיכון להייטק לאמנויות ע"ש פרס, לשעבר שבח מופת ת"א

בהמשך למעבדת החדשנות, פתחנו ברשת עמל סדנאות פורצות דרך בדגש על חיבור אישי והזדהות רגשית! 
בתחילת העשור השני של המאה העשרים ואחת, נראה שהכניסה לעולם החדשנות היא מפתח לשמירת הרלבנטיות בזמן הווה, ובודאי בעתיד הקרוב. נקודת המוצא של סדרת סדנאות אלו היא הצוותים החינוכיים, תוך אמונה כי חיבור עמוק לנושא החדשנות עדיף שיתחיל מהבסיס הערכי.  לאור זאת, נבנו ארבע סדנאות, במטרה ליצור חיבור רגשי ורציונלי, ובכך להגביר את המוטיבציה לשלב את החדשנות כחלק אינטגרלי מעבודת החינוך וההוראה.  תהליך זה מועבר ע"י רעות מידד, מנהלת תחום החדשנות ושאול וייגרט, מנהל תחום חינוך ערכי חברתי. 

כך לדוגמה, בפברואר, עברו מורי ביה"ס לידיי דייויס ירושלים תהליך סדנאי, שבו  בנו סיליבוס עתידי להכשרת מורים בשנת 2030, ודנו בסוגיות חשובות בחינוך העתיד, ובכלל זה דיון במיומנויות, ערכים ועקרונות בחינוך העתידי . השיח היה פורה, והמילה "רלוונטיות" חזרה על עצמה במפגש שוב ושוב. את המפגש כיבדה  בנוכחותה, הגב' מיכל סטולר, מנהלת הפסגה של ירושלים, שהביעה עניין רב בתכנים ובמתודה הפדגוגית החדשנית . יישר כוח!

"אם חשבתי בצעירותי שמעבדה זה בעיקר מה שעשיתי בדוקטורט בביוטכנולוגיה בטכניון", מחייכת ד"ר רונית אשכנזי סמנכ"ל פדגוגיה בעמל, "גיליתי בעמל, שמעבדת חדשנות של מורים יזמים מרתקת, מסעירה ובעלת מעגלי השפעה משמעותיים הרבה יותר!". רוצים לשמוע כיצד?  בימים אלו הסתיימה בהצלחה המעבדה השנייה לחדשנות מורים שהפעילה רשת עמל בהובלת רעות שני מידד. להזכירכם, מעבדת החדשנות של רשת עמל היא תוכנית ייחודית ויוקרתית המפגישה את המורים המצטיינים, היזמיים והחדשניים של רשת עמל, עם מורים מבתי ספר אחרים ברשת למטרת לימוד ופיתוח אישי ומקצועי. המעבדה מפגישה מורים עם כלים, תיאוריות, בתי ספר ומרכזי חדשנות ויזמות, ועוסקת בפדגוגיה חדשנית הקיימת ברשת עמל ובעולם כולו.

המעבדה מנתה 30 מורים בשנתה הראשונה – שנערכה בדגש בינלאומי והפגישה את מורי עמל עם קולגות מהעולם במסגרת תחרות פיתוח קורסים ללמידה עצמית (Edumision) בשיתוף ערי חינוך יעקב הכט (2018). במסגרת המעבדה הקודמת, פותחו שני מוקים (קורסים ללמידה עצמית) בתחומים המייחדים את רשת עמל – למידה במרחבי החיים בהובלת רפאלה בלס, וחינוך ליזמות . קורסים אלו הוצגו בהצלחה בביתן הישראלי בכנס BETT הבינלאומי, וזיכו את רשת עמל בציון לשבח על פדגוגיה פורצת דרך. השנה, השתתפו 30 מורים מרחבי הארץ במתכונת אחרת, בדגש איתור והטמעה של מגמות עתידיות בתחום היזמות והחדשנות (2019).

המודל הייחודי של עמל פותח בשיטת מניפה, שבה מורים משנה א' של המעבדה, נבחרו לשמש כמנטורים בשנה ב', והיוו את עמוד התווך של המפגשים וההנחיה. כחלק מהתהליך, נחשפו המורים לתפיסות ופרקטיקות חדשניות המובילות בארץ ובעולם וביניהם חשיבה עיצובית, חשיבה יצירתית והמצאתית, חשיבה יזמית ועוד.

המעבדה נבנתה במודל ייחודי, שכלל ימים מעוררי השראה במרכזי היזמות של הרשת (עמק חרוד, חדרה, תל אביב), שם עברו המשתתפים סבב סדנאות מדליקות כמו חשיבה יצירתית, חשיבה מייקרית, שימוש במדפסת תלת מימד, שילוב והטמעת תרבות יזמית בבית הספר, מישחוק, סדנת SIT – כמחוללי שינוי חינוכי ועוד. 

במהלך המעבדה, נחשפו המורים לעמיתיהם מכל רחבי הרשת, נבנתה קהילה ורשת תמיכה, שתיווכה מודלים חינוכיים וכלים חדשניים. המעבדה תמשיך לפעול גם בשנה הבאה, וגם הפעם במודל חדש – בכל בית ספר תוקם מעבדת חדשנות מקומית המקושרת לשאר המעבדות ברשת, ובה מורים מובילים מביה"ס יקחו חלק ויובילו שינוי פדגוגי בתוך בית הספר, כל זאת בתמיכת הרשת. ההשתתפות במעבדות לחדשנות, מזכות את מוריה בגמול השתלמות עם ציון ולוותה במערך הערכה ועבודות גמר.

מדברי המורים: "תודה רבה על מפגשים מעניינים, מהנים, מלמדים ומעשירים!! למדנו המון ומצפים בכיליון עיניים להמשך! תודה לרשת עמל על היוזמה המבורכת!"

לתמונות נוספות, לחצו כאן

דוגמה למשובים: 

מאת: רפאלה בלס

"למידה במרחבי החיים", הוא מונח שהוגדר בשנתיים האחרונות על ידי ארגון ה -OECD  העולמי ואומץ על ידי גף ניסויים במשרד החינוך כמרכיב חיוני ב"פדגוגיה מוטת עתיד", בהתבסס על עיקרון האי-פורמליות. משמעות עקרון אי הפורמליות, היא שמרחבי החיים במציאות העתידית מהווים סביבת למידה אפשריים, הזמינים ללומד בכל מקום ובכל זמן, ואשר אליהם הוא יכול להתחבר כדי ללמוד באופן עצמאי וללא תלות במערכת החינוך הפורמלית. 

"למידה במרחבי החיים" ו"חינוך ליזמות" הם גם חלק מתפיסת עולמה של עמל, המדרבנת את תלמידיה לקחת חלק במארג החיים האמיתי, החי והתוסס של הסביבה והקהילה, לתרום ולהשפיע, לצאת מכותלי בית הספר למרחב הציבורי ולשבור את גבולות הכיתה והזמן. כדי לבצע למידה במרחבי החיים, הלומד רוכש מיומנויות של אוריינות טכנולוגית-דיגיטלית, יכולת איתור והערכת הזדמנויות למידה, יכולת למידה עצמית, יכולת ניהול וארגון הלמידה, ויכולת מטא-קוגניטיבית לחשיבה ולניתוח של אופן הלמידה. מאחר שלמידה באופן עצמאי וגמיש שמה דגש על פיתוח מיומנויות המאה ה-21 – היא מכשירה באופן זה את הלומד גם לאתגרי התעסוקה העתידיים. אחת הדרכים שבהן רשת עמל מסייעת למורים המתמחים באיתור ובהצעת הזדמנויות למידה במרחבי החיים, היא בהנגשת פרקטיקות למידה וטכנולוגיות שבהן כדאי לו להשתמש, בין היתר באמצעות  "MOOC" שפיתחה לתועלת הציבור – קורס אונליין ללימוד עצמי של פרקטיקת למידה במרחבי החיים.  

מוק אונליין – למידה במרחבי החיים

המוק פותח על ידי נבחרת מורים בהובלת רפאלה בלס, במסגרת המעבדה הבינלאומית לחדשנות של רשת עמל בשיתוף ערי חינוך, וכולל 4 שיעורים מובנים המתבססים על סרטונים יפהפיים, דוגמאות מוצלחות ומעוררות השראה מפרויקטים במגוון בתי ספר של עמל, מודל קונספטואלי בן 6 צעדים פשוטים ותיבת כלים פדגוגית-טכנולוגית מגוונת להפקת תוצר משמעותי, הכוללת בין היתר גם מחוונים להערכה מצד המורה, ורפלקציות לתלמיד. בפרויקט המעבדה הבינלאומית לחדשנות, לקחו חלק כ- 15 מורים מבתי ספר בכל רחבי הרשת. במוק של למידה במרחבי החיים, השתתפו 8 מורים מנהריה, צפת, פתח תקווה רמלה ותל אביב. הקליקו כאן לצפייה בפדלט המשותף ובמערכי השיעורים של המורים, שתעדו גם את מסע הלמידה שלהם בדנמרק ובאיטליה. ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל פדגוגיה ברשת עמל : "אני רואה בסיפוק רב כיצד המהלכים הפדגוגיים החלוציים שמובילה רשת עמל, עומדים בהלימה עם יעדי פדגוגיה מוטת עתיד שמפתח כעת גף ניסויים של משרד החינוך".  עוד הוסיפה – "רשת עמל המובילה חדשנות חינוכית ולמידה פורצת דרך, מקדימה פעמים רבות את הרפורמות הרשמיות של משרד החינוך, כפי שהשקיעה ויישמה ניסוי למידת פרויקטים ברוח HTH בעשרה מבתי הספר שלה, כבר בשנת 2013, עוד לפני רפורמת 'למידה משמעותית' ".

למידה במרחבי החיים בפלטפורמת "וונדרינג" 

לאחר המוק המוצלח שלנו  – למידה במרחבי החיים – שהוצג בכנס BETT הבינלאומי בלונדון וזכה לציון לשבח  – החליטה הפדגוגיה של עמל ליישם פרקטיקה של למידה ניידת מבוססת מיקום, באמצעות פלטפורמת וונדרינג, אשר פתחה אתר יצירה ייעודי ל-9 בתי ספר שלנו מצפון עד דרום, שמונה מהם רב תחומיים:  בגין צפת – אשר בחרו  להכין משחק ברחבי העיר על עמדות דור תש"ח וסיפורי הפולקלור, טבריה נופרים בגליל – אשר בחרו לחקור את 2000 שנות טבריה בדגש  – לא תאמינו  – חידות מתמטיות שנגזרות ממבני ציבור!! (כן כן !! אתם חייבים לנסות – ראו מטה), עמק חרוד הכינו משחק באנגלית ברחבי הקיבוץ, אשר שם דגש על 70 שנות מדינה, נהריה שחקים – בחרו גם הם להכין משחק תיירותי באנגלית ברחבי העיר, משחק שזכה לשבחים רבים, שבח מופת ת"א – השלימו השנה משחק אינטראקטיבי מיוחד בעקבות סיפורי נחום גוטמן בתל אביב הקטנה, משחק שהושק בסוף חודש יוני כחלק מההשקה החגיגית של מיזם סל-אביב , רמות באר שבע בחרו לחקור בתי כנסת בעיר כחלק מחקר עדות וקהילות (ואף הגדילו לעשות ופיתחו במהלך השנה אפליקציה תיירותית משל עצמם!!), ליהמן דימונה – הכינו עבודה מרגשת על הכיכרות הדקורטיביות הפזורות בעיר וגילו את האנשים שמאחורי הסיפורים, אפלמן דימונה – אשר חקרו באופן מעמיק את הסמלים והפסלים ככיכר העצמאות החדשה, ואחרון חביב – אנרג'יטק – בית הספר החדש בחפציבה המשותף לעמל ולחברת החשמל, שתלמידיו בחרו להתמקד בהיבטים של אנרגיות חלופיות, לצד ההיסטוריה העשירה של חוות חפציבה, שם ממוקם בית הספר. 

פלטפורמת הוונדרינג, מחוללת מישחק עירוני על גבי מפת גוגל, על בסיס עבודת החקר של התלמידים. המשחק יכול לשמש אחרי כן את התושבים כתרומה לקהילה, לשמש פלטפורמה תחרותית לימי שיא, לעודד הרשמה של בתי ספר מזינים, להיות חלק מפרויקט סביב נושא מרכזי בהיסטוריה, גיאוגרפיה, מדעים, ספרות ועוד.

רוצים לראות זאת בפרישה ארצית?  בבקשה

מתוך אתר היצירה
ב'למידה במרחבי החיים',‎ כל אחד יכול ליצור לעצמו יחידה דיגיטלית בנקודה ספציפית: ריח של תבלין בשוק, ניגון של חג, דמויות משפחתיות ואפילו נתון מחקרי – באופן כזה שניתן לשתף אותו במכשיר נייד, בתוך רשת חברתית המפעילה GPS, גלאים, מצלמה , מיקרופון ועוד, ואוגרת את כל התגובות, הנתונים והסיפורים האלה. הנקודות על המפה מחברות בין התושבים למבקרים, למערכת החינוך, התרבות..‎ וזוהי רק תחילת הסיפור!

חוקרים את כיכר העצמאות בדימונה

החוכמה – לדעת לחבר אותם ביחד: הסיפורים האלו, הנקודות על המפה, מחברים בין תושבים לאנשים מבחוץ, למערכת החינוך, לתרבות העירונית. הטכנולוגיה הניידת מאפשרת לנו לתת מענה לסוגים שונים של אנשים כך שכל אחד יכול למצוא את מה שמתאים לו. סיפור שהוא יחידת הוראה, סיפור היסטורי, סיפור שהוא‎ שיטוט בין פסלים, סיפורי גבורה והעפלה, סיפורי בישול ותיירות, סיפורים על האנשים שבנו את העיר הזאת ומתגוררים בה.

למידת חקר פעילה עם משוב סינכרוני: התהליך מועצם בתהליך של משוב עמיתים, הלוקח בחשבון את היחס שבין ידע (המשגה תאורטית), התנסות אמפירית (ניסוי, תצפית, סקר, חוויה) והקשר גאוגרפי, חברתי או מושגי. כל תלמיד מתנסה בשני סוגים של השתתפות: עורך תוכן (אדמין), ושחקן (משתמש). המערכת מעניקה למורה הרשאת ניהול, המנטרת את פעולות התלמיד בהתאם למחוון הפדגוגי, ומעניקה לו ציון על סמך הערכת פעילותו בפרמטרים שנקבעו מראש.

הקניית מיומנויות המאה ה- 21: בשיטה זו רוכשים הלומדים מיומנויות עבודה שיתופית, אוריינות מידענית, יוצרים מאגר משאבי למידה וחשים גאווה בעירם. צורת הלמידה מתבססת על למידה עצמית, חקרנית, הערכת עמיתים ומומחים בשיטת הג'יקסו (קבוצות מומחים קטנות), למידה זו מכינה את התלמיד לעולם האקדמי ומקנה לו מיומנויות יישום מסדר חשיבה גבוה, מיומנויות חברתיות, עבודה בצוותים קטנים, איסוף מידע, חשיבה ביקורתית – מיומנויות שנבדקו ונמצאו חיוניות לעולם התעסוקה של המאה ה- 21.

למידה מערבת ומעורבת – למידה הקשובה לפעימות החיים – פעילות שבה חוקר הלומד את מרחבי החיים בסביבת מגוריו – מעצימה את תחושת השייכות והאחריות החברתית שלו, טיפוח מאגר חוויות משותף ושיתופי, עידוד דיאלוג מתמשך בין התושב לעירו באמצעות מדיה חברתית המוטמעת במשחק העירוני, פעילות המעצימה מיומנויות וכישורי חיים

עוד נציין, שהגשנו פרקטיקה זו לתחרות עולמית של פרסומי אונסקו לפרקטיקות נבחרות בלמידה ניידת, ובחודש יוני 2018, התבשרנו שעלינו לשלב הגמר !

למידה במרחבי החיים מיזם Cell Aviv 
 

מיזם Cell Aviv, תל אביב בסלולר – החלה בפרויקט קטן וייחודי לפני כחמש שנים בבית הספר הניסויי עמל שבח מופת ת"א, כשקבוצה קטנה של תלמידים חקרה את מסלול הרכבת ההיסטורי מיפו לירושלים 1892, כחלק מחזונו של המנהל להתנסויות שונות בלמידה מחוץ לכתלי בית הספר. המסלול זכה להצלחה רבה, קיבל פיתוח במציאות רבודה עם חברת הסטרטאפ wakingapp, הוצג בכנסי תיירות וחינוך והוביל לשיתופי פעולה רב תחומיים עם גורמים בקהילה ובסביבה, ביניהם תלמידי בית ספר "און" לחינוך מיוחד ומשותקי מוחין, אשר ביקשו להצטרף והתקבלו בברכה. עם הזמן פיתח בית הספר בשיתוף בית ספר "און" – ארבעה מסלולים נוספים – במתחם שרונה, במוזיאון ארץ ישראל תל אביב, בשכונת אחוזת בית בעקבות סיפורי נחום גוטמן  – מסלול שהושק השנה – ובשנה הבאה יושק מסלול לתולדות 100 שנות תיאטרון הבימה. שני המסלולים הראשונים – "ההיסטוריה הסודית של שרונה" ו"ניבים יוצאים מהכלים" במוזיאון ארץ ישראל, זיכו את המורות שהובילו אותם – רפאלה בלס, סיגל אלמי מלמן מהרב תחומי שבח מופת ומרשת עמל וענת גולדשטיין מבית ספר און בפרס רקנאטי למורה היזם. המסלולים הנוספים – אחוזת בית בעקבות סיפורי גוטמן ותולדות תיאטרון הבימה – שולבו גם במערכת השעות במגוון מקצועות לימוד עם מספר מורים והשתתפו בהם תלמידי חטיבת הביניים. זהו מיזם רב תחומי אשר הצליח בצורה כה עמוקה, עד שנתן את חותמו על הלמידה בבית הספר ומחוצה לו, והוא מהווה מודל לחיקוי שמדגים למידה מבוססת מיקום בשילוב טכנולוגיות מתקדמות ופדגוגיה אקטיבית ומעורבת של התלמידים.  באמצעות שילוט, פליירים וסריקת קודים במכשירים ניידים, משאירים התלמידים את רישומם על המרחב הציבורי הפיזי והדיגיטלי שמחוץ לכתלי בית הספר. חלק ניכר מהמוק שהזכרנו מעלה, שואב את השראתו ממיזם זה ואומץ בברכה על ידי הפדגוגיה של רשת עמל המתחדשת ללא הרף בדרכי הוראה בתחום הלמידה הניידת. את המיזם מלווה יחידת הוראה ללמידה מבוססת מיקום באתרים היסטוריים, שחיברה רפאלה, ואשר מוצגת באתר המפמ"ר בהיסטוריה אורנה כץ.

בהשקה נכחו מפקחות תחום ספרות מטעם משרד החינוך, הגב' חגית הורוביץ והגב' ליה סלע: "שמחנו להגיע להשקת מיזם סל אביב- אחוזת בית במוזאון הרצלילינבלום בתל אביב. התרשמנו מאד מהדרך הייחודית שבה פועל הצוות החינוכי בבית ספר שבח מופת, מהשילוב הבינתחומי בין סיפורי נחום גוטמן למחקר ההיסטורי על אחוזת בית ומהתוצרים הנאים." המפקחות אף ציינו שהמיזם עומד בהלימה עם המגמה החדשה במשרד החינוך ללמד שילובי מקצועות במדעי הרוח והאמנות.

רשת עמל הציגה יזמות וחדשנות חינוכית של מורים ותלמידים בביתן הישראלי בתערוכת החינוך הבינלאומית BETT שנערכה בלונדון החל מ-24/1/18 ועד 27/1/18. עמל היא רשת החינוך היחידה בישראל אשר הציגה בכנס בינלאומי יוקרתי זה. תוצרי הרשת – שני מוקים ללמידה עצמית בנושא חינוך ליזמות ומרחבי החיים – ייצגו את ישראל בתחרות אדיומישן הבינלאומית שבה השתתפו כ 24 בתי ספר מכל העולם. Mooc פירושו: Massive Open Online Course, קורס פתוח ללימוד עצמי. 
רשת עמל זכתה לשבחים רבים ולתעודת הוקרה שהוענקה לה בטקס שנערך במסגרת כנס BETT. הפיתוחים הללו נעשו במעבדה לחדשנות של רשת עמל אשר הוקמה בשיתוף עם ערי חינוך, ביוזמת מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום עיני, שרואה חשיבות רבה ביצירת שיתופי פעולה ולמידה הדדית עם מערכות חינוך ובתי ספר ברחבי העולם.

מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום עיני: "אנו מיישמים את השינוי והחדשנות שקבוצת עמל מובילה, בין היתר על ידי שיתופי פעולה ופיתוח למידה הדדית עם מערכות חינוכיות ברחבי העולם. מעבדת החדשנות הבינלאומית שאנו מפעילים ברשת עמל בשיתוף עם ערי חינוך, מאפשרת למי שמשתתף בה ללמוד, לתכנן, ואף ליישם פתרונות מקוריים וחדשניים לאתגרים העומדים בפניהם, זאת תוך יצירשת שיתופי פעולה ייחודיים ולמידה הדדית עם קבוצות דומות של מורים מרחבי העולם, ואנו רואים שיש לכך תוצאות מאוד חיוביות". 

לחצו על תמונת ה 360 מעלות הבאה של הביתן הישראלי, וגררו את הסמן לכיוון הרצוי.

תמונת 360: רפאלה בלס, עמל  

סמנכ"ל פדגוגיה בעמל ד"ר רונית אשכנזי ציינה שרבים מהארץ ומהעולם גילו התעניינות רבה במה שהציגה רשת עמל בביתן הישראלי בכנס BETT.

יצוין כי לאחרונה יצאו משלחות מורים מעמל שהשתתפו במעבדה הבינלאומית של עמל לחדשנות, לכמה בתי ספר בעולם וביניהם לאיטליה, לדנמרק ולארה"ב.
המורים מעמל נפגשו בחו"ל עם מורים עמיתים ואנשי חינוך שדיברו על הצורך העצום בשינוי בסיסי במערכות החינוך. כך למשל בתיכון גימנסיום, בית ספר ציבורי בקופנהגן, נפגשו מורי עמל עם מורה למדעים ומנהל מרכז היזמות שדיבר על גמישות במרחבי הכיתה בהלימה לגמישות בתוכן השיעורים. בפאב-לאב הציבורי הוצג למשלחת מעמל מרכז קהילתי פתוח לטובת הציבור, אשר עובד בשיתוף עם תלמידים מבתי הספר בסביבה. בבית הספר הגבוה לעיצוב (CIID) הוצגה גישה הוליסטית שרואה את העיצוב ככלי למען האנושות בראיה רחבה של החיים. בעיירה הקטנה פאבורג נחשפו המורים מעמל לבית הספר שהשתתף יחד עמם בתחרות העולמית ובמעבדה לייצור מוקים, השייך לרשת הפנימיות efter scola.

קישור למוק – למידה במרחבי החיים
כתבה קודמת בסדרה – משלחת מורי עמל שבה מסיור בדנמרק
רשת עמל פתחה מעבדת מורים בינלאומית לחדשנות

"ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, נובמבר, נובמבר עד אינסוף"… זהו השיר האלמותי על חודשי השנה שלימד אותנו מיכאל, מנהל פנימיית 'אפטרסקול' בפאבורג דנמרק, שקיבל את פנינו – משלחת מורי עמל מישראל – בחושך מוחלט בשעה 9 בבוקר, פחות או יותר שעת זריחת החמה בעונה זו. חמה זה כמובן מוגזם. גם החמה שם קרה מאד. הגעתם בחודש הכי גרוע בשנה, בישר לנו בשמחה. זה החודש שלא נגמר. קמים בחושך והזמן לא זז. ואכן, היה צדק רב בדבריו, אבל לא נקדים את המאוחר. וכך, בחודש נובמבר האחרון, יצאו משלחות מורים מעמל שהשתתפו במעבדה הבינלאומית של עמל לחדשנות בשיתוף ערי חינוך, לכמה בתי ספר בעולם וביניהם לאיטליה, לדנמרק ולארה"ב. המשלחת ששבה מדנמרק, הצליחה בסופו של דבר להסתגל לקור ולחושך ועברה מסע לימודי מוצלח מאד ועתיר חוויות. בכתבה זו נספר על משהו רענן שגילינו בממלכת דנמרק, מדינה קטנה עם מלכה, ששמרה על עצמאות מוניטורית ומשתמשת בכתרים לצורכי מסחר (קרונות). 

תיכון ציבורי בקופנהגן – גימנסיום, מקבלים הסבר על מרכז היזמות

בית הספר משדר לתלמידיו שהם חלק ממשהו גדול יותר – פותחים כל בוקר בשירה מספר שירים הכולל  571 שירים הקשורים למסורת ולתרבות הדנית של העם והמדינה, בעיקר בנושא אהבה, חיים, אלוהים, עונות השנה. "אנחנו שרים את דנמרק", אומר מיכאל,  "וכך נותנים ללב להתבטא". "תנו לילדים אהבה – וההיגיון יבוא אח"כ", מקריאה ננה המורה לאמנות, ציטוט אחר מתוך גילגי. 

סונה קוברו – מטה הרשת  – ראש תחום תקשורת ברשת אפטרסקול : "למידה טבעית יוצרת קהילה פנימית ואחריות בתוך בתי הספר". תפיסת בית הספר היא "להיות פתוחים לסיפורים של העולם – לדעת מה קורה בחוץ מבחינה פוליטית. מודעות אזרחית חברתית. דנמרק מדינה מבודדת (אי) ולכן הביקורים חשובים לנו מאד. נותנים מקום של כבוד לשונות".
סמל בית הספר – ספינה ויקינגית – לדעת את העבר – חלק ממשהו גדול – כדי להבין את ההווה. "יש דברים שגדולים מאיתנו" – הוא אומר, "אלוהים או היסטוריה או קהילה , וכשאתה מרגיש חלק ממארג גדול יותר ממך, אתה מתחיל ללמוד צניעות מהי". 

לגו הוא אחד הדגלים – לכל תלמיד יש קופסה עם 200 לבנות לגו – כל תכנון שנה מתחיל בעיצוב לגו – שמאפשר להם לשחרר את המוח לכיוונים יצירתיים. ההתייחסות ללגו היא כאל כלי רגשי – קודם לבנות בלגו – אחכ ימלילו את התשובה ואז יכתבו. כולם בדנמרק מעריצים את הכומר – N.f.s Grundtvig –  שחי ופעל בדנמרק לפני כמאה חמישים שנה והיה משמעותי בתחום החינוך והדמוקרטיה. במקומות רבים בעיר ניתן לראות פסלים, ציורים וגרפיטי של ציטוטיו.

========================================

מעין נלסון: פתח תקווה ב', מורה לתקשורת וניו מדיה: "מה שעורר בי השראה היה לפתוח את יום הלימודים בשירת מקהלה בית ספרית, עם מוזיקה ושירה, המוזיקה מכניסה את התלמדים לאווירה יותר טובה ושמחה". כשאחזור לפתח תקווה, אנסה לפתוח את יום הלימודים בשירה, אהבתי מאד שבשביעור מדיה שלהם הם יצרו מוצר במדפסת תלת מימד, הדפיסו אותו ועשו עליו סרטון פרסומת. חלק מהמוצרים היו בעלי פאן אקטיביסטי חברתי שתורם לאיכות החיים של התלמידים. למשל במקלחות – חיישן אור –  הדפיסו משהו שימנע כיבוי אורות. גם לנו בעמל יש מוטיבציה לייצר מוצרים התורמים לקהילה במדפסת תלת מימד".

סיגל אלמי מלמן, מובילת הניסוי הפדגוגי ורכזת תנך בבית הספר עמל שבח מופת ת"א: "מה שעורר בי התפעלות הוא הנושא של האמון והכבוד ההדדי שמאד בולט בבית הספר, והרעיון המרכזי של קשר למשהו גדול יותר: קהילה, עם, חברה, שורשים, המודעות העמוקה, לאחריות של כל אחד ואחד לעצמו, לחברה הסובבת אותו ולתרבות הכללית. גם בבית הספר שלנו, השייכות לחברה הישראלית ולתרבות היהודית הוא ערך מרכזי (חיבור התלמידים, שרובם ילדי עולים מחבר העמים לחברה הישראלית הוא מטרה מרכזית). התהליכים הפדגוגיים מכוונים לתרומה לקהילה. בבית הספר פועל מרכז יזמות שבו התלמידים מפתחים אפליקציות ומוצרים בהקשר זה.  ברשת עמל יוצרים מוצרים ממשיים שמהווים מודל והשראה לעשיה מקבילה למוסדות בישראל ובדנמרק, כמו הפאבלאב לדוגמה. האמון והדאגה לחברה טובה, בריאה, שמתנהלת ביחסים הדדיים הם עקרונות שבלטו בכל המקומות שביקרנו בהם. המחשבה שבני הנער מקבלים מהחברה וגם תורמים לה יכולה להוות חיבור בין רשת עמל לרשת אפטרסקול. עתה, כשחזרתי לארץ אני נזכרת בהתרגשות בשירת הבוקר של תלמידי אפטרסקול. השירה מחברת אותנו לתרבות ברבדים רגשיים וחושיים. היא נותנת עומק וגוון אחר למעגל התרבותי. הלוואי שאצליח להכניס את השירה לחיי תלמידיי." 

הדס כותבת יומן מסע

גל אזרזר, רכז מגמת עיצוב, מנהל מרכז יזמות, עמל רמות באר שבע,  ז עד יב: " מה שעורר בי השראה, שיש לתלמידים זמן חופשי לשתף את החיים הפרטיים שלהם, יכולים לבסס את הקהילתיות והחברות ביניהם. חוויה מעצבת לחיים – חוויה משמעותית – קבוצת תמיכה. היתה ילדה שדיברה על כך שכאשר היא חוזרת לבקר בבית הוריה היא מרגישה ששום דבר לא השתנה, – כשבבית הספר הכול קורה והכול דינמי. ראיתי שהמורים מסתכלים על יכולותיו השונות של כל תלמיד ומנסים לקדם אותו בהתאם ליכולותיו. חופש היצירה במרחב, במסדרונות, במרחב הבית ספרי, מייצג את כל מה ששאפתי אליו בבית הספר שלי. זה מייצר גם משהו אישי. פלטפורמת הדיון שלהם גולשת למסדרונות". גל העביר סדנת עיצוב מובייל מקרטון ביצוע לקבוצת תלמידים, שאלנו אותו מה היה ההבדל.   "מצד אחד תלמידים מאד מנותקים – משיחה שלי עם המורה שלהם, ג'סטין, הבנתי שהעיצוב הוא באורח החיים שלהם וגאים מאד בעיצוב שלהם, אבל התלמידים עצמם כנראה לא הרגישו את זה. חשתי שמה שהם עושים בחדרי האמנות הוא יותר עבודת יד, לא עיצוב. משהו, כביכול,  עוצר אותם. היו מנותקים מהחומר – מהקרטון, מהעיצוב. התלמידים בארץ יותר מעורבים בתהליך וחשוב להם התוצר, כאן בפירוש הרגשתי שלא חשובה להם התוצאה. בארץ יש יותר התלהבות, יותר רצון לגעת בחומר, יותר התלהבות מעשייה. נראה שהם יותר עסוקים בעצמם ופחות במטלות השיעור. עלה רעיון מעניין שאנסה ליישם עם שובי לבאר שבע – לקיים שיעור כיתה מול כיתה בוידאו קונפרנס – שיעור מתחומי האמנות והעיצוב.

רעות, מנהלת תחום חדשנות בעמל: שילוב כלים טכנולוגיים ברמה גבוהה בשיא הטבעיות – למשל מורה המשתמש באייפד למקהלה לשירים, דבר נוסף – הצליחו ליצור מרחבים לימודיים הוליסטייים המשלבים עיצוב, נגישות, טכנולוגיה, וכל מה שצריך על מנת לאפשר לילד להיות פנוי ללמידה, ודבר שלישי – תפקיד המורה כמנטור, מוטמע שם במלואו, המורה הוא פשוט מנטור לחיים – אבא ואמא גם יחד. מבחינת חיבורים לרשת עמל – עמל משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות, מרכזי יזמות המשלבים את מרחבי הלמידה שראינו שם, ואנחנו עושים שינוי בלמידה. תפקיד המורה ברשת הפך למעצב למידה. 

מייגן, מורה לאנגלית הרב תחומי עמק חרוד: בתור מורה בחינוך ההתיישבותי, הרגשתי הזדהות עם נושא הקהילה, שמאד מוכר לי, גם בעמק חרוד, תלמידים תורמים לקהילה ומרגישים שייכות, התלמידים מרגישים בבית, זה לא מקום ניטרלי, אני רואה את החזון שבעתיד יהיה מובן מאליו שלכל תלמיד יהיה אייפד – ראיתי בדנמרק את העתיד  שעומד להיות בעמק חרוד כשתלמידים מגיעים לשיעור עם אייפד בלבד בלי ספרי לימוד. האייפדים משולבים בזרימת השיעור באופן טבעי, לצד טכנולוגיות מסורתיות יותר כמו כתיבה וכו – הילדים אינם מתחבאים מאחורי המסכים, אלא מתייחסים לטכנולוגיה כאל עוד עזרים. אני מקווה שגם אצלנו הטכנולוגיה לא תשתלט על הפדגוגיה!

קישורים

אלבום תמונות המשלחת שלנו לדנמרק נובמבר 2017 
הקורסים שפיתחו מורי רשת עמל:
חינוך ליזמות ו-LWL- למידה במרחבי החיים
תחרות האדיומישן העולמית

מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום עיני שיזמה את המהלך, רואה חשיבות רבה ביצירת שיתופי פעולה ולמידה הדדית עם מערכות חינוך ברחבי העולם. "רשת עמל פורצת דרך בשיתוף הפעולה החינוכי עם מדינות אחרות ברחבי העולם, ורואה אתגר חשוב בהעצמת המורים באמצעות שיתופי הפעולה המרתקים עם מורים ברחבי תבל. במסגרת מיזם ייחודי זה, אנו מעודדים את המורים שלנו להשתלב בעשייה החינוכית החדשנית הבינלאומית, ולתרום את זווית הראייה המיוחדת שלנו כרשת חינוך מובילה בישראל בתחומי היזמות ולמידה במרחבי החיים".

ואכן, מעבדת החדשנות מאפשרת למשתתפיה, לתכנן וליישם פתרונות לאתגרים העומדים בפני דור העתיד. המטרה היא ליצור שיתופי פעולה מרתקים ולמידה הדדית עם קבוצות מורים דומות מרחבי העולם: בתי ספר מדנמרק, איטליה, נורבגיה, בולגריה, בריטניה, ברזיל, ארה"ב ועוד. הרעיון היה פשוט – מורים פורצי דרך מבתי הספר של עמל, שכבר עוסקים בפיתוח מיזמים ושיתופי פעולה בינלאומיים, יסעו ללמוד מהמורים בבתי הספר השותפים, ויארחו אצלנו את המורים שיגיעו משם. הפעילות הזו מהווה מרכיב חשוב בהתפתחות המקצועית של המורים, של חיבור החינוך בישראל לכל העולם, והקשבה לצורכי העולם החדש. במסגרת זו התכנסה קבוצת מורים מובילים מעמל במשך שנה שלמה במרכז היזמות של עמל בשבח מופת ת"א, ובהנחיית צוות ערי חינוך, העלתה רעיונות, חקרה, הביאה מניסיונה, קיבלה השראה ולבסוף העלתה לאוויר שני קורסים מקוריים ללמידה עצמית (Mooc= massiv open online course), המאפיינים את הייחודיות של עמל, בשני תחומים מרכזיים: חינוך ליזמות, ולמידה במרחבי החיים.  קורסים מקוריים אלו מכילים 4 שיעורים מוסרטים כל אחד מהם, ושלל דוגמאות ואמצעי המחשה ממיטב ניסיונה של הרשת בשנים האחרונות. הקורסים נכתבו באנגלית, הועלו לאוויר, וייצגו את ישראל בתחרות בינלאומית של 24 בתי ספר מהעולם – Edumission, בשיפוטם של אושיות חינוך בינלאומיות כמו סר קן רובינסון, סוגאטה מיטרה, הלנה זינגר ואחרים. ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל פדגוגיה ברשת עמל המובילה חדשנות חינוכית ולמידה פורצת דרך, מציינת כי מעבדת החדשנות הבינלאומית זימנה יחד מורים יצירתיים המיישמים למידה במרחבי החיים וחינוך יזמי לחשיבה משותפת ויצירת מוקים מרתקים. מוקים אלו יתורגמו השנה לעברית וישמשו להעשרה והעצמה של מורי רשת עמל, ושאר אנשי חינוך בארץ ובעולם. במהלך השנה יועברו השתלמויות והדרכות על בסיס הרעיונות שפותחו במעבדת החדשנות הבינלאומית. "אני רואה בסיפוק רב", הוסיפה, "כיצד המהלכים הפדגוגיים החלוציים שמובילה רשת עמל, עומדים בהלימה עם יעדי פדגוגיה מוטת עתיד שמפתח כעת גף ניסויים של משרד החינוך". 

ומעט על תוכן הקורסים: נבחרת מורי Edustartup בהובלת גילי אלון, הפיקו קורס שמלמד את המורים כיצד להקים מרכזי יזמות בעולם. הוא מספק דוגמאות לחינוך ולחדשנות ברשת עמל, חושף מודלים, תפיסות ורעיונות, ועושה שימוש בסרטונים, המחשות ומידע מקצועי שמוצג באופן אטרקטיבי.
נבחרת מורי Life Wide Learning בהובלת רפאלה בלס, הפיקו קורס שכל כולו עוסק בלמידה במרחבי החיים. הקורס כולל דוגמאות מעוררות השראה מפרויקטים במגוון בתי ספר, ומספק מודל רעיוני בן 6 צעדים ותיבת כלים מגוונת להפקת תוצר משמעותי. הקורס כולל סרטונים יפהפיים.
למידה במרחבי החיים וחינוך ליזמות הם חלק מתפיסת עולמה של עמל, המדרבנת את תלמידיה לקחת חלק במארג החיים האמיתי, החי והתוסס של הסביבה והקהילה, לתרום ולהשפיע, לצאת מכותלי בית הספר למרחב הציבורי ולשבור את גבולות הכיתה והזמן.

24 בתי ספר מהעולם בתחרות הבינלאומית

המוקים של עמל המייצגים את ישראל:
Edu-Stratup
Life Wide Learning