הרעיון המרכזי

מודל ששת הצעדים
צעד ראשון – בחירת המקום,
צעד שני – בדיקה ותכנון ראשוני
צעדים שלישי ורביעי – חלוקה לקבוצות תהליך החקר, חקר עיבוד המידע, הפקת תוצרי הביניים
הצעד החמישי –  התוצר הסופי
הצעד השישי –  הערכה ומשוב  (כיצד מעריכים למידה רב תחומית? כיצד ממשבים מיומנויות?)

מוק למידה במרחבי החיים by Refaella Evron

קישור לאלבום תמונות מההרצאה 

ד"ר רונית אשכנזי סמנכל פדגוגיה: "רשת הרב תחומי עמל מובילה חזון של למידה אחרת, למידה בכל עת מכל מקום. חלק מתפיסת העולם שלנו ברשת היא חינוך ליזמות ולמידה במרחבי החיים, לצאת מגבולות הכיתה, ולקחת חלק בסביבה האמיתית, לחקור את מרחבי החיים בסביבת המגורים ולתרום לקהילה. המיזם Cell Aviv Bialik שאותו אנו משיקים כאן היום, הוא יישום הלכה למעשה של התפיסה הזו, וממחיש את החשיבה הרב תחומית שאנו מובילים ברשת, בהיותו מיזם רב תחומי המשלב היסטוריה, ספרות, ציור וטכנולוגיה. זהו נדבך חשוב ומשמעותי נוסף של המיזם Cell-Aviv, אשר זכה בהכרה של אונסקו כפרקטיקה נבחרת ללמידה ניידת. אני גאה ושמחה להיות במעמד הזה. גאה בכם תלמידים יקרים, מבית הספר עמל להייטק ואמנויות ומבית הספר "און". גאה במנהל בית הספר מקס סיון ובמובילת המיזם רפאלה בלס וצוות המורים על פיתוח הפרויקט, יחד עם ענת גולדשטיין רכזת התקשוב מבית הספר "און". אני גאה בשיתוף ובשילוב הזה של שני בתי הספר, שמאפשר הנגשה של כל המידע לאוכלוסיות מיוחדות, ללקויי שמיעה, ללקויי ראייה, ללקויי קשב.  מרגש ומחמם את הלב כל פעם מחדש, לראות את פרי העבודה המשותפת הזו למען הקהילה".

מפמ"ר ספרות במשרד החינוך, מירב בראוטבר: היישומון מרתק ומרגש בו זמנית. מרתק – כי הוא מלא באינפורמציה והסברים של תלמידים, שנתנו דעתם על כל פרט ועניין, השימוש בלמידה רב תחומית בצורה כל כך חכמה המכבדת כל תחום ותחום, ספרות, גאוגרפיה, אומנות ותיאטרון. ומרגש – בשל הידיעה ששותפים במסע זה תלמידים משני בתי ספר: האחד בית הספר און לתלמידים מיוחדים, ובית הספר להייטק ולאמנויות ע"ש פרס – לשעבר עמל "שבח מופת" שאף בו יש תלמידים מיוחדים ומכילים, אשר יחדיו בנו פרויקט שיתופי המאפשר נגישות ויזואלית ותפיסתית באמצעות הסיור שבנו. ההשקעה והרצינות בבנייה זו מחממות את הלב, ברכותיי!".

מנהל ביה"ס, מקס סיון: "הפרויקט מדגים בצורה נפלאה הפנמת ידע תאורטי, חקר וגילוי, ראייה רב-תחומית בספרות, היסטוריה אמנות ותרבות, בזיקה לחיים האמיתיים. הפרויקט משלב טכנולוגיה מתקדמת בהוראה, טיפוח יצירתיות ושיקול דעת, הקניית ערכים אנושיים של הכרת האחר, סובלנות כלפי צרכיו ותרומת התוצר לקהילה."

מובילת הפרויקט, רפאלה בלס: "הפרויקט התבצע לפני כשנתיים בתנופה אדירה, אך מועד ההשקה נדחה בשל משבר הקורונה, ובמהלכו איבדנו את המורה לספרות האהובה שלנו, ענת טפר ז"ל. התלמידים סיירו ברחוב מספר פעמים, זכו להדרכות נפלאות מצוותי המוזיאונים במתחם (בית ביאליק, בית ראובן, בית העיר, מוזיאון הבאוהאוס) ומשולה וידריך – מחברת הספר "השכנים של ביאליק", וקיימו מפגשי היכרות ומפגשי עבודה פיזיים ודיגיטליים עם תלמידי בית ספר און לחינוך מיוחד. הפרויקט לווה בסביבה לימודית שיתופית ובפדלט ייעודי – יוצרים תרבות ברחוב ביאליק – שבו עבדו יחדיו. הלימודים התקיימו במרכז היזמות של בית הספר תוך שימוש במאגרי מידע ויצירת תוצרים דיגיטליים, שימוש בטכנולוגיה ללימוד משותף עם תלמידי בי"ס "און". היתה זו למידה היברידית במיטבה, כשעדיין לא ידענו את המושג הזה כלל.. ענת גולדשטיין, רכזת התקשוב בי"ס און: המיזם מתאפיין בהיבטים של נגישות, הסרטונים בשפת סימנים ללקויי שמיעה, הצבעוניות מותאמת ללקויי ראייה, פישוט לשוני ללקויי קשב. כמו כן, המיזם מותאם מאד לסיור מרחוק ובקרוב מאד יקבל גרסה תחרותית משחקית: מרוץ וירטואלי.

המורים מובילים מתיכון עמל הייטק פרס: ענת טפר ז"ל (ספרות), רפאלה בלס (היסטוריה, טכנולוגיה וניהול פרויקט), טניה ברשקוב (אמנות), צוות ניהולי: עירית כהן מנהלת החט"ב, סיגל אלמי מלמן מובילת חדשנות, מורה מובילה בי"ס און: ענת גולדשטיין (רכזת התקשוב). הפרויקט נעשה בתמיכת מרכז המבקרים מתחם ביאליק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לתמונות נוספות מהאירוע, לחצו כאן

 

 

 

במסגרת תחרות פרסומים של אונסקו שעסקה ב"פרקטיקות נבחרות ללמידה ניידת Best practices in mobile learning", בחנה חברת הוועדה הגב' לוסי הייגן שהגיעה ארצה  במהלך מאי 2018 מספר פרויקטים של רשת עמל בטכנולוגיית Wandering מצפון עד דרום (וונדרינג – פלטפורמה משחקית ללמידה מבוססת מיקום), ובחרה את פרויקט Cell Aviv של הרב תחומי עמל שבח מופת כפרויקט מדגים של עמל ושל ישראל  (UNESCO Case study on Israel, Amal network). הפרויקט מכיל מספר מסלולים  –  "בעקבות סיפורי נחום גוטמן" שעוסק באחוזת בית, השכונה הראשונה בתל אביב הקטנה, "ההיסטוריה הסודית של שרונה", שעוסקת בקום המדינה, "100 שנים לתולדות תיאטרון הבימה" ועוד – כולם חלק מתפיסת "למידה במרחבי החיים" – השוברת את גבולות הכיתה ומעודדת את התלמידים לחקור נושאים מסביבתם הקרובה, מהעולם האמיתי. המודל שפותח מסביר צעד אחר צעד כיצד ליישם פרקטיקה של למידת חקר מבוססת מקום בעיר המגורים, ולהשאיר את תוצריה כתרומה לקהילה לשימוש חוזר באמצעות טלפון סלולרי.

בתום תהליך ארוך, התקבל המאמר על הפרויקט כמאמר מנצח בתחרות ה- Best practice in Mobile learning בקטגוריית Bottom-up initiatives והוצג בחודש מרץ בשבוע הלמידה הניידת של אונסקו MLW) ), פריז. המאמר המלא בן 19 עמודים, שהתקבל מעט לפני פרישת ישראל, יעלה לאתר אונסקו בסוף אפריל (ראו טיוטא סופית למטה). 

 מנכ"לית רשת עמל, עו"ד רוית דום עיני: " אנו גאים מאד בעשייה הברוכה של בית הספר שלנו הרב תחומי עמל שבח מופת, זהו חלק מהדנ"א של עמל – לשבור את מרחבי הכיתה ולצאת לעולם האמיתי, לעולם הרחב ולממש שיתופי פעולה פדגוגיים בינלאומיים. יישר כוח !" 

בתמונות מטה: מימין – רפאלה בלס וסיגל אלמי מלמן מעמל שבח מופת מציגות את פרויקט Cell Aviv המייצג את רשת עמל ואת ישראל בוועידה בינלאומית במטה אונסקו בפריז, טלילה יחיאלי מוונדרינג, נציגי בתי ספר מרוסיה, קטלוניה וסין. משמאל – מפת העולם ובה מסומנים 18 המיזמים הזוכים, ביניהם עמל ישראל. הוועידה, שעסקה בנושא הבינה המלאכותית בחינוך, דנה בשאלות מרתקות הנוגעות בכיוונים עתידיים של בינה מלאכותית בחינוך, וביניהם: כיצד להבטיח שימוש כוללני ושוויוני של AI בחינוך, כיצד למנף AI לשיפור החינוך והלמידה,  כיצד לקדם פיתוח מיומנויות עבור עבודות וחיים בעידן AI וכיצד לשמור על שימוש שקוף וביקורתי בנתוני החינוך. 

מעט על פרויקט פרקטיקות נבחרות ללמידה ניידת  Best practices in mobile learning בתמיכת קבוצת  Fazheng:
למרות הפוטנציאל העצום של למידה ניידת, הראיות מלמדות שבתי ספר ומערכות חינוך ממעטות לרתום את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT). הפוטנציאל של ICT בחינוך כבר הוכר והודגש במסגרת מיזם החינוך 2030, פיתוח בר קיימא (מטרה 4) ובהצהרת צ 'ינגדאו 2017. מסגרת הפעולה מציינת כי: "יש לרתום את טכנולוגיות המידע על מנת לחזק את מערכות החינוך, להפיץ ידע, לספק גישה למידע, לקדם איכות ולימוד אפקטיבי ולספק שירותים בצורה יעילה יותר". פרויקט "פרקטיקות מומלצות בלמידה ניידת", נועד להנחות את התכנון והשימוש בכלים של למידה ניידת בכל בית הספר, כדי ליצור סביבות למידה מקיפות ושוויוניות, ובמקביל להבטיח את האיכות, האפקטיביות והרלוונטיות של החינוך בעולם דיגיטלי. הפרויקט מבקש לעשות זאת על ידי שיתוף דוגמאות של מודלים מוצלחים בלמידה ניידת ברחבי בית הספר או פרקטיקות, הצגת לקחים, ופיתוח מסגרת מנחה שמטרתה לקדם מודלים עתידיים של בית הספר האלקטרוני להשגת המטרות של יעד פיתוח בר קיימא 4. בתמונות משמאל – תלמידים בוחנים את המסלול שהכינו לציבור, כחלק מעבודת החקר החוץ-כיתתית שלהם.

אלבום תמונות מהוועידה
ברושור המיזמים הזוכים
מקבץ חדשות מוועידת הבינה המלאכותית בחינוך
קישור למאמר  : Mobile technologies for lifewide learning in schools in Israel
Case study by the UNESCO-Fazheng project on best practices in mobile learning 

הימים הפתוחים בבית הספר הרב תחומי עמל הולץ חיל האוויר נמצאים בעיצומם. בכדי להציג למועמדים את החוויה המלאה שמקבלים בבית הספר, התלמידים הכינו מפה אינטראקטיבית ממושחקת. זאת בעזרת הטכנולוגיה של וונדרינג, המשמשת את הרשת בפרויקט הלמידה שזכה בהכרה של אונסקו כמודל עולמי בלמידה ניידת. בתהליך זה התלמידים הם היוצרים והעמיתים והעולם הוא מגרש המשחקים שלהם ללמידה המונגשת לעולם כולו.

במשחק שאותו יצרו, מסתתרות 10 תחנות סמויות שמעבירות את המבקרים והמועמדים חוויה אינטראקטיבית
שבמהלכה הם מצטלמים ועונים על חידות קצרות בהאנגר המנועים, ב F-16, בקוברה, בסימולטור הטיסה ועוד..

תהליך יצירת המשחק נולד במסגרת פרויקט "למידה במרחבי החיים עם וונדרינג" שאליו הצטרף בית הספר כחלק מהיזמות והחדשנות שאותם מובילה הפדגוגיה של רשת עמל. נבחרת מתלמידי כיתות ט' ו י' החליטו שהשנה התלמידים החדשים המגיעים לימים הפתוחים בבית הספר ילמדו על ביה''ס דרך משחק אותו הם יתכננו. הם נרתמו למשימה מתוך מקום של חיבור לבית הספר, אספו חומרים, תכננו את הפעילויות ואחר כך למדו להכניס אותם למערכת הוונדרינג.

לאחר שהמשחק היה מוכן הם יזמו יום מיוחד בו הדריכו את חבריהם לשכבה ובדקו את כל המידע והפעילויות שבתחנות.

ברב תחומי עמל הולץ חיל האוויר מעידים שמעבר לפעילות הערכית והיזמית שהתנסו בה תלמידי הנבחרת, נוצר דטה בייס של התלמידים שנרשמו לביה''ס. מנהלת בית הספר, שרית מלמד: "היה מרגש לצפות בתלמידי בית הספר, עם ניצוץ בעיניים, יוצרים תוך כדי משחק, תחנות חווייתיות בעבור מבקרי בית הספר, ולדעת כי תוך כדי תהליך המשחוק הם בעצמם לומדים מתוך החוויה, בדרך חדשנית על בית הספר ועל חיל האוויר".

בימים הפתוחים הגיעו תלמידים רבים לבית הספר. עשרות מועמדים שיחקו במשחק האינטראקטיבי ולאחר מכן נרשמו בצורה מסודרת לבית הספר. המבנה הדינמי של המשחק מהווה יתרון: תלמיד שרצה לעבור רק בחלק מהתחנות, עבר רק על חלקן ואז נרשם. הורי התלמידים התלהבו מהמשחק והצטלמו עם ילדיהם בתחנות השונות בחצר ביה''ס, לצד כלי טיס וציוד טכנולוגי חדשני.

תלמידי הנבחרת העידו כי נהנו מהמשחק, וההסבר על בית הספר היה קל יותר. ליזי מכיתה י': "הימים הפתוחים בבית הספר היו מדהימים. הרחבתי את הידע שלי על בית הספר בזכות האפליקציה ונהניתי מאוד להעביר דרכה את הסיור לתלמידים החדשים." בהמשך מתכננים התלמידים שיפור של הפעילויות בתחנות.

תלמידים המעוניינים להירשם לבית הספר מוזמנים להגיע ולהתרשם בעצמם מהמשחק האינטראקטיבי,
התלמידים, הצוות ותוכנית הלימודים בימים הפתוחים בתאריכים 14-15/3.

הכנסו לאלבום התמונות!

במיזם משתתפים 11 צוותים של תלמידי כיתות י"א ממגמת ביולוגיה בהובלת המורה לביולוגיה אתי נוח והמורה להיסטוריה הילה רוזנטל, חלקם בזוגות וחלקם בשלישיות. הם בונים ניסויים בחווה החקלאית, במסגרת ביו-חקר לבגרות. בנוסף מוצמדים לכל צוות תלמידים נוספים שבונים מפה היסטורית של החווה סביב המושגים המרכזיים, מה שמייצר פרויקט רב תחומי (ביולוגיה והיסטוריה). התוכן יישאר זמין לקהילה כמשחק סלולרי  – גם ברמת ידע וגם ברמת הניסוי – באדיבות רשת עמל.

פרויקט החקר המדעי בגינה הלימודית במסגרת עבודת הביו-חקר, הינו פרויקט רב תחומי היוצא מגבולות הכיתה לעולם שבחוץ, אל הגינה האקולוגית שבחווה החקלאית, וביכולתו לשלב תלמידים ומורים המלמדים ולומדים מדעים, ביולוגיה, אקולוגיה, גיאוגרפיה, שפה ובמידה רבה מעורבות חברתית.

הפרויקט כולל שתי סדנאות מודרכות לבניית הרובד הדיגיטלי ועבודה עצמית של התלמידים במהלך השנה. 

התלמידים מודדים נתונים השוואתיים , צילום: מעין נלסון, הרב תחומי עמל פתח תקווה ב'

כל תלמיד יוצר יחידת חקר המודדת משתנה בדיד אחד בגינה האקולוגית, והתוצר השיתופי הוא ניסוי קהילתי, המחבר בין המשתנים. בסוף השנה יהיה ניתן לתכלל את יחידות החקר למסלול שיתופי לטובת הקהילה, באמצעות משחק בסלולרי. במהלך ביצוע הפרויקט מתבקשים התלמידים לחפש מידע, לסכם טקסט, ללמוד את השימוש בטכנולוגיות חדשות ובלמידה ניידת, ליצור פעילויות אינטראקטיביות, לעבוד בצוותים קטנים על פי לוחות זמנים, לספק משוב לעמיתים ולהסביר את עבודתם מול קהל.

להיבט המשותף של הפרויקט יש שתי שכבות. בראשונה, התלמידים מאורגנים בצוותים ומפתחים את התוכן של כל תחנה. בשכבה השנייה, הקבוצות צריכות לשתף פעולה כדי לפתח את המסלול המקשר בין כל התחנות. למידה הקשובה לפעימות החיים – פעילות מקיימת שבה חוקר הלומד את מרחבי החיים בסביבת מגוריו – מעצימה את תחושת השייכות והאחריות החברתית שלו,
מטפחת מאגר חוויות משותף ושיתופי, מעודדת דיאלוג אינטראקטיבי מתמשך בין התלמיד לסביבת מגוריו, לארצו, וברמה הגבוהה יותר – אחריות לכדור הארץ.

דוגמה למסכי נתונים במשחק הסלולרי בוונדרינג

לימור לופו וולנסקי ושני זיו מצוות וונדרינג המעבירים את הסדנה : "אנחנו יוצרים ניסוי שיתופי שמעשיר גם את המבקרים המזדמנים בחווה החקלאית. הניסוי מחולק לפעילות מבוא מדעית הנותנת לכל מבקר ומדען אפשרות להבין ידע חדש המתגלה באמצעות התנסות עצמאית ביישום מבוסס מקום, על גבי מפה מאוירת. הכל פרי עבודה של התלמידים."

סיגל רוזן מנהלת בית הספר הרב תחומי עמל ב': "התכנית הייחודית של ה- WANDERING מאפשרת לתלמידים ללמוד במגוון של סביבות במרחב הציבורי תוך שימוש באוריינות דיגיטלית ולמידה מחקרית מתקדמת. זו למידת חקר חדשנית ברוח החזון שמובילה רשת עמל,  והפלטפורמה מאפשרת לתלמידים לארגן את הידע ולהנגיש אותו לכלל האוכלוסייה. השיתוף עם החווה מאפשר למידה בחממה טבעית ובחממה מבוקרת הידרופונית."

מאת: רפאלה בלס

"למידה במרחבי החיים", הוא מונח שהוגדר בשנתיים האחרונות על ידי ארגון ה -OECD  העולמי ואומץ על ידי גף ניסויים במשרד החינוך כמרכיב חיוני ב"פדגוגיה מוטת עתיד", בהתבסס על עיקרון האי-פורמליות. משמעות עקרון אי הפורמליות, היא שמרחבי החיים במציאות העתידית מהווים סביבת למידה אפשריים, הזמינים ללומד בכל מקום ובכל זמן, ואשר אליהם הוא יכול להתחבר כדי ללמוד באופן עצמאי וללא תלות במערכת החינוך הפורמלית. 

"למידה במרחבי החיים" ו"חינוך ליזמות" הם גם חלק מתפיסת עולמה של עמל, המדרבנת את תלמידיה לקחת חלק במארג החיים האמיתי, החי והתוסס של הסביבה והקהילה, לתרום ולהשפיע, לצאת מכותלי בית הספר למרחב הציבורי ולשבור את גבולות הכיתה והזמן. כדי לבצע למידה במרחבי החיים, הלומד רוכש מיומנויות של אוריינות טכנולוגית-דיגיטלית, יכולת איתור והערכת הזדמנויות למידה, יכולת למידה עצמית, יכולת ניהול וארגון הלמידה, ויכולת מטא-קוגניטיבית לחשיבה ולניתוח של אופן הלמידה. מאחר שלמידה באופן עצמאי וגמיש שמה דגש על פיתוח מיומנויות המאה ה-21 – היא מכשירה באופן זה את הלומד גם לאתגרי התעסוקה העתידיים. אחת הדרכים שבהן רשת עמל מסייעת למורים המתמחים באיתור ובהצעת הזדמנויות למידה במרחבי החיים, היא בהנגשת פרקטיקות למידה וטכנולוגיות שבהן כדאי לו להשתמש, בין היתר באמצעות  "MOOC" שפיתחה לתועלת הציבור – קורס אונליין ללימוד עצמי של פרקטיקת למידה במרחבי החיים.  

מוק אונליין – למידה במרחבי החיים

המוק פותח על ידי נבחרת מורים בהובלת רפאלה בלס, במסגרת המעבדה הבינלאומית לחדשנות של רשת עמל בשיתוף ערי חינוך, וכולל 4 שיעורים מובנים המתבססים על סרטונים יפהפיים, דוגמאות מוצלחות ומעוררות השראה מפרויקטים במגוון בתי ספר של עמל, מודל קונספטואלי בן 6 צעדים פשוטים ותיבת כלים פדגוגית-טכנולוגית מגוונת להפקת תוצר משמעותי, הכוללת בין היתר גם מחוונים להערכה מצד המורה, ורפלקציות לתלמיד. בפרויקט המעבדה הבינלאומית לחדשנות, לקחו חלק כ- 15 מורים מבתי ספר בכל רחבי הרשת. במוק של למידה במרחבי החיים, השתתפו 8 מורים מנהריה, צפת, פתח תקווה רמלה ותל אביב. הקליקו כאן לצפייה בפדלט המשותף ובמערכי השיעורים של המורים, שתעדו גם את מסע הלמידה שלהם בדנמרק ובאיטליה. ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל פדגוגיה ברשת עמל : "אני רואה בסיפוק רב כיצד המהלכים הפדגוגיים החלוציים שמובילה רשת עמל, עומדים בהלימה עם יעדי פדגוגיה מוטת עתיד שמפתח כעת גף ניסויים של משרד החינוך".  עוד הוסיפה – "רשת עמל המובילה חדשנות חינוכית ולמידה פורצת דרך, מקדימה פעמים רבות את הרפורמות הרשמיות של משרד החינוך, כפי שהשקיעה ויישמה ניסוי למידת פרויקטים ברוח HTH בעשרה מבתי הספר שלה, כבר בשנת 2013, עוד לפני רפורמת 'למידה משמעותית' ".

למידה במרחבי החיים בפלטפורמת "וונדרינג" 

לאחר המוק המוצלח שלנו  – למידה במרחבי החיים – שהוצג בכנס BETT הבינלאומי בלונדון וזכה לציון לשבח  – החליטה הפדגוגיה של עמל ליישם פרקטיקה של למידה ניידת מבוססת מיקום, באמצעות פלטפורמת וונדרינג, אשר פתחה אתר יצירה ייעודי ל-9 בתי ספר שלנו מצפון עד דרום, שמונה מהם רב תחומיים:  בגין צפת – אשר בחרו  להכין משחק ברחבי העיר על עמדות דור תש"ח וסיפורי הפולקלור, טבריה נופרים בגליל – אשר בחרו לחקור את 2000 שנות טבריה בדגש  – לא תאמינו  – חידות מתמטיות שנגזרות ממבני ציבור!! (כן כן !! אתם חייבים לנסות – ראו מטה), עמק חרוד הכינו משחק באנגלית ברחבי הקיבוץ, אשר שם דגש על 70 שנות מדינה, נהריה שחקים – בחרו גם הם להכין משחק תיירותי באנגלית ברחבי העיר, משחק שזכה לשבחים רבים, שבח מופת ת"א – השלימו השנה משחק אינטראקטיבי מיוחד בעקבות סיפורי נחום גוטמן בתל אביב הקטנה, משחק שהושק בסוף חודש יוני כחלק מההשקה החגיגית של מיזם סל-אביב , רמות באר שבע בחרו לחקור בתי כנסת בעיר כחלק מחקר עדות וקהילות (ואף הגדילו לעשות ופיתחו במהלך השנה אפליקציה תיירותית משל עצמם!!), ליהמן דימונה – הכינו עבודה מרגשת על הכיכרות הדקורטיביות הפזורות בעיר וגילו את האנשים שמאחורי הסיפורים, אפלמן דימונה – אשר חקרו באופן מעמיק את הסמלים והפסלים ככיכר העצמאות החדשה, ואחרון חביב – אנרג'יטק – בית הספר החדש בחפציבה המשותף לעמל ולחברת החשמל, שתלמידיו בחרו להתמקד בהיבטים של אנרגיות חלופיות, לצד ההיסטוריה העשירה של חוות חפציבה, שם ממוקם בית הספר. 

פלטפורמת הוונדרינג, מחוללת מישחק עירוני על גבי מפת גוגל, על בסיס עבודת החקר של התלמידים. המשחק יכול לשמש אחרי כן את התושבים כתרומה לקהילה, לשמש פלטפורמה תחרותית לימי שיא, לעודד הרשמה של בתי ספר מזינים, להיות חלק מפרויקט סביב נושא מרכזי בהיסטוריה, גיאוגרפיה, מדעים, ספרות ועוד.

רוצים לראות זאת בפרישה ארצית?  בבקשה

מתוך אתר היצירה
ב'למידה במרחבי החיים',‎ כל אחד יכול ליצור לעצמו יחידה דיגיטלית בנקודה ספציפית: ריח של תבלין בשוק, ניגון של חג, דמויות משפחתיות ואפילו נתון מחקרי – באופן כזה שניתן לשתף אותו במכשיר נייד, בתוך רשת חברתית המפעילה GPS, גלאים, מצלמה , מיקרופון ועוד, ואוגרת את כל התגובות, הנתונים והסיפורים האלה. הנקודות על המפה מחברות בין התושבים למבקרים, למערכת החינוך, התרבות..‎ וזוהי רק תחילת הסיפור!

חוקרים את כיכר העצמאות בדימונה

החוכמה – לדעת לחבר אותם ביחד: הסיפורים האלו, הנקודות על המפה, מחברים בין תושבים לאנשים מבחוץ, למערכת החינוך, לתרבות העירונית. הטכנולוגיה הניידת מאפשרת לנו לתת מענה לסוגים שונים של אנשים כך שכל אחד יכול למצוא את מה שמתאים לו. סיפור שהוא יחידת הוראה, סיפור היסטורי, סיפור שהוא‎ שיטוט בין פסלים, סיפורי גבורה והעפלה, סיפורי בישול ותיירות, סיפורים על האנשים שבנו את העיר הזאת ומתגוררים בה.

למידת חקר פעילה עם משוב סינכרוני: התהליך מועצם בתהליך של משוב עמיתים, הלוקח בחשבון את היחס שבין ידע (המשגה תאורטית), התנסות אמפירית (ניסוי, תצפית, סקר, חוויה) והקשר גאוגרפי, חברתי או מושגי. כל תלמיד מתנסה בשני סוגים של השתתפות: עורך תוכן (אדמין), ושחקן (משתמש). המערכת מעניקה למורה הרשאת ניהול, המנטרת את פעולות התלמיד בהתאם למחוון הפדגוגי, ומעניקה לו ציון על סמך הערכת פעילותו בפרמטרים שנקבעו מראש.

הקניית מיומנויות המאה ה- 21: בשיטה זו רוכשים הלומדים מיומנויות עבודה שיתופית, אוריינות מידענית, יוצרים מאגר משאבי למידה וחשים גאווה בעירם. צורת הלמידה מתבססת על למידה עצמית, חקרנית, הערכת עמיתים ומומחים בשיטת הג'יקסו (קבוצות מומחים קטנות), למידה זו מכינה את התלמיד לעולם האקדמי ומקנה לו מיומנויות יישום מסדר חשיבה גבוה, מיומנויות חברתיות, עבודה בצוותים קטנים, איסוף מידע, חשיבה ביקורתית – מיומנויות שנבדקו ונמצאו חיוניות לעולם התעסוקה של המאה ה- 21.

למידה מערבת ומעורבת – למידה הקשובה לפעימות החיים – פעילות שבה חוקר הלומד את מרחבי החיים בסביבת מגוריו – מעצימה את תחושת השייכות והאחריות החברתית שלו, טיפוח מאגר חוויות משותף ושיתופי, עידוד דיאלוג מתמשך בין התושב לעירו באמצעות מדיה חברתית המוטמעת במשחק העירוני, פעילות המעצימה מיומנויות וכישורי חיים

עוד נציין, שהגשנו פרקטיקה זו לתחרות עולמית של פרסומי אונסקו לפרקטיקות נבחרות בלמידה ניידת, ובחודש יוני 2018, התבשרנו שעלינו לשלב הגמר !

למידה במרחבי החיים מיזם Cell Aviv 
 

מיזם Cell Aviv, תל אביב בסלולר – החלה בפרויקט קטן וייחודי לפני כחמש שנים בבית הספר הניסויי עמל שבח מופת ת"א, כשקבוצה קטנה של תלמידים חקרה את מסלול הרכבת ההיסטורי מיפו לירושלים 1892, כחלק מחזונו של המנהל להתנסויות שונות בלמידה מחוץ לכתלי בית הספר. המסלול זכה להצלחה רבה, קיבל פיתוח במציאות רבודה עם חברת הסטרטאפ wakingapp, הוצג בכנסי תיירות וחינוך והוביל לשיתופי פעולה רב תחומיים עם גורמים בקהילה ובסביבה, ביניהם תלמידי בית ספר "און" לחינוך מיוחד ומשותקי מוחין, אשר ביקשו להצטרף והתקבלו בברכה. עם הזמן פיתח בית הספר בשיתוף בית ספר "און" – ארבעה מסלולים נוספים – במתחם שרונה, במוזיאון ארץ ישראל תל אביב, בשכונת אחוזת בית בעקבות סיפורי נחום גוטמן  – מסלול שהושק השנה – ובשנה הבאה יושק מסלול לתולדות 100 שנות תיאטרון הבימה. שני המסלולים הראשונים – "ההיסטוריה הסודית של שרונה" ו"ניבים יוצאים מהכלים" במוזיאון ארץ ישראל, זיכו את המורות שהובילו אותם – רפאלה בלס, סיגל אלמי מלמן מהרב תחומי שבח מופת ומרשת עמל וענת גולדשטיין מבית ספר און בפרס רקנאטי למורה היזם. המסלולים הנוספים – אחוזת בית בעקבות סיפורי גוטמן ותולדות תיאטרון הבימה – שולבו גם במערכת השעות במגוון מקצועות לימוד עם מספר מורים והשתתפו בהם תלמידי חטיבת הביניים. זהו מיזם רב תחומי אשר הצליח בצורה כה עמוקה, עד שנתן את חותמו על הלמידה בבית הספר ומחוצה לו, והוא מהווה מודל לחיקוי שמדגים למידה מבוססת מיקום בשילוב טכנולוגיות מתקדמות ופדגוגיה אקטיבית ומעורבת של התלמידים.  באמצעות שילוט, פליירים וסריקת קודים במכשירים ניידים, משאירים התלמידים את רישומם על המרחב הציבורי הפיזי והדיגיטלי שמחוץ לכתלי בית הספר. חלק ניכר מהמוק שהזכרנו מעלה, שואב את השראתו ממיזם זה ואומץ בברכה על ידי הפדגוגיה של רשת עמל המתחדשת ללא הרף בדרכי הוראה בתחום הלמידה הניידת. את המיזם מלווה יחידת הוראה ללמידה מבוססת מיקום באתרים היסטוריים, שחיברה רפאלה, ואשר מוצגת באתר המפמ"ר בהיסטוריה אורנה כץ.

בהשקה נכחו מפקחות תחום ספרות מטעם משרד החינוך, הגב' חגית הורוביץ והגב' ליה סלע: "שמחנו להגיע להשקת מיזם סל אביב- אחוזת בית במוזאון הרצלילינבלום בתל אביב. התרשמנו מאד מהדרך הייחודית שבה פועל הצוות החינוכי בבית ספר שבח מופת, מהשילוב הבינתחומי בין סיפורי נחום גוטמן למחקר ההיסטורי על אחוזת בית ומהתוצרים הנאים." המפקחות אף ציינו שהמיזם עומד בהלימה עם המגמה החדשה במשרד החינוך ללמד שילובי מקצועות במדעי הרוח והאמנות.

An innovative project was implemented in the city of Nahariya this year by Nesia Dahan’s 10^th grade 5 point English class from Nahariya’s Amal Shchakim Multidisciplinary High School. They created an experiential walking tour of Nahariya, which is fun, informative and exciting. This tour gives people the opportunity to learn through experience and is very much in tune with David Kolb’s experiential learning model (ELM).
The students followed a work process which included three steps:

Step One:  Choose a Station. What is a station? It can be anything from a place, to a piece of artwork, a historic restaurant, or even an interesting person. An important element, was that each student had a personal interest or connection to the station they chose. For example, one student’s station was her family’s business, a local bakery in Nahariya. Another student chose his grandfather’s assisted living facility that was established for Holocaust survivors.  One more example is a student who elected to write about the workout park where he meets his friends, on a weekly basis.

Step Two:  Create the Content. Each station‘s content consists of a descriptive paragraph where students wrote about what their station looks like, their personal connection to it and what it is. Then they were required to come up with two challenging and intriguing questions about their station, an experiential activity that would create an unforgettable memory; also specific information including, but not limited to, the following:  historical facts, practical information such as opening hours and cost, to things they personally found to be of interest.

The Third and Final Step: Upload.  After compiling all of this material, the students uploaded it to ExperienCity an internet platform which helped them to create an interactive map of the city.

During the execution of this project many skills were developed. Students improved their English writing skills by composing descriptive paragraphs and questions about their stations. Exposure to new technology challenged them to cultivate their already expansive knowledge. When they themselves experienced the walking tour they learned how to evaluate each other’s work by giving feedback and constructive criticism.

Why is this a community service project you might ask, or who is it serving? Well, there are several answers to these questions. Every year, student delegations from Germany and the US come to Nahariya and this is an outstanding way to introduce them to the city. Fellow educators and schools can also use this walking tour to teach youth about the rich history, culture and hidden treasures that Nahariya has to offer. Another audience, this tour could be geared towards, is English speaking tourists of all ages who can benefit, as well, when looking for things to do while visiting Nahariya.  

If you would like to experience the walking tour for yourself you may enter the tour through the subsequent site:  https://beta.experien.city/cityportal/#/sites/naharia-shehakim.

The city of Nahariya and Amal Shchakim Multidisciplinary High School are looking forward to your visit!
The prezi: https://prezi.com/view/8CeJt9JshXHqg1vKhLTv/
 

החודש התקיים בדימונה כנס תוצרים חגיגי, שבו הציגו בתי הספר התיכוניים בעיר את העשייה הפדגוגית העשירה בבתי הספר. בכנס התקיימה תערוכת תוצרים של למידה משמעותית רב-תחומית, ומעורבות בקהילה, שהיתה שיאו של תהליך קידום הלמידה המשמעותית בעיר דימונה.
במהלך הכנס, הציגו התלמידים הנרגשים פרויקטים נבחרים בסגנון 'טד'.  בכל בתי הספר התיכוניים בעיר: ליהמן, אפלמן, זינמן, אחווה ומח"ט תנופה, מתקיימת מזה מספר שנים, למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בהובלת מנחים פדגוגיים שהכשירה רשת עמל. בנוסף להנחיה, שמועברת על ידי צוות מנטורים של רשת עמל, התקיימו במשך השנה שני כנסים משותפים למורים ותלמידים, שסייעו ללמידה ולחידוד מאפייני הלמידה המשמעותית. התלמידים עסקו בחקר רב-תחומי של דילמות ובעיות שונות בחברה הישראלית ובעיר דימונה, הציעו פתרונות משמעותיים ופעלו למען הקהילה. בין התוצרים המרשימים שהוצגו בכנס, נמנו חדרי בריחה במדעים ובלשון "תיבת האוצרות של ארכימדס" ו"לברוח אל הפועל", הפיכת כיכרות העיר דימונה למוזיאון אינטראקטיבי המציג את ההיסטוריה של העיר דימונה באמצעות מסלול תיירות סלולרי, סיורים מודרכים בעיר, תערוכה אינטראקטיבית בנושא השואה, מדריכים לשימוש נבון בחשמל ועוד. מרשימה ומרגשת הייתה תרומתם של תלמידים מבתי הספר השונים לאנשים עם צרכים מיוחדים: גן שעשועים מונגש, בר מים המונגש לשימושם של אנשים כבדי ראייה, והעצמתם של תלמידים צעירים בעלי צרכים מיוחדים.
מנכ"ל עמל עו"ד רוית דום עיני: " כנס התוצרים הוא פרי שיתוף פעולה פורה בין עיריית דימונה וקבוצת עמל. אנו גאים להציג את תוצרי ההוראה והלמידה החדשנית בקשת רחבה מאוד של תחומי לימוד המהווים מקור השראה גם לאחרים להיות חלק מפדגוגיה חדשנית, אקטיבית ומאתגרת. כשנותנים לבני הנוער את הכלים המתאימים, הם מגלים יכולות מדהימות, ומכאן פתוחה בפניהם הדרך להגשים חלומות ולהשתלב בעתיד בתפקידים מובילים בעולם העסקים והתעשייה המודרנית". 
מורה מבית הספר מח"ט תנופה מספרת: "בתהליך התלמידים הבינו והפנימו את ערך הנתינה, וחשיבות השמירה על איכות הסביבה ובעיקר  את החשיבות של מערכות חשמליות מתקדמות בעולם החשמל. בערב התוצרים, התגאו התלמידים התגאו במערכות אשר פיתחו והחלו להאמין שהשמיים הם הגבול התחתון באשר ליכולתם  המקצועית".
ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל פדגוגיה: " קבוצת עמל מובילה כיום בעשייה חינוכית חדשנית. שינוי תפיסת הלמידה שאנו מובילים בשנים האחרונות בא לידי ביטוי גם בעשייה הענפה שלנו בתחום החינוך לחשיבה יזמית ולחדשנות, בדגש על חיבור לעולם המחר. אנו נותנים לתלמיד את הכלים והתמיכה לחשיבה יצירתית, דוחפים אותו להפעיל את הדמיון, מחזקים את האמונה שלו במסוגלות האישית להצליח לפרוץ דרך. כתוצאה מכך הוא עצמו הופך להיות פעיל, אקטיבי, יצירתי, מפתח מיזמים חדשניים".

אייל חטב מורה לגיאוגרפיה מהרב תחומי עמל ליהמן : "אלו היו חודשיים מאומצים ומאתגרים שזימנו לי כמורה התנסות מעניינת והעניקו לתלמידים למידה מסוג שלא הורגלו בו בעבר. אמנם לוח הזמנים היה צפוף, ומדי פעם גם התגלו תקלות בלתי צפויות, אך בסופו של דבר ייזכר הפרויקט כחוויית למידה משמעותית שגיוונה לי את דרכי ההוראה והעשירה לי את הידע והמיומנויות. התלמידים הפתיעו אותי בבחירת הנושאים שהיתה רלוונטית ומשמעותית לחייהם. ברוב הקבוצות שמחתי לראות למידה שיתופית ועבודת צוות. סיפוק רב שאבתי מהובלת התלמידים מעולמם הפנימי להקשר גיאוגרפי מובהק, כשבחלק מהמקרים הורמו גבות ונשאלו שאלות בסגנון: מה הנושא הזה קשור לגיאוגרפיה?! אמנם ליווי התלמידים בפרויקט דרש ממני מאמץ רב ועבודה סביב השעון, שהיא שונה במהותה לעומת שיעור פרונטלי בכיתה, אך אין לי ספק שבעתיד יעשו התלמידים שימוש בכלים חשובים שרכשו – מבנה עבודת חקר וניסוח שאלה מובילה – וכן ינהלו שיח פורה יותר שבו ישלבו מושגים אותם למדו במהלך העבודה. לקח חשוב אותו רשמתי לשנים הבאות הוא להקדיש זמן רב יותר לשיפור המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים.
השלב האחרון של הכנת התלמידים לפרזנטציה בסגנון Ted בכנס היה חשוב, מאחר שהגביר את ההישגיות בכיתה ומיקד את הלמידה לקראת השלב הסופי והמכריע. התמלאתי גאווה לראות את התהליך אותו עברו חלק מהתלמידים משלב של ביישנות וחוסר ביטחון לשלוש דקות מרגשות של עמידה חזקה, סוחפת ובטוחה מול קהל". 
שרון בן זקרי תלמידת הרב תחומי עמל ליהמן : " במהלך החודשים האחרונים עברנו תהליך לימודי בגיאוגרפיה של PBL, אני ווהתלמידים בקבוצה שלי התגבשנו וחווינו חוויה מעצימה ביחד, התרחשה עבודת צוות בין כל חברי הקבוצה, נהניתי מאוד ולמדתי הרבה.
בבית הספר הרב תחומי עמל ליהמן, מפתחים זו השנה השנייה למידת חקר מבוססת מיקום באמצעות פלטפורמת הוונדרינג.  הדס אמיר, מורה לאנגלית רב תחומי עמל ליהמן: "האפליקציה משקפת למידה במרחבי החיים סביב העיר דימונה. השנה, הצלחנו לספר את סיפורם האישי של האנשים שמאחורי המקומות בעיר. התלמידים חקרו, שאלו למדו את הסיפור האישי שמסתתר מאחורי הקלעים, מה שחיזק את הקשר לקהילה, והכול באנגלית!"
מורה מבית הספר הרב תחומי עמל זינמן : "היה ערב מקסים ושמחים שלקחנו בו חלק. מרגש היה לראות את השילוב הכל כך טבעי בין תרומה לחברה ולקהילה לבין חדשנות פדגוגית". 
על החדשנות הפדגוגית, בבתי הספר התיכוניים בדימונה, מנצחים הרשות המקומית ורשת עמל, המיוצגת על ידי מר אבי אדרי רפרנט הרשת לאזור דרום ורפרנט בתי הספר מטעם הרשת. העשייה הפדגוגית המעמיקה בבתי הספר התיכוניים בעיר, מעידה על העשייה החינוכית המשמעותית במערכת החינוך של העיר דימונה כולה.

בחודש האחרון הובילו תלמידי כיתה ח' 1 מהרב תחומי עמל צפת ע"ש בגין, פעילות למידה ניידת פורצת דרך לתלמידי כיתות ו' בעיר, במסגרת פעילות מעברים בין בתי הספר. תלמידי ח'  – קבוצת נאמני תקשוב – בחרו 6 תחנות משמעותיות ברחוב הראשי של צפת, רחוב ירושלים, המסמלות את עברה ועתידה של העיר. התלמידים חקרו מקומות אלו ויצרו תוכן מקורי הכולל סרטונים וחידות, והשתמשו באתר יצירה מיוחד באפליקציית wandering על מנת ליצור מסלול משחק סימני דרך הנקרא: ״צפת בשש תחנות״. מדובר בלמידה מבוססת מקום היוצאת מגבולות הכיתה ושוברת את המקום והזמן, כחלק מפרויקט חלוץ של רשת עמל, החוקרת לעומק את נושא הלמידה במרחבי החיים על פי עקרונות פדגוגיים חדשניים. זוהי השנה השניה לפעילות זו בצפת, שהובילה רכזת התקשוב שלומית לוי כץ, ואנחנו מתחילים לראות הבניה של מאגר ידע קהילתי, תגובות משתמשים על גבי תוכן חדש וותיק. המאגר הנבנה יוצר רציפות בתהליכי הלמידה ליוצרים ומשתמשים וחושף את העושר של העיר מנקודת מבטם.

צוות אנגלית בתיכון ליהמן בהובלת המורות בטי כלפון והדס אמיר, בשיתוף המחלקה לאנגלית ברשת עמל, לומדים וחוקרים זו השנה השנייה את העיר דימונה תוך שימוש בפלטפורמה דיגיטלית הנקראת Wandering. זוהי למידה מבוססת מקום הוצאת מגבולות הכיתה ושוברת את המקום והזמן, והשנה היא חלק מפרויקט חלוץ של רשת עמל, החוקרת את נושא הלמידה במרחבי החיים, על פי עקרונות פדגוגיים חדשניים. נקודת המוצא היתה כי עלינו להכיר את המקום בו נולדנו וגדלנו. התלמידים הסתובבו ברחבי העיר, חקרו, ראיינו, השתמשו במגוון מקורות מידע והופתעו לגלות כמה מקומות, אתרים וסיפורים יש לעיר שלנו לספר. בין היתר גילו התלמידים כי יש בעיר אנדרטה לזכר קורבנות השואה, שאת הפסל בכניסה לעיר בנה יגאל תומרקין, ואת מי מנציחה כיכר המסוק. הם חקרו ובנו תחנות למידה באתר ייעודי. כל תחנת מידע באנגלית כוללת מידע, מיקום, משימה/חידה ושאלות. ניתן גם לשחק משחקים שונים באתר. השנה, החליטו התלמידים  להתמקד בסיפורים של האנשים מאחורי המקומות והאתרים בעיר, כחלק מחיבור אמיתי לקהילה הסובבת אותנו.
במהלך התחקיר המוקדם, הופתעו התלמידים לגלות שכיכר המסוק אשר הוקמה לזכרו של תושב העיר אשר נהרג בתאונת מסוק טרגית ב 1984, נבנתה על ידי אחיו. הם יצרו קשר עימו על מנת לראיין אותו ולפתע קיבל הסיפור משמעות קרובה, אחרת לגמרי. בתוך כך הם גילו כי יש אנדרטה תואמת בעיר תל אביב.

קבוצה נוספת אשר חקרה את האנדרטה לזכר שלושה מתושבי העיר אשר נספו באסון הכרמל, ראיינה את מתכנן האנדרטה. 

תלמידי שכבה י' מראיינים את רכז השכבה אילן אבוטבול, מורה ותיק בבית הספר ומעלים את סיפור חייו לתחנה

כאשר הם הלכו לצלם ולבדוק את האנדרטה, הם גילו שהיא ממוקמת מול תחנת כיבוי אש בעיר, וההשראה לבניית התחנה הגיעה מיד. קבוצה נוספת חקרה את יער דימונה אשר נבנה על ידי המשפחות הראשונות שהגיעו לדימונה. מייסדי העיר דימונה זכו לתחנה המנציחה את פועלם בעיר ואת הכיכר שנקראה על שמם. התלמידים הופתעו לגלות את הסיפורים של האנשים מאחורי האתרים בעיר, וזהו רק קצה קצהו של הקרחון. 

בסדנה שנייה שקיימנו בבית ספר בהנחייתה של טלילה יחיאל, ערכנו את התחנות, קיבלנו השראה נוספת להמשך עבודתנו והאתר מרחיב את פעילותו. תלמידי העיר דימונה חיזקו את הקשר שלהם לעיר ולקהילה, קיבלו ציון באנגלית על פי קריטריונים של הערכה חלופית ושעות של מעורבות חברתית. כל מקום ואתר בעיר מספר את סיפור האנשים שמאחורי המקומות. זהו ליבה של העיר דימונה והכוח המניע אותה. האנשים.
שמעון רוזוליו מנהל בית הספר:  בית הספר הרב תחומי עמל ליהמן דימונה, חרט על דגלו פדגוגיה יזמית, מבוססת פרויקטים. פרויקט ה Wandering באנגלית הוא דוגמא לתוצר יזמי רב תחומי מסוג זה, המחזק את הקשר בין התלמידים לקהילה ולעיר שבה הם גרים. אני גאה בצוות ובתלמידים היקרים שהקימו מסלול תיירות באנגלית בעיר דימונה ומודה לרשת עמל על שיתוף הפעולה.

בתמונה מעלה: המורות הדס ובטי מציגות את הפרויקט בכנס תוצרים עירוני בעיר דימונה

לקראת ציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל, נערכו ברב תחומי עמל אפלמן דימונה לקראת חגיגות שבעים שנים של יצירה, כלכלה, צמיחה תרבותית, בניית תשתיות, חברה הולכת ומתעצבת. איך נותנים ביטוי ביטוי לשבעים שנים של אתגרים, מאבקים על הצביון ומלחמות על הקיום? כך נולד הרעיון לחבר את התלמידים צעד אחד אחורה, ולהתבונן מנקודת הזמן הזו על הדרך להקמת המדינה. מבט היסטורי על שנותיה הראשונות הגורליות והחשובות.

במסגרת הפעלת פרויקטים של למידה משמעותית מבוססתPBL  ברב תחומי אפלמן, החליטו תלמידי כיתה י' על נושא הפרויקט : חקר כיכר העצמאות בדימונה, בעקבות 70 שנה להקמת מדינת ישראל. הפרויקט הנבחר משלב את טכנולוגיית Wandering למידה מבוססת מקום, במסגרת פרויקט חלוץ של רשת עמל.

 פרויקט מחובר קהילה

כיכר העצמאות בדימונה משתרעת על דונם, ובשטחה נשתלו מיצגים שונים הקשורים להקמת מדינת ישראל וביניהם: חומה ומגדל, סמל המנורה, סמל הפלמ"ח, יחידות צה"ל, פסל דוד בן גוריון ועוד. הכיכר ממוקמת באזור מרכזי,  אנשים רבים חולפים דרכה מדי יום  ולרוב לא מייחסים משמעות לאלמנטים הקיימים בה. משום כך, חשבנו להפוך את האלמנטים בכיכר מתפאורת רקע –  לחקר משמעותי לתלמידים. התמקדנו בחשיפת ידע סמוי שישפר את הלמידה לקראת לימודי היסטוריה בבית הספר, כל זאת תוך כדי למידה משמעותית רב תחומית.

לאורך כל הדרך, היו התלמידים שותפים מלאים לחקר המיצגים בכיכר העצמאות, כאשר כל מיצג מהווה תחנת חקר והפעלה. פתחנו בסיור היכרות בכיכר,  שבו נחשפו התלמידים למיצגים השונים, כל צמד תלמידים התבקש לבחור מיצג שעניין אותם ולערוך סביבו חקר ולמידה עצמאית. כל אלו תרמו בהמשך לבנות תחנה על המיצג שנבחר. התלמידים השתתפו בסדנאות הדרכה מטעם רשת עמל, עם המדריכה טלילה. בסדנא התלמידים קיבלו הדרכה כללית על "למידה מבוססת מקום" והפעלת הטכנולוגיה בדגש פדגוגי. התחנות נבנו בחדרי מחשבים ע"י התלמידים בלויי צוות המורים, ובכל פעם הן מתעדכנות ומשתפרות בהתאם להארות והערות צוות ההדרכה. בהמשך, יפעילו תלמידי הפרויקט קבוצת תלמידים משכבה י'- יא' שישחקו במשחק הדיגיטלי בכיכר העצמאות. התלמידים יגיעו פיזית לכיכר ויחוו למידה התנסותית אטרקטיבית.

חשיבות הפרויקט באה לידי ביטוי בכך שהפרויקט מכוון קהילה בפן הערכי ובפן הלימודי. התלמידים חווים למידה משמעותית מאתגרת ומעוררת עניין על מיצגים המהווים אבני דרך בהקמת מדינת ישראל.

השתתפות תלמידים ותושבי עיר נוספים במשחק בכיכר העצמאות יתרמו לחיזוק הקשר לערכיה וסמליה של המדינה, לחיזוק השייכות למדינה לחיבור וטיפוח הזהות הלאומית היהודית וחיזוק הזיקה למורשת היהודית העוברת מדור לדור.

צוות המורים רכזת היסטוריה- סנאית טוויזר, המורה למחשבים- מאיר משעלי והמורה להיסטוריה – טליה אלפסי יחד עם התלמידים, רואים בפרויקט זה חשיבות עצומה, הוא מעניק לתושבים ולמבקרים בו תחושה של קשר לעבר ושל המשכיות לעתיד, "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוּט בערפל".

רשת עמל הציגה יזמות וחדשנות חינוכית של מורים ותלמידים בביתן הישראלי בתערוכת החינוך הבינלאומית BETT שנערכה בלונדון החל מ-24/1/18 ועד 27/1/18. עמל היא רשת החינוך היחידה בישראל אשר הציגה בכנס בינלאומי יוקרתי זה. תוצרי הרשת – שני מוקים ללמידה עצמית בנושא חינוך ליזמות ומרחבי החיים – ייצגו את ישראל בתחרות אדיומישן הבינלאומית שבה השתתפו כ 24 בתי ספר מכל העולם. Mooc פירושו: Massive Open Online Course, קורס פתוח ללימוד עצמי. 
רשת עמל זכתה לשבחים רבים ולתעודת הוקרה שהוענקה לה בטקס שנערך במסגרת כנס BETT. הפיתוחים הללו נעשו במעבדה לחדשנות של רשת עמל אשר הוקמה בשיתוף עם ערי חינוך, ביוזמת מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום עיני, שרואה חשיבות רבה ביצירת שיתופי פעולה ולמידה הדדית עם מערכות חינוך ובתי ספר ברחבי העולם.

מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום עיני: "אנו מיישמים את השינוי והחדשנות שקבוצת עמל מובילה, בין היתר על ידי שיתופי פעולה ופיתוח למידה הדדית עם מערכות חינוכיות ברחבי העולם. מעבדת החדשנות הבינלאומית שאנו מפעילים ברשת עמל בשיתוף עם ערי חינוך, מאפשרת למי שמשתתף בה ללמוד, לתכנן, ואף ליישם פתרונות מקוריים וחדשניים לאתגרים העומדים בפניהם, זאת תוך יצירשת שיתופי פעולה ייחודיים ולמידה הדדית עם קבוצות דומות של מורים מרחבי העולם, ואנו רואים שיש לכך תוצאות מאוד חיוביות". 

לחצו על תמונת ה 360 מעלות הבאה של הביתן הישראלי, וגררו את הסמן לכיוון הרצוי.

תמונת 360: רפאלה בלס, עמל  

סמנכ"ל פדגוגיה בעמל ד"ר רונית אשכנזי ציינה שרבים מהארץ ומהעולם גילו התעניינות רבה במה שהציגה רשת עמל בביתן הישראלי בכנס BETT.

יצוין כי לאחרונה יצאו משלחות מורים מעמל שהשתתפו במעבדה הבינלאומית של עמל לחדשנות, לכמה בתי ספר בעולם וביניהם לאיטליה, לדנמרק ולארה"ב.
המורים מעמל נפגשו בחו"ל עם מורים עמיתים ואנשי חינוך שדיברו על הצורך העצום בשינוי בסיסי במערכות החינוך. כך למשל בתיכון גימנסיום, בית ספר ציבורי בקופנהגן, נפגשו מורי עמל עם מורה למדעים ומנהל מרכז היזמות שדיבר על גמישות במרחבי הכיתה בהלימה לגמישות בתוכן השיעורים. בפאב-לאב הציבורי הוצג למשלחת מעמל מרכז קהילתי פתוח לטובת הציבור, אשר עובד בשיתוף עם תלמידים מבתי הספר בסביבה. בבית הספר הגבוה לעיצוב (CIID) הוצגה גישה הוליסטית שרואה את העיצוב ככלי למען האנושות בראיה רחבה של החיים. בעיירה הקטנה פאבורג נחשפו המורים מעמל לבית הספר שהשתתף יחד עמם בתחרות העולמית ובמעבדה לייצור מוקים, השייך לרשת הפנימיות efter scola.

קישור למוק – למידה במרחבי החיים
כתבה קודמת בסדרה – משלחת מורי עמל שבה מסיור בדנמרק
רשת עמל פתחה מעבדת מורים בינלאומית לחדשנות