הנה הגענו לסיומם של שלוש שנים, אבן דרך של סיום התיכון ויחד עם זאת גם סיום כל העשייה וההפקה במגמת הניו מדיה. התחלנו בלמידת כל היסודות, מגמת הניו מדיה הייתה בשבילנו מקום ליצור, לעשות, לצאת החוצה ולחקור, מקום בו חווינו דרך שונה ללמידה, מקום בו ליצירתיות שלנו השמיים היו הגבול. אז איך מסכמים שלוש שנים כאלו? אפילו אנחנו לא יודעות, אך לכל דבר יש פעם ראשונה, לצערנו.
מאת: בר שריקר, שיר קאופמן, עדן גלבוע וקסניה זכרוב.
מעבר בישראל מהתיכון לשירות הצבאי ולעומת זאת המעבר מחוץ לארץ מהתיכון לצבא במדינה שבה אנו חיים, ארץ ישראל, כל נער ונערה אשר מגיעים לגיל 18 לאחר סיום 12 שנות לימודיהם מגויסים ישירות לצה"ל.
העולם מתחלק לשני סוגים של מינים גברים ונשים. ברוכים הבאים לקרב הכי מותח של השנה גברים נגד נשים. איזה מין ינצח וישלוט?
מאת: רומי כמיליאן, נועה בלומנטל וטל זבידה
כיום, החברה הישראלית נחשבת לחברה שוויונית ורב תרבותית אך מסתבר שעדיין קיימת גזענות כלפי עולי העדה האתיופית והחברה אינה מקבלת את האחר, השונה בגלל צבע והעור. הגזענות ואי קבלת השונה קיימת גם בארצות הברית כלפי האפרו- אמריקאים שנלחמו שנים במאבק להיות שווים ובעלי זכויות אך עדיין נתקלים באפליה.
מאת: רומי כמיליאן, נועה בלומנטל, טל זבידה
הצטרפנו אל ירדן בחיפוש אחרי השינוי שעובר על התלמידים המסיימים את התיכון ועוברים אל הצבא, שוחחנו עם חייל אשר עכשיו משרת בצבא כקרבי ולעומת זאת עם חייל אשר עכשיו משרת בצבא כג'ובניק.
מאת: מיכאל לנדאו, רוני יקרנג'י וירדן מדנס
עברו רק ימים בודדים מחופשת הפסח והנה הכיתות ריקות שוב. הפעם מדובר בשביתה שיזמה מועצת התלמידים הארצית בעקבות "מחאת הטסטים" שגורמת לתלמידים לחשוב על הרישיון כעל חלום רחוק. אז איך מתנהל תהליך הוצאת הרישיון מחוץ לישראל?
מאת: אינה אנטונוב, יועד רוזנברג וליטל לוי
Youtube הוא אתר אינטרנט, המאפשר למשתמשים רשומים להעלות סרטונים ולצפות בהם. האתר נוסד ב-14 בפברואר 2005 ונרכש ב-2006 על ידי חברת Google. נכון ל-2015, YouTube הוא האתר השלישי הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם והרביעי הנצפה ביותר בישראל.
כולנו כבר שמענו עליה, דיברנו עליה, ואנחנו עדיין רואים אותה יום יום אל מול עינינו. אותה התופעה המוכרת החוזרת במסכים בכל רחבי העולם- בני נוער בתמונות ואפילו בסרטונים, אך הם לא לבדם, אלא עם מוצרים.
מאת: רעות גליק, שחר בר-און, אלינה דרונוב ומאי ביבי
למרות שבזמן האחרון נראה שיש פחות גזענות בין האנשים עם צבעי העור השונים, או חיילים דרוזים שמשרתים בצבא, נראה שלמרות כל זאת הם עדיין מרגישים שונים.
מאת: רותם שקרוב, ליטל יצחק, יובל חיים.
